אז איך את מרגישה עכשיו, שכבר הספקת לנוח, להיות בבית, לראות את הבעל והילדים? הצלחת לישון בלילה?
"מרגישה מצוין. אני עדיין בהלם ולא מעכלת. אני ערה עוד מאתמול, אבל עם מלא אדרנלין. כשאת בבית האח את מתכננת את הרגע שתראי את כולם, וזה הרבה יותר עוצמתי במציאות. זו הרגשה שאי אפשר לתאר, שאין לה מחיר. באותו רגע את שוכחת שרצית להגיע לגמר. זה נותן פרופורציות".
איך היה להיות בלעדיהם כל כך הרבה זמן? למה הכי התגעגעת?
"כמובן שלילדים ולבעלי. היה קשה מאוד בלעדיהם, במיוחד כשיש לי בעל כל כך תומך ומפרגן, ולכן הייתי צריכה למצוא בבית מישהו שימלא את החסר הזה. זה נורא קשה כשאת סגורה בתוך הבית ואין כלום חוץ מאנשים. לכן כשמוצאים שם חבר אמיתי, נאחזים בו".
ומי הרגשת שהיו החברים האמיתיים שלך בבית?
"גילי מיילי. זה היה חיבור אמיתי. הוא הכיר את ליאור בעלי עוד מלפני, זה יצא בפוקס, אבל כנראה שלא סתם. שנינו אנשים אמיתיים עם שמחת חיים והתחברנו מהר. נורא הזדהנו זה עם זו כי שנינו עם משפחות, הבנו את הגעגועים הביתה.
היה לי משבר מאוד גדול כשהוא עזב. התקופה הכי יפה שלי בבית הייתה כשגילי היה שם. הוא מילא אותי בשמחה. אני ראיתי בגילי רק דברים טובים וחיוביים. קשה לי לראות את הצד הלא טוב שלו, כי אני לא חושבת שיש לו כזה".
אבל מה עם כל האמירות וההתנהגות שלו בבית? לא הפריעו לך?
"קשה לי להתייחס לזה ואני גם לא רוצה. הוא עשה לי רק טוב בבית. קשה לי לחשוב על הדברים השליליים שכולם מדברים עליהם. בקיצור, אין כמו גילי מיילי".
גם הייתה לי חברות מאוד עמוקה עם לבנה. היא חברת נפש בשבילי. הייתי קרובה אליה עד הרגע האחרון. את מרגישה שהיא אוהבת אותך על אמת. היא תמיד הייתה שם לצידי ואמרה את המילים הנכונות".
אז לא היה לך קשה להיות חברה גם של לבנה וגם של גילי? ולשמוע את כל מה שהוא אמר עליה?
"למרות ששניהם לא הסתדרו, שניהם העריכו אותי שהצלחתי לעשות את ההפרדה בין שניהם ולהיות חברה של כל אחד מהם, ושאני לא בוחרת צד, אלא פשוט הולכת עם הרגשות שלי. ככה הם עוד יותר אהבו ונקשרו אליי".
כל הדיירים שיוצאים מהבית מספרים על השעות הארוכות של חוסר מעש, של שעמום. הרגשת גם ככה? מה עשית כדי להפיג אותו?
"נראה לי שאני היחידה שהעסיקה את עצמה כל הזמן. כל בוקר היה לי לוח זמנים – לקום ולרקוד, אחר כך לקרוא ברכת השחר, לשתות קפה. אחר כך בריכה, הייתי מבלה שם שעות. זה היה גן עדן בשבילי שם, רק היה חסר השייק. המים עשו לי ממש טוב, אז כל פעם שהייתי עצבנית הייתי נכנסת, לצוף במים, להסתכל על השמיים. אחרי זה בערב הייתי מתקלחת ואז מבלה עוד שעה בבייביליס, ואז כבר לילה ועוד יום עובר. ידעתי להעסיק את עצמי טוב שם. כל השאר רק מדברים. כמה אפשר לדבר על הנדנדה?"
אילו תגובות קיבלת מאז שיצאת?
"אני מרגישה כאילו אני בחלום. זה ממש מוזר שכולם פתאום מכירים אותי. אני כל הזמן שואלת: מה, אתם מכירים אותי? אתם אוהבים אותי? רוב התגובות היו על זה שהייתי אמיתית, ישרה, חמה, סולחת, עם המון שמחת חיים. אני שמחה שהצלחתי להעביר את מי שאני באמת. הייתי מי שאני ולא רציתי לשחק מישהי שאני לא".
יש משהו שאת מצטערת שעשית או לא עשית בבית?
"אני לא מצטערת על כלום. אם קרה משהו, אז הוא קרה לטובה. גם אם קרה משהו רע, אז לפחות למדתי ממנו".
היית מאד חברותית והתחברת עם כמעט כל דיירי הבית. איך עשית את זה? מה הסוד?
"נכון, הייתי הטיפוס החברותי. אני תמיד מנסה לראות את הדברים הטובים אצל כל אחד. לא מחפשת את הרע והשלילי. אז כשאת באה לאנשים ושואלת לשלומם, מפרגנת להם, הם מרגישים שמישהו מתעניין בהם והם אוהבים ומעריכים את זה. אז ככה הסתדרתי עם כולם. זה לא אומר שהייתי חברה טובה של כולם, אבל עדיין התחברתי והתיידדתי איתם.
בשבועיים הראשונים מאוד התגוננתי. הגעתי לשם עם שריון. אבל נמאס לי די מהר. רציתי להיות דורין האמיתית, האותנטית, המצחיקה. הורדתי את העקבים. אז התחלתי להוציא את מי שאני. פתאום ראיתי שככה גם אנשים יותר התחברו אלי ואהבו אותי. זה היופי. הייתי אני והלכתי עם זה עד הסוף. בגלל שהייתי עם אנרגיות חיוביות אנשים התחברו אליי, הם רצו 'שאדביק' אותם בזה".
ומה היה עם אבי?
"אבי הוא היחיד שבאמת איכזב אותי בבית. אבל אני כבר לא כועסת עליו כי זה נראה לי מאחוריי. אני פשוט בן אדם נורא טוטאלי וחבר בשבילי זה חבר אני אף פעם לא אבגוד באמון שלו ולכן הבנתי שאבי ממש פגע באמון שלי. אני מבינה שהוא התחבר אל ירדן, אבל אני לא שוכחת דברים ולא מעריכה אנשים שהם שחקנים וצבועים. הרגשתי שהוא לא אמיתי ולא אמין".
האמנת שתישארי כל כך הרבה זמן בבית?
"האמת שכן. כי אם בן אדם אמיתי וחיובי לכל אורך הדרך, אנשים מתחברים לזה. אני חושבת שגם הייתי בין היחידים שלא דיברו על אף אחד מאחורי הגב, וזה קשה שלא לדבר, כי אין מה לעשות בבית".
רוב דיירי האח הגדול מתלוננים שעלו במשקל בזמן שהיו בבית, אבל נדמה שאת דווקא רזית? זה נכון?
"האמת שנשקלתי ועליתי שלושה או ארבעה קילו. התערבתי עם דור שאם אני יורדת שלושה קילו בשבוע אז הוא יהיה השפוט שלי למשך שבוע שלם ואם אני לא מצליחה אז אני צריכה לפדל 30 ק"מ על האופניים. אז לא הצלחתי לרדת. מזל שכל רגע הכניסו אותנו לבית אז יכולתי לרדת מהאופניים ולהתחמק. אמרתי לו שככה אני, מלאה ומאושרת!"
איך את שומרת על הגזרה? עושה דיאטות מיוחדות?
"האמת שלא. אני לרוב אוכלת מה שאני רוצה, פשוט בכמויות קטנות. אם יבוא לי לאכול מנת פלאפל, אני אוכל. אני לא אוכלת הרבה, אני יודעת מתי להפסיק. אם אני מרגישה שהשמנתי אז אני יודעת איך לתפוס את עצמי ולרדת חזרה. אבל בבית האח זה הרבה יותר קשה. לפחות הייתי הרבה שעות בבריכה, אז זה העביר לי את היום. נורא קשה לעשות דיאטה בבית האח הגדול. אין לך באמת את הכלים. גם בתקציב שיש לנו הזמנו דברים שהם זולים ומשמינים כמו לחם וחמאה. תכלס, גם אוכלים מתוך שעמום".
מה שגרת הטיפוח והאיפור שלך? מה הסוד שלך לאיפור מושלם?
"אני אוהבת להיראות כמה שיותר טבעית. כמה שיותר נקייה. ביומיום רק מסקרה וסומק, הכי טבעי שיש. בערב אני מורחת אייליינר. בכל זאת, אני בלונדינית, לא צריך להגזים עם האיפור בנוסף".
איך היית מגדירה את הסטייל שלך?
"קלאסי, נקי, צעיר וחתיכי. בגלל שאני מתעסקת עם אופנה, אני מודעת לנתונים שלי ולזה שאני מלאה ומתלבשת בהתאם, ולכן אני מנסה ללבוש רק דברים שמחמיאים לי. אני אף פעם לא מודדת בגדים. רק מחליטה על פי הבד והגזרה ותמיד קולעת בול".
מה כל כך מושך אותך בבייביליס? נראה אותך גם עם שיער חלק?
"לא, ממש לא חלק. זו לא אני. אני אוהבת תלתלים! גם כל ההתעסקות עם הבייבילס הרגיע אותי. כולם ידעו שאם אני עצבנית, אני הולכת לעשות בייביליס. אהבתי לעשות תלתל תלתל. זה גם העביר לי את הזמן. זה לא היה רק בשביל היופי, אלא כדי להירגע עם עצמי. אבל חוץ מזה, לאון היה צובע לי את השיער באמבטיה. הוא היה זה שמטפח אותנו".
מה הצבע המקורי שלך? איך זה מרגיש להיות בלונדינית?
"זה כיף! במקור אני בכלל עם שיער חום כהה".
מה הפריט הכי יקר שיש לך בארון? ומה הכי זול?
"לא כל כך אכפת לי מותגים ושמות, יותר חשובה לי האיכות. דווקא בגלל שאני מתעסקת בבגדים ובייצור, אני יודעת שלכל בגד יש מחיר. אני לא קונה בגדים יקרים, אלא בעיקר כאלו שנראים יקרים, זו הגדולה. צריך לדעת מה לקנות, והכי חשוב, לדעת להתאים את הבגד לגוף שלך. לכן תמיד כשאני מתלבשת לא שמים לב לזה שאני מלאה ותמיד מחמיאים לי על הלבוש והסגנון".
איפה את עושה שופינג בדרך כלל?
"האמת שאני לא עושה הרבה, כי אני בעבודה כל הזמן. אבל אם אני עושה, אז אני מתפרעת. כולם חשבו שבמהלך שלושת החודשים בבית חסכתי לבעלי המון כסף. אני קונה הרבה באינטרנט. בעיקר באתרים סיניים ובאי ביי. אני גם טסה פעמיים בשנה לארה"ב, יש לי תערוכות קבועות שאני משתתפת בהן בווגאס לחליפות גברים, אז אני קונה גם שם".
מה את הכי אוהבת בגוף שלך, ומה את הכי פחות אוהבת?
"קודם כל, אני מתרכזת בצבעים שמחמיאים לי. צבעים בהירים כמעט לא מתאימים לי. אני לרוב לובשת צבע שחור, שהולך טוב עם בלונד, וגם כמובן מטשטש את הגוף. אין מה לעשות, יש נתונים וצריך לעבוד איתם. אני גם אוהבת צבעים ורודים, בלונד יפה עם ורוד.
אני כמעט ולא הולכת עם שמלות כי את החלק התחתון של הגוף שלי אני פחות אוהבת. אני לרוב אלבש מכנסיים ואנסה להבליט יותר את החלק העליון. וכמובן שעקבים, זו השלמת הופעה".
למה דווקא החלטת לעשות לחליפות גברים?
"לא למדתי עיצוב אופנה, פשוט התחלתי במכירת חליפות לגברים בחנות באור יהודה שהייתה עשרה מטרים בלי תא הלבשה בכלל. שני אנשים היו יכולים להיכנס לחנות - אני והלקוח. אם הוא היה בא עם חברים, הם היו צריכים לחכות בחוץ. זה היה עלוב.
ליאור ואני התחלנו להשתעשע עם הרעיון של לעצב חליפות בעצמנו. התחלנו לתלות בצד את החליפות שלנו, כי קצת התביישנו, אבל הלקוחות היו שואלים עליהן ורצו דווקא אותן וככה זה נתן לנו ביטחון לייצר בעצמנו. היה לי חלום שתהיה לי חנות אמיתית, עם חלון ראווה, בובות ותאי הלבשה. מי שבאמת מינף את העסק שלנו זה אייל גולן. לא נראה לי שהוא אפילו יודע את זה. אני מתה לפגוש אותו ולספר לו.
יום אחד עיצבנו ז'קט מאוד מיוחד עם פרוות אנטילופה וליאור, שהיה אז מלביש את כולם בערוץ 24, הלביש את אייל גולן עם הז'קט הזה, ומאז, שלוש שנים רק מכרנו את הז'קט הזה. חתנים, ילדי בר מצוות, מי לא בא לקנות אותו? ככה התחילו להכיר אותנו, ופתחנו חנות בחצרות יפו, והתחלנו להלביש את כל הזמרים לחתונות – את ליאור נרקיס, איציק שמלי. הלבשנו את התמודדים בשתי העונות האחרונות של "רוקדים עם כוכבים". אנחנו מייצרים הכל בעצמנו, אפילו את הבדים".
נראה לך שתעצבי גם לנשים?
"לא. כי אני מאמינה שצריך להתעסק במשהו אחד ולהתמקצע בו ולפתח אותו. כשמתפרסים מאבדים כיוון".
איך זה להתעסק עם לקוחות גברים?
"זה הכי כיף בעולם, ברור. אין כמו להתעסק עם גברים. אבל זה לא סתם להלביש גבר. זה להלביש חתן, וזו זכות מבחינתי לעבוד עם חתן וכלה. אני ממש מרגישה שזו זכות שמישהו בחר ללבוש אותנו ביום החתונה שלו מול שבע מאות איש. אין יותר כיף מלעבוד בשמחות".
מה דעתך על ניתוחים פלסטיים?
"אני בעד, עשיתי בעצמי באף. אני אומרת שאם צריך והכרחי אז עושים, אבל בגבול הטעם הטוב. אם זה לא באמת צריך, אז למה להרוס? להישאר כמה שיותר טבעי זה יותר יפה בעיניי".
אז מי זוכה בגמר?
"יש לי שלוש אופציות. לבנה, דור או לאון. לא מצליחה לבחור אחד מהם. לטהוניה מגיע להיות בגמר, אבל לא לנצח. מי שמגיע לו לקחת זה מישהו שהצליח להראות את הצדדים הרגישים והאמיתיים שלו, אנשים עם לב ונשמה".
צילום: נמרוד קפלוטו
סטיילינג: בת חן פור
איפור: עדי אבוטבול ל- OFRA COSMETICS