שלוש שנים אחרי שאירלנד הקתולית אישרה נישואים חד מיניים, החליטו אמש אזרחי אירלנד לאפשר גם הפלות במדינתם. אירלנד, מדינה שבה הדת הקתולית תפסה תמיד מקום מרכזי, מדינה שרק ב-1979 התירה שימוש באמצעי מניעה ורק ב-1995 הפכה את הגירושים לחוקיים, הצליחה להתנתק מכבלי השמרנות ולאפשר לאזרחיה את החופש להתחתן עם מי שהם רוצים ולאזרחויותיה את הזכות על גופן.
מישראל הרחוקה, לא נותר לנו אלא להתבונן בקנאה באירים, בעוד אנו כבולים בשמרנות דתית שרק מתחזקת ומתעצמת. שמרנות דתית שמונעת עדיין מרבים ורבות את הזכות להקים משפחה, שמרנות שמחייבת את מי שמבקשת לבצע הפלה לעבור ראיון משפיל בפני וועדה, שחבריה מקבלים את הזכות להחליט בשבילה על גופה.
יש לבטל את הועדות להפסקת היריון ולאפשר ביצוע הפלה באופן אוטונומי על ידי רופא מומחה. על פי פרסומי ארגון הבריאות העולמי המבוסס על נתוני מחקר של ד"ר גילדה סד –גוטמאכר מאוניברסיטת ניו יורק ארה"ב וד"ר איגבל שה מארגון הבריאות העולמי עולה כי, למרות הטכנולוגיות הרפואיות המתקדמות עדיין נעשות הפסקות הריון בלתי חוקיות, במדינות שונות בעולם (בעיקר מדינות העולם השלישי) כמו גם בישראל.
עוד עולה כי באותן מדינות המטילות הגבלות ואיסורים, כמו ישראל, נמנע מנשים רבות להגיע לבצע הפסקות הריון בתנאים ובאיכות הולמים וכמובן תוך עבירה על החוק. כל זאת מן החשש שמא לא תקבלנה את אישור הועדה, עובדה שבפועל כך מסתבר, אינה מונעת, את ביצוע הפסקת הריון, אלא הופכת אותו לבלתי חוקי. מאידך, השיטה הנוכחית גורמת לאחוז עצום של נשים לשקר בדבר הסיבה להיותן בהיריון בטענה שההיריון אינו מהבעל, עובדה זו יכול שבעתיד תשמש לרעתן אם ינהלו הליכי גירושין נגד אותו הבעל. בפועל המדינה מעדיפה את השקר ומשתמשת בו כמס שפתיים לאישור פרוצדורה שהיא מיותרת מראש.
אירלנד, אף שהיא מאחרת בשנים רבות אחרי המערב בעניין זה, בכל זאת יכולה לשמש דוגמא למדינה שעל אף חשיבותה של הדת בה, מסוגלת לקבל תהליכים של מודרניזציה ושינוי. רק בשנים האחרונות אישרה אירלנד גירושים, נישואים חד מיניים ועכשיו הפלות. מדינה קתולית שראש ממשלתה, חי בזוגיות עם גבר.
תרבות חפצת חיים היא זאת המסוגלת להסתגל למציאות החיים הדינאמית ולהפוך את בני האדם למאושרים יותר. אירלנד הקתולית, עוברת תהליך של התמתנות וקבלה של שינויים. בישראל הפרדת הדת מהמדינה תוכל להביא את השינוי המיוחל מבלי לפגוע בכל אחת מהישויות הללו זהו המתכון היחיד להתפתחות הטבעית של החברה.
כך ביחס לסוגיית ההפלות והנישואים החד מיניים, כך גם ביחס למעמד הנשים והדרתן מחיי החברה בישראל וכך ביחס לסוגיות הכשרות והגיור.
בינתיים ככל הנראה נמשיך להתקנא באירלנד, ולהישאר בחברה טובה עם מלטה, אנדורה וסן מרינו הזעירות, שלוש המדינות היחידות באירופה שעדיין לא השכילו לאפשר הפלות.
הכותבת היא מומחית לפילוסופיה משפטית ומייסדת ארגון 'משפחה חדשה'