מדינת ישראל רעדה אתמול.
בעיתונים, המהדורות ואתרי האינטרנט פורסם על אונס אכזרי של ילדה בת 7 ביהודה ושומרון על ידי שרת בית הספר בו למדה, פלסטיני תושב אזור רמאללה. אף אחד לא הצליח להישאר אדיש. ובצדק, לפי הפרטים שפורסמו מדובר במקרה קשה ואכזרי במיוחד שאי אפשר שלא להזדעזע ממנו ונגד התוקף הוגש כתב אישום חמור ביותר על חטיפה, תקיפה ואונס.
אלא שאת רבים מהגולשים, כמו גם דמויות ציבוריות ומובילי דעת הקהל כמו שמעון ריקלין, ינון מגל ואפילו חה"כ לשעבר ענת ברקו, בכלל לא עניינו מצבה של הילדה, מצבה של המשפחה, האם יש לאנס הנאלח קורבנות נוספות או מה תהיה הדרישה של המשטרה לענישה. לא, אותם עניין דבר אחר: לתקוף את "הפמיניסטיות".
דומה שהספורט הלאומי החדש בישראל הוא לצרוח "איפה הפמיניסטיות???" בכל פעם שמתבצע פשע מגדרי בו הפושע הוא פלסטיני, ערבי ישראלי, מבקש מקלט או פשוט לא-יהודי.
ובכן, אני יודעת שכל אותם אנשים שתוקפים לא רואים ולא שמים לב, כי ביום יום לא באמת איכפת להם מצדק עבור נשים, אבל ארגוני הנשים פה, לא הלכו לשום מקום, לא שינו שום דבר בגישה שלהם וגם לא חייבות להתבטא בקול על כל מקרה אלימות מינית שמתפרסם רק כי אתם חושבים שהן צריכות.
ארגוני הנשים לא מתייחסים לכל אונס או פשע מין שקורה בישראל. אני יודעת, זה מבלבל את מי שלא מודעים למימדי הענק של המגיפה הנוראית שהיא אלימות מינית. אבל הפמיניסטיות מגיבות ומתבטאות בעיקר מול מקרים שלא מטופלים כמו שצריך על ידי המערכת, כשהעונשים קלים ומגוחכים, כשתיקים נסגרים בלי סיבה או כשהפוגע הוא אדם בפרופיל גבוה או בעל חשיבות ציבורית.
אם הן היו מגיבות על על כל כתב אישום שמוגש, כל ילדה שנאנסת, כל אישה שמותקפת, הן לא היו מספיקות לעשות שום דבר פרט ללפרסם סטטוסים ולהוציא הודעות לעיתונות. אפילו לא לאכול או ללכת לשירותים.
אבל המקרה הזה הוא לא מקרה כזה.
הוא מקרה קשה, הוא מקרה מזעזע, אבל הוא גם מקרה בו המשטרה תפסה את החשוד והגישה נגדו כתב אישום חמור. מעבר ללעמוד מהצד ולצקצק כדי שתתנו לפמיניסטיות חותמת אישור, מה אתם רוצים? למה בדיוק הטענה מופנית כלפי היחידות שפועלות כל השנה, ללא הפסקה נגד אלימות מינית, גם כשזה לא בכותרות?
ניצול ציני של אונס ילדה לצרכים פוליטיים
אבל האמת היא שמה שהמבקרים והמזדעקים באמת אומרים זה לא "למה הפמיניסטיות לא נאבקות למען הילדה" אלא "למה הפמיניסטיות לא מזדעזעות יותר ממקרים בהם התוקף אינו יהודי?".
אז לא. צר לי. רחובות ישראל לא צריכים לרעוד עכשיו יותר משהם צריכים לרעוד אחרי כל אונס של כל אישה, נערה או ילדה. אין שום דבר במקרה הזה שמצדיק את ההתייחסות של ראש הממשלה יותר מכל ילדה אחרת שנפגעה. במציאות בה אחד מכל חמישה ילדים נפגע מינית (85% מהם מאנשים קרובים להם) וש-92% מכלל התיקים על עבירות מין נסגרים - הם צריכים לרעוד תמיד. בכל יום. בכל שעה.
הבעיה היא לא המוצא של התוקף ובטח ובטח שלא הארגונים הפמיניסטיים – הבעיה היא רשויות החוק והמשפט בישראל שלא עושות את עבודתן נאמנה כדי להבטיח את בטחונן ובטחונם של נשים, נערות, ילדות וילדים (שכן אחוז הפגיעות עד גיל 12 אצל בנים ובנות דומה) ורשויות הרווחה והבריאות שלא מספקות מענה מספק לכל אלו שנפגעו וזקוקות לשיקום.
הבעיה היא כל אותם אנשים, שנזכרים להזדעק רק כאשר הזהות של התוקף מתיישבת להם עם האג'נדה הפוליטית ושביום יום הרגיל לא היה יכול להיות להם איכפת פחות מצדק עבור נשים ועבור נפגעות תקיפות מיניות.
בניגוד לרוב הכותבים והמזדעקים, הרוב המוחלט של הפמיניסטיות נלחמות יום ולילה נגד אלימות מינית כלפי נשים על ידי שינויי חקיקה, מלחמה במערכת המשפט שלא מטפלת כראוי בנפגעות עבירות מין ומתן סיוע הלכה למעשה לקורבנות עבירות מין ואלימות כלפי נשים – כן, גם אם הן לא מהמגזר, הדת, הלאום או החברה "הנכונים". ולא רק כשזהות התוקף מתיישבת עם אג'נדות אחרות.
ארגוני הנשים נמצאים שם כבר שנים, כל השנה עבור כל נפגעת ונפגע. הנשים שמובילות אותם הן הראשונות לזעוק בכל מקרה של מחדל או חוסר טיפול בפגיעה, זה נכון. אבל הן גם הרבה יותר מזה, הן אלו שעושות לילות כימים כדי למנוע את הפגיעה הבאה, ובעיקר – יהיו לרוב אלו שילוו את הנשים אחרי הפגיעה.
היכן היו כל אותם הקוראים לענישה קשה ועונש מוות של האנס בשבוע שעבר, לפני חודש או לפני שנה? איפה הייתם כשיצאנו לרחובות בקריאה להעניש כראוי אנשים ובעלים מכים? בכל ההפגנות שמתקיימות אחרי שאישה נרצחת או כשמעון לנשים מוכות נסגר? האם תצעקו כמו שאתם צועקים ביוממה האחרונה גם כשהאנס יהיה "משלכם?".
לאף אחד אין את הזכות להשתמש בזוועה הזו בשביל לגרוף הון פוליטי או לקדם מאבקים לאומניים ולמרות שאתם מנסים לייחס את ההתנהגות הזו לפמיניסטיות – היחידים שעושים זאת, זה אתם.