כבר בתחילת המאה ה-20 הפכו העיצובים של רנה לליק למקור השראה עבור מעצבים ואמנים מרחבי העולם, ועד היום משמשות יצירות האמנות שלו כבסיס לכל עיצובי הבקבוקים של "לליק", מותג הבשמים היוקרתי מצרפת. לכן, לא היה זה עניין של מה בכך שבחברה עומדים להעניק דווקא לסטודנט ישראלי מ"בצלאל" כבוד והכרה בינלאומיים, ולכלול את העיצוב המנצח שלו בליין הבשמים של החברה.
"הדיוטי פרי הישראלי הוא יוצא דופן בעולם"
שיתוף הפעולה בין "לליק", המחלקה לקרמיקה וזכוכית ב"בצלאל" ודיוטי פרי "ג'יימס ריצ'רדסון" בנתב"ג החל כבר בשנה שעברה, כשבנמל התעופה הוצגה תערוכה ובה יצירות הקריסטל של האמן המנוח. בבית הספר הישראלי לעיצוב התרשמו מאוד מהשילוב בין יצירות אמנות בסגנון אר-דקו ואר-נובו ובין הבקבוקים המסחריים של "לליק", ופנו ל"ג'יימס ריצ'רדסון" כדי שתקשר בין הסטודנטים במחלקה לקרמיקה וזכוכית ובין חברת הבשמים המובילה. התוצאה: MASTERPIECE#, תערוכת בשמים ראשונה מסוגה בעיצובם של 22 סטודנטים ישראלים, שתוצג במהלך החודש הקרוב בדיוטי פרי.
"הדיוטי פרי הישראלי הוא יוצא דופן בעולם", מסביר דיוויד ריוס, סמנכ"ל מכירות וייצוא ב"לליק", את הבחירה במיקום יוצא הדופן. "רצינו להציג את הפרויקט היוקרתי הזה כך שכולם יראו אותו, גם אנשים שלא יבחרו להיכנס מיוזמתם לגלריה. מקסים לראות אנשים שפתאום עוצרים ומסתכלים על התערוכה. אני רוצה שאנשים ייקחו חלק בזה".
"זו התנסות ראשונה עם פרויקט שהוא לא נמצא רק בתוך 'בצלאל' אלא יוצא החוצה", אומרת נגה בן-אמתי, שעבודתה "זיכרונותיה של גיישה" משתתפת בתחרות. "יש לקוח, יש מוצר שצריך לעמוד על מדף בסופו של דבר".
"זה משהו שהוא מאוד לא קונבנציונלי בחברה בינלאומית", מבהירה שלומית רשף- שני, סמנכ"לית השיווק של "ג'יימס ריצ'רדסון". "כל העיצובים שלהם מבוססים על עבודות אמנות של לליק מלפני מאה שנה והאמנות היא מה שמכתיב את המותג, אז לתת למעצב חדש וישראלי להיכנס לפנתיאון זה באמת חריג לחלוטין - ואחד הדברים שמשמחים אותנו זה שישראל נבחרה להוביל את הפרויקט הזה".
ישראל נבחרה להוביל את הפרויקט הזה
הבחירה בישראל – ובבית הספר הישראלי "בצלאל" – לא מקרית. מלבד העובדה שהדיוטי פרי הישראלי נמצא בחמישייה הפותחת בעולם מבחינת גודלו והיקפו, גם האישה הישראלית מדורגת במקום השני בעולם בצריכת בשמים – אחרי הצרפתייה, כמובן. גם האקלקטיות של העיצובים הישראליים משכה את עינם של "לליק", כפי שמסביר דיוויד.
"בצרפת, הגישה בקרב המעצבים היא יותר אקדמית", הוא אומר. "כאן יש הרבה השפעות מכל העולם – זו מדינה כל כך קטנה, אבל היא עשירה כל כך. לכל אחד יכולים להיות שלושה-ארבעה מקורות וזה משפיע על העבודה מבחינה תרבותית. זה בדיוק מה שאנחנו מחפשים".
בין ההשפעות התרבותיות שעליהן מדבר ריוס אפשר למצוא בתערוכה השראה מהמזרח הרחוק, מהמיתולוגיה היוונית, מעולם החי והכימיה ומהתרבות המרוקאית – וזה רק על קצה המזלג. שלומית מציינת למשל את "LABO3", עבודתה של דרור רוזנברג, ששואבת השראה מעולם הרוקחות: "זה רעיון שאפשר לראות אותו מתפתח, הוא יכול לעבוד עם מגוון מאוד רחב של בקבוקים. יש לו אורך חיים", היא מסבירה.
גם עבודתו של חנן ונונו, "STAFYLIA", שמשלבת את תבנית הייצור בתוך הבקבוק, משכה את תשומת לבה. "מה שאהבתי בלוגיקה שלו היא שהוא חשב על זה ברמת הפרודקשן, כלומר איך לייצר חיסכון שתורם ליצירת האמנות", אומרת שלומית. "יש שם עיצובים שחשבו בצורה מעמיקה על השיווק שלהם, על ההתפתחות העתידית של הרעיון, וזה מדהים".
גם הסטודנטית נעה ראזר, שעיצבה את בקבוקי הבושם שלה בצורת תכשיטי יוקרה, מסבירה כי המותג והעיצוב הם חלק בלתי נפרד מהמוצר – לא פחות, אם לא יותר, מהריח. "בושם זה מוצר שמסמל בעיקר יוקרה וסמל סטטוס. את קונה מותג, את לא קונה ריח", היא אומרת, ודיוויד מסכים:
"בושם הוא כבר לא רק מוצר טואלטיקה, הוא מוצר יוקרה. אנשים רוצים להרגיש ייחודיים, גם בעיצוב הבקבוק שהם רוכשים. זה ממש אקססורי דקורטיבי שיש לאנשים על השידה בחדר השינה או באמבטיה".