מגיל קטן, אירנה מעיין בנישו הייתה חשופה לאלימות בתוך המשפחה. את הזכרונות הקשים היא עדיין מנסה להדחיק, שירתה בצבא כקצינת נפגעים, הפכה לא מזמן לאמא בעצמה ומרצה בפני אנשי מקצוע שונים על התמודדות עם ילדים שחוו אלימות בתוך המשפחה. היום (ראשון) סיפרה ב"גלית ויואב" על הילדות שחוותה, הטיפול הלקוי שקיבלה מגורמי הרווחה ועל טיב הקשר עם הוריה כעת.
"אם מדברים על זכרונות, אז אין הרבה", חוזרת מעיין בנישו לתקופה הקשה בחייה. "הייתי חשופה לאלימות בבית, היו מקרים שהיא הופנתה כלפיי, כלפי אמא בעיקר ואחיי הגדולים. לשבת ולראות את הדבר הזה נותן תחושה שהסיטואציה לא נגמרת".
על אף שהייתה עדה לאקטים אלימים בתוך הבית מצד אביה, היא הצליחה לשמור איתו על יחסים טובים. "אבא שלי היה דמות מאוד יפה בחיים שלי, ולקחתי ממנו המון דברים. אנחנו בקשר בריא, ולא מדברים על מה שקרה פנים מול פנים כי אני לא מרגישה שזה נכון לי. אני חושבת שהוא לא ראה את הדברים באופן הזה כי ככה הוא גדל וגם אמא שלי".
בהמשך, אירנה סיפרה על הטיפול הלא יעיל שקיבלה מגורמי רווחה שונים בהם פגשה לאורך הדרך. "כל הגורמים הטיפוליים בהם נתקלתי לא ראו אותי עין בעין. הם ראו ילדה שלא מבינה מהחיים וככה הרגשתי שמסתכלים עליי. שפטו אותי, והייתה תקופה שלא דיברתי עם אבא שלי מבושה. הכניסו לי מילים ומחשבות", שיתפה בכאב.
בסיום, מעיין בנישו הוסיפה בנוגע לתחושת האשמה שעדיין נותרה אצלה כלפי הוריה, ועל איך העבר שלה משפיע עליה גם היום כשהפכה להורה בעצמה. "מהרגע שהפכתי לאמא כן היו רגעים שפחדתי שאולי אני לא חושבת עליה ורואה רק את עצמי".