דלאל דאוד (49) לא רצתה למות. היא הייתה רק בת 21 כנישאה לבן זוג מתעלל וסדיסט. במשך 5 שנים הוא היה מכה אותה מכות רצח, אונס אותה וכולא אותה במשך שעות בבית. ארבעה ימים אחרי לידת בנם בעלה ביקש לאנוס אותה שוב ואיים לתקוף גם את הילדה שלה, בת הארבע ואת התינוק. הוא כבר הרביץ לילדים בעבר.
הוא ניסה להפשיט אותה ודרש ממנה לקיים יחסי מין מול ילדיהם. היא אמרה לו שתשכיב את הילדים לישון ואז תבוא אליו, אבל בחרה להציל את עצמה ולהרוג אותו. כנראה שאם לא הייתה עושה זאת, אז הייתה הופכת זמן קצר לאחר מכן לעוד ידיעה קטנה בעיתון על עוד אישה שנרצחה.
בשנים שקדמו לאירוע הגישה דלאל 26 תלונות למשטרה ולרשויות הרווחה על האלימות שהייתה בבית. היא פנתה לבית הדין השרעי וביקשה להתגרש, אבל הציעו לה להגיע "לשלום בית". היא אושפזה כמה פעמים בבית חולים בעקבות האלימות, גם בתקופת "שלום בית". היא דקרה את עצמה כדי להכניס טיפת דם לשתן, כדי שישאירו אותה באשפוז עוד כמה פעמים. רק לא לחזור הביתה. כולם ידעו.
"הייתה אלימות כל יום בבית. הוא היה נועל אותי בשירותים שעות כלפי שעות. יום אחד רצה להוציא אותי ערומה מהבית. נישקתי לו את הרגלים שלא יעשה את זה. טרור, הוא עשה טרור" היא מספרת, "קיוויתי שאם יהיה לנו בן הוא ירגע. בחודש שביעי להריון גרר אותי על הכביש, השכנים הזמינו משטרה. משטרה לא עצרה אותו. הכי אכזרי היה שהיה רוצה לשכב איתי ואני לא רוצה, היה מרביץ לי עד שמתעלפת ועושה מה שהוא רוצה. משהו אכזרי שאי אפשר לתאר. זה קרה יותר מעשר פעמים".
"פעם אחת, מרוב אלימות לא דיברתי שלושה שבועות" היא מוסיפה, "היו לוקחים אותי לרופאה, חברה של המשפחה. חלק הייתה תופרת וחלק לא יכלה לתפור מרוב שהיו עמוקות. ונשארו בגוף שלי צלקות".
מגיל 26 היא מרצה עונש מאסר על רצח בעלה. כבר -18 שנים. בזמן הזה השתתפה באינסוף קבוצות שיקומיות, כתבה ושיחקה ב-40 הצגות על סיפור חייה והעבירה הרצאות על ההתעללות שעברה. ביום רביעי ה-19.6, יתקיים דיון בוועדת השחרורים לגבי שחרורה. הרשות לשיקום האסיר תומכת בשחרורה.
כעת, קבוצה גדולה של פעילות ופעילים מבקשים להגיע לוועדת השחרורים כדי להשמיע קול ולקרוא לשב"ס ולפרקליטות לאפשר לדלאל להשתחרר. "דלאל לא מסוכנת לנו, זו החברה שהייתה מסוכנת לה ואנחנו רוצות לראות אותה מגשימה את החלומות שלה: חוזרת להיות אמא של הילדים שלה גם מחוץ לכלא, הופכת להיות פעילה מרכזית במאבק נגד אלימות כלפי נשים וגם מרצה על הסיפור שלה ברחבי הארץ בפני נשים ערביות ויהודיות כדי לסייע להן מול הרשויות ולתת להן את הכוח לברוח מהבית המתעלל. דלאל עברה גיהינום ומגיעה לה הזדמנות שנייה לחיים חדשים, אבל כדי שזה יקרה היא צריכה שאנחנו נתייצב בוועדת השחרורים להפגנה גדולה כדי לדרוש את שחרורה, נשתף את האיוונט ואת הקמפיין ולא נפסיק להפעיל לחץ עד שנוכל לחבק אותה מחוץ לכלא".
"למרות שרש"א תומכים בשחרור של דלאל, שירות בתי הסוהר והפרקליטות מתעקשים שהיא תמשיך בשיקום. אז מה אם הייתה 18 שנה בכלא, עוד כמה חודשים או שנה לשיקום זה קריטי מבחינתם" הם ממשיכים, "האם הפרקליטות נאבקת בצורה כזו כדי להכניס אנסים ורוצחים של נשים לכלא? איך יכול להיות הפרקליטות מתנגדת שוב ושוב לשחרור של האישה המדהימה הזו? אולי הם לא ראו את הצלקות על הרגליים שלה. אולי היא עוד אסירה בשבילם, אבל בשבילי היא גיבורה. היא שורדת. היא משתוקקת לדבר בכל במה אפשרית כדי לקחת את הסיפור שלה ולעזור נשים אחרות".
לפרטים נוספים על אירוע התמיכה "משחררות את דלאל" לחצו כאן