חקיקה חדשה בניו זילנד מעניקה לקורבנות של אלימות במשפחה עשרה ימי חופשה בתשלום כדי לאפשר להן לעזוב את בני זוגן, למצוא בית חדש ולהגן על עצמן ועל ילדיהן, בנוסף לחופשה רגילה של ימי מחלה.
החוק, שעבר ברוב של 63 קולות, הוא יוזמה של חברת הפרלמנט ג'ן לוג'י, שעבדה במקלט לנשים נפגעות אלימות בטרם הפכה לפוליטיקאית. עיקר ההסתייגות לחוק הגיעה מצידם של חברי פרלמנט שטענו כי החוק עלול להכביד על בעלי עסקים קטנים ולפגוע בגיוס לעבודה של נשים שנחשדות כנפגעות אלימות.
ניו זילנד היא אחת המדינות עם השיעורים הגבוהים ביותר של אלימות במשפחה בתוך המדינות המפותחות בעולם, כאשר המשטרה מגיבה לאירוע אלימות במשפחה כל ארבע דקות בממוצע. לפי ההערכות, הטיפול באלימות במשפחה בניו זילנד עולה למדינה כ-4.1 מיליארד דולר בשנה וצפוי לעלות לכ-7 מיליארד דולר בשנה.
כיום המדינה היחידה מלבד ניו זילנד שהעבירה חוק כזה ברמה הלאומית היא הפיליפינים, שם החוק למלחמה באלימות נגד נשים וילדים משנת 2004 כולל סעיף המאפשר לקורבנות לקחת עד 10 ימי חופשה מיוחדת. חוקים המעניקים חופשה בתשלום במקרים של אלימות במשפחה קיימים ברמה הפרובינציאלית גם בקנדה - במניטובה ובאונטריו.
"הרעיון שמאחורי היוזמה הוא גיוס של החברה למען הנשים. אנחנו לא משאירים את כל העבודה למשטרה אלא מבינים שלכולנו יש תפקיד בסיוע לקורבנות. יש פה משמעות גדולה גם מבחינת הנורמה התרבותית שלנו לקום ולהגיד 'לכולנו יש אינטרס להילחם בזה וזה לא בסדר'" אמרה לוג'י שהחקיקה שיזמה תיכנס לתוקף בחודש אפריל הקרוב.
"אלימות במשפחה לא מפרידה בין העבודה לחיים הפרטיים. מחקרים מספרים לנו כי בני זוג אלימים פעמים רבות ממשיכים להפעיל אלימות גם בשעות העבודה" הוסיפה, "הם עוקבים אחרי בנות הזוג שלהם במיילים, שיחות טלפון או מאיימים עליהן במקום העבודה. בסופו של דבר מדובר גם באינטרס של העסקים ושמירה על העובדות שלהם".