השבוע שתי כוכבות ישראליות בחרו להכניס אותנו אל חדר המיטות שלהן. טיילור מלכוב סיפרה בראיון בעיתון לאישה שהיא ובן זוגה, הזמר לירן דנינו, שומרים נידה למרות שהם עדיין לא נשואים, וקים אור אזולאי שיתפה בראיון בשבעה לילות שהיא והחבר הכדורסלן שלה לא מקיימים יחסי מין בלילה שלפני משחק.
התבטאויות אלה של שתי הכוכבות משכו לא רק את תשומת ליבם של התקשורת והקהל אלא גם של לא מעט גברים מפורסמים, ששיתפו את עקביהם בתהייה מדוע הכוכבות הצעירות מדברות בפרהסיה על הסקס שלהן. ליאור דואק, לדוגמא, כתב בסטורי שלו: "אני לא מבין איך כוכבות בנות שמונה-עשרה שמוקפות במאות אלפי ילדים שמעריצים אותן מחליטות לדבר על חיי המין שלהן ולא על נושאים אחרים", ובן זיני כתב: "איפה התום? למה אחיותיי הקטנות צריכות להיחשף לשיח סביב יחסי מין ועוד מהאיידולס שלהן? לא מוסבר".
התגובה שהכי הפתיעה אותי הייתה של שחקן הכדורגל שון ויסמן, שכתב: "לפני חמישה חודשים בשעה טובה נולדה לי ילדה שהיא כל חיי ברוך השם. לצערי אני נכנס לאינסטגרם וכל שני וחמישי אני רואה כוכבת ילדים אחרת שמשתפת את כל העולם על חיי המין שלה. אני חושב לעצמי, איך זה יכול להיות ?איך במדינה מתוקנת דבר כזה יכול לקרות? אלו הנערות שאני רוצה שהילדה שלי תגדל עליהן ותעריץ אותן?"
האם חוסר ההבנה כלפי טיילור וקים שבחרו להכניס אותנו אל חדר המיטות שלהן נגרם רק בגלל הגיל הצעיר שלהן, או אולי הבעיה היא בעצם שהן נשים? נראה שהחברה הישראלית מעדיפה להשאיר את המיניות שלנו כנשים בחדר המיטות, בעוד שדיבורים על מיניות מצד גברים הרבה יותר מקובלת.
שתי דוגמאות מבית האח הגדול, באחת מהן מככב דייר ובשניה דיירת. כשליאור דואק משך בעונה הקודמת את הדיירת ירדן אדרי לשבת עליו ואז הזיז אותה ממנו ואמר לה "אני חרמן", הרשת לא סערה; בקושי מישהו כתב ובטח שלא לעג בתקשורת על התבטאותו של דואק. לעומת זאת, כשלינור סיביניק דיירת העונה הנוכחית שיתפה לפני שבוע את רמי ורד בעובדה שהיא חרמנית, ההתבטאות גררה אינספור פרסומים ברשת ובתקשורת ותגובות מזדעזעות.
ועוד דוגמא: השיחה בין אוהד בוזגלו לפאני גרושתו בתכנית "הבוזגלוס", בה טענה פאני שאוהד צריך להפסיק לחשוף את ילדיהם לנשים שהוא מביא הביתה, והוא השיב: "אין שוויון בין גבר לאישה ואין סימטריה. אם הילד רואה את האבא שלו כל היום עם בחורות, כשהוא יגדל הוא יגיד 'באנה אבא שלי היה אכבר גבר והלוואי עליי שיהיו לי ככה'".
ההתבטאות הזו של בוזגלו, ממש כמו זו של ליאור דואק, לא גררה תגובות של מפורסמים שתוהים מדוע הגברים האלה מרגישים בנח להתבטא כך. לנשים אין מקום לדבר על מיניות בצורה חופשית מבלי לחטוף בראש, לגברים יש.
אם היינו חופשיות להגיד מתי אנחנו חרמניות ומתי אנחנו לא, אולי היה ברור לגברים מתי מותר ומתי אסור להתקרב. בואו נצא מהשיתוק הזה שהלחץ החברתי הכניס אותנו אליו ונרגיש חופשיות לדבר על המיניות, על הגבולות וההרגלים שלנו. בעולם כזה אין לי ספק שנרגיש לא רק משוחררות יותר אלא גם בטוחות יותר.
