על חלון הזכוכית הגדול במשרדה של מתילד לורן, בקומה השישית בבניין הקרן לאמנות מודרנית של "קרטייה" בפריז, כתובות שלוש מילים בטוש צבעוני: "Le Seul Animal", כלומר - החיה היחידה. "זה חלק מציטוט של תאופרסטוס, הפילוסוף היווני", היא מסבירה. "הוא נהג לומר שהפנתרה היא החיה היחידה שמריחה טוב באופן טבעי, ולכן היא לא צריכה לצוד את קורבנותיה אלא ממתינה בשקט שיבואו אליה – ואז לוכדת אותן".
מיתוס הפנתר של תאופרסטוס מתכתב עם פסל פנתר שחור בגודל טבעי, שניצב במשרדה של הבשמית הראשית של קרטייה וסביב צווארו ענק יהלומים. יחד עם דמותה של ז'אן טוסו (שכונתה "הפנתרה"), המוזה של לואי קרטייה, נוצרה ההשראה לבושם החדש - "La Panthère".
לא בכדי מעדיפה לורן (44) לכתוב על קירות ומראות. מי שמשמשת כבר תשע שנים בתפקיד ה"אף" של בית האופנה הצרפתי היוקרתי עוסקת למחייתה ברחרוח תמציות במשך שעות ארוכות בכל יום, כך שאין פלא שהיא זקוקה מדי פעם להשראה שתגרה גם את החושים האחרים שלה. "אני כותבת על חלונות ומאזינה למוזיקה", היא אומרת. "אני אוהבת במיוחד את 'דאפט פאנק'".
"בהתחלה את לחוצה, באמצע את לחוצה ובסוף את ממש לחוצה"
למרות כל ההישגים הללו, היא לא נחה על זרי הדפנה. "יצירת בושם חדש היא אתגר גדול שיוצר המון חרדה", היא מודה. שנתיים וחצי עבדה על "La Panthère", אבל עבורה הן חלפו כהרף עין. "זה עבר כל כך מהר. בשלב מסוים את משתגעת, כי את כל הזמן שואלת את עצמך - מה המותג מבטא? האם אצליח להסביר לכולם את החזון שלי? האם זה יצליח ויהיה כל מה שאני רוצה שזה יהיה? החרדה גדלה כל הזמן – בהתחלה את לחוצה, באמצע את לחוצה ובסוף את ממש לחוצה".
תהליך יצירת בושם חדש הוא ארוך ומפרך – הוא דורש ניסוי וטעייה אינסופיים, ערבוב של תמציות ריח שונות בשינויים קלים בלבד, כאלה שאף לא מיומן לא יבחין בהם. לורן, הבשמית היחידה בחברה, בוחנת כל שילוב בנפרד, מרחרחת מקלונים טבולים בתמציות ועורכת שינויים – וחוזר חלילה, לעיתים מאות פעמים ביום. "צריך להשקיע הרבה זמן כדי להחליט איזה ריח מתאים ביותר", היא אומרת.
נשיות בלי עירום נשי
אז איך באמת בוחרים את הניחוח שיתאים למותג ולקהל הלקוחות האנין? ההשראה לבושם החדש, כאמור, הגיעה מדמותה של טוסו – אישה עצמאית וחופשייה, בעלת מיניות פריזאית מתפרצת, ששימשה במשך עשרות שנים כמנהלת הקריאייטיבית של "קרטייה" והיוותה השראה לקולקציות התכשיטים בסגנון אר-דקו שנשאו את סמל הפנתר המפורסם שלה. אלא ששימוש בחומרים מעולם החי בבשמים אסור על פי חוק כיום, לכן לורן ביקשה לשחזר את ניחוח המאסק החייתי מבלי להשתמש בניחוח של החיה עצמה.
"הבנתי שהבושם חייב להיות מודרני, מתקתק, לא מאסק כבד וקודר", מסבירה מתילד. "לא עצרתי בפנתר השחור אלא המשכתי גם לפרחים ובחרתי בגרדניות, שבעולם הפרפומריה הן פרח לא שכיח כמו יסמין או ורדים. זה פרח אר-דקו, עם רמז לאפרסקיות".
הבחירה הזו הציבה אתגר מסובך בפני הכימאית הוותיקה: מדובר בפרח שממנו לא ניתן ליצור תמצית ריח יציבה באופן קלאסי, ולכן היא נאלצה לחשוב מחוץ לקופסא ולהפעיל טכניקה חדשנית לאיסוף הניחוח על ידי הלבשת כלי זכוכית על גבי עלי הכותרת.
"לכל הפרחים יש נגיעה של חייתיות, וכדי ליצור מחדש ניחוח של פרח אנחנו תמיד חייבים לעבוד עם כמה תווי ריח של בעלי חיים", היא מסבירה. "פרח ללא תווי ריח של חיה הוא לא גמור, לא אמיתי, כמעט כמו אוויר סינטטי. לכן עבדתי עם תווי הריח החייתיים שקיימים בפרח, וזה אפשר לנו ליצור חושניות חייתית, מבלי להשתמש במאסק ובמרכיבים מן החי".
זה לא היה האתגר היחיד שעמד בפניה: "עבדתי עם הצוות שעיצב את הבקבוק, ורצינו לחצוב את דמות הפנתר בתוך הזכוכית כדי שיסמל את הפנתר הפנימי שנמצא בכל אישה. רבים ניסו לעשות את זה קודם אך לא הצליחו. זה לא נעשה מעולם, ובהתחלה הסיכויים שלנו להצליח שאפו לאפס. עשינו מחקר ארוך ולבסוף עלינו על טכניקת הפיסול הפנימית".
ההשוואה בין נשיות וחתוליות נשמעת כמו קלישאה שלקוחה מעשור אחר של מאה אחרת, אבל ללורן יש אג'נדה שלמה מאחוריה התפיסה שלה. "הפנתר מסמל נשיות", היא אומרת. "אבל זו נשיות חדשה, חושניות חדשה. בשמים לפעמים מאפיינים נשים כקריקטורות, וזה עצוב. בפרסומות לבשמים את רואה המון נשים עירומות, וזה מקביל לניחוחות של בשמים רבים שהולכים לפנייך. אבל אני רציתי נשיות שאפשר לבחור בה, לא נשיות שכופה את עצמה".
בין השקה לראיונות למגזינים כמו "ווג" ו"גלאמור", האף של מתילד לא נח. "כבר התחלתי פרויקט חדש", היא צוחקת. "אבל זה טוב להחליף בין כמה פרויקטים במקביל. לפעמים ההשראה קופצת מפרויקט לפרויקט. לפעמים מרכיב שלא מתאים בבושם אחד, הוא המפתח לבושם אחר".
את "La Panthère".של "קרטייה" ניתן יהיה להשיג בלעדית ברשת "אפריל" החל מה-1 לאפריל. מחירים: 30 מ"ל – 295 ש"ח. 50 מ"ל – 417 ש"ח. 75 מ"ל – 527 ש"ח.
הכותבת היתה אורחת רשת "אפריל" ובית "קרטייה" בפריז