ערב אחד בקיץ 1944 פשטה המשטרה על ביתה של קרולינה יושצ'יקובסקה בעיר טומשוב בפולין, מצאה שני יהודים מסתתרים במרתף, ירתה בהם במקום - ועצרה את בעלת הבית. יושצ'יקובסקה, פולניה נוצריה בת 46, שהייתה אישה לא נשואה ואם לבת 20, ניסתה להסביר לחוקרים מדוע הסתירה יהודים בניגוד לחוק. היא סיפרה לחוקריה כי מעולם לא למדה בבית הספר והתפרנסה מעבודה בהכשרת כבישים ומעבודות מזדמנות נוספות במשק בית. "אין לי נכסים ואינני מצפה שיהיו לי בעתיד", מתועד ברישומי המשטרה המקומית שאמרה בחקירתה, "אני לא משתייכת למפלגה פוליטית או לכל ארגון אחר. אני לא מעוניינת בפוליטיקה".

קרולינה המשיכה וסיפרה לחוקריה ששישה שבועות לפני מעצרה פגשה שני גברים צעירים ברחוב. הם ביקשו ממנה לתת להם מקלט, והבטיחו שישלמו לה 300 זלוטי לשבוע עבור הסתרת שניהם. היא נזקקה לכסף נואשות והחליטה לקבל את הצעתם, למרות שהיתה מודעת לכך שהם יהודים ושבהסתרתם היא מסתכנת בעונש מוות. היא לקחה אותם לביתה, הלינה אותם על הרצפה ונהגה לנעול את הדלת בבוקר כשיצאה לעבודה. היא לא ידעה לקרוא ולכתוב, ולכן חתמה על הצהרתה בשלושה צלבים.

יושצ'יקובסקה נדונה למוות, אבל השופטים הגישו בקשה מיוחדת לחון אותה. "אנו ממליצים לחון את הנאשמת שנדונה למוות, מכיוון שמניעיה להסתרת היהודים לא היו רצונה למנוע את גירושם או רצונה להרוויח מכך. הנאשמת נמצאת במצב כלכלי קשה ונכנעה לפיתוי לשפר את מצבה. 300 זלוטי לשבוע עבור החבאתם ופרנסתם של שני יהודים אינו תשלום גבוה בנסיבות הקיימות, ועל כן נראה לבית המשפט שפשעה של הנאשמת אינו כה חמור עד כדי גזירת גזר דין מוות עליה, במיוחד לאור העובדה שגזר דין כזה לא יהווה הרתעה לאחרים". כפי הנראה, סברו השופטים שאין צורך בגזר דין שיהווה הרתאה כיוון שרוב יהודי האזור כבר נרצחו ולא נותרו עוד יהודים להסתיר. הבקשה להקל בעונשה נענתה בשלילה, וקרולינה יושצ'יקובסקה הוצאה להורג. 

מדוע בחרה קרולינה יושצ'יקובסקה לסכן את חייה ולהציל את שני היהודים? האם היה זה בצע כסף, או רצון מוסרי שהניע אותה? ייתכן שבחרה לטעון בפני חוקריה שהמניע שלה היה תאוות בצע ולא הרצון להתקומם נגד רדיפת היהודים על ידי גרמניה הנאצית, כיוון שהסתרת יהודים הייתה האשמה חמורה. יש לציין כי בהתחשב בכלכלת המלחמה, סכום של 300 זלוטי לשבוע בתקופה ההיא היה די צנוע.

שני היהודים שנהרגו במרתף ביתה של יושצ'יקובסקה נותרו אלמונים. בחקירתה יכלה קרולינה למסור רק את שמותיהם הפרטיים: יאנק ופאול. 

ב-17 במאי 2011 הכיר יד ושם בקרולינה יושצ'יקובסקה כחסידת אומות העולם.

לסיפורן של חסידות אומות עולם נוספות באתר יד-ושם לחצו כאן