אנחנו מחלקים אנשים לנקבות ולזכרים לפי צורת אברי המין. ובאמת, בערך ל 99% מבני האדם יש אברי מין זכריים או נקביים, ורק לאחוז בערך יש אברי מין שלא מתאימים לאחת מהקטגוריות הללו. כשמישהי אומרת שהיא נקבה, אני יודעת בוודאות כמעט מלאה שיש לה אברי מין נקביים ושאין לה אברי מין זכריים. אבל כשמישהי אומרת לי שהיא נקבה, אין לי שום דרך לדעת איך המוח שלה יראה.
במחקרים שלי ניסיתי לגלות - האמנם יש מוח נקבי ומוח זכרי? האמנם יש נשים וגברים? להפתעתי, גיליתי שהתשובה לשתי השאלות הללו היא לא. מצאתי בודדים שהם כן, שהם גבר או אישה. בוודאי, יש הרבה מאד אנשים, כמעט כולם בינתיים, כולנו, שמזהים את עצמם כאישה או כגבר, אבל נדיר מאד להתקל באשה או בגבר, כלומר, באדם שיש לו רק תכונות נשיות או רק תכונות גבריות.
כשאנחנו מסתכלות על מוחות של אנשים, אנחנו רואות שכל מוח נראה שונה. מוחות של נקבות ומוחות של זכרים יכולים להגיע בהמון צורות, ואין צורה אחת שמופיעה בזכרים וצורה אחרת שמופיעה בנקבות. ואותו דבר לגבי מגדר: כשאנחנו מסתכלות על תכונות נשיות וגבריות, כלומר, תכונות שבאופן סטטיסטי נפוצות יותר בנקבות מאשר בזכרים, או להיפך, אנחנו רואות שלאנשים יש גם תכונות נשיות וגם תכונות גבריות. במחקרים שלנו היה קשה למצוא ולו אדם אחד שהיו לו רק מאפיינים גבריים (למשל, משחק במשחקי מחשב, צפיה בפורנו ועיסוק בספורט) או רק מאפיינים נשיים (למשל, דיבור בטלפון, צפיה בתכניות אירוח ושימוש במוצרי קוסמטיקה), למרות שהסתכלנו רק על 10 תכונות כאלו.
יש זכרים ונקבות, אבל אין נשים ואין גברים
כלומר, כל הזמן אנחנו פוגשות אנשים שיש להם רק אברי מין נקביים או רק אברי מין זכריים ורק לעיתים מאד רחוקות אנחנו פוגשות אנשים שיש להם גם וגם, אבל לגבי מגדר, ההיפך הוא הנכון: כל הזמן אנחנו פוגשות אנשים שיש להם גם תכונות נשיות וגם תכונות גבריות ורק לעיתים מאד רחוקות, אם בכלל, אנחנו פוגשות אנשים שיש להם רק תכונות נשיות או רק תכונות גבריות. כלומר: יש זכרים ונקבות, אבל אין נשים ואין גברים.
זה לא רק שנקבות וזכרים לא חייבים להיות כפי שהתרבות מספרת לנו שהם צריכים להיות. את זה הפמיניזם גילה לנו מזמן. אנשים פשוט לא ככה, כבר עכשיו, כאן, בעולם הפטריארכלי שאנחנו חיות וחיים בו, שמנסה למגדר את כולנו מרגע לידתנו ואפילו קודם. ולא רק פמיניסטיות, וקווירים וטרנסים וטרנסיות הם לא ככה. כמעט כולם לא ככה.
במחקרים שלי גיליתי שנדיר מאד להיתקל באנשים שהמוח שלהם או האישיות שלהם כוללים רק מאפיינים נקביים או רק מאפיינים זכריים. אברי המין שלנו אמנם מגיעים כמעט תמיד באחד משני "סטים" – נקבי או זכרי, אבל המוח והאישיות שלנו מגיעים באינסוף צרופים של מאפיינים.
החזון הפמיניסטי שלי הוא עולם ללא מגדר. עולם שבו אין משמעות חברתית ותרבותית לצורה של אברי המין שלנו. עולם בו יש אינסוף צורות להיות ולא רק שתיים, או שלוש או עשר. עולם שבו אברי המין שלנו לא קובעים מי אנחנו, ומי שאנחנו לא חייב להשפיע על צורת אברי המין שלנו.
* פרופסור דפנה יואל היא חוקרת ומרצה בבית הספר למדעי הפסיכולוגיה ובית הספר סגול למדעי המוח באוניברסיטת תל-אביב, ותשתתף בערב "סיפורים מסודות המוח" שיתקיים בתיאטרון גבעתיים ב-24/9 במסגרת פסטיבל מספרי סיפורים
