לא, אנחנו לא מתכוונות ליום שבו השיער סתם לא מסתדר בבוקר, אלא ליום שבו החלטת לגזור לעצמך את הפוני לבד, לחמצן את השיער לפלטינה וללכת לספר של אימא שלך. 8 סיפורים שיעמידו לך את הפריזורה
שנאמר: אל תנסי את זה בבית | צילום:
CREATISTA, Istock
זאת שעשתה קרחת
חברת ילדותי, שרון, הייתה הבארבי שלי בכל הנוגע לתסרוקות ותספורות. כששעמם לנו צבענו לה את השיער לוורוד, כחול, סגול, כמובן לא לפני שהבהרנו אותו עם בלונדר. יום אחד נמאס לשרון, והיא ביקשה ממני לספר אותה עם מכונת תספורת, כזו שהבנים משתמשים בה. היא ביקשה – אני עושה. לקחתי מכונת תספורת, שמתי על מספר 4 ויצאתי לדרך. לקראת סיום, הבחנתי שהתספורת לא אחידה וששרון נראית כמו חולת סרטן עם קרחות רציניות. לא נותרה ברירה אלא לקרוא לאחד החברים שלנו שהיה מתורגל בהליך הזה, לשים על מספר 0 ולהפוך אותה לגלוחת ראש. היא לא הפסיקה לבכות. ענת, 29, תל אביב
זאת שהושפלה בפומבי
הייתה תקופה שתחזקתי תספורת קצרה, והחלפתי ספר אחרי ספר כי לא מצאתי אחד שמצא חן בעיניי. הגעתי לספר שסיפר אותי כמו שביקשתי, וכשהוא הגיע לחלק של גילוח השיער באזור העורף, הוא אמר פתאום: "יו, השערות בצד ימין ושמאל לא צומחות אותו דבר. אלה משמאל צומחות לכיוון הלא נכון! איזה מצחיק זה!" ואז קרא לעוזרת שלו, או החופפת, או מה שהיא לא תהיה, שתראה גם היא כמה זה מצחיק. שניהם פשוט עמדו מאחוריי וגיחכו! אני, מן הסתם, נעלבתי והתרגזתי, ולא חזרתי אליו שוב. נוגה, 35, רחובות
זאת שהתבגרה מהר
בגיל 17 החלטתי להסתפר קצר, כי קצת נמאס לי מהשיער הארוך. הבעיה היא שאני אף פעם לא יודעת להסביר מה בדיוק אני רוצה, ובדרך כלל מתפללת שהספר יבין לבד. אימא שלי הציעה לקחת אותי לספר הקבוע שלה, ואני הסכמתי. לא היה נורא לנסות, או ככה חשבתי לפחות. אז הוא קיצץ וגזר, ובסופו של דבר הסתכלתי למראה בפרצוף חמוץ, ואמרתי את האמת, שזה לא מי יודע מה נראה לי. ואז הוא אמר: "מה? זה בדיוק כמו התספורת של גאולה אבן!" כן, גאולה אבן. להזכיר שהייתי בת 17? איריס, 32, נס ציונה
כשהייתי צעירה, הרבה לפני שמצאתי ספר שיודע לעשות גוונים איכותיים, הלכתי למספרה וצבעתי את השיער לבלונדיני. הצבע שהתקבל היה פרחי, צהבהב ולא טבעי בעליל. חזרתי אל אותו ספר (כבר טעות) ודרשתי שיצבע לי מחדש. האידיוט החליט לצבוע לצבע כהה יותר, וכנראה שלא הייתה לו הבנה בסיסית בכימיה או שהוא סתם לא מכיר את הסיפור על הצבעים שנפגשו. בקיצור, יצאתי משם עם שיער ירוק, שאיתו הייתי צריכה להסתובב אחרי זה במשך חודשיים בטיול בחו"ל. ככה זה כשאת ירוקה בעסקי צביעת השיער. איילת, 30, תל אביב
אלוהים, שרק לא ייצא ירוק | צילום:
powerofforever, Istock
זאת שנדבק לה הראש
יש לי תלתלים בלונדיניים ענקיים ובדרך כלל אני מצליחה לעצב אותם כרצוני. הגעתי לספר לתספורת, ואחרי שהוא סיים הוא כנראה לא השתמש בקרם הנכון. יצאתי מהמספרה שמחה וטובה לב, ושמחתי לגלות שכולם מסובבים אחריי את הראש ומביטים בתספורת החדשה שלי. רק כשהגעתי הביתה הבנתי את גודל הזוועה: נראיתי כמו פודל מהאייטיז, עם שיער מנופח וענק. פדיחות. ליאת, 23, ראשל"צ
את רק צריכה קערה ומספריים תכלס | צילום:
istockphoto
זאת שזכתה לגלאח
כשהייתי בת חמש היה לי שיער ארוך ומהמם. גרתי אז בקיבוץ, ולכולם היו כינים. לאימא שלי כבר נמאס לחפוף לי עם נפט וביצים (כן, זה באמת מה שהם עשו אז) ובכל פעם שהיינו נפטרות מהטפילים, הייתי חוזרת יום אחרי עם שיער מלא מחדש. יום אחד היא הושיבה אותי ואמרה לי שהיא רק מספרת אותי קצת. יש לציין שלא צפיתי עדיין בשלב הזה ב"קיץ של אביה", ושאימא שלי לא ניצולת שואה, כך שלא חשדתי בכלום. מסתבר, כמובן, שהיא שיקרה לי, והיא פשוט קיצצה את כל השיער שלי. בכיתי במשך שבוע, ומאז איבדתי את האמון באנשים. אריאלה, 28, תל אביב
זאת שלא תעשה יותר מסכה ביתית
אני לא חושבת שיש בחורה שזה לא קרה לה, ואולי בגלל זה חייבים לדבר על הנושא. כשהייתי בתיכון באה אליי חברה הביתה ותוך כדי שיחה סיפרה לי שהיא קראה באיזה מגזין מתכון למסכת שיער טבעית. משום מה, זה נראה לנו רעיון טוב לנסות להכין אחת. אני כבר לא זוכרת מה היה שם, כל מיני שמנים וביצים וכיוצא בזה, אבל אני בהחלט זוכרת את הריח והמרקם שהיה לשיער שלנו אחר כך – קשה, יבש, מחוספס ומריח כאילו מישהו שכח ביצה סרוחה בבריכה של גופרית. לקח כמה ימים טובים עד שהצלחנו להיפטר מזה. הלית, 38, פתח תקווה
מה, אומרים שביצים זה טוב לקרקפת | צילום:
John Sommer, Istock
זאת שחתכו לה
ההורים שלי נסעו לסופשבוע בטורקיה והשאירו אותי ואת אחותי הקטנה עם סבתא, אימא של אבא, שהסכימה בטובה לשמור עלינו. ברגע שההורים יצאו סבתא השתלטה והחליטה לסדר את הבית כראות עיניה. אחרי שסיימה לזרוק את העציצים של אימא, היא חשבה שזה יהיה רעיון מצוין לספר את אחותי. היא שמה לה קערה על הראש וגזרה סביב את השיער הבלונדיני והמשיי של הילדה. התוצאה הייתה תספורת של בן, וכשאימא שלי חזרה הביתה היא כמעט חטפה התקף לב. במשך כמה חודשים טובים אחותי לבשה רק שמלות, כדי שלא יטעו לחשוב שהיא ילד, והשיער שצמח כבר לא היה אותו דבר. עד היום, 15 שנים אחרי, אנחנו נזכרים בסיפור הזה וצוחקים, אבל רק אימא שלי עדיין עצבנית על חמותה. קארין, 27, חולון
