אין ספק שזה השבוע של קרן מרציאנו - לא רק שהיא זכתה לראיין את הפוליטיקאי מספר אחת שכולם היו רוצים, אלא שכבר כמה ימים היא זוכה למחמאות ענקיות מפיד לפיד. ותכל'ס, מגיע לה, לגמרי מגיע. ובמקום לתת לה פשוט ליהנות מהמחמאות, יש מי שמנכס את ההצלחה שלה. הפעם, לצערי, מדובר בפוליטקלי קוראת.
"מרציאנו ערכה עם נתניהו ראיון שנשים אחרות לא היו מסוגלות", נקבע חד משמעית בפוסט שעלה לפייסבוק של פוליטקלי קוראת, וגם "נקודת המוצא שלה לא הייתה אשכנזית ולפיכך, בדיוק כמו שנשים צריכות להיות מצוינות היכן שגברים יכולים להרשות לעצמם להיות בינוניים ועדיין לקבל תפקידים מרהיבים, היה על מרציאנו להיות מצטיינת אקסטרה כל חייה כדי להגיע לעמדת המגישה. עמדה שמאיישות אותה נשים פחות מצטיינות לרוב, אך אשכנזיות". נו, אתם מכירים את המחקרים המדעיים האלה שקבעו שנשים אשכנזיות הן פחות מצטיינות ממזרחיות וגברים בינוניים, לא?
בפוסט שנחתם בשמה של העורכת הראשית, נועה, הובא ניתוח של הריאיון הזה שעסק בסימון דרכה של מרציאנו כעיתונאית ממוצא מזרחי שעברה דרך יפה ומכובדת. נועה רצתה, במילותיה, "להרים" לה, אבל עשתה את זה כל הדרך על חשבונן של נשים אחרות - אשכנזיות במקרה הזה. והקביעות האלה שמבוססות על כלום, לא רק פוגעות בנשים האחרות ומערערות אותן ואת דרכן והלגיטימיות המקצועית שלהן, אלא גם מקטינות את ההצלחה של מרציאנו.
קודם כל, שלא יהיה ספק - מרציאנו ראויה לכל התשבוחות, אבל יש כאן קו דק ועדין, שכשעוברים אותו בפליאה מוגזמת על ההצלחה שלה, הנושא הופך מ"היא מקבלת מחמאות כי" ל-"היא מקבלת מחמאות למרות". כלומר, כן, היא עשתה עבודה מדהימה, אבל בואו נצנן את ההתלהבות לא כי לא מגיע לה, אלא כי ברגע שכולם כל כך מנפחים את ההצלחה ומופתעים ממנה ועוסקים בה ומנתחים אותה, אז זה קצת מעביר לאנשים מחוץ למקצוע את המסר "אה, אז לא ציפו ממנה שזה יהיה ככה?", כלומר, היא הצליחה *למרות* הכל ולא *בשל* הכישורים. ושניהם יכולים להיות נכונים במקביל, השאלה מה משרת ומעצים אותה יותר. ולאור העובדה שכולם מדברים על זה שמרציאנו מרוקאית ונהיה שיח מפלג בין נשים, נראה שיש לזה כבר תשובה מנצחת והיא די מבאסת.
עכשיו, בואו נמשיך לזה שלא ברור איך דווקא עורכת פוליטיקלי נפלה למקום ההוא בו היא מחמיאה לאישה על חשבונן של נשים אחרות. אי אפשר לומר "מרציאנו מדהימה" בלי "ויש אשכנזיות שהן פחות"? ובכלל, מי שמך לקבוע שנשים אחרות לא היו מסוגלות לזה? ומי שמך לקבוע שנשים שמאיישות עמדות בכירות הן בהכרח מצטיינות פחות רק כי הן אולי אשכנזיות? ומי שמך לקבוע שהן עברו דרך קשה פחות? למה, כי מוצא זה המכשול היחידי והעיקרי בחייהן של נשים?
כאישה שהיא חצי-חצי במוצאה, אני יכולה לומר שמעולם לא הרגשתי שחצי המוצא המזרחי שלי היווה עבורי מכשול, אבל נניח, המיקום הגיאוגרפי שלי (נתנייתית) דווקא כן. יודעות מה, דווקא החצי האשכנזי שבי (שהוא זה שגם בולט חיצונית) מקשה עלי וגורם לא אחת לאנשים להסיק ולקבוע שאני משעממת וקרה וחיוורת מדי ושאני בטח פריבילגית גם ככה אז אם צריך, אני זו שצריכה לפנות דרך לאחרות על חשבוני. זה שאני חצי אשכנזייה לא אומר שאני מתאמצת יותר או פחות מאחרות, והצמא שלי להצלחה לא נובע מכמה קשה (או לא) היה לי בחיים. אבל בכל מקרה, החוויה שלי לא אומרת כלום על מזרחיות או אשכנזיות או חייזריות, היא רק דוגמה לכך שכל אדם עובר דרך אחרת ומכשולים משלו ואף אחד לא יכול לנכס לעצמו את דרכו של אחר לפי אג'נדה אישית. כן, מרציאנו הבהירה שהנושא יקר לליבה, אבל זה לא אומר שהיא מרגישה את כל מה שנועה קבעה חד משמעית עבורה ועבור נשים אחרות.
לשייך הצלחה או כישלון של אישה למוצא ומגדר זה סקסיסטי וגזעני והכל חוץ מ"מרים". ולהשוות אישה בתקשורת לנשים אחרות זה גם לא תורם וגם לא הוגן. תחשבו על זה - מדובר במקצוע שאלפי אנשים רוצים להצליח בו אבל רק בודדים מככבים בו, ויש הרבה מכשולים בעולם התקשורת הישראלי המצומצם לפני שמגיעים בכלל לזכר/נקבה, אשכנזי/מזרחי (כמו, נניח, העובדה שכבר בגיל 17 יכולים לקבוע למזליסטים שבינינו מסלול מהיר וישיר לתקשורת דרך דובר צה"ל או גל"צ, ולכי תתחרי בגיל 25 באלה שכבר שקועים בתעשייה כמה שנים לפנייך ומכירים את כל אנשי המפתח). הרבה יותר ראוי ודחוף ונכון להשוות אותנו לגברים במקצוע, או למגזרים אחרים בתוך המגדר - דתיות, ערביות, אתיופיות.
אבל עזבו רגע את כל זה - מה שהכי מדאיג בפוסט של פוליטיקלי הוא חוסר הנכונות להבין שיש טקסט שאדם כותב ויש את הקורא שמפרש אותו, ולא תמיד הכוונה עוברת. נראה שבפוליטקלי התכוונו לתת קול לדיעה בונה אבל הנשים הרגישו שהיא הרסנית. הצצה מהירה תראה לכן שהתגובות לפוסט הן קשות ונשים מתארות אותו כפוגעני, אבל הדף נשאר בשלו ובמקום להקשיב לקוראות ולהבין מה מפריע, ממשיכים להסביר מה לא הבנו - נו, הסיטואציה הזו שקורית לי עם גברים כל הזמן.
אז כן, ברור שראוי להדגיש את דרכו של אדם כדי לעצור רגע ולהשתאות מהמקום שהגיע אליו בהתייחס לנקודת הפתיחה שלו, אבל כשתוך כדי כך קובעים שההצלחה של מרציאנו עוד יותר מוערכת על רקע ה"עובדה" שנשים אחרות עשו דרך קלה יותר - גורמים לנו לעצור את מחיאות הכפיים ולעבור לאגרופים. אף אחת מאיתנו לא נמצאת במקום שבו היא יכולה להכליל עבור קבוצות שלמות של נשים כמה קלה הדרך אותה הן עוברות, בעיקר בשל ההבדלים שקיימים בין אוכלוסיות שונות ובמקצועות שונים שמצריכים עמידה באתגרים מגוונים. זה מוחק ומתעלם בגסות ממכשולים כלכליים, גאוגרפיים, משפחתיים, פיזיים ורבים אחרים שניצבים בפני כל אישה ושאנו לא תמיד מודעות אליהן. מה גם שמאיפה לנו מה עברה מרציאנו או האישה שיושבת לידנו באוטובוס רק מתוך שם המשפחה שלהן?
בקיצור, אם יש דבר אחד שקיבלתי בקלות רק בגלל שיש בי צד אשכנזי, זה אלרגיות ורגישות חריפה לשמש. אז רדו ממני ולפחות תפסיקו להקטין את ההצלחות שלי ושל נשים אחרות. בשביל דברים כאלה כבר יש לנו גברים.