זה לא חדש שלגברים קשה עם נשים בכירות ומצליחות, מאוד קשה אפילו. כל כך קשה שהם טיפחו במשך שנים רבות שלל מיתוסים וסטיגמות על נשים כאלה: החל ממפלצות חסרות לב, דרך אמהות מזניחות ועד לשרמוטות שהתקדמו רק כי הן פתחו את הרגליים.

לפני שבועיים היה זה יאיר נתניהו שטען שאופירה אסייג "הגיעה לאין שהגיעה בזכות רומן עם גבר נשוי". הפעם זה חבר הכנסת אלעזר שטרן שבמהלך דיון סוער שהתקיים אתמול בכנסת שיגר הערה מעוררת מחלוקת לשרת התרבות מירי רגב והטיח בה בזלזול מספר פעמים "אני לא רוצה לדבר פה על איך התקדמת בצבא, לא כדאי".

שטרן, שחתום אגב על אמנת השיח הישראלי – ששמה לה למטרה "לשנות את השיח הפוליטי למען הילדים שלנו" - אמנם טוען ש"לא היה לדברים הקשר סקסיסטי", אבל איך אומרות? בוא.

הרי כולנו גדלנו על אותם מיתוסים מיזוגניים ואותה שנאת נשים, לכולנו ברור שכשאומרים "אני יודע איך התקדמת" לאישה מתייחסים למיתוס השוביניסטי שנשים מגיעות לתפקידים בכירים רק אם הן שוכבות את דרכן לצמרת, ולא, חלילה, באמצעות כישרון ועבודה קשה. זה לא מקרי שזה מה שכל מדינת ישראל הבינה מהרמז הגס של שטרן.

אם זה מה שכולם הבינו ממך, ואתה יודע שזה מה שכולם הבינו ממך, ואתה צריך להסביר באופן מתפתל שזה לא בדיוק זה – אז כנראה שלזה התכוונת. החיוך הזחוח שחייכת מעל בימת הכנסת באומרך את הדברים הדוחים גם לא עוזר.

כשגברים לא ראויים מגיעים לתפקידים בכירים, אף אחד לא רומז שהם אולי עשו זאת דרך המיטה. הם לכל היותר יזכו לכינוי "עסקן", "מושחת" או "נפוטיסט". שלילת הכבוד הכרוכה בביוש מיני שמורה רק לנשים – כי אין דבר כזה אישה מוכשרת, טובה או מתאימה, רק שרמוטות. והרי אין דבר יותר גרוע בחברה השוביניסטית והשמרנית מאישה פעילה מינית (ולא חלילה בכיר שמנצל את מעמדו כדי לשדל מישהי ליחסי מין אסורים במקום העבודה - איכשהו הם תמיד נעלמים מהשיח).

כל פעם מחדש מדהים לגלות בכמה שנאת נשים ושוביניזם מלאה הביקורת שמעבירים גברים על נשים בכירות – מכל צידי המפה הפוליטית. אנחנו מגיעות לצמרת לא "בזכות" הגברים – אלא למרות הגברים. למרות ההטרדות, למרות תקרת הזכוכית, למרות הזלזול המובנה ולמרות ההעדפה האוטומטית של גברים לגברים אחרים.

מעולם לא יצא לי לפגוש אישה ש"שכבה" את דרכה לצמרת – אלו בדרך כלל רק שמועות מרושעות שאופפות נשים חזקות שמכאיבות בעין לשוביניסטים מכל הצדדים. וגם אם כן, אז מה? זה בכלל לא רלוונטי אם שטרן צודק או לא - לא זו הדרך להעביר ביקורת ולא זה מרכז השיח.

אם רגב התקדמה באופן שאינו תקין - שוחד או עבירה פלילית אחרת - ושטרן יודע על זה, תפקידו לגשת למשטרה, לדווח על הנושא ולהביא לחשיפת הדברים. באם אכן רגב "שכבה את דרכה לצמרת" - אותו מפקד (או מפקדים) שניצל את מרותו צריך לתת את הדין על הנושא.

כך או כך, סלאט שיימינג אלים מעל בימת הכנסת הוא מעשה שאין בו דבר פרט למיזוגניה בצורתה הטהורה והדוחה ביותר. לא חסרות סיבות לבקר את מירי רגב. אבל הגיע הזמן שהביקורת לא תהיה ספוגה במיזוגניה וסקסיזם.