לבנה "זוהרים" גוגמן, הבחורה עם הלב הענק והפטיש לצעצועים זוהרים הצליחה להיות חביבת הבית והקהל, וכמעט שלקחה את המיליון, אבל ברגע האחרון הפסידה את הפרס הגדול לטהוניה. אז אמנם את הצ'ק הבשרני, היא לא תזכה להפקיד אבל לבנה ללא ספק גרפה מיליון מעריצים חדשים. יום אחרי הגמר הגדול פגשנו אותה לסשן צילומים ושיחת בנות, בין שיחת טלפון אחת לשנייה של מעריצים נלהבים. פייר, לא קשה ליפול בקסמה. בואו תגלו.
לבנה זוהרים, איך ההרגשה לקבל כזאת כמות של אהבה?
"אני לא מבינה את ההיסטריה. כולם מתקשרים אליי ובוכים לי בטלפון שאוהבים אותי ושהייתי צריכה לזכות. באיזשהו מקום קצת עצוב לי כי אני חושבת שצריכים לפרגן יותר לטהוניה. היא גם עברה דרך מאוד קשה, הייתי חברה שלה וראיתי את זה מקרוב".
מה החוויה הזו הייתה עבורך? את מרגישה שונה מהאדם שנכנס לבית?
" זו הייתה חוויה בלתי נשכחת, אבל אני מרגישה שנשארתי בדיוק אותה לבנה. חייכנית, מבסוטית וכיף לי. אני מודה שעוד לא הצלחתי לחזור לאווירה של מחוץ לבית. אני עדיין מעכלת אבל הכי כיף לי בעולם. כל האהבה הזו שווה לי יותר ממיליון. גם ששמעתי שהלכו לבקר את אבא שלי בזמן שהייתי שם ושהוא הפך להיות טיפוס מאוד מדובר, שימחה אותי מאוד. הרגשתי כאילו הפחתי בו רוח חדשה לחיים. אני שמחה שזה קרה".
למי הכי התגעגעת?
"לכל המשפחה שלי ביחד, אבל לאבא שלי טיפה יותר".
מה גרם לך להיכנס לבית?
"קודם כל מצאו אותי, וכשזה קרה, הרגשתי שזה נשלח לי מלמעלה לצד האמונה שלי והרצון הגדול שלי להכניס עניין חדש לחייו של אבא שלי. אחרי הכול, כל היום הוא יושב מרותק למחשב ולמיטה. באמצעות התוכנית, ידעתי שהוא יוכל לראות אותי, לצחוק ולהינות. היה חשוב לי לתת לו עוד דלק למנוע. חוץ מזה, אני שמחה שהצלחתי גם לייצג את הקהילה בגאווה".
"אבא שלי מאוד שמח. הוא אמר לי 'תהיי ילדה טובה כמו שאת, אל תשתני', ואני חושבת שזה גם מה שעזר לי. הייתי לבנה כמו שאני, עם כל מה שיש בי, לטוב ולרע. בהתחלה פחדתי שלא יבינו מי אני. אבל האמנתי בו, שייתן לי צ'אנס להראות מי אני: בן אדם פשוט, חייכן שדואג לחברים שלו, עם לב של זהב. אני שמחה שקיבלתי את הצ'אנס הזה, כי באמת פחדתי שאנשים לא יקבלו אותי בגלל החיצוניות שלי, שהיא שונה מהנורמה".
האמנת שתישארי עד הגמר?
"האמת שכן, אבל שמרתי את זה אצלי בלב כי לא רציתי להשתחצן. מה שבטוח, לא תיארתי לעצמי שככה אוהבים אותי בחוץ".
עם מי תשמרי על קשר מחוץ לבית?
"בראש ובראשונה עם ביז'ו, אבל גם עם יניב, טהוניה, דורין וירדן. היה לנו חיבור מטורף לי ולה. אני חושבת שגם עם דור ולאון, שרק לקראת סוף התכנית באמת התחברנו".
עכשיו שאת מחוץ לכותלי הבית - איפה את עושה שופינג?
"איפה שבא לי לעשות באותו הרגע. אני אוהבת להסתובב בקניון עזריאלי, ובמיוחד קונה בסליו, רנואר ונאוטיקה. אבל לפעמים גם בא לי דברים שהם לא של מותג או חברה מוכרת. אם משהו בא לי טוב בצבעים או בגזרות, אז אני קונה לפי העין".
בזבזנית או ממש לא?
"תלוי באיזה מצב בחיים אני נמצאת בו. לפני שנכנסתי ל'אח הגדול' לא קניתי בגדים בערך שבעה חודשים. נתתי את כל מה שהיה לי לעסק. אבל עכשיו זה הפיצוי לכל התקופה הקשה שעברתי".
ומה הקטע עם השיער? למה היה חשוב לך האורך שלו כל כך?
"השיער זה החולשה שלי, פעם היה לי שיער ארוך, ונראיתי על הפנים. מאז שהחלטתי לקצר אותו, דאגתי להוסיף גוונים בלונדיניים כי ראיתי כמה אור זה נותן לי לפנים. כשהסתפרתי, הבנתי כמה תספורת יכולה לשנות את הבן אדם, אז התחלתי להשקיע ולעשות עיצובים משלי. זה מרגיע אותי ואני אוהבת לראות את התוצאה של זה. אמא שלי הייתה ספרית שלושים שנה, אז נראה לי שקיבלתי משהו מהגנים האלו".
הייתה לך תקופה של שמלות? חצאיות?
"ברור! כל יום אני לובשת! סתם. רק כשהייתי קטנה, סביב גיל שנתיים כזה. אולי אמא שלי הלבישה אותי בכוח. תמיד היא ניסתה להלביש אותי בטייץ והייתי אומרת לה שזה נדבק לי ואני לא יכולה לשים את זה. תמיד הייתי עם הבגדים הרחבים, עם הטרנינגים, הברמודות, כל הטרור הזה".
איך את שומרת על הגזרה? היה קשה שם בבית?
"האמת שהשמנתי בחמישה, שישה, שבעה קילו, אבל אני משמינה רק בבטן, לא ברגליים. תיכף אני אעבוד על עצמי. אני אהנה עוד קצת מכל הדברים שהיו חסרים לי, קצת המבורגרים במקדונלדס, ואז אכנס למסגרת של דיאטה. משמעת עצמית זה הדבר הכי חשוב שבן אדם צריך שיהיה לו".
מה התכניות עכשיו?
"אני לא מתכננת, כי אנחנו מתכננים והוא למעלה צוחק."
צילום: נמרוד קפלוטו, סטיילינג: בת חן פור, איפור: נופר צוף ועדי אבוטבול ל – OFRA COSMETICS
>> הבלוגריות החמות מתלבשות על סוף השנה
