פרשת ההאשמות באונס של ברט קבאנו, המועמד לשופט בית המשפט העליון בארצות הברית, טלטלה עמוקות את דבורה קופקן, עיתונאית וסופרת יהודיה. במאמר מסעיר ומרגש שכתבה למגזין theatlantic.com, היא מתארת כיצד החליטה לפנות אל הגבר שאנס אותה שלושים שנה קודם, ולהתעמת איתו.
"בתחילת שנות השמונים במרילנד המונח 'אונס בדייט' (או אונס בין מכרים) היה בחיתוליו", היא כותבת. "רובנו חשבנו שכאשר גברים נוגעים בנו במסיבות בתיכון, או בכל מקום אחר, זה פשוט מחיר מצער שאנחנו צריכות לשלם על עצם קיומנו, לא משהו שאי פעם נספר עליו". בהמשך, היא מתארת כיצד בלילה שלפני סיום הקולג' שלה, בשנת 1988, היא נאנסה במסיבה. למחרת, מבלי לספר להוריה או לחברים, היא ניגשה למשטרה – שם הובהר לה בדרך עקיפה שאין לה טעם להגיש תלונה.
כאשר קראה קופקן בסוף השבוע את התגובה של הנשיא טראמפ, שפקפק באחת המתלוננות נגד קבאנו, היא הרגישה השראה לקום ולהשמיע את קולה – בפני התוקף שלה. "כתבתי לו מכתב, שלושים שנה אחרי הלילה ההוא, הזכרתי לו מה הוא עשה וכמה היה לי קשה להתגבר על זה", כתבה. "אתם יודעים מה הגבר הזה עשה, פחות מחצי שעה אחרי ששלחתי לו את המייל? הוא התקשר אליי בטלפון ואמר: 'הו, דב, אלוהים. אני כל כך מצטער. לא היה לי מושג. אני כל כך מתבייש'".
לבחור שאנס את קופקן לא היה שום זיכרון של האונס. "הוא זכר את המסיבה בה הכרנו, וסיפר שהיה מאוד שיכור ובהמשך גם התחיל ללכת למפגשים של אלכוהוליסטים אנונימיים. אבל זה לא תירוץ למה שהוא עשה לי, הוא אמר. העובדה שעשה לי את זה ושאני חייתי עם הטראומה הזו במשך שלושים שנה זעזעה אותו. הוא כל כך התנצל, הוא המשיך וחזר על המילים 'אני כל כך מצטער' שוב ושוב".
באופן מפתיע, קופקן מספרת איך השיחה וההתנצלות גרמו לה להחלמה מאוחרת: "לפתע שלושים שנה של כאב ויגון נשרו ממני", היא כותבת. "בכיתי ובכיתי במשך שעות. התנקיתי לקראת יום כיפור, ואז הייתי טהורה. נולדתי מחדש. הטראומה נעלמה".
