מגפת האלימות המינית היא מגפה חברתית שאנו מתמודדים עמה מדי יום. אלא שבניגוד לקורונה, בעקבות מגפה זו לא הוכרז מצב חירום לאומי ולא ננקטות נגדה פעולות נדרשות.
מהו אחד המקורות העיקריים של האלימות? בשפה העברית השורש של המילה אלימות הוא אל"מ. זהו גם השורש של המילה אילמות - חוסר היכולת לדבר. ככל הנראה, עניין זה אינו מקרי. חוקרים ומטפלים בתחום האלימות משתמשים במושג "מעגל האלימות" כדי לתאר תהליך מחזורי, שתחילתו בצבירת מתח נפשי (מתח, כעס, חרדה, חוסר אונים), המשכו בניצוץ (טריגר) ובהתקפה אלימה, וסופו ברגיעה וחרטה. ההתקפה האלימה היא, בדרך כלל, תוצר של מתח רגשי שאינו מוצא פורקן במילים, בתקשורת יעילה, ולכן מתפוצץ בהתנהגות פוגענית.
אין זה צירוף מקרים שרוב הפוגעים הם גברים ורוב נפגעות האלימות הן נשים. הצטברות המקרים ותדירותם מצביעה על כך שהאלימות במשפחה היא סימפטום של חברה חולה שמלמדת את ילדיה מה המשמעות של "להיות גבר" ומה המשמעות של "להיות אישה" על בסיס תבניות חשיבה מצ'ואיסטיות, שמרניות ומקובעות. בסופו של דבר, שני המינים משלמים מחירים כבדים על היותם קורבנות של אידיאולוגיה תרבותית מעוותת זו.
נסיכה חלשה, גיבור קשוח
הורים ומחנכים, גם אלה המגדירים את עצמם ליברליים ומתקדמים, שרויים עדיין במידה רבה במעין "עיוורון מגדרי". איננו ערים מספיק לאופן שבו אנחנו מעודדים את הבנות לבטא רגשות, בזמן שאנחנו משתיקים ומדכאים את הבנים מכל הבעה רגשית כשהם מגלים חולשה ("מה אתה בוכה? מה, אתה ילדה?"). אנחנו עדיין מכוונים את הבנים שלנו למשחקי ספורט ותחרות אשר מעודדים אצלם כוחנות ותוקפנות, אבל מעודדים פחות כישורי שיח ותקשורת אמפטית. גם כשאנחנו מקריאים להם סיפור, אנחנו מגלים סלחנות יתרה כלפי מסרים סקסיסטיים ומפלים, שבהם שוב הנסיכה היא יפה, חלשה ובמצוקה, ונזקקת נואשות לגיבור החזק, התוקפני והקשוח שיבוא להציל אותה.
לגיבור אסור אף פעם לסרב למשימה, וגם אסור לו לבטא שום רגש, חולשה או קושי. הרגש היחידי שמותר לו להרגיש, ואף לבטא בעוצמה רבה, הוא כעס. כך קורה שהאגדה הרומנטית מיתרגמת במציאות לעיתים קרובות לטרגדיה אנושית: הגיבור הקשוח מתחיל להפנות את כל הכעס והזעם שצבר כלפי בת זוגו, ובסופו של דבר, היא נאלצת להתגונן ולהציל את עצמה - מפניו.
בכוחנו ובאחריותנו כהורים, כמחנכים וכמחנכות לרפא את הפתולוגיה החברתית. אנו חייבים להיות ערים לאופן שבו אנו מחנכים באופן שונה בנות ובנים בכל הקשור לתפקידי מגדר, תקשורת בין-אישית והבעת רגשות. חשוב שניתן לגיטימציה לבנים שלנו לבטא מנעד של רגשות, כולל עצב, פחד ומצוקה, ולטפח בהם כישורי אמפטיה ותקשורת, כדי שיהפכו לבני אדם ולבני זוג טובים יותר. כי בשורש כל אלימות שוכנות האילמות. אולם בניגוד לאילמות, שהיא בדרך כלל אי יכולת מולדת, האלימות היא נכות חברתית נלמדת, שמשפיעה לרעה על חייהם של גברים ונשים כאחד, ושבכוחנו כהורים ואנשי חינוך למנוע.
