בימים הראשונים אחרי הרצח של מיכל סלה ז"ל ניסתה כל המדינה להבין איך זה קרה. הם נראו זוג כזה מאושר, מושלם, אידיאלי. לא היו סימנים מוקדמים, בטוח יש הסבר מופרך כלשהו שהביא לסיום הטראגי. אבל גם במקרה הזה, כמו תמיד, שובר את הלב לגלות שהסימנים היו שם לאורך כל הדרך. הם תמיד שם. אלא שלפעמים גם כשהכתובת על הקיר כתובה באותיות קידוש לבנה - לא רואים אותה.
"לא ידענו כלום" אומרת לילי בן עמי, אחותה הגדולה של סלה לרוני קובן אמש ב"עובדה" כשהוא שואל אותה אם היה סימן שמשהו לא בסדר, וממחישה לכולנו כמה קל לפספס סימנים למערכת יחסים רעילה אלימה ומתעללת גם כשהם כל כך ברורים. גם כשעולה חשד.
רשימת הסימנים המוקדמים ידועה לכל: שטלתנות, קנאות, אובססיה, התקפי זעם, ניתוק ממשפחה וחברים קרובים. אלא שבמציאות לא כל כך קל לשים אליהם לב. הם נבלעים בתוך בליל רגשות, נירמול והצדקות שהנשים והסביבה מספקים לעצמם. חלקן, לפעמים, בלי לשים לב, אפילו קצת מנסות להצדיק חלק מההתנהגויות הקיצוניות.
הוא מקנא - זה קצת מחמיא. הוא קנאי ואובססיבי – זה מפחיד אבל הוא פשוט מתרגש, זה סימן שאיכפת לו. הוא סובל מהתקפי זעם – זה יעבור לו, זה חד פעמי. במקרה של אלירן מלול, התברר אמש, הסימנים המקדימים היו שם, אבל מול הקנאה והאלימות הסמויה והגדולה הונחה המציאות המתעתעת. העבודה שבמצקועו הוא עובד עם נוער בסיכון, זה שהוא יתום משני הורים. אבל לא משנה כמה "יתרונות" כאלה אפשר לצבור, המקרה הזה מלמד יותר מכל ששבמבחן המציאות הקנאה והאלימות הן אלו אלו שמכריעות את הכף. שמטות את המאזניים בחדות מטה.
חמישה תמרורי אזהרה: כך תזהי שאת בזוגיות מסוכנת
והספק. הוא שם, הוא תמיד שם, ממש כמו סימני האזהרה. אבל ממש כמו מיכל, נשים במערכות יחסים אלימות תמיד מוצאות את הדרך להשתיק אותו. הרבה יותר קל להאמין שהכל בסדר, להצדיק ולהשתיק, לשמור על השגרה המוכרת, גם אם היא מפחידה, ולא לחשוב על עצמך כעל מישהי שנמצאת במערכת יחסים אלימה.
כמעט כל מי שצפתה אמש ב"עובדה" והייתה בעצמה במערכת יחסים בעייתית הצליחה לזהות אלמנטים התנהגותיים בעיתיים רבים שהרבה פעמים ניתן להצביע עליהם רק במבט לאחור, בדיעבד. החשיבות הגדולה בסרט על רצח מיכל סלה ז"ל נעוצה בדיוק במקומות הללו - הוא ממחיש כמה קל לפספס מערכת יחסים מסוכנת גם כשעל פניו הסימנים לכך ברורים.
חטאה היחיד של סלה ז"ל היה רצונה העז להקים בית ומשפחה. אלא שהיא עשתה זאת עם אדם שתלטן, אובססיבי ואלים. זהו "חטא" לו שותפות עוד לפחות 200,000 נשים ישראליות שמכילות ומבליגות מדי יום לבני זוגן על התעללויות פיזיות, רגשיות וכלכליות. הסרט על מיכל סלה הוא מסמך חובה במסע ההסברה במלחמה באלימות נגד נשים – כדי שלעולם לא נוכל להגיד שלא ידענו.