על הקווים כבר מתחממות המתמודדות הנאוות, גילן הממוצע עומד על 90. הן בוחרות את מיטב התלבושות ומתאמנות על המשפטים והצעדים שיביאו להן את הזכייה. שושנה גולדמן, למשל, רק בת 93, מתכננת לא רק לדבר על הבמה אלא לשיר את השיר שהייתה שרה בילדותה באושוויץ לשומר הנאצי, בכדי לזכות בעוד חתיכת לחם או כפית מרק.
"הייתי צעירה ושקלתי רק 23 קילו", היא מספרת היום, "לצדי היו בחורות יפות וחזקות וכולן הלכו. איבדתי את כל המשפחה שלי, אבא אימא, אחים ואחיות. נשארתי לבד, לא יודעת למה, זה מהשמיים". אף על פי שהיא כבר מסומנת כפייבוריטית, גולדמן טוענת שהיא הגיעה לתחרות ממש במקרה: "הלכתי כי כולן הלכו, לא ידעתי לאן. אני לא כל כך יפה, לא חשבתי שאני צריכה להשתתף, אבל זה נראה נחמד מאוד. עוד בחזרות פגשתי הרבה אנשים ששמעו את הסיפורים שלי מהמחנות ומאוד התעניינו. סיפרתי להם שאני מאוד דתייה, ושהכל משמיים ושהכי חשוב זה להמשיך לחיות".
שוורצברט כבר לא יכולה לחכות ללימוזינה שתאסוף אותה ואת שאר המתמודדות ולבגדים היפים שתלבש באותו הערב. "אני אתלבש בבגדים הכי יפים בשביל כל אותן הנשמות שהלכו שם, ואני אתלבש בשביל הילדים שלי. היו לי שלושה ילדים, נשארו שניים. היו לי שמונה נכדים, נשארו שבעה ויש לי 10 נינים. אני מתלבשת בשבילם. ואז אעלה לבמה ואדאג שכל העולם יידע שאיבדנו משפחות שלמות ועברנו גיהנום. אני רוצה שלדורי דורות שלא יהיו עוד מלחמות. זאת הבקשה שלי תמיד, גם כשאני מדליקה נרות שבת – שאף פעם לא יהיו מלחמות".
כל ניצולה עולה על הבמה ומספרת את סיפור חייה
מי שעומד מאחורי היוזמה הזאת היא עמותת "יד עזר לחבר". שמעון סבג מייסד העמותה מסביר למה החליטו לערוך דווקא תחרות יופי: "חיפשנו משהו שאנשים יוכלו ליהנות ממנו. הפסיכיאטרית של עמותת בית חם לניצולי שואה אומרת לניצולים בכל שיחה איתם 'תמיד כשאתם קמים בבוקר תתלבשו ותתאפרו, שימו קצת קוסמטיקה, אפילו שאתם נשארים בבית, זה ירים את המצברוח וייתן לכם תחושה טובה, שאתם שווים משהו'. מכאן נולד הרעיון לקיים תחרות כזאת, שאנחנו אמנם קוראים לה תחרות מלכת היופי, אבל בניגוד לתחרות רגילה שבה מבליטים את היופי הוויזואלי, פה התחרות היא על יופי פנימי.
ויש גם פרסים שווים. המנצחת הגדולה של הערב תזכה בסוף שבוע בים המלח, הסגנית שלה תזכה בסוף שבוע בטבריה, ואילו הצופים יזכו בערב של בידור טוב והפקה מושקעת: "הכניסה תהיה חינם לניצולי שואה, בכוונה לקחנו הפעם אולם גדול יותר, כדי שהרבה אנשים יוכלו להכנס, וגם יש לנו 500 משתתפים על כסאות גלגלים שיוכלו לשבת מסביב לבמה".
התחרות לא מתחילה ומסתיימת בערב אחד. בשבועות האחרונים המשתתפות עוברות הדרכה על ידי מלכת החן בדימוס חלי בן דוד, ונהנות בכל רגע: "אני רואה אותן כבויות כל השנה, ופתאום הן זוהרות. שושנה למשל, היא ניצולה מאושוויץ שבשנת 2006 טיל פגע בבית שלה בזמן מלחמת לבנון השניה. יש לה מספר ביד, באמת סיפור חיים קשה, ואת רואה אותה עושה חזרות ושרה והיא זוהרת כולה. פתאום היא חיה, מרגשיה שווה. זה מה שהכי חשוב מבחינתו שהם נהנים, ועל הדרך מעבירים מסר על השואה. בשנה שעברה הגיעו כלי תקשורת מכל העולם, וככה ההיסטוריה הזאת לא תשכח. יכולנו לעשות עוד ערב גאלה ולגייס כסף לעמותה, אבל חשבנו שעדיף להשקיע את המאמצים ולתת ל-5,000 קשישים ליהנות לערב אחד וזה מה שהכי חשוב לנו", מעיד סבג.
"פספסנו הרבה דברים בגלל המלחמה, עכשיו אני מנסה לחוות הכל"
מי שיכולה להעיד על החוויה, היא חווה הרשקוביץ, 80, הזוכה הגדולה של שנה שעברה: "הדור שלי פספס הרבה דברים בגלל המלחמה", היא מספרת, "השתחררנו מהמלחמה בלי הורים, בלי משפחה. ילדים שצריכים לדאוג לעצמם. אני עבדתי והקמתי משפחה יפה והשתקמתי, ועכשיו כל מה שעוד אפשר לחוות מהחיים אני עושה. בשנה שעברה כשנפתחה התחרות, אמרתי למה לא, הנה אפשרות לחוות עוד משהו שהפסדתי בגלל המלחמה. יכול להיות שאם היו לי חיים נורמליים הייתי חווה תחרות יופי בגיל 15, אבל לא יצא ככה, אז אני הולכת עכשיו. התחרות הייתה חוויה נהדרת. למה לא ללכת?".
הרשוקביץ נולדה ברומניה ובמלחמת העולם השנייה נשלחה למחנה ריכוז: "הייתי ילדה קטנה, רק בת 8, והייתי צריכה להתמודד עם רעב וקור עז ומחלות ופשפשים, וכל היום המוות ריחף מעל הראש שלי. מי שרצה להרוג אותי – מותר היה לו. לבסוף שוחררתי עם עוד כמה ילדים, ואז ישר עליתי ארצה עם שני אחים ואחות ששרדו את המלחמה. בישראל התגייסתי ישר לצבא. עבדתי כאן והקמתי משפחה לתפארת. יש לי שני ילדים וחמישה נכדים, שלושה מהם כבר גמרו תואר ראשון, אחד הנכדים לומד פיזיקה והוא מצטיין דיקן. ועוד ארבעים שנה, תרשמי לך, פרס הנובל יהיה שלו. אני רוצה להגיד שהערב הזה מאוד חשוב לנו. את רואה נשים בנות 90 שפתאום מרגישות בנות 18". ולסיום, הרשקוביץ, כמו מלכה אמיתית, רוצה להעניר טיפ למתמודדות החדשות: "קודם כל כדי לנצח בתחרות יופי חשוב איך שנראים, אבל חשוב שהן יהיו כמו שהן, ושיהיו נחמדות לשופטים אבל גם אחת לשניה, זה מה שהכי חשוב".
>> גברים עם זקן: סקסי או מה לעזאזל?
מאקו נשים גם בפייסבוק: בואי, הקפה עלינו