ברשותכן, אני רוצה להתחיל מהשורה התחתונה: נשים (וגברים) המעוניינים בחברה שוויונית וטובה יותר צריכים להצביע לנשים. בתקווה שזה כל מי שקורא את השורות האלה, אשמח להסביר למה.
בסוף השבוע האחרון התבשרנו על הרשימות הסופיות, 42 מפלגות הולכות להתמודד לכנסת. כאשר בעשיריות הפותחות של מרבית המפלגות, נשים מהוות פחות מחמישית מהמתמודדים והמפלגות הבודדות בהן יש לנשים ייצוג הולם צפויות ברובן להיאבק על אחוז החסימה.
ככל שעולים בצמרת המפלגות המצב מחריף. מתוך 42 רק ב-4 מפלגות נשים עומדות בראש. כולן מפלגות שעתידות להיאבק נואשות על אחוז החסימה והוותיקה מבניהן, מרצ, מתמודדת עם טענות על כך שטאטאה טענות על הטרדות מינית מצד חבר הנהלה. ככל שממשיכים לטפס בצמרת המצב נעשה מייאש עוד יותר. עם פרישתה של ציפי לבני, איבדנו את הסיכוי האחרון לראשת ממשלה וכך גולדה תמשיך להיות היוצאת מן הכלל שמעידה על הכלל ואנחנו צפויים לקבל שוב כנסת עם רוב גברי מובהק.
המקרה של מפלגת "כחול לבן" הוא רק עוד דוגמא מייצגת: כל עוד "חוסן לישראל" ו"יש עתיד" היו מפלגות נפרדות בעשיריות הפותחות היו 2 נשים ו-3 נשים בהתאמה ובמקומות גבוהים, אך עם האיחוד מספר הנשים צנח ל-2 וכך גם מיקומן, וסיימנו עם יותר רמטכ"לים לשעבר מנשים בעשיריה הפותחת.
ביטחון וכלכלה הם עניינים (גם) של נשים
התשובה הקלישאתית שתמיד חוזרת על עצמה "יש דברים דחופים יותר מייצוג מגדרי, כמו ביטחון, כלכלה וחינוך". אבל אין דבר שיותר נוגע לנשים משלושת התחומים הללו ויעידו על כך עשרות הנשים שנרצחו בשנים האחרונות על רקע מגדרי (לא זה לא נקרא רקע רומנטי). רציחות שברובן יכלו להימנע ע"י תקצוב, חקיקה וחינוך ראויים יותר.
כשאני חושבת על ביטחון אני חושבת על הפחד שמלווה אותי כשאני הולכת ברחוב חשוך עם מיני, כשאני חושבת על כלכלה אני חושבת על זה שאני, כמו כל אישה אחרת, מרוויחה פחות מגברים עם השכלה וניסיון זהים לשלי וכשאני חושבת על חינוך המחשבה הראשונה שעולה לי בראש היא למה הנשים שמטפלות בבן שלי מרוויחות כ"כ מעט ואיך קרה שהמקצועות הנשיים ביותר, חינוך וטיפול הם גם המקצועות הכי פחות רווחים.
כנשים אנחנו מופלות בכל מוקדי הכוח: מגזר עסקי, אקדמיה, צבא ופוליטיקה, בכולם אנחנו סובלות מייצוג חסר ותנאים מפלים וזאת למרות שבפועל אנחנו מהוות 51% מהאוכלוסייה, כלומר אנחנו הרוב. התשובה ל"למה זה קורה" נמצאת בגוף השאלה, נשים מופלות כי הן לא במוקדי כוח, הן לא במוקדי כוח כי הן מופלות וחוזר חלילה. כל עוד נמשיך להצביע לגברים בשלטון כי זה דוחק השעה אנחנו נמשיך להידחק הצידה.
אין מספיק נשים בשמאל, במרכז ובימין וגם כשכבר יש נשים במפלגות הקואליציה השליטות, הן מצביעות נגד נשים כי משמעת קואליציונית ודוחק השעה. שרת התרבות, השרה לשוויון חברתי ונאווה בוקר, הצביעו כולן נגד ועדת חקירה לרצח נשים, בכדי לשמור על משמעת קואליציונית, כי בכל זאת יש דברים חשובים יותר ואני שואלת מתי חיי נשים יהיו החשובים ביותר?
ייצוג של נשים ברשימות זה התחלה טובה, אבל בשביל לקבוע מה נמצא בראש סדר העדיפויות, צריך שנשים יעמדו בראש המפלגות. אני מעדיפה קידום הארכה של חופשת לידה (לנשים וגברים), הקמת חדרי טראומה בפריפריות ותוספת שכר למטפלות בחינוך הציבורי על אמירות נבובות בסגנון "אני רוצה להנות מזה שאני גבר מבלי להתנצל על כך, כי גבר אמיתי יודע שנשים שוות לו בכל דבר". פוליטיקאי שרוצה לקדם נשים יואיל בטובו לפנות את מקומו לטובת נשים, במקום להתיימר לייצג אותנו, סמכו עלינו שנדע איך להמשיך מכאן.
אני לא קוראת להצביע לנשים מעצם היותן נשים, אני קוראת להצביע למי שמקדם חברה שוויונית וצודקת יותר ובתוך כך זכויות נשים. באופן לא מפתיע מבחן התוצאה מוכיח שמי שמקדמות זאת הן תמיד נשים.