ביום חמישי הקרוב (6.6) יחול יום לידות הבית הבינלאומי המצוין גם בישראל. יום זה מצוין כבר מעל לעשור ברחבי העולם אך בשנים האחרונות זוכה לתשומת לב מוגדלת בישראל, כחלק מגל ה"לידה הטבעית" המתיימר להעצים נשים תוך חיבור לסודות טבע קדמוני.
בבסיס הגישה עומדת התפיסה שאנו בחברה המודרנית איבדנו את החיבור לטבע ואת היכולת ללדת ללא אמצעים רפואיים ועל מנת לשחזר את היכולת ולחבור לטבע, לגוף הנשי ולעוצמות החמלה, עלינו ללדת בצורה טבעית ככל האפשר, כלומר בבית, במים, בים או בבריכה והחשוב מכל ללא אפידורל, מה שמכונה "לידה טבעית".
בשנים האחרונות "לידה טבעית" ונטולת אפידורל הפכה להיות הגביע הקדוש של הלידות, קבוצות פייסבוק שעוסקות בלידה ללא אפידורל פורחות, שוק הדולות משגשג וקורסי הכנה ללידה היפנוטית (ונטולת אפידורל) הגדילו את הכנסותיהם בעשרות אחוזים. רוצה להיות אישה חזקה? כבר אין צורך בקריירה משגשגת שתאלצי לאזן עם אימהות ורגשות אשם, אישה חזקה היא פשוט כזאת שיולדת ללא משככי כאבים ויהיה המחיר קשה ככל שיהיה.
כשילדתי את גומא, בני בכורי, בין שלוש השאלות הראשונות שנשאלתי מיד אחרי הלידה, הופיעה השאלה "ילדת עם אפידורל?". משפחה, חברים וזרים גמורים, כולם תבעו לדעת איפה אני ממוקמת על הסקאלה שבין אמא אדמה למפונקת מוחלט שמקבלת אפידורל בציר הראשון. וזה שהרך הנולד כמעט איבד את חיו בלידה בזמן שאני סבלתי מאלימות מיילדית, זה לא ממש עניין אף אחד ובטח שלא עניין כמו למה "נשברתי" ולקחתי אפידורל.
העניין פה הוא לא החטטנות הישראלית המוכרת, אותה חטטנות שגרמה לאנשים להרגיש בנוח לשאול אותי עד איפה מגיעים התפרים שלי. לחטטנות התרגלתי ואני אפילו מחבבת אותה, היא באה מחובקת עם סירי לידה ודאגה אמיתית ומבורכת, הסיפור שמוציא אותי מהכלים הוא אידאל ה"לידה הטבעית".
המחאה על אידיאל היולדת שיוצאת מחדר לידה בסקיני הצליחה מעל המצופה, גל גדות נאלצה להסביר באין ספור ראיונות שלבשה את הסקיני רק כי זה מה ששלחו לה מחברת האופנה לה דגמנה ומיכל הקטנה מצאה את עצמה תחת מתקפה ציבורית על ש"העזה" לחזור להופיע שבוע אחרי הלידה. המהפך הושלם וחזרה מהירה לעבודה ולגזרה הפכו למעשים לא לגיטימיים שדורשים התנצלות ציבורית.
אבל, לצד היעלמות היולדת בסקיני הגיע אידאל חדש ולא פחות מופרח, אידיאל היולדת הטבעית. זאת שיולדת בלידה אורגזמית, היפנוברידית, בבריכה עם דולפינים ובעיקר בלי אפידורל. הימנעות מאפידורל הפכה למשימה חשובה ומהותית עבור היולדת, המסמנת לידה כטבעית או לא טבעית.
אלא שבדרך שכחנו שאין שום דבר "טבעי" במוניטור, סטריליזציה, בתי חולים, מי שפיר, חלבון עוברי ושאר המתנות שהרפואה במאה ה-21 הביאה איתה בכדי למנוע תמותת תינוקות ואמהות, ואם כל אלו מקובלים עלינו כטבעיים, נורמליים ואף רצויים אז אפידורל הוא לא החריג בסיפור ובטח שלא זה שמסמן לידה כטבעית או לא.
בסוף של יום, אנחנו הנשים היולדות שוב הפסדנו. עברנו מאידיאל ממשטר ולא הגיוני אחד לאידאל ממשטר אחר ובמקום שנתעצם ונחבור לעוצמות החמלה הנשית כפי שהובטח לנו, קיבלנו עוד פרמטר להתיישר על פיו. השיפוטיות כלפינו כנשים גדלה ואיתה גם רגשות האשם שנולדים עם האימהות: "אמא יקרה הנה עוד משהו שאת לא טובה בו, מוזמנת להרגיש רע כבר מרגע הלידה".
אידיאל הלידה הטבעית הוא לא רק קשה וכואב, אלא גם לא הגיוני בעליל ואף פוגעני, המונח לידה טבעית טומן בתוכו שיפוטיות ועלבון מובלע, הגיע הזמן שנפסיק להשתמש בו ויפה שעה אחת קודם. בבקשה אל תחליפו אידאל לא הגיוני אחד באחר ויולדות יקרות אנא מכן אל תתנו לזה יד. נכון זה נעים ומלטף את האגו להיות בצד הנכון של המפה, אבל הפתרון למישטור הלידות הוא לא החלפת אידאל אחד באחר, אלא סירוב לקחת חלק בשיח המדרג יולדות טובות יותר ופחות ומתן זכות בחירה אמתית לכל היולדות באשר הן, בין אם הן יולדות בבית או בבית חולים עם אפידורל.
וגברים, קצת כמו בנושא ההפלות, גם פה דעתכם לא רלוונטית, אלא אם אתם רוצים להתחיל לעבור ניתוחי קילה ללא הרדמה כסמן לגבריות.