מדליית זהב נוספת באולימפיאדת טוקיו הציפה בגאווה מדינה שלמה, כשלינוי אשרם, אחת ההבטחות הגדולות ביותר מהתחרויות האולימפיות עמדה בראש הפודיום ועשתה את הבלתי ייאמן. כבר שנים שאנחנו גאים בספורטאיות שלנו. נשים כמו יעל ארד, ירדן ג'רבי ולינוי אשרם שעלו על הפודיום לשירת המנון התקווה, או צעירות מבטיחות כמו חנה מיננקו ואנסטסיה גורבנקו - שכבר זכו להישגים בין לאומיים. כמה שמחנו כאן לראות אותן זוכות בתחרויות ברחבי העולם: הכותרות בישרו על "גאווה ישראלית" והפוליטיקאים מיהרו להתקשר ולהצטלם מחבקים את האלופות.

אבל אני חושבת שצריך לשאול: האם המדינה והפוליטיקאים נמצאים שם בשבילן כל השנה? מישהו זוכר את הספורטאיות גם כשצריך תקציבים? כשחסרים מתקני אימונים? הם זוכרים להתקשר גם בשגרת האימונים המפרכת, להתעניין ולעודד גם כשאין תהילה?

כי אני לא בטוחה שהתשובה כל כך משמחת: גם בעולם הספורט הישראלי, נשים סובלות מאפליה. בדיון בוועדה לקידום מעמד האישה בשנה שעברה סיפרו הספורטאיות על שורה ארוכה של אכזבות וחסמים: איך זכו בשעות אימון פחות טובות, איך קיבלו מהמדינה מתקני אימונים סוג ב', ובעיקר - איך מקבל ספורט הנשים בישראל רק חלקיק קטן מהתקציב שמקבלים הגברים. לפני שנתיים, המדינה תמכה במאה ועשרה מיליון שקלים בכדורגל וכדורסל גברים. לעומת זאת, נשים בדיוק באותם הענפים, זכו לפחות משמונה מיליון שקלים - אפילו לא עשירית. גם בתקציב לעידוד שחקנים ישראלים, קיבלו קבוצות ספורט של גברים ארבעה עשר מיליון שקלים. הקבוצות של הנשים לא קיבלו אפילו מיליון - כי כנראה למישהו לא היה חשוב לקדם ספורטאיות ישראליות.

אבל בואו נשים רגע בצד את התקציבים ומתקני האימונים. האם מישהו חושב שספורטאיות מקבלות יחס שווה בישראל? מתי שמעתם בפעם האחרונה ברדיו ידיעה על התוצאות במשחק כדורגל נשים? מתי ראיתם פאנל פרשנים עם לפחות חמישים אחוז שחקניות עבר? האם הנשים שמסתערות על המגרשים, מול כל דעה קדומה ותקרת זכוכית, מקבלות את אותו היחס שהספורטאים הגברים מקבלים?

בעוד שבע שנים מהיום תיפתח בלוס אנג'לס אולימפיאדת 2028. גם שם אני מקווה שנזכה לראות הרבה ספורטאיות ישראליות. חלק מהן עכשיו עוד נערות צעירות, אולי כאלו שיושבות עכשיו בבית וצופות בטלוויזיה. איך אנחנו מתכוונים לעזור לבנות האלו להגיע לאולימפיאדה, לזכות בהישגים? להביא גאווה למדינה? האם אנחנו יודעים לתמוך בהן, להשקיע בהן כבר עכשיו? כי מגיע לספורטאיות שלנו שוויון הזדמנויות כל השנה, לא רק באולימפיאדה. אז בואו נתגאה ונתמוך בהן כבר עכשיו.