"כשאנשים חושבים על השראה, הם מדמיינים מוזה ערטילאית ואקסטרווגנטית כמו ליידי גאגא. כשאני מעצב, אני דווקא רואה מולי את הלקוחה שלי - אישה בשנות השלושים, אורבנית, כזו שמאוד חשוב לה להיות אופנתית אבל לא מוכנה להיות קורבן אופנה. אישה שמודעת לטרנדים, אבל מעל הכל היא פרקטית ויודעת מה נכון עבורה".
בגד שיהיה גם רב תכליתי, גם נוח, גם אופנתי, גם סקסי וגם זול
כך פותח מעצב האופנה רונן חן, שמכנה את עצמו, בהתאמה, "מעצב לנשים אמיתיות", את הראיון. מאז סיים את לימודיו בשנקר בשנת 1990, בנה לעצמו חן קהל לקוחות שנאמן לגזרות המחמיאות שלו. העיצובים שלו זוכים להצלחה גם ברחבי העולם, ובין שלל המחמאות שקטף עם השנים ניתן למצוא גם את החותמת של כוהנת הלייף-סטייל אופרה ווינפרי, שחליפת נשים שלו הופיעה במגזין שלה. למרות כל אלה, חן נשאר צנוע ומקפיד לשמור על המקצועיות שמאפיינת אותו.
אתה יוצר אופנה כבר כמעט 20 שנה. האם הדרישות של הקונה הישראלית השתנו במהלך השנים?
"בהחלט. פעם הייתה פחות מודעות מצד הלקוחות. היום, עם הכניסה של הרשתות הזרות, הן רוצות את הבגד שלהן רב תכליתי, נוח, אופנתי, סקסי ולא יקר מדי - והכול באותו בגד".
מה דעתך על ניסיונות הצמיחה של שוק האופנה המקומי כמו שבוע האופנה, ערוץ האופנה? אתה חושב שיש לזה קהל בארץ?
"אני חושב שזה מבורך ויש לזה דרישה, אך עם זאת התעשייה המקומית קטנה וזה לפעמים מרגיש קצת כמו מקבצי נדבות. אם הייתה לנו תמיכה ממשרד התעשייה והמסחר, האופנה בארץ הייתה יכולה לפרוח. כיום כמעט ואין אפשרות ליצור אופנה ישראלית בארץ, אין מפעלי בדים, אין מתפרות, הכול יוצא החוצה. הצעד שמוטי רייף (מפיק שבוע האופנה) עשה בקיץ האחרון עם שבוע האופנה היה מבחינת זריקת עידוד, צעד גדול שהלוואי וימשיך".
אתה מוכר בכל העולם, אבל מעצב מת"א. זה משפיע על תהליך העיצוב שלך?
כאשר אני מעצב יש לי בראש כל הזמן את קהל הלקוחות שלי, אבל הכי נכון לי כמעצב ליצור בארץ. משהו באווירה, מזג האוויר, חוסר הפורמאליות, האנשים - כל אלה עוזרים לי ליצור. כאן אני מרגיש הכי בטוח ושלם להתנסות ולנסות דברים חדשים. אני לא חושב שהייתי יכול ליצור במקום אחר בעולם".
בשנים האחרונות הרגלי הקנייה השתנו, קונים אופנה באינטרנט. איך אתה מתחבר למגמה?
"המסחר בעולם הולך לכיוון הזה. שרשרת המזון התקצרה, וכיום ניתן לקנות הישר מהיצרן לצרכן. אנחנו מנסים להדביק את הפערים, ועמלים בימים אלה על אתר מכירתי שיפנה לקהל יעד אמריקאי".
איזה טיפ אתה יכול לתת לקניית אופנה באינטרנט, כמעצב אופנה?
"הכלל הכי חשוב הוא לראות את הבגד מונח על הדוגמנית ולא על בובה או בצילום חד מימדי. ככה תוכלי לדעת את הפרופורציות האמיתיות של הבגד, ולראות איך הוא עשוי להיות מונח עלייך".
בשנת 1995, שנה בלבד לאחר שפתח את חנותו הראשונה בתל אביב, החליט חן לנסות את כוחו מעבר לים. הוא בחר בבירה הבריטית כתחנה הראשונה בדרך להגשמת החלום, ופתח בלונדון שלוש חנויות - שנסגרו לאחר שנתיים בלבד. "זה היה צעד בוסר. לפתוח חנות זה כמו לגדל תינוק קטן, שכל היום בוכה וחייב תשומת לב תמידית. זה היה צעד נמהר ופזיז, ולכן החלטנו לסגור ולמקד את העבודה בשוק המקומי".
לפני שלוש שנים פתחת שוב חנות בלונדון. מה השתנה?
"בפעם השנייה הגעתי מוכן. ידעתי לקראת מה אני הולך, היה לי סטודיו שעובד, קולקציות גדולות והרבה כוח. היום החנות בלונדון עובדת בסנכרון מושלם עם החנויות שלי בארץ, סייל בארץ הוא סייל בלונדון וחלונות הראווה מעוצבים גם הם באותה שפה עיצובית. החנות בלונדון כיום עובדת ומצדיקה את עצמה".
מה דעתך על הטרנד של שחקניות שהתחילו לעצב אופנה, כמו דורית בר אור ואילנה ברקוביץ?
"שתיהן מגיעות מאופנה. את אילנה אני זוכר בתור ילדה מגיעה אלי לסטודיו כסטייליסטית שלוקחת בגדים להפקות. יש לה טעם משובח. בעולם של היום אף אחד הוא כבר לא חד מימדי, התחומים מתערבבים והגבולות היטשטשו לחלוטין".
מי לדעתך מתלבשת טוב?
"אני מאוד לא אוהב להתעסק בשמות, אבל אני מעריך את הסטייל הנשי והרך של השחקנית אניה בוקשטיין".
בקרוב תסכם 20 שנה בתחום האופנה. איפה אתה רואה את עצמך בעוד 20 שנה?
"אני מאוד רוצה להרחיב את הפעילות של המותג - ולאו דווקא לבגדי גברים, אולי דווקא לעיצוב הבית. אני פועל כל הזמן להגדלת המותג וקהל היעד. אני רוצה להמשיך ולגדול בחו"ל, למרות שבכדי להצליח שם צריך לחיות וליצור משם, ואין לי כוונות לעזוב את הארץ".