מערכת יחסים בין בנות ובני זוג מאותו המין דומה למערכת יחסים הטרוסקסואלית הרבה יותר ממה שנדמה לנו. בשני המקרים בני הזוג נהנים מאותם יתרונות, מתמודדים עם אותם חסרונות ונתקלים באותם מצבים חדשים שלא הכירו לפני כן. אחד מהמצבים האלו, לצערנו, הוא אלימות בתוך המערכת הזוגית. אך בעוד לבני זוג במערכת יחסים הטרוסקסואלית יש לאן לפנות במקרים כאלו, בנות ובני זוג מאותו המין נותרים ללא מענה, ומוצאים את עצמם בהרבה מקרים לכודים בתוך זוגיות אלימה בלי דרך לצאת ממנה.
המודעות הציבורית בארץ לאלימות בין בני זוג בתוך מערכת יחסים הומוסקסואלית או לסבית עדיין בחיתוליה, עד היום התייחסות הממסד בארץ לתחום הייתה מועטה, אם בכלל. יוזמה חדשה של סמנטה גרין, קרימינולוגית קלינית וזיו רז, עו"ס קליני ופסיכותרפיסט, יחד עם השירות הפסיכו-סוציאלי של אגודת הלהט"ב, מבקשת לייצר מסגרת תומכת לחברות ולחברי הקהילה שנפגעו או שעדיין נפגעים בצורה זו או אחרת מאלימות מצד בת או בן הזוג.
גרין הינה החוקרת היחידה בישראל שפרסמה מחקר אקדמי שהתייחס לאלימות מינית בין בנות זוג מאותו המין. את הסדנא הראשונה ערכה בעקבות פניות רבות שהגיעו אליה זמן קצר לאחר פרסום המחקר: "בזמן המחקר עלו כל מיני שאלות מצד להט"בים נפגעי אלימות זוגית, והחלטתי שאני מרימה את הכפפה ויוזמת קבוצה", היא אומרת. "אלימות נשית ואלימות גברית במובן של ההקשר הזוגי יכולה להיות חמורה באותה מידה, והיא לא מובדלת בגלל מגדר. לכן גם אנחנו בקבוצה שלנו פונים לכל להט"ב שחווה אלימות במערכת הזוגית, בלי קשר למגדרו או מיניותו".
לרצות את בת הזוג זה לא לאפשר לה לבחור גבר שיחדור אליך
איך אפשר לדעת אם אנחנו נמצאים בזוגיות אלימה? לדברי גרין יש נורות אזהרה רבות, חלקן ברורות יותר וחלקן פחות, מכיוון שהן מאירות סוגים שונים של אלימות. סוג אחד של סממן לזוגיות אלימה הוא אלימות פיזית מכל סוג שהוא: בעיטות, שריטות, נשיכות, אגרופים, שבירת חפצים ועד סילוק מהבית. "אלו סממנים בולטים ומובהקים מהם אנו לא יכולים להתעלם", מבהירה גרין. "גם אם התוקף מבטיח שמדובר בסטירה חד פעמית, אין כזה דבר. אם ברח לך פעם אחת - יברח לך עוד פעם. אם אישה שוברת לבת זוגה את כל כלי האיפור כי היא הייתה עצבנית, זו אלימות לשמה. כל מקרה כזה הוא סממן מובהק של זוגיות אלימה".
האלימות המינית לעומת זאת מביאה עמה המון שטחים אפורים. גרין מציינת מקרים של מטופלים שאומרים "היא גרמה לי לעשות דברים שאני לא רוצה", או "הוא גרם לי לעשות מין בשלישייה" - האם זו פגיעה מינית או לא? מקרים כאלו קיימים גם בזוגיות הטרוסקסואלית וגם בזוגיות הומו-לסבית, אך על פי החוק אונס נחשב להחדרה של חפץ או איבר, ובמקרה של זוג נשים מין מתבצע גם ללא חדירה של איבר - האם אז מדובר בפגיעה מינית או לא?
"חד משמעית" מבהירה גרין, "כשאתם ואתן נמצאים בתוך זוגיות, אם אינכם מעוניינים לקיים יחסי מין, וכופים עליכם - זו פגיעה מינית. ה'לא' הוא 'לא', גם כשהוא נאמר בתוך מערכת זוגית".
גם שימוש בסמים ללא הסכמה הוא סוג של אלימות, אם בן הזוג מכריח אותך לקחת סמים כשאתה לא מעונין, או נותן לך סמים בלי שתדע, כמו חשיש בעוגה או MDMA במים. "MDMA הוא סם שיכול להוביל למוות", מסבירה גרין, "אנשים שמשתמשים בו פעם ראשונה לא יודעים איך להתנהג איתו, על אחת כמה וכמה אם אתה לא מודע לעובדה שצרכת אותו".
סוג נוסף של אלימות הוא אלימות פסיכולוגית, אשר פעמים רבות חופפת לאזורים של האלימות הפיזית ובעיקר לאלו של האלימות המינית. "אם למשל על מנת לרצות את בת זוגי נכנסתי למין בשלישיה כי היא רצתה, או כי פחדתי להגיד לה לא, זה חלק מתהליך של השפלה. 'למרות שאת לא רוצה, את תעשי את מה שאני רוצה כי אני אמרתי' - זו אלימות פסיכולוגית שמובילה לאלימות מינית. מקרים אלו מתאפשרים בעיקר בגלל תהליך של השפלה שקיים כבר קודם, כאשר כניעות וחוסר יכולת להגיב ולשנות את המציאות הם התוצרים שלו".
"משעמם לי" ו"אני רוצה סקס" זו לא סיבה מספיק טובה להיות בזוגיות
סימנים נוספים לאלימות פסיכולוגית או נפשית הם השפלות, קללות ואובססיות - תיאורים כמו "היא עוקבת אחרי", "הוא בודק איפה אני נמצא", "היא אומרת לי מתי לצאת עם חברים". גם אם מתחיל איזשהו תהליך של חיזור גורלי - בדיקת מיילים, שיחות, הודעות בטלפון וגם מצבים של התקפי זעם הם אלימות, אפילו אם היא לא מופנית כלפי בן הזוג - "מפחיד להיות במצב בו בן הזוג מאבד שליטה ושובר את כל הצלחות בבית", אומרת גרין.
יש גם השפלות חוזרות ונשנות שבאות לידי ביטוי בהתבטאויות כגון "את לא יפה", "מי ייצא איתך" וכדומה, וגם על הצד החיובי - "אף אחד לא יאהב אותך כמוני", "אף אחד לא יתן לך את מה שאני נותנת לך". גם איומים כמו "אני אקח לך את הילדים", איומים המשפיעים מאוד על הקורבנות, שרובם מרגישים שמדובר באמת, כי יש רמה מסוימת שבה הם מפנימים את האמירות האלו כאמת אולטימטיבית.
יש רבים שיטענו שהמקרים שאת מתארת הם קנאה בריאה, ולא אלימות
"צריך תמיד לעשות את ההבדלה בין המצבים. אם בן הזוג בא ואומר שלא בא לו שתצא היום לבד כי הוא רוצה שתשארו יחד על הספה, זה כיף, זו הפגנה מבורכת של חיבה. אבל 'אל תצא כי יתחילו איתך' זו כבר הגבלה של החופש האישי. מערכת יחסים זוגית מתבססת רק על דבר אחד - אמון. ואם אין אמון, צריך לבדוק טוב באיזו מערכת יחסים אנו נמצאים, ומה הסיבה שאנחנו נמצאים בה? הסיבות הטובות שאני מכירה שבגללם אנשים נכנסים לזוגיות זה כי הם רוצים שמישהו יאהב אותם. 'כי משעמם להם', 'כי הם רוצים סקס' או 'כי הם מרגישים נחשקים' - אף אחת מהסיבות האלה היא לא סיבה מספיק טובה בעיני להיות בזוגיות".
מה קורה כשהתוקפים טוענים שהם חשבו שבן או בת הזוג פשוט ניסו לרצות אותם?
"הכל שאלה של באיזו רמה ומה הוויתור. לרצות את בת הזוג שלי זה גם לעשות לה קפה בבוקר ולהביא לה למיטה כי אני יודעת שזה מה שהיא אוהבת. זה לא אומר שאני ארשה לה לבחור גבר שיחדור אלי כי זה מה שבא לה, או שאקיים איתה יחסי מין מתי שהיא רוצה גם אם אני לא מעוניינת. הרבה פעמים זוגיות חד מינית הופכת לעמדת כוח מול החברה שדחתה את האינדיבידואל בגלל נטייתו המינית, ואז מתרחש תהליך של היטמעות, בו הזוגיות הופכת לאינטנסיבית מאוד מאוד מהר ועלולה להפוך לאובססיבית".
איך מזהים מקרים כאלה?
"אף אדם שפוי לא יסכים להיות בקשר אלים, וכל אחד מהשלבים בהתמודדות עם אלימות זוגית מצריך עמידה מול האני העצמי, ונכונות לכנות גדולה שיכולה להיות מאוד קשה וכואבת. הרבה פעמים כשאין לנו את היכולת להתמודד אנחנו מעדיפים לחיות בשקר ולשכנע את עצמנו שהכל בסדר, שאנחנו בשליטה על הדבר הזה, למרות שאנחנו לא".
אפשר לזהות מאפיינים כאלה גם אצל חברים שנמצאים בקשר אלים?
"כן, צריך להקשיב לתכנים העולים כשהם מדברים על מערכת היחסים ולראות מה הם מביאים מתוכה. כמו למשל - 'הוא לא מרשה לי', 'היא לא רוצה ש...', 'היא בודקת לי מיילים', 'הוא קרא לי את ההודעות בטלפון'. האם הם בלחץ לחזור הביתה? האם הם מפחדים שבני הזוג יכעסו עליהם אם יאחרו בחמש דקות? האם הם חייבים לבשל, לנקות, לסדר או ש...? כל הדברים האלו הם התעללות, בעיקר אם הם חוזרים על עצמם".
"אני רוצה להדגיש - בין כל בני זוג יכול להיות ויכוח או אי הסכמות, זה לא אומר שיש ביניהם אלימות. אבל אם זה מתקיים בתוך הקשר באופן קבוע וחוזר על עצמו שוב ושוב, זה צריך להדליק נורה אדומה ואז חשוב לתמוך בהם, להיות איתם ולהפנות אותם לעזרה במקומות המקצועיים".
לאן יפנה קורבן הומו? לאן הוא לוקח את הילדים?
הקבוצה הראשונה שהקימה גרין הייתה כזו של נשים לסביות וביסקסואליות, שנפגעו מאלימות מינית בתוך מערכת יחסים זוגית. בהמשך חברה גרין אל רז, ויחד הם פנו אל השירות הפסיכוסוציאלי של אגודת הלהט"ב על מנת להפוך את הסדנאות לשירות מקצועי מתמשך ונגיש לכלל הקהילה. "האגודה אימצה את היוזמה בשמחה", אומרת גרין, "שלומי אינגר, עובד-סוציאלי קליני ומנהל השירות הפסיכוסוציאלי הארצי, כמו גם מנכ"לית האגודה, הראו נכונות מאוד גדולה, פתחו בפנינו את הדלת ועזרו לנו להגשים את החזון הזה. יש פה עבודה משותפת של כל הנוגעים בדבר".
למה בעצם לפתוח קבוצה נפרדת ללהט"בים ולא להציע להם להצטרף לקבוצות קיימות?
"שילוב להט"בים בקבוצה הטרוסקסואלית מתעלם מכל שורת ההתמודדויות הקיימות בזוגיות בין בני אותו המין, כמו למשל יציאה מהארון, התמודדות עם הומופוביה, או היעדר איש מקצוע המסוגל להבין מהיכן אנשים אלו מגיעים ומה הם סוחבים איתם. קבוצה הטרוסקסואלית תתקשה להבין את ההתנהלות של מערכת יחסים חד מינית, שמתמודדת עם קשיים שלא קיימים בזוגיות סטרייטית. גם מבחינת החוק ישנה הבדלה - החוק מתבסס על משפחה הטרוסקסואלית ואין בו התייחסות לזוגות גאים".
יש דמיון בין אלימות בזוגיות הומו-לסבית וזוגיות הטרוסקסואלית?
"יש מספר רב של מאפיינים שחוזרים כמו האלימות, חומרת האלימות, מאפייני האלימות וקיום של מעגל האלימות. גם ההתייחסות של הקרבנות לאלימות עצמה זהה בשני המקרים - הצורך להסתיר והבושה לספר, המקום מול המשפחה והצידוקים לאלימות. אבל יש גם מאפיינים שונים שבאים לידי ביטוי בעיקר בהתייחסות החברתית, ההומופוביה במשפחה המורחבת וההתמודדות עמה, וגם חוסר ההתייחסות של מערכת החוק לסוגיות שונות הקשורות לזוגיות הומו-לסבית מצריך התייחסות נפרדת לנושא".
"קחו לדוגמא את עניין השהייה במקלטים: אישה שהיא קרבן לאלימות זוגית ומבקשת סיוע תופנה למקלט, לא משנה אם היא בזוגיות הטרוסקסואלית או בזוגיות לסבית. אבל בישראל אין מקלטים לגברים מוכים - לאן יופנה גבר הומו שמוצא את עצמו קורבן של אלימות זוגית? לאן הוא בורח ולאן הוא לוקח את הילדים? השוני הזה הולך וגובר כשמדובר בטרנסג'נדרים, עימם הקהילה הכללית עדיין לא יודעת כיצד להתמודד. האם טרנסג'נדרית יכולה לשהות במקלט לנשים מוכות או לא?".
מענה נגיש לכולם
כאמור, מטרת קבוצת התמיכה היא לאפשר לנפגעי ולנפגעות אלימות במערכת הזוגית להיות בחברת אנשים שחווים חוויה דומה, למצוא את התמיכה ואת האנשים שיכולים להבין, להקשיב ולהזדהות, לדבר על זה ולאוורר את הסוד. הסדנאות מועברות על ידי אנשי מקצוע מנוסים מתוך הקהילה שיודעים לתת את המענה הנכון. גם אם יימצא קושי לתת את המענה במסגרת הקבוצה, תמיד קיימת אפשרות להתייחסות אינדיבידואלית. בנוסף מאפשרת הקבוצה להיפגש עם אנשי מקצוע שיכולים להעניק כלים שיעזרו למנוע או לשים לב לאלימות בזוגיות, לאחר שבשלב מסוים היטשטשו נורות האזהרה.
"המטרה היא לא לנסות להשפיע על בן הזוג התוקף אלא לתת עזרה לקורבן", מבהירה גרין, "כך הוא יכול בעצם ההתנגדות שלו להשפיע על התוקף וליצור מצב שהתוקף יילך לטיפול, וכך אפשר להתמודד עם הסוגיה הזו".
ומה עם תוקפים שמעוניינים לקבל עזרה?
"אנחנו מודעים לכך שגם תוקף יכול לסחוב מטען רגשי שגורם להתנהגות מסוימת, ולא נגרש אותו. אנחנו בהחלט מעוניינים לתת טיפול כדי לסייע לה או לו, ונעניק להם תמיכה במסגרת השירות הפסיכו-סוציאלי באמצעות אנשי מקצוע מנוסים".
מה קורה אם אני רוצה להגיע לקבוצה אבל מפחד לפגוש מישהו שאני מכיר?
"הקבוצה היא קבוצה אנונימית ודיסקרטית, וכל משתתפיה חתומים על סודיות. עדיין צריך לקחת בחשבון שאנו אכן קהילה קטנה ויכול להיות שישבו מישהו או מישהי בקבוצה שאתה מכיר. אבל צריך לזכור שגם האנשים שאתה מכיר נמצאים בקבוצה מאותן סיבות - אדם מגיע לקבוצה כי הוא מבקש טיפול, והרבה פעמים ההיכרות יכולה להיות בסיס לתמיכה אחד בשני, ולהתפס כגורם מקרב ומסייע במקום מפריע ומרחיק".
"למרות שמדובר בעבודה משותפת שלנו עם השירות הפסיכוסוציאלי של האגודה, כמעט כל גורמי הטיפול המוסדיים והפרטיים מיודעים על כך שהסדנאות האלו יוצאות לפועל, משתפים פעולה ונותנים יד כדי לסייע בהפניה של מי שצריך טיפול", אומרת גרין. "יש הרתמות של אנשי מקצוע מתוך הקהילה, של פסיכולוגים, של שירותי הרווחה והבריאות ועוד המון אנשים וגורמים שתומכים בפעילות הזו".
הסדנאות מיועדות לכלל חברי הקהילה, לסביות, הומואים, ביסקסואלים/ות וטרנסג'נדרים/ות והן יתקיימו בבית אגודת הלהט"ב בתל-אביב החל מחודש אפריל. הפעילות היא פעילות מתמשכת כאשר הסדנא הראשונה תהיה בת 12 מפגשים שיערכו אחת לשבוע. השירותים ניתנים בעלות סמלית, נמוכה ממחירי השוק, כדי להנגיש את הטיפול לכולם. המעוניינים להשתתף בקבוצות מוזמנים ליצור קשר ישירות עם סמנטה או עם זיו לשיחת היכרות אישית ודיסקרטית.
סמנטה גרין: במייל samantha.green1102@gmail.com או בנייד: 052-4034949
לזיו רז: במייל zivrazos@gmail.com או בנייד: 054-4712938
ניתן ליצור קשר גם באמצעות רכזת השירות הפסיכו-סוציאלי, עו"ס קטיה בלוך-גייגר
במייל soc-ta@glbt.org.il או בטלפון 03-6205590 שלוחה 3
עוד ב-mako גאווה: