לא מוכנות לשתוק: אחרי שסחף את העולם וזכה לגרסאות מקומיות בעשרות מדינות, הגיע שיר המחאה שהפך לויראלי גם לישראל. עשרות נשים התכנסו ביום שישי האחרון ברחבת מוזיאון תל אביב לאומנות, כדי לצלם גרסה מקומית ל"האנס בדרכך", כשהן חובשות כיסוי עיניים - רמז לאטימת העיניים של הממסד מתופעות האונס, אלימות ורצח נשים. השיר בוצע גם ערב קודם לכן גם על ידי פעילות מירושלים.

השיר בוצע לראשונה בחודש שעבר בהפגנה בצ'ילה שהתיעוד שלה הפך ויראלי וגרר כותרות וגרסאות מקומיות מסביב לעולם והפך, כמעט בלי להתכוון, להמנון הלא רשמי של המחאה הבינלאומית כנגד אלימות נגד נשים. 

 

"לפני כחודש שטף את העולם והרשתות השיר וסרטון הרשת "אנס בדרכך" (Un violador en tu camino) באומץ בלתי רגיל, וכחלק ממחאתן של נשות צ'ילה על האלימות החמורה נגד נשים. הבעיה קיימת גם בישראל, והיא חמורה באותה מידה גם כאן" אומרות מארגנות המחאה, "יש קהילות שבהן הבעיה חמורה אף יותר, ואלו דווקא הקהילות שקולן פחות נשמע. הרגשנו שהגיע הזמן להפסיק לטאטא את זה מתחת לשטיח. הגיע הזמן לשמוע אותנו. התכנסנו, פעילות חברתיות ונשים נוספות מכל רחבי הארץ, תרגמנו את מילות השיר גם לעברית וביום שישי האחרון ביצענו אותו ברחבת בית המשפט".

צפו:

צילום : הילה ספאק, מתן פלד, מור פלד ; עריכה: מתן פלד ומור פלד ; מארגנות האירוע: דיאנה בארון, ציפי ערן, עדי וינטרפול ומור פלד

"התרגשנו לגלות שהצטרפו אלינו נשים מכל העולם - נשות הקהילה הלטינית בישראל, נשים מארגנטינה, אקוודור, צ'ילה ופרו. הצטרפו אלינו גם נשים ממדינות נוספות, כמו אוסטריה, שלמדו גם הן את המילים בעברית וסיפרו לנו שהאריכו את הטיול שלהן בארץ בכמה ימים רק כדי לקחת חלק בסרטון" מוסיפות המארגנות, "בחרנו לבצע את השיר גם בספרדית, שפת המקור שלו, על מנת להביע הזדהות והוקרת תודה לנשים הצ'יליאניות, למאבקן וליוזמה שלהן".

"אנחנו מקוות שהמערכות המקיפות אותנו יתעשתו במהרה ויבינו שמדובר במגפה מזעזעת שקיימת בכל מקום בו נמצאות נשים ברחבי העולם וכי שינוי תודעתי הוא הכרחי, כמו גם שינוי תרבותי מקיף, על מנת שלא לנרמל ולאפשר התנהגות כזו. רוצות להודות מקרב לב לכל הנשים שלקחו חלק והגיעו לזעוק איתנו".

המחאה בצ'ילה החלה באמצע נובמבר, לכבוד היום הבין-לאומי למיגור אלימות כלפי נשים. 4 יוצרות מקומיות החליטו שאי אפשר יותר, וכתבו את השיר. איש ברחוב הצ'יליאני לא שיער ששיר מחאה בעד זכויות נשים יעשה רעש גדול כל כך, אך תוך ימים הוא הפך לכמעט המנון. בתוך ימים בודדים יצאה המחאה מגבולות צ'ילה ועצרות דומות נערכו בברזיל, ארגנטינה, ומקסיקו - בה נרצחות בממוצע לא פחות מ-10 נשים ביום.