בשבוע שעבר פורסם שהקצינה המוערכת גונדר קטי פרי תמונה לנציבת השב"ס ותהיה האישה השלישית שתיכנס לתפקיד מאתגר זה. כבוד.
על פרי, שצמחה מתוך האירגון וזכתה לתגובות מפרגנות למדי בעקבות המינוי כמו גם לכינוי "אשת הברזל של האירגון", נאמר כי היא "אישה חזקה מאוד שיודעת להוביל מהלכים גדולים ולסחוף אחריה פקודים. יודעת לנהל מצבים אבל בעיקר אנשים. להקשיב לאסירים וגם לסוהרים, ולכן היא הבחירה הנכונה".
נראה שאין מתאימה מגונדר פרי להיכנס לתפקיד ולהתמודד עם אחד האתגרים הגדולים שקיימים כיום בשירות בתי הסוהר: מיגור תופעת ההטרדות המיניות, רומנים אסורים ופרשיות הנוגעות ליחסים אסורים בין סוהרות לאסירים, כפי שנחשפו בפרסומים בשנה האחרונה.
רק לפני מספר ימים פורסם שהיחידה הארצית לחקירת סוהרים עצרה סוהר בעקבות חשד שהתקין מצלמה בחדר השירותים של עובדות השב"ס, ובכך הוא חשוד לכאורה בין היתר בעבירות של הטרדה מינית.
לפני כמה חודשים פורסם שקצינת שב"ס לשעבר טוענת כי במשך שנה וחצי הוטרדה על ידי קצין בכיר שגם תקף אותה מינית. לטענתה הקצין כפה עליה יחסים מיניים, ולאחר שהתלוננה נידו אותה עד שנאלצה לעזוב. סופה של הפרשה בחתימת הקצין הבכיר על הסדר לפיו הודה בקשר המיני ובהפרת אמונים, אולם טען לרומן בהסכמה.
פרסום חמור נוסף בנושא ארע גם במאי 2019, אז הוגש כתב אישום נגד קצין באירגון. על פי כתב האישום משך הקצין סוהרת, בזמן שעבדו השניים בכלא קציעות, והושיב אותה על ברכיו לצורך גירוי מיני. במקרה אחר, בזמן ששימש אותו הקצין סגן מפקד הכלא, הטריד את אותה הסוהרת במשך חודש וחצי כאשר הציע לה הצעות מיניות. סוהרת נוספת שעבדה תחת מרותו פנתה אליו לסיוע כלכלי, ובשלב כלשהו, לאחר שסייע לה לבקשתה, הציע לה הלוואה חוזרת על בסיס חודשי בתנאי שתיתן לו לישון אצלה. לפרשה זו הגיב השב"ס אז כי "יגלה אפס סובלנות כלפי סוגיית ההטרדות המיניות ויפעל על פי ערכיו".
נראה שבדומה לגופים אחרים בכוחות הביטחון, כגון משטרת ישראל וצבא ההגנה לישראל, קנתה תופעת ההטרדות המיניות שביתה גם בשירות בתי הסוהר. רומנים אסורים והטרדות מיניות בשוטף.
מה שהבינו כבר חברות וארגונים במגזר הפרטי - שראוי, צריך וחובה לפעול למיגור התופעה - והקצו לשם כך משאבים, בין היתר להסברות וצעדי מנע וריסון, לא הפנימו עדיין לחלוטין בכוחות הביטחון, שעליהם חלה חובה מוגברת על פי התקנות למניעת הטרדה מינית להבטיח קיומן של פעולות הדרכה והסברה לפחות אחת לשנה. בנוסף חלה עליהם החובה להביא לידיעת כל עובד או עובדת באירגון את התקנות, וכן לספק מידע לגבי אופן הגשת התלונה ושירותי סיוע.
"כל פרסום בנושא גורם לאירגון נזק תדמיתי אדיר ופוגע באמון הציבור בו. במלים פשוטות: זה פשוט נראה רע"
להבדיל מחברות רגילות, מחייבות התקנות את כוחות הביטחון להגיש אחת לשנה לרשות לקידום מעמד האישה ולוועדה לקידום מעמד האישה בכנסת דין וחשבון, ובו פירוט לגבי הפעולות השונות שנקט האירגון למניעת הטרדה מינית בתחומו וכן מספר התלונות שהוגשו לאחראי באירגון ואופן הטיפול בהן.
ועדיין, למרות כל החובות החוקיות הללו והסנקציות שבצדן, למרות קיומם של הליכים משמעתיים ומשפטיים ייחודיים למשרתים ולעובדים בכוחות הביטחון ולמרות הצהרות מפורשות של השב"ס בדבר "אפס סובלנות" כאמור, אין הצלחה בניקוי השורות. הבעיה חמורה שבעתיים כשמדובר בגוף שאמון על אכיפת החוק, שעיני הציבור נשואות אליו ורגישות לכל עבירה פלילית שמתרחשת בו. כל פרסום בנושא גורם לאירגון נזק תדמיתי אדיר ופוגע באמון הציבור בו. במלים פשוטות: זה פשוט נראה רע. דוגמא רעה מאוד לסטנדרט התנהלות של אירגון, בלשון עדינה.
אין ספק שמיגור התופעה הוא אחד האתגרים המורכבים עמם תצטרך להתמודד הנציבה החדשה גונדר פרי, והצלחתה בנושא - הצלחתנו. כדי לעקור את הבעיה מהשורש, לא רק שחובה לבצע הסברות תכופות לעובדים ולאכוף אמצעים חינוכיים-חוקיים, אלא סנקציות תעסוקתיות של ממש למפרים, שלא לומר סנקציות עונשיות. אם בתאגידי ענק גלובאליים שמעסיקים אלפי עובדים הצליחו למגר את התופעה על ידי הסברות וסנקציות נוקשות למנהלים, אין סיבה, ואולי אף ביתר שאת, שלא לבצע את טיפול השורש גם בשב"ס הישראלי.
