לא נוגעת: שיר, בת 25, עובדת בשירות לקוחות
"אני ממש לא הטייפקאסט של פמיניסטית, וכן מקפידה מאוד על הסרת שיער ברגליים ובבית השחי ועל גבות מסודרות ומעוצבות. אבל איכשהו, עם הסרת שיער במפשעה ממש לא נוח לי, וזה ממש לא עניין של פינוק או פחד מכאב. משהו במראה של מפשעה חלקה לגמרי מזכיר לי דברים מלוכלכים, סרטים אירוטיים ופנטזיות לא נאותות. אין לי טראומה מינית מהילדות או משהו כזה, כמו קוסמטיקאית נלהבת אחת טרחה לשאול אותי כשסירבתי להצעה שלה למרוט אותי שם כשהייתי אצלה בטיפול פנים – זה פשוט לא יפה בעיניי מבחינה אסתטית, וממה שחברות שלי מספרות גם מגרד בטירוף כשזה צומח. אני בכלל לא מבינה מה הטעם להשתעבד לזה, אם נהנים מהתחושה החלקה רק כמה ימים, ואז צריך לחכות שיגדל מספיק כדי למרוט שוב – בפועל, רוב החודש את או עם פצעים וכאבים אחרי המריטה, או עם זיפים בציפייה שיהיו מספיק שערות כדי למרוט שוב. בנוסף, יש פה עניין של שלטון גברי. למה שאישה בוגרת, שעברה דבר או שניים בחיים, תסתובב עם מפשעה של תינוקת? לא קיבלת מחזור? לא גדל לך החזה? אז למה מהסממן הכל כך נשי במובהק הזה אנחנו נדרשות – ואני אומרת בפירוש, נדרשות – להתעלם?
"אני אישית לא אחת שמחליפה הרבה פרטנרים, ולמעט תקופה קצרה אחרי הצבא תמיד היה לי חבר קבוע – אבל אף אחד שהייתי איתו לא אמר לי שום דבר ולא ביקש ממני להוריד שיער שם, או אפילו רמז לי שלא נוח לו עם הבחירה האסתטית והערכית שלי. אני עוד לא נשואה אפילו, אבל כשיהיו לי ילדים – זה ממש לא המודל שאני רוצה להנחיל להם. הם צריכים לדעת שבגוף האדם יש שיער, וזה טבעי ויפה – ואני לא מוכנה שהבן (שעדיין אין לי) יצפה מהחברות שלו להיות חלקות לגמרי רק כי זה מה שהוא ראה בבית, או שהבת שלי (שעדיין לא נולדה) תרגיש ששיער הערווה שלה מגעיל או לא יפה".
מורידה הכל: נטע, בת 31, מנהלת חשבונות
"למרות שנפרדתי מאז מבן הזוג ההוא (לא על רקע קוסמטי דווקא, הוא פשוט עבר לחו"ל), אני ממשיכה להסיר באדיקות, וכל חודש, איך שהמחזור מסתיים, אני אצל הקוסמטיקאית. ההרגשה הרבה יותר נקייה, אני מרגישה מאוד נשית וחלקה, גם במלתחות בבריכה אני רואה שרוב הנשים מורידות אם לא הכל – אז את רוב השיער באזור. בעיניי זו לא בחירה מדכאת, אלא בחירה מתוך כוח נשי, וככה אני בוחרת להתייחס לזה".