תהילה עדיקה הייתה במערכת יחסים אותה היא הגדירה כסבל, בה הייתה מעורבת אלימות שקופה – אלימות שאינה דווקא פיזית. היום היא מציגה בתערוכה עבודות אמנות שיצרה במהלך הלימודים שלה במכללת אמונה, ורוצה להעביר מסר לנשים אחרות הנמצאות במצב דומה.
"אלימות פיזית היא לפעמים הרבה פחות מאלימות מילולית ונפשית", אמרה תהילה לפאולה וליאון, "במשך שלוש שנים עברתי אלימות יום-יומית שפגעה לי בביטחון העצמי, בנשיות שלי. בהתחלה היינו זוג מאוד אוהב, כולם ראו אותנו והעריצו איזה זוג אנחנו. אחרי בערך שנה, אחרי הילד הראשון, חוויתי אלימות. הוא אמר לי שאני לא מספיק מנקה את הבית, אמר שאני מסריחה, שאני מגעילה אותו. הוא גרם לי להרגיש אישה דחויה, אישה לא ראויה מספיק. שאני אמא ורעיה לא מספיק טובה. זו אלימות שנורא קשה לדבר עליה".
עדיקה יצרה עבודת וידאו שבה היא מתארת את התחושות שלה באותה התקופה. "אני כתבתי את המילה מסריחה בכתב מראה. זה מדמה את הכאב הפנימי שהיה לי, את כל מה שחוויתי במהלך הזמן הזה. אני באה להיות הקול של נשים שחוות אלימות מילולית ולא קמות ולא יכולות, אני הקול שלהן".
לנשים בבית, המזדהות עם הסיפור שלה, היא רוצה לומר: "אם אתן סובלות מאלימות כזו, זו אלימות לכל דבר. את לא צריכה להיות במקום שלא טוב לך בו. הבנתי שלא נכון להישאר בשביל הילדים, בשבילם קמתי והלכתי. ידעתי שאני רוצה להגשים את עצמי".