"מזעזע לחלוטין", "זנותי", "ממש יפה" ו"מדהים" - אלה הן רק חלק מהתגובות להן זכה הקעקוע החדש של הזמרת הבריטית שריל קול שלקח מעל 15 שעות לעשות. מדובר בציור ענק של פרחים שממוקם מעל ישבנה ומכסה חצי מהגב של הגברת. ובהתחשב בשמלות החושפניות שהבחורה לובשת, אין סיכוי שמישהו יפספס את הסיפור הזה. הגברת קול לא המציאה את הקעקועים הגדולים, אבל ללא ספק עוררה דיון בנושא. אז מה את אומרת: יפה ונשי או הכי המוני?
30 שעות של כאבים
קרי טומקינס, 27 מבריסטול, אנגליה היא אחת שתומכת. את הקעקוע שלה לקח לעשות 7 שעות ואחרי 3 שעות היא כבר לא חשה בכאב. "טיילתי במשך שנתיים באוסטרליה, ניו זילנד ודרום מזרח אסיה. עשיתי את הקעקוע כדי לזכור את הטיול שלי שם. אני לא מתחרטת. קעקועים הם משהו ממש ממכר ואני כבר חוסכת לעשות עוד". כמו טומקינס, גם לורה קוי, 30 מקנט, אנגליה מעוטרת קעקוע ענקי על גבה. אולם, שלא כמו טומקינס, עבור הקעקוע שלה, קוי נאלצה לסבול 30 שעות של כאב ולשלשל כ-17,000 ש"ח עבור התהליך. כמו כן, היא נוטה להסכים עם אנשים רבים בבריטניה שהקעקוע של שריל לא הולם אותה. "הוא כהה מדי וכבד עליה".
אנה קווסנסקה, 27, מצפון לונדון דווקא לא מסכימה וטוענת שהקעקוע של קול הולם אותה. "הקעקוע שלה ממש מגניב. אני עיצבתי את הקעקוע גב שלי בתור עץ מסתורי שמזכיר לי את החיים שלא תמיד יפים או ישרים ויכולים להיות גם קשים. זה גם מזכיר לי את מולדתי, פולין. יש לי 8 קעקועים וחבר שלי אמן קעקועים כך שהוא מעודד אותי לעשות עוד".
"קעקועים הם לא לכל החיים"
אז נכון שלונדון היא מעוז הקעקועים, אבל גם בישראל - מדובר בתעשייה משגשגת. תכירו את אילאיל, מעצבת גרפית מתל אביב, והבעלים הגאים של חמישה קעקועים לא קטנים כלל. "על הזרוע יש לי ציור של אשר, על הרגל במבי, על הצלעות ציור של אישה רקדנית בסגנון יפני, על העורף ציטוט משיר של פינק פלויד "shine on you crazy diamond" ועל הזרוע הפנימית טקסט בסקריפט טיבטי",
את הקעקוע הראשון עשתה בגיל 14, באישור אמה. "המקעקע אפילו דיבר איתה בטלפון כדי לוודא שהיא מאשרת לי כי הייתי מאוד צעירה. אז היא חשבה שאני אחזור לה הביתה גם עם פרפר קטן ובמקום זה חזרתי לה עם קעקוע דיי גדול על הזרוע. היא לא אהבה את זה, אבל עם הזמן התגברה. הסביבה והחברים קיבלו את זה יפה ואהבו מאוד, למרות שבין החברים הייתי מהראשונות שעשו".
למרות שאילאיל יודעת שתרצה לעשות קעקוע נוסף בזמן הקרוב, היא מודה שהיא מצטערת על אותו קעקוע ראשון שעשתה. "בדיעבד, אני מעדיפה הרבה קעקועים באזורים מוצנעים יותר או פחות, אבל כשהקעקוע על הזרוע במקום חשוף שאת רואה כל הזמן, נמאס לך ממנו בסופו של דבר. מה גם שהאופנה משתנה, גם בקעקועים, וקעקוע על הכתף קצת מיושן בעיני. שלא לדבר על זה שהוא כבר דהוי ונראה ישן. אני אוהבת את כל שאר הקעקועים שלי, אולי את האחרון יותר מכולם".
על קעקועיה שילמה בין 250-1200 ש"ח. "אני חושבת שקעקועים במינונים מסוימים ובמקומות מסוימים מוסיפים - אבל זהו איזון עדין שאני מאוד משתדלת לא לעבור עליו בעצמי".
למרות שאילאיל אוהבת קעקועים היא מודה שהיא פחות אוהבת קעקועים על גברים. מצד שני, לגברים לא הייתה שום בעיה עם הציורים שעל גופה. "הייתי ממליצה לנשים לעשות קעקוע, רק אם הן מודעות לכך שבניגוד למה שחושבים, קעקוע הוא לא לכל החיים. הוא אמנם נשאר לתמיד, אבל הוא דוהה ומתפזר ומשנה צבע והוא לא נראה כמו בשנים הראשונות. הן גם צריכות לדעת שהאופנות משתנות, וקעקוע שאולי טרנדי היום, עשוי להיראות מיושן מחר. וטיפ אחרון מהניסיון האישי שלי, הסיכוי שיצטערו על קעקוע במקום מוצנע שלא חשוף כל הזמן יותר נמוך, מאשר קעקוע שתמיד רואים. וכמובן, ללכת למקעקע טוב, לא להתפשר".
"קעקועים הם עסק יותר"
לקוקי אריאל יש כחמישה עשר קעקועים מאיזור העורף ועד לגב כפות הרגליים. "את הקעקוע הראשון עשיתי בגיל 16. לא זכור לי הרבה חוץ מההתרגשות שלפני והלאפה שאחרי". לאריאל אין קעקוע עליו היא מתחרטת, גם אלה שבדיעבד הייתה עושה אחרת. הקעקוע האהוב עליה הוא קעקוע שעתה יחד עם חברתה הטובה ביותר. "זה עיצוב של הספרות 03. כמשפחה נהגנו לעבור הרבה ממקום למקום ותל אביב היא העיר היחידה בה באמת הרגשתי בבית אז הוא סוג של הנצחה". לגבי המחיר של קעקועיה, אריאל אינה מוכנה לחשוף אותו ואומרת, " קעקועים הם עסק יקר כמו כל מותרות. כשאתה משלם על קעקוע, אתה לא רק משלם על כמה שעות תחת המחט אלא על שנים של הכשרה שהאומן עובר עד לרגע שבו הוא מקעקע אותך".
עד כמה את חושבת שקעקועים מוסיפים ליופי של אישה?
"זה אינדיבידואלי לחלוטין. כולנו שונות ולכולנו טעם שונה. כאשר כל אדם, בין אם גבר או אישה בוחר להתקעקע הוא עושה זאת מסיבותיו שלו. בין אם מנסיבות סנטימנטליות או אסתטיות נטו".
אריאל טוענת שמעולם לא נתקלה בגישה שלילית מבן זוג כלפי הקעקועים שלה וכן אומרת שהיא לא בהכרח הולכת על בחור מקועקע. בנוסף, היא מקפידה שלא לומר ללקוחה מה דעתה על הקעקוע שבחרה. "זה לא מתפקידי להכתיב ללקוח את הסגנון בו עליו לבחור. כמקעקעת אני משתדלת להתאים את הרעיון של הלקוח לעיצוב אסתטי אשר ישמח את שנינו ככל הניתן. הנושא של כאב גם הוא מאד אינדיבידואלי, כל לקוח הוא שונה ולכל אחד יש את הסיבולת והסגנון שלו".
האם היית ממליצה לנשים אחרות לעשות קעקוע?
"הייתי ממליצה לנשים לעשות כל דבר שיגרום להן להרגיש טוב ולהיות מאושרות. אם מה שיגרום לך להרגיש טוב זה להתקעקע, לכי על זה. אם קפיצה במוט לתוך בריכת נחשי גומי תסב לך אושר, לכי על זה".
"יש לי על הגוף עבודות לא גמורות"
"אני לא יודעת בדיוק איך להגדיר כמה קעקועים יש לי אבל היד השמאלית שלי כמעט מלאה, רוב הרגל הימנית שלי כמעט סגורה ובשאר הגוף יש לי כל מיני מזכרות שונות", מספרת דניאלה דגטיאר, מקעקעת מקצועית מזה 9 שנים שמתגוררת בהמבורג, גרמניה. "עשיתי את הקעקוע הראשון שלי בגיל 17. זה היה ציור שאני ציירתי. אני כבר לא זוכרת הרבה מהחוויה, זה לא כאב בכלל כי נורא התרגשתי. כבר הייתי עצמאית לחלוטין, גרתי לבד ותמיד עשיתי מה שבא לי". לגבי קעקועים עתידיים, דגטיאר יודעת שתמשיך להתקעקע. "יש לי על הגוף עבודות לא גמורות כי זה לוקח המון שעות וזה כואב. אם אראה ציור או יבוא לי רעיון מגניב שבא לי לקעקע אז אני אעשה אותו כמובן".
כמו אריאל, גם דגטיאר לא מתחרטת על קעקועיה: "אני לא מצטערת על שום קעקוע שעשיתי. מה שכן לפעמים מפריע לי זה שלא תכננתי אותם נכון יותר. לדוגמה, יכולתי אולי למקם קעקוע זה או אחר בצורה טובה יותר או יש לי כמה קעקועים שהייתי מגדילה או מקטינה אבל מבחינת מוטיבים אין לי חרטות". חווית ההתקעקעות הכי טובה של דגטיאר קרתה עם בן דוד שלה. "יש לי קעקוע על הירך השמאלית של חיפושית קרנף. גרתי אז בברלין ועבדתי בסטודיו המפורסם, Classic Tattoo. לבן דוד שלי שאני מאד קרובה אליו היה יום הולדת והזמנתי אותו לסטודיו. כשהוא הגיע לשם אמרתי לו שהמתנה שלי תהיה הקעקוע הראשון שהוא הולך לעשות (לי על הירך). הוא הופתע והתרגש כי לא היה לו מושג בקעקועים אבל אני יודעת שהוא יודע לצייר שזה מאוד חשוב ושהוא יודע לעבוד עם כלי עבודה או יצירה. ידעתי שזו תהיה חוויה מגניבה וזה היה לי יותר חשוב מהקעקוע עצמו ואיך שהוא יצא. שמנו מוזיקה, אני פתחתי בירה ואחרי 5 שעות של המון צחוקים וכאב יצא ממש מגניב".
על רוב קעקועיה, דגטיאר לא שילמה שכן הם נעשו על ידי חברים לעבודה או על ידי האקס שלה שגם הוא מקעקע. דגטיאר מסרבת לעשות קעקועים מסוימים לנשים. "אני לא עושה שמות של החבר ודברים מטופשים כאלה או אם מישהי רוצה לעשות קעקוע במקום בוטה מידי כמו על הפנים, צוואר או כפות ידים כשהיא צעירה מדי, ויש גם מוטיבים שאני לא מתחברת אליהם ואני פשוט לא עושה אותם". לדעתה של דגטיאר, קעקועים מוסיפים ליופי נשי אבל יותר מכך אלה הם מעשיה של האישה, "מה מעניין אותה בחיים, המחשבות וההומור שלה" אשר גורמים לה להיות יפה. "קעקועים הם צורה ויזואלית נוספת להתבטאות. אני אוהבת ומעריכה אנשים שאוהבים אומנות וכל מה שנעשה תחת השאיפה לביטוי יחודיות ואסטטיקה בעיני הוא יפה".