שוב כנס. שוב רבנים חרדים-לאומיים המסבירים ומגדירים עבור נשים דתיות צעירות "מהי נשיות". שוב רבנים המאיימים על נשים צעירות שאם תלכנה לצבא לא תוכלנה להתחתן וללדת, ושאם יבחרו להמרות את פיהם תהיה זו בגידה בתורה ובעם ישראל ובקב"ה עצמו. אפשר, ואולי צריך, לפהק פיהוק גדול. כך בוחר הצבא לעשות. בהחלטה מודעת ונכונה לטעמי, החליטו שם להפסיק להתייחס לקמפיין הרבנים ולהשקיע את המאמצים בעבודה ישירה אל מול המועמדות לגיוס ובעיקר בפתיחת עוד תפקידים עבורן מתוך אמונה כי המוטיבציה לתרומה תהיה חזקה יותר מכל האיומים וההפחדות. אבל אפשר גם להקשיב. בנחת. ולנסות להבין מה כל כך מפריע לרבנים הללו.

הקשבתי להם מאיימים ושמעתי בהלה גדולה. בהלה מהשינויים בעולם, בהלה מאובדן ההיררכיה בין גברים לנשים, בהלה מאובדן הכח שלהם, בהלה מנשים שיכנסו למרחבים חדשים וישנו אותם. בהלה מהרלוונטיות הפוחתת של "אני טרזן ואת ג'יין" עליו נבנה עולם המכינות הקדם צבאיות הדתי. וחשבתי לעצמי שהם צודקים וטועים. מאוד.

העולם באמת משתנה. ובעולם החדש באמת יש פחות מקום למאצ'ואיזם גס של הטרדות מיניות ובדיחות גסות (או שימוש בגוף של נשים למטרות קדושות). ובעולם החדש, נודה על האמת, באמת יהיה להם פחות כח. אבל העולם החדש לא בהכרח רע לכלל הגברים או לקיומן של משפחות טובות ומתפקדות. הרבנים החרדים-לאומיים רואים בנות במדים ומדמיינים עולם שבו אין יותר גברים ונשים. יש רק "they". אין יותר משפחות יש רק אינדיבידואלים בודדים ומסכנים. ולכן הם מנסים לאיים על הבנות שבלי להיות אישה קלאסית שמרכז חייה היחיד הוא הבית, זה יהיה גורלן וגורל כולנו. זה מתחיל בללכת לצבא ונגמר בלהיות אדם חסר זהות מינית או לאומית החי בברקלי. אבל זו ממש לא האופציה היחידה.

אולי זה יתחיל בללכת לצבא ויגמר במשפחות שבהם שני ההורים מעורבים מאד בגידול הילדים ומג'נגלים בין הבית למימוש העצמי מחוצה לו? אולי יהיה זה עולם שבו מנעד הביטויים של "להיות גבר" או "להיו אשה" פשוט יהיה רחב יותר? אולי יהיה זה עולם שבו גברים פחות כלואים בדימויי גבריות שממילא לא מתאימה לרבים מהם? אולי יש בעולם החדש הזה הבטחה לא רק לנשים אלא גם לגברים?

מוסד המשפחה נחלש, אבל הפתרון לא יכול להיות הכנסת הנשים הביתה

אני שומעת את הבהלה הגדולה בעולם החרדלי והנאו שמרני, וגם החרדי והבדואי ובעצם בכל החברות שבהן מקומן של נשים משתנה ומעורר חרדה. שומעת את הבהלה ומבקשת להציע שבמקום לנהל מאבק חסר סיכוי במאמץ להשיב אותנו ל"מקומנו הטבעי" במטבח יפנו את האנרגיה לחשיבה על דרכים לחיזוק המשפחות והמערכות הזוגיות בעולם פחות היררכי.

כי יש אתגר. לכולנו. מוסד המשפחה באמת נחלש בעולם. הבדידות היא באמת המגפה של המאה ה-21 ובאזורים מסויימים של העולם המערבי באמת מתעסקים באובססיביות בביטול הקיום של זהות גברית ונשית לטובת רצף לא ברור. יש אתגר, אבל הפתרון לו לא יכול להיות השבת ההיררכיה המסורתית בין גברים לנשים והכנסת הנשים הביתה. ה"עולם הישן והטוב" אליו מתגעגעים הרבנים היה רע מאד לנשים בכל כך הרבה מובנים, שגם אם הדרך קדימה מפחידה ולא ברורה, חזרה לאחור אינה אופציה.

המדרש מספר לנו שבהתחלה נבראו שני המאורות - השמש והירח בגדל שווה. באה הלבנה לפני בורא העולם ואמרה שכך זה לא יתכן - אין שני מלכים מושלים בכיפה אחת. אמר לה הקב"ה: לכי ומעטי את עצמך. מי שלא מוכן להתחלק, שלא ינסה להקטין אחרים אלא יקטין את עצמו. רבנים יקרים, לכו מעטו את עצמיכם. את הדרך לבנות עולם שבו אנשים ונשים ממשים את מלוא היכולות שנטע בהם הקב"ה הן במרחב הביתי והן במרחב המקצועי והציבורי - נצטרך למצוא כנראה בלעדיכם.

תהילה פרידמן היא יו"ר תנועת נאמני תורה ועבודה