עם כל הכבוד לגיבורות מהסרטים כמו לארה קרופט או תלמה ולואיז (ויש הרבה כבוד), אנחנו אוהבות את הגיבורות שלנו שחור על גבי לבן. להיכנס להן לקישקעס, ללגום בשקיקה כל מחשבה שיש להן, כל הרהור, כל תובנה וספק. כן ספרים, גבירותיי, ספרים, אסופת הדפים הזו שבעידן המחשב והאייפד כבר שכחנו שהיא קיימת. אז ממי אנחנו שואבות השראה? מהדעתנות של אליזבת בנט, מהמוסריות של ג'יין אייר ומהתעוזה של האפיפיוריות יוהנה ולא רק. אז אם יש לך זמן פנוי ואת רוצה המלצות לספרים שיעשירו את עולמך, הנה כמה ספרים אמיתיים, עם הריח והכל, ולא בעותק אלקטרוני, או לא עלינו - בגרסה הקולנועית.
הטרילוגייה של נערה עם קעקוע דרקון/ סטיג לרסון, 2009
אישה משוחררת, על אמת. נערה עם קעקוע דרקון
העלילה, בקטנה: "הנערה ששיחקה באש" הוא הספר השני בטרילוגיית המילניום. מיכאל בלומקוויסט, עיתונאי מפורסם בשבדיה, עובד יחד עם עיתונאי צעיר בשם דאג סוונסון על תחקיר שיזעזע את המדינה על סחר בנשים. לפני פרסום התחקיר, דאג וחברתו נרצחים ומי שמואשמת היא ליסבת סלאנדר, האקרית מוכשרת וידידתו של מבלומקוויסט. המשטרה והציבור בטוחים שהיא אשמה ומתחיל אחריה מרדף. כעת על ליסבת להוכיח את חפותה כשבלומקווסיט היחיד שמאמין בחפותה. העלילה ממשיכה גם לספר השלישי בטרילוגיה "הנערה שבעטה בקן צרעות".
מה אנחנו יכולות ללמוד מהגיבורה: הרבה דברים אפשר ללמוד מליסבת סלאנדר, שהיא ללא ספק אחת הגיבורות המפתיעות והלא שגרתיות של התקופה האחרונה. היא חריפה, עצמאית, מקורית, וחזקה. סלאנדר לא מתפשרת על האמת שלה וקובעת את גורלה; היא משוחררת מתכתיבי החברה ובוחרת לאהוב את מי שהיא רוצה, או ללבוש מה שבא לה; והכי חשוב - לא נכנעת לאלימות גברית ולא מוכנה להיות קורבן. ליסבת סלאנדר היא אישה משוחררת, על אמת.
האפיפיורית יוהנה / דונה וולפולק קרוס, 1996
מוותרת על האהבה כדי להשכיל. האפיפיורית יוהנה
העלילה, בקטנה: הרומן ההיסטורי נכתב בשנות התשעים של המאה ה-20, אך מבוסס על סיפור אמיתי שעל פי המסורת התרחש בימי הביניים. הסיפור מתרחש באיזור צרפת, בתקופה חשוכה ופטריאכלית. יוהנה היא אישה צעירה המעוניינת להשכיל וללמוד מחליטה להתחזות לגבר. לאחר שורה של צירופי מקרים יוהנה מוצאת את עצמה בסופו של דבר על כס האפיפיור.
מה אנחנו יכולות ללמוד מהגיבורה: יוהנה היא דמות מרתקת. מגיל צעיר היא עושה את הדבר ה"אסור" ונלחמת בנורמות שהיו כל כך טבועות בחברה. כשעוד הייתה ילדה רצתה ללמוד קרוא וכתוב, מה שמאוד הכעיס את אביה והוא ראה בכך כפירה באל. יוהנה זכתה ליחס של שנאה תמידית מצד אביה, שלא הסתפק בשני אחיה הגדולים והתאכזב בכך שנולדה לו בת. יוהנה הקריבה את חייה למען החלום שלהיות שוות זכויות ביחס לגברים, ובשלב מסוים היא נאלצה לטשטש את זהותה הנשית ולהפוך לגבר- לדמות אחיה, יוהן, שנהרג. היא וויתרה על אהבה חייה כדי לממש את חלומה, ולבסוף, היא הגיעה למשרת האפיפיור- המשרה הבכירה ביותר בעולם הנצרות.
כמה רחוק את מוכנה ללכת?/ מאירה ברנע, 2011
אז כמה רחוק את מוכנה ללכת?
העלילה, בקטנה: "מחלת הפוריות" הפכה למגיפה של ממש בשנים האחרונות. יותר ויותר נשים מוצאות את עצמן נזקקות לעזרה רפואית בשביל להיכנס להריון. הספר, שנכתב בהשראת סיפורה האישי של המחברת, מכניס אותנו היישר על העולם הזה: עולם של מזרקים, שאיבות, הורמונים, בדיקות דם, רופאים והרבה כאב לב ודמעות. עולם בו בטן הריונית יפה ועגולה ותינוקות רכים ומתוקים אינה דבר טבעי אלא מטרה נכספת; פרי מאמצים כבירים, הכוללים טיפולים פיזיים קשים ורכבת הרים נפשית, בלתי אפשריים כמעט.
הספר מספר את סיפורה של מטופלת פוריות, שמבינה כי לא תוכל להרות לבד. לאחר מספר טיפולי פוריות קשים וכואבים, הגורמים לה למשברים נפשיים והתמוטטות פיזית, היא מחליטה על אופציית האימוץ. מבט חטוף במודעה בעיתון גורם לה להבין כי אימוץ תינוק אתיופי יקצר לה באופן משמעותי את תהליך האימוץ מתקופה של שבע שנים לתקופה של שנה (!), והיא מחליטה ללכת על זה בכל כוחה. או אז, היא מבינה שהמאבק שלה רק מתחיל: היא נתקלת בהערות קשות מהסביבה, נודפות גזענות ושנאה, בממסד אטום ובמציאות אכזרית. היא לא מוותרת ונלחמת על הבחירה שלה עד הסוף, תוך כדי ניסיון אחרון להרות – הניסיון שסוף סוף צלח.
מה אנחנו יכולות ללמוד על הגיבורה: לגיבורה בספר אין שם. כולם פונים אליה כ-"חמודה": כינוי מתנשא, סתמי, לא רציני. היא עוד מטופלת פוריות שמנסה להפוך לאמא. היא ראויה להערצה על כוחות הנפש שלה, על היכולת שלה לראות את המציאות בצורה כה בהירה, נטולת דעות קדומות ולשלב הומור, גם ברגעים הקשים ביותר שמזמנים לנו החיים. הבעיה שהיא שמה לנגד עינינו מראה לא פשוטה: השאלות כמה רחוק היינו מוכנות ללכת למען האמהות עולות תדיר במהלך הקריאה, מה עושה לנו רק המחשבה על אימוץ ילד אתיופי ואיך הייתה נראית הזוגיות שלנו בתקופה מטורפת שכזו. מעוררת השראה.
על גאווה ודעה קדומה / ג'יין אוסטין, 1813
כולנו רוצות להיות אליזבת בנט
העלילה, בקטנה: הספר הוא רומן רומנטי, כולל השמלות, הנשפים, הגברים המקסימים והנשים המתרגשות, אבל יש בו גם אמירה נוקבת על אותה חברה פטריאכלית של פעם. העלילה עוסקת בקורות משפחת בנט, משפחה כפרית וחמה מרובת בנות ודלת אמצעים. כשהאב ימות, תועבר נחלת המשפחה לקרוב רחוק ובלתי מוכר, כך שכל המשפחה נרתמת למציאת חתן לכל חמש הבנות, בכל מחיר. הבולטת בין הבנות היא גם החצופה מכולן, אליזבת בנט. אליזבת לא מוכנה לקחת כל אחד לבעל. מר בינגלי, אציל עשיר, שוכר אחוזה בקרבת מקום מגוריהם. הוא מתאהב בבת הבכורה, ג'יין. חברו של מר בנט, מר דארסי, לא מוצא עניין בבנותיה של גברת בנט, ואף דואג לציין זאת. מר דארסי, איש עשיר אף ממר בינגלי, מתגלה כאדם גאוותן, קר שלא לומר נאד נפוח. בינו ובין אליזבת מתפתח סיפור שמתחיל בשנאה וממשיך לאהבה, המהווה את מרכז העלילה.
מה אנחנו יכולות ללמוד מהגיבורה: אליזבת בנט היא כל מה שייחלנו להיות: היא שנונה, עצמאית, חזקה, דעתנית ומשוחררת, עד כמה שניתן בתקופתה. ואת הכל היא עושה, כמובן, בעדינות שובת לב.
ג'יין אייר / שרלוט ברונטה, 1847
עוברים עם ג'יין את השינוי. ג'יין אייר
העלילה, בקטנה: ג'יין אייר, יתומה ענייה, נשלחת לפנימייה מחרידה עם תנאים מחפירים. לאחר זמן מה היא מתקבלת כאומנת באחוזת תורנפילד. ג'יין מתאהבת בבעל האחוזה, מר רוצ'סטר. כשהוא מגלה את אהבתו אליה, העלילה מתחילה להסתבך. ג`יין הצעירה והתמימה נאלצת לעשות את הבחירה המוסרית, לאחר שמתגלה סוד מעברו של מר רוצ'סטר שמונע מהשניים להתחתן. ג'יין קרועה בין אהבתה הנואשת לרוצ'סטר לבין מצפונה.
מה אנחנו יכולות ללמוד מהגיבורה: ג'יין היא דמות רגישה להפליא, מתוקה, חכמה, מאופקת, מופנמת, ואין אחת שלא מצליחה להתחבר אליה ואל מחשבותיה. בעת הקריאה ממש אפשר לתהות מה אנחנו היינו עושות, בזמן שאנחנו עוברות איתה את השינוי ואת ההתבגרות האישית שלה, מנערה קטנה ועד אישה בשלה, חזקה ודעתנית.
שלוש נשים חזקות/ מרי נדיאי
נשים רחוקות שכל כך דומות לנו. שלוש נשים חזקות
העלילה, בקטנה: הספר הוא רומן בשלושה חלקים, על שלוש נשים שחורות. נורה עוזבת את העבודה כעורכת דין ואת המשפחה בפריז, ולבקשת אביה היא מגיעה לדקאר, בירת סנגל. אביה נטש את אמה ושתי בנותיה כשנורה היתה ילדה ולקח איתו את אחיהן. כעת, הוא מבקש טובה: האח מואשם ברצח אמה החורגת, ונורה מתבקשת לייצג אותו. גיבורת הסיפור השני היא פנטה, שעזבה את דקאר ועברה לצרפת בעקבות בעלה. הסיפור הזה מסופר דרך הבעל. הסיפור השלישי הוא של קאדי, שנאלצת לעזוב את סנגל לאחר שהתאלמנה ונושלמה ממשפחת בעלה. בלית ברירה היא יוצאת למסע בלתי חוקי לאירופה.
מה אנחנו יכולות ללמוד מהגיבורות: נורה, פנטה וקאדי נמצאות בתפר בין חולשה לעוצמה, ייאוש ותקווה. כל אחת מהנשים היא אוסף של זהויות: כפרית בעבר ועירונית בהווה, בורה בעבר שהפכה למשכילה, חזקה שהפכה לחלשה ולהיפך. אמנם מדובר בסיפור על נשים שונות ורחוקות מאיתנו, אך הן דומות לנו בכל כך הרבה מובנים.
= תגובה ללא תוכן
= תגובה עם תוכן
