השבוע אישרה הממשלה את המינוי של עורך הדין עמית אָייסמֵן לְתפקיד פרקליט המדינה. שר המשפטים גדעון סער, שבחר באיסמן לתפקיד, אמר שהוא מאמין ביכולות ובכישורים שלו. אבל סער בחר להתעלם מכתם בעברו של פרקליט המדינה החדש: שתי אמירות שלו לעובדות אחרות בפרקליטות.
באחת מהן, בתיק על עבירות מין, הוא שאל מתמחה אם יש לה בארון חוטיני מנומר. כשהיא ענתה שלא, הוא אמר שהיא "בחורה נורמלית". מי לא "בחורה נורמלית" בהקשר הזה? מתלוננת בתיק עבירת מין שהפרקליטות ניסתה להשיג עבורה צדק בבית המשפט - כי הבגדים שיש לה בארון כנראה חשופים מדי בעיני אָיסמֵן. במקרה אחר, פרקליטה נוספת ביקשה להתייעץ איתו על תיק. במהלך השיחה הוא החליט להשתמש בדימויים על איברים אינטימיים שלו - כאלה שאני לא יכולה לחזור עליהם בטלוויזיה.
פרקליט המדינה החדש שלנו התנצל בעבר על הדברים שאמר, וגם עבר שימוע ובדיקות פנימיות של המדינה בעקבות הדברים. ועדה עם משפטנים בכירים המליצה עליו לתפקיד החדש, בטענה שהוא המועמד המתאים ביותר. אני בטוחה שהוא עורך דין מוכשר, עם הרבה זכויות בעבודה בשירות הציבור.
ובכל זאת, אני מודה שהתאכזבתי מהמינוי שלו על ידי הממשלה החדשה. פרקליט המדינה עומד בראש הפרקליטות, הגוף שמייצג את מדינת ישראל, אותנו, בבתי המשפט. הפרקליטים שלו עובדים שעות ארוכות כדי להשיג צדק לקורבנות חפים מפשע.
זה תפקיד שהעומד בראשו צריך להיות נקי מכל רבב. אז איך אנחנו יכולים להבטיח לכל מתלוננת הליך משפטי שיכבד אותה בתור בת אדם, אם זה היחס של העומד בראשה כלפי נשים? אנחנו מצפים שנפגעות אלימות מינית יבטחו במערכת שמאפשרת לפקפק בנורמליות שלהן, לבייש את המיניות שלהן? ובתקופה שבה רוב הנשים מתייאשות ומוותרות עוד לפני שהתלונה שלהן מגיעה לבית המשפט - איך יכול ראש מערכת שמדבר ככה לשקם את האמון של הציבור במערכת?
עשרים ושלושה שרים ושרות תמכו במינוי של עורך הדין עמית אָיסמֵן. רק השרות תמר זנדברג, פנינה תמנו שטה ומרב מיכאלי נמנעו בהצבעת הממשלה, במחאה על האמירות שלו. אני מבינה שפוליטיקה היא עסק מסובך, מלא בפשרות וויתורים.שנבחרי הציבור שלנו צריכים לבחור את הקרבות שלהם כדי להצליח להשפיע.
ועדיין, זה השינוי שאנחנו מקבלים ממי שקוראת לעצמה "ממשלת השינוי"? השרות תמר זנדברג ומרב מיכאלי - כשישבתן באופוזיציה, הייתן מסתפקות בהימנעות של חברות הממשלה בהצבעה כזו? ושאר השרות והשרים - זו הדרך שלכם להראות את המחוייבות למאבק באלימות נגד נשים, לשוויון? הייתם מסכימים שאיש כזה יעבוד אתכם במשרד? שידברו ככה לעובדים שלכם?
הפשרות מלוות את הממשלה הזו כבר מהרגע שנולדה - כי כדי להצליח לעבוד יחד למען הציבור בישראל, הפוליטיקאים שלנו צריכים לוותר. אני בטוחה שזו לא הממשלה שהם מעדיפים, ובטח לא זו שרובנו חולמים עליה, מימין ומשמאל. אבל אני רוצה לקוות - ורוצה לדרוש, שיש דברים שלא יתפשרו עליהם: על הזכויות שלנו, הנשים, אסור לנו להתפשר. על הזכות של כולם לחיות כאן חיים שווים, שלמים, בטוחים, להיות מי שאנחנו - לא צריך לוותר. זה לא עניין של ימין ושמאל, זה לא עניין של דתיים וחילונים. זה עניין של חיים ומוות. אל תתפשרו עלינו.