פקקים, חובות בבנק, ושכן נודניק. ממה הייתם מאחלים לעצמכם להשתחרר לרגל חג החירות הבא עלינו לטובה? לנטלי עטייה, אלמה דישי ושאר נשות הברנז'ה יש רצונות מאוד ברורים בעניין, והן אפילו הסכימו לשתף אותנו בהם. וכן, בהחלט יש פה גם משמעויות סימבוליות אז כדאי שתחפשו אותן.
אורנה בנאי
"אני מאחלת לעצמי להשתחרר מהשעבוד לניקיון. יש כל כך הרבה לכלוך. זה לא נגמר. לא אפסיק לנקות עד שיהיה נקי".
דנה זרמון
"הייתי מתה להיפטר מההרגל המגונה לאחר. אני מאחרת לכל מקום, ממש כאילו אני חיה בשעון שונה משאר העולם".
נטלי עטיה
"הייתי שמחה להשתחרר מהחזייה המעיקה. וגם מהתחתונים באותה הזדמנות. יש משהו נורא משחרר בלהיות בנטורל, וזה בהחלט בכל מובן שמשתמע מכך".
נועה קירל
"הייתי שמחה מאוד אם היתה לי דרך להשתחרר מדעות קדומות של אנשים".
אלמה דישי
"הייתי שמחה להשתחרר מהצורך להתנצל. לפעמים אני מרגישה שאני מרבה לעשות את זה גם בזמן העבודה כשהאווירה עניינית. הפחד שאהיה לא מובנת ואולי אפגע, לפעמים גוזל לי זמן ואנרגיה מיותרת".
מורן אייזנשטיין
"הייתי רוצה להשתחרר מהמקום הזה של לטרוף את העולם ב24 שעות. לקחת יותר אוויר ולהבין שלא צריך להיות וונדר וומן כל הזמן".
דליה מנטבר
"אני משחררת את הבחירה לוותר על רצוני וחלומותיי לפעמים כדי להגשים את רצונו וחלומו של האחר".
אפרת אברמוב
"אשמח להשתחרר השנה מהמשוגע של הרחוב שמדבר לעצמו ליד הבית שלי. זה לא שהוא מפחיד אותי כמו שהוא מזכיר לי שכולנו נמצאים מרחק יריקה מהחלטות גרועות ומלהשתגע לגמרי".