הן נמצאות באמצע הפנים שלנו, ובין אם הן דקות, עבות, כהות או בהירות, קשה מאוד להתעלם מהן. רבות מאיתנו משקיעות בסידור הגבות לפי הטרנד הנוכחי של התקופה – שמשתנה מעת לעת. איך כל זה התחיל, ומה היו האופנות של הגבות במהלך ההיסטוריה? לפניכן האבולוציה של עיצוב הגבות.
מצרים העתיקה
עוד בימי קדם העסיקו הגבות את המצריות הקדמוניות, אבל לאו דווקא מסיבות אסתטיות. נשים נהגו להאריך את גבותיהן באופן מופרז כדי לחלוק כבוד לאלים, ונהגו לגלח את גבותיהן כליל כאות אבל.
יוון העתיקה
ביוון נשים לא נשואות נהגו לקשט את גבותיהן בקטורת שחורה או למרוח אותן באבקה, במטרה לעורר חשק אצל הגברים הרווקים.
ימי הביניים
בתקופה האפלה שלט המראה הנקי. נשים מרטו את גבותיהן ואף את הריסים כדי ליצור הדגשה של תווי הפנים.
העידן הקולוניאלי
במאה ה-18 היו תסרוקות מוגבהות ועור חיוור סממן ליופי. נשים נהגו לצבוע את גבותיהן בפחם ולמרוח סומק על הלחיים, כדי להבליט את הלובן הצחור של הפנים.
התקופה הוויקטוריאנית
בתקופה זו שלט המראה הטבעי, היות ושגרת טיפוח הייתה עול ומטרד עבור הנשים.
המאה ה-20
1920: בשנות העשרים כוכבות הסרטים האילמים הן אלה שהכתיבו את האופנה – גבות ישרות ודקות.
1930: הפתעה! קבלו את המראה המופתע, גבות מעוגלות וגבוהות.
1940: המראה הטבעי חוזר.
1950: בשנות החמישים החלו להשתמש בעיפרון גבות וכולן ציירו גבות בעזרת עיפרון בסטייל מרילין מונרו ואודרי הפבורן.
1970: בשנות השבעים המראה השכיח היה רענן וטבעי, והגבות היו טבעיות אבל מסודרות.
1980: גבות גדולות, עבות ומלאות: ברוק שילדס היא מהדוגמניות המסמלות את רוח התקופה.
1990: טרנדים הולכים וטרנדים חוזרים. בשנות התשעים הגבות שוב חוזרות למראה הדקיק כשכוכבות כמו דרו ברימור, פמלה אנדרסון וגוון סטפני מובילות את הדרך בחזרה לסגנון המרוט.
2010: כל אחת עושה, פחות או יותר, מה שבא לה, והכל הולך. יש נטייה לחזור לגבות העבות והטבעיות ללא התערבות.