בנות, נא להאריך חצאיות

ביטוי למאוויים הכי כמוסים. תחפושת פיראטית לוהטת של החנות "פאם פאטאל" | יח``צ: אתר החנות femmefatale

עם יד הלב, בנות: מתי בפעם האחרונה בחרתן בפורים בתחפושת שלא הייתה סופר מחמיאה? מי מכן לבשה - אחרי גיל 14, אנחנו מתכוונות - תחפושת מצחיקה ומקורית, שלא היה דבר בינה ובין ההגדרה "לוהטת"? מישהי זוכרת את השנה בה התחפושת שלה בפורים לא כללה גרבי רשת, חצאית קצרצרה, מחשוף או עקבים? אף אחת? זה מה שחשבנו.

למה במשך יום אחד בשנה נראה לנו לגיטימי להחצין את המיניות שלנו, וגם נשותינו המהוגנות ביותר יוצאות לרחוב כשהן מכסות טפח ומגלות טפחיים? מה יש בו בחג הזה, שמוציא נשים מהג'ינס והסווטשירט ודוחס אותן אל המחוך? האם אנחנו עושות את זה לעצמנו, או שכרגיל, החברה הפטריאכלית והשובינסטית מביאה אותנו לזה?

יום אחד בשנה שבו הכל מותר

הקרנבל בברזיל, המרדי גרא בניו אורלינס, קרנבל המסכות בוונציה - חגיגות הקרנבל נפוצות בכל העולם, ובכולן, ממש כמו אצלנו, מקובל לשתות, להתחפש, להתפרק ולהתיר את הרסן. "הקרנבל הוא חג של היתר ופריקת עול, הנותנים פורקן - לזמן קצוב ומוגבל - למתיחות המצטברת בחברה", מסביר מדריך הטיולים גלעד חיסקין במאמרו "הקרנבל כתופעה כלל עולמית".

"הקרנבל מאפשר לנו תקופה נטולת סדר, טבואים וחוקים. הוא אפיין חברות שמרניות בעלות סדרים חברתיים נוקשים, ושימש מעין שסתום לחץ חברתי. ברור כי ללא פורקן, חבית חומר הנפץ החברתית עלולה להתפוצץ; לכן אפשר המעמד השליט להמון לפרוק מתחים, לבטא מאוויים ולפרוע את הסדר, כדי להשיג באמצעות ההתפרעות את ההיפך – את השמירה על הסדר הקיים בשאר ימות השנה".

כמו אצלנו, בכל העולם מתאפיינים ימי החגיגות בהפרת כללים, היפוך תפקידים וטשטוש חברתי, מיני ומעמדי. "הקרנבל מעניק לגיטימציה זמנית לחציית הגבולות הנשמרים בקנאות כל השנה, ובמהלכו ניתנת חירות הביטוי לחלק האי רציונלי המצוי בעמקי נפשו של האדם, למאוויים המיניים הכמוסים, לכל מה שחבוי בתחתיות הנפש ובשיפולי הבטן".

אותו כלל פועל גם עלינו, הנשים, ומשחרר אותנו מהשלשלאות הכובלות אותנו ליום אחד בשנה. מה בדיוק כובל אותנו, אתן שואלות? כנראה שאנחנו את עצמנו. "פורים הוא חג שנותן לגיטימציה להתחבר למשאלות כמוסות שלנו ולחלקים 'בוטים' שאנו חוששים ולא מעזים לבטא ביומיום", מסבירה גילת סטיקלרו מלכאן, פסיכולוגית קלינית ומנהלת מרכז 'תקשורת בונה'. "בפורים מותר להיות הכל, וזה היופי שבחג הזה. מותר לבטא דחפים ומשאלות שבזמן אחר עשויות להראות מוזרות או חריגות. היכולת הזו לפרוץ את הגבולות ולפרוק כל עול פעם בשנה, היא זו המאפשרת לנו ללכת בתלם, ולשמור על הגבולות במשך כל השנה".

"פעם בשנה אני מרשה לעצמי להתפרע"

לא כל יום פורים, ובדיוק בגלל זה נשים רבות מרשות לעצמן להתחפש במהלך החג וללבוש פריטים שביום-יום לא היו מעזות להניח על עצמן. "התחפושת הייתה בשבילי דרך להגיע לנשיות", מספרת מאיה פז, בת 28. "כשהייתי ילדה התחפשתי רק בתחפושות של 'בנים': שחקן כדורסל, פיטר פן, רובין הוד. בסביבות הצבא הגיע השינוי. חיפשתי להוציא את הצדדים שדוכאו תחת המדים. התחלתי להתחפש לדמויות יותר נשיות - הדבורה מאיה, מעודדת. התחפושות שלי הפכו עם השנים לנשיות יותר וחשופות יותר, וזה בא לידי ביטוי בעיקר באורך החצאית".

אפילו דולפין תמים הופך לתחפושת פתיינית ונועזת | יח``צ: אתר החנות femmefatale

"מנהג ההתחפשות, לעטות מסיכה ולהיות מישהו אחר, מביא עמו שחרור מסוים מהאגו הקפדני שלנו וממי שאנחנו בדרך כלל", ממשיכה סטיקלרו מלכאן. "נשים שהולכות על תחפושת סקסית בעצם משחררות את מה שמודחק אצלן; זו ההזדמנות שלהן לגלות מה מרגישה אישה מושכת ונחשקת. הן מתנסות בחלקים של הנשיות שלרוב לא באים לידי ביטוי בשגרת החיים שלהן. הבחירה להתחפש למשהו הפוך ממה שאנו בדרך כלל לגיטימית ומשחררת, ומאפשרת לנו לתת ביטוי לחלקים 'האמיתיים' בעצמנו, מבלי לחוש לא בסדר שעשינו זאת".

מאיה מודה שביום-יום אין סיכוי שהייתה מעזה להתלבש כמו בפורים. "אני מאוד מודעת, ויש קוד לבוש מסוים שאני לא מפרה. פעם בשנה אני מרשה לעצמי להתפרע. אף אחד לא יכול להעיר לך על מה שאת לובשת כשאת מחופשת".

בפורים הופכות דמויות תמימות לפתייניות פתולוגיות: כיפה אדומה נראית פתאם זנותית מתמיד, מלכת אסתר עוטה מראה של מלכת סאדו-מאזו – ושלא נזכיר בכלל את בעלות המקצוע כמו האחות, השוטרת או החדרנית, שנראות כולן, בלי ללכת סחור סחור, כמו חשפניות בתחילתה של מסיבת רווקים גרועה.

בחנות התחפושות אפקט מצאנו את שיר ברבי (22), שמתחפשת השנה לפיראטית. למרות שהאסוציאציה הראשונה מפיראט היא קפטן הוק ב"פיטר פן", הגרסה של שיר כוללת דווקא חצאית טוטו, גרביונים והרבה עור. "אני מתה על פורים. זה הזמן שלנו להיחשף", היא אומרת. לצידה מודדת חברתה, אלה חדד (22), תחפושת של חדרנית. "זה ברור שנשים יתחפשו בצורה חושפנית בפורים. זה יום שאפשר להגזים בו, וזה מה שהחברה מצפה מאתנו", מסכימה גם היא.

"לחברה השפעה רבה על סוג התחפושת שאנו בוחרים", מסבירה מלכאן- סטיקלרו. "גברים וילדים, למשל, בוחרים תחפושות המשדרות כוח, עוצמה ויכולת פיזית, לרוב כזו המלווה בכלי נשק ארוך ועוצמתי. נשים יבחרו תחפושת ששמה דגש על היופי החיצוני והנשיות".

לבטא את המיניות ולשמר את הסטראוטיפ, או להצטנע? בר סופר מחופשת | צילום: תומר ושחר צלמים

חשוף זה טוב או רע ליהודיות?

"בפורים אני אוהבת להתחפש חשוף", מספרת בר סופר (21). "קניתי תחפושת 'אשת הכובען הסקסית' בחנות ההלבשה התחתונה פאם פטאל. זה יפה וזה פרקטי, כי הרי לא נוח להסתובב עם שמלה ארוכה והמון שכבות. כדי שיהיה נוח במסיבות צריך ללבוש משהו פחות מסורבל".

גם לסדר את החצאית הקצרצרה בכל רגע לא נשמע לנו נוח במיוחד, אז אולי שווה ללכת עירומות ולסגור עניין? "כמובן שלצד החופש של האישה להתחפש ליום אחד כאוות נפשה, היא עשויה לקבע את תפיסתה כאובייקט מיני כאשר התחפושת חושפנית ופרובוקטיבית מידי", אומרת מלכאן- סטיקלרו. "זה מצב די פרדוקסלי: מצד אחד מועבר בחברה מסר סמוי שמעודד נשים להיות סקסיות, ומאידך, כשהן מחצינות מדי את מיניותן, הן משמרות את הסטריאוטיפ המשפיל והמנמיך שמקבע נשים כאובייקט מיני. נראה שגם בפורים, החג שנהוג בו לשמוח ולהשתטות 'עד דלא ידע', כדאי לבחון את אמות המידה שלנו ולברר מה מוביל אותנו לבחור דווקא בתחפושות מיניות ופרובוקטיביות ואיך זה שדווקא תחפושות אלו הופכות כמיהתן של נשים רבות".

>> השמלה שלבשת פעם אחת לחתונה יכולה להיות התחפושת המושלמת