אלימות מינית היא נושא יחסית מושתק בשיח על אלימות במשפחה, אבל אלימות מינית כלפי נשים מבוגרות היא נושא שקוף לגמרי. מירה (השמות בכתבה בדויים) בת ה-83 הוכנסה לבית האבות בעקבות התערבות של השירותים הסוציאליים בשל הזנחה עמוקה של בנה. היא נמצאה מספר פעמים מסתובבת לבדה ערומה בשכונה, ובפעמים אחרות נמצאה ישובה בביתה בתוך בריכת השתן שלה עצמה. כאשר הגיעה לבית האבות שאלה מירה את הצוות מתי בנה יבקר אותה, וציינה שהיא מקיימת איתו יחסי מין. כיוון שהיא דמנטית, הצוות לקח את האמירה שלה בערבון מוגבל ולא נקט בצעדים; באחד הימים ראתה אחת המטפלות את בנה של מירה נוגע באיבר מינה של אימו. רק שלושה ימים לאחר מכן הוגשה לבית המשפט בקשה לאסור את הגישה שלו אליה.
מסקר של ויצ"ו עולה כי כ-1.2% מהנשים בגיל השלישי חוות אלימות מינית, אלא שכמעט כולן מחליטות לשתוק ולא לדווח. הסיפור של מירה, בין סיפורים מחרידים נוספים, הגיע מידי גורמים סוציאליים לידיהן של הסטודנטיות טוני דואר וחן עופר, שבחרו לעסוק בנושא אלימות מינית כלפי מבוגרות במסגרת תרגיל בתואר ללימודי תקשורת חזותית בבצלאל - האקדמיה לאמנות ועיצוב בירושלים. השתיים אספו עדויות וחומרים על הנושא שכמעט ולא מקבל ביטוי ציבורי כלל, ויצרו את הקמפיין אישה היא אישה שמטרתו העלאת המודעות.
View this post on Instagram
"מיניות בגיל הזקנה היא טאבו אפילו בחברה של ימינו בתוך מהפכת ME TOO", אומרות דואר ועופר, "והרתיעה מהנושא הזה גורמת לאלימות מינית בגיל הזה להיראות לא הגיונית ומופרכת בעיני הציבור. האנשים שראו את הקמפיין שלנו נחשפו לנושא הזה בפעם הראשונה, והיו מזועזעים מהמידע החדש. אנחנו מכוונות זרקור על התופעה ומעודדות נשים בכל גיל לשתף בסיפוריהן ולתמוך אחת בשניה".
הדור הצעיר, טוענות דואר ועופר, מאוד מודע להטרדות מיניות - אבל הן מבקשות להנכיח את העובדה שהתופעה פוגעת גם באוכלוסיה המבוגרת. "אנחנו מעוניינות להנגיש מידע שימושי, כיצד לזהות למקרים כאלה, לאלו דברים כדאי לשים לב", הן מסבירות.
"קהל המטרה העיקרי של הקמפיין הוא דווקא המשפחה ומעגלי הטיפול בקשישים, כשהמטרה היא להעלות את המודעות שלהם לבעיה, כדי שיוכלו לזהות פגיעות בעבר ובהווה, ולמנוע פגיעות בעתיד״, מוסיף הלל אבט, מנחה הקורס בנושא פרסום חברתי במחלקה לתקשורת חזותית בבצלאל.
הגבר מפרנס והאישה אמורה לספק את צרכיו
"נשים מבוגרות סובלות מהתעמרות מינית על ידי בני זוגן בשל המבנה המשפחתי המסורתי והתרבותי: הגבר מפרנס והאישה אמורה לספק את צרכיו. מושגים כמו 'לא בא לי' או 'אין לי חשק' לא קיימים בלקסיקון שלהן, ולא רק בהקשר המיני", אומרת יעל חביב, יועצת אישית, זוגית ומשפחתית לבני הגיל השלישי במכון אדלר.
כזה הוא סיפורה של תמר בת ה-64, שנישאה בשנית בגיל 63. כמה חודשים לאחר נישואיה דיווחה תמר לרופא שלה כי בעלה פגע בה שוב ושוב במהלך יחסי מין, אבל הרופא רשם לה טיפול מקומי באזור וייעץ לה "פשוט להגיד לו לא". כעבור כמה חודשים נוספים ביקשה עזרה ממנהל המרכז לקשיש, וזה עשה את המעשה הנכון ודיווח לשירותים הסוציאליים. במהלך חקירה משפטית סיפרה תמר כי נאלצה לקיים יחסי מין אוראליים והביעה חרדה וחשש שבעלה יכפה עליה לבצע איתו גם יחסי מין אנאליים. העדויות כללו סימן נשיכה בשד ימין וחבורות שונות בזרועותיה, בירכיה ובישבנה. תמר התחרטה על הנישואין ושקלה לעזוב את בעלה, אך חששה לעשות זאת.
גם סיפורה של דורית בת ה-60 מדגים את הקושי הגדול בו נמצאות הנשים הללו, שלא מוצאות מענה מקצועי למצוקתן. במשך כל שנות נישואיה הותקפה דורית מינית על ידי בעלה, עד כדי כך שאושפזה מספר פעמים בעקבות דיכאון עמוק. בעלה הודה כי הכריח את אשתו לקיים יחסי מין בניגוד לרצונה כיוון ש"לא הייתה לו ברירה, היא אף פעם לא רוצה לקיים יחסים". האמונה הדתית והחינוך שקיבלה דורית בבית מנעו ממנה להתלונן או לעזוב; לגורמי הרווחה שטיפלו בה לבסוף סיפרה שהיא לא מעוניינת להתגרש, רק רוצה שההתעללות המינית תיפסק.
"בקליניקה אני פוגשת לא מעט נשים בגילי ה-70 שדיווחו על אונס או אלימות מינית בתוך התא המשפחתי, אבל מעולם לא העזו לדבר על הנושא, בטח שלא עם בעליהן, ילדיהם או מי מסביבתן הקרובה", אומרת חביב, "מין לאורך שנים נתפס כטאבו ולא שוחחו עליו בפתיחות, לטוב ולרע".
סיבה נוספת שהנושא מושתק היא כיוון שבתקשורת, לדבריה, מדברים בדרך כלל על נשים צעירות - ואין כמעט ובכלל אזכור לנשים מבוגרות. בנוסף, התפיסות לגבי מיניות השתנו: "סטנדרטים שהיו מקובלים בעבר - כמו הערה חצופה של מפקד בצבא, נהג ששורק וזורק הערה סקסיסטית - ונחשבו בגדר הנורמה אצל נשים שכיום הן בגיל השלישי, נתפסים כיום כפגיעה מינית. יש חוויות שנשים מבוגרות ימצאו כמטרידות, אך במקביל גם יאשררו אותן כמקובלות בראי התפיסה החברתית דאז: נאנסת? אשמתך".
View this post on Instagram
בהיעדר מענה מותאם לגילן, נאלצות נשים מבוגרות החוות תקיפות מיניות לפנות למיון בבתי החולים או לדיור מוגן שיקלוט אותן. "אני מאמינה שבשיח חברתי פתוח, מתן לגיטימציה לשיתוף באירועים טראומטיים והורדת תחושת האשמה יאפשרו ליותר ויותר נשים מהגיל השלישי להשמיע את קולן", מסכמת חביב, "שיח מיני-נשי- בין דורי יאפשר מיניות עשירה יותר, בטוחה יותר ומענגת יותר רק כשנצליח לעבור את משוכת הבושה".