"היתרונות של הסגר בתקופת הקורונה" זעקה הכותרת לפני כשבוע בכתבה שסיקרה מחקר חדש של אוניברסיטת בן גוריון ובית החולים סורוקה, שבחן את השפעות משבר הקורונה על דיכאון לאחר לידה ומצא כי נשים שילדו טרם המשבר סובלות ממנו הרבה יותר. עד כמה שתוצאות אלו משמחות כל מי שעוסקות בדיכאון אחרי לידה וחוקרות אותו, כנשות מקצוע, ירידה לעומקו של המחקר והתוצאות מעלה לא מעט שאלות.
ראשית, אציין כי אני חושבת שהמחקר שנעשה הוא חשוב, משום שישנה חשיבות להתייחס למצבן הרגשי של נשים מייד לאחר הלידה בבית החולים. יחד עם זאת, חשוב שפירוש הממצאים והמסקנות ייעשו במסגרת ובהלימה למה שנחקר בלבד.
כך, מהכתבה עולה כי במהלך המחקר חילקו צוות החוקרים שאלוני אדינבורו במחלקת יולדות לנשים המאושפזות לאחר לידה במחלקה. שאלון אדינבורו הוא שאלון סקר שמטרתו לאתר תסמינים שעשויים להראות מי נמצאת בסיכון לפתח דיכאון לאחר לידה.
אלא שמבחינה קלינית, דיכאון לאחר לידה מתפתח כחודש לאחר הלידה. כך ששינויים במצב הרוח באותם ימים שהיולדת מבלה במחלקת היולדות ואשר בהם נערך המחקר נקראים "דכדוך לאחר לידה" Baby Blues. הם מופיעים אצל כ- 80% מהנשים מלידה ועד חודש לאחר הלידה ולרוב עוברים מעצמם.
לכן, השימוש במונח "דיכאון אחרי לידה" בהקשר הזה מאוד בעייתי, חוטא למטרה וכן יכול לפגוע במידה מסוימת בנשים הרבות שמתמודדות עם דיכאון אחרי לידה, שיכולות לחוש כי אין לגיטימציה לתחושותיהן בתקופת הקורונה. בעולם באופן כללי אין הרבה מחקרים שנעשו על מצבן הרגשי של נשים בימים הראשונים שלאחר הלידה ולכן מאוד בעייתי לקפוץ למסקנות לגבי דיכאון לאחר לידה בהתבסס על השאלונים שחולקו במחלקה.
מה בכל זאת יכול להסביר את התוצאות שמתייחסות ככל הנראה לקושי רגשי (ולא לדיכאון לאחר לידה) שנמצא ברמה פחותה בתקופת הקורונה? כשניסינו לבחון את הממצאים שפורסמו בקבוצות של חוקרות ונשות מקצוע שעוסקות דרך קבע בדיכאון אחרי לידה, עלתה ההשערה שאולי אישה חששה ללדת בזמן הקורונה ובסופו של דבר הכל היה בסדר והתינוק יצא חי, תרגיש שמחה והקלה. השערה נוספת היא העובדה שאנשים רבים יצאו לחל"ת או עובדים מהבית, והנשים ידעו שהן לא חוזרות הביתה להיות לבד, אלא הבעל בבית ויוכל להיות איתן, לתמוך ולסייע. השערה נוספת קשורה לעובדה שהמחקר נעשה בבית החולים סורוקה והעובדה שדווקא בתקופת הקורונה אזור הדרום חווה פחות ירי מרצועת עזה יכול היה להפחית תחושות של חרדה.
כך או כך, מסקנת החוקרים לפיה "ייתכן שבתקופה זאת היולדת עסוקה בשאלות קיומיות מהותיות ובהתאם פחות מדווחת על דיכאון שלאחר לידה" הינה בעייתית. התפיסה לפיה לאישה אין זמן להיות בדיכאון כי היא עסוקה בדברים אחרים יש בה התעלמות מהנפש, כאילו נשים מאלצות את עצמן להיות בדיכאון והן יכולות פשוט למנוע את זה. הרי אישה לא "בוחרת" להיות בדיכאון, כך שעיסוק בדברים אחרים לא יכול, לצערי, למנוע דיכאון. מה גם שבמחקר ביקשו מהנשים במפורש להתייחס למצבן הרגשי על ידי מילוי שאלון האדינבורו, כך שגם אם הן עסוקות בדברים אחרים הרגשות נמצאים שם ואי אפשר להתעלם מהם.
בהזדמנות זו ארצה להתייחס לעיתוי בדיקת המצב הרגשי של נשים לאחר לידה. אני חושבת שחשוב להתייחס למצב הרגשי של נשים במחלקת יולדות לאחר לידה. אמנם לא מדובר בהתייחסות ל"דיכאון לאחר לידה", אך יכולים להיות מצבים של קושי או מצוקה רגשיים בימים ראשונים לאחר הלידה וכמו שמתייחסים למצב הפיזי של יולדות כך חשוב באותה המידה להתייחס למצבן הרגשי. הרי גוף ונפש חד הם. חשוב שהתייחסות זו לא תהיה על ידי העברת שאלון בלבד אלא על ידי שיח. אם נתייחס למצבן הרגשי של נשים ונסביר להן על השינויים הרגשיים שעוד נכונו להן אולי נוכל למנוע מקרים של דיכאון לאחר לידה או לכל הפחות נוכל להגביר את המודעות לחשיבות הפנייה לעזרה באם תתפתח אצלן מצוקה רגשית.
נכון להיום אין עדיין ממצאי מחקרים בעולם על הקורונה ודיכאון אחרי לידה כדי להגיע למסקנות חד משמעיות לגבי השפעת המשבר על נשים אחרי לידה. עבור כל אותן נשים שמתמודדות עם דיכאון אחרי לידה פרסום ממצאים כאלה, מבלי לשים אותם בקונטקסט המדויק בו הם נבדקו, הינו בעייתי. גם ככה נשים בדיכאון מרגישות, במקרים רבים, שמשהו איתן לא בסדר בגלל שהן מדוכאות בתקופה שהחברה משדרת להן שהן אמורות להיות שמחות. איך הן אמורות להרגיש אם אומרים בהן שעכשיו בתקופת הקורונה הן אמורות להיות עוד יותר שמחות אבל הן לא?
שנים שאנחנו נלחמות לעזור לנשים שמתמודדות עם דיכאון אחרי לידה, להעלות את המודעות, לקבל תקציבים לטיפול, מענים ומחקרים - פרסומים כאלו, שלא קשורים לדיכאון לאחר לידה, עלולים ליצור רושם מוטעה ולפגוע במאמצי העזרה לנשים אלו.
הכותבת היא ראש מגמת שיקום ובריאות בבית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטת בר אילן. חוקרת שנים רבות את הנושא של בריאות נפש סב-לידתית, חברה בפורומים ובמיזמים מקומיים ובינלאומיים לקידום הטיפול והמחקר בנשים בתקופה הסב-לידתית ופרסמה מחקרים רבים בנושא. חברה בוועדת ההיגוי של מיזם "עוברות את זה יחד" של קרן בריאה.