בצהרי יום שלישי שעבר, לא רחוק מקניון עזריאלי בתל אביב, משאית דרסה רוכב אופניים חשמליים שבדיוק עזב את משרד עורכי הדין שבו התמחה בשנה האחרונה. זה היה מוטי מורל, אסטרטג פוליטי מהמשפיעים ביותר שידעה מדינת ישראל, אדם שהמליך ראשי ממשלה משני עברי המפה הפוליטית. הפראמדיקים שהגיעו לזירה קבעו מיד את מותו. המשאית העצומה פגעה פגיעה רב-מערכתית בגופו של מורל בן ה-65.
עם היוודע זהותו של הנדרס הופיעו ברשתות החברתיות הספדים ופוסטים לזכרו. אחד מהם היה שונה מאוד משאר סיפורי "המנוח ואני" שהציפו את הרשת. "משטרת מרחב דן הזהירה לפני כחודשיים את מוטי מורל שיש בעולם התחתון מזימה להרוג אותו, ואם לא אותו אז לפחות את בנו", כתב בוקי נאה, לשעבר כתב הפלילים של ידיעות אחרונות. "באמצע הלילה הגיע אליו צוות קציני בילוש ואמר לו שייקח את בנו ויעזוב את הבית כי יש למשטרה מידע מודיעיני שעומדים להרוג אותו. הם לא ידעו לומר לו מי ולמה. מורל לקח את משפחתו וברח מביתו".
"הוא היה חיוור כמו סיד, מבוהל, המום", מספר נאה על המפגש שלו עם מורל בבית קפה במגדלי עזריאלי, שנערך לדבריו ארבעה ימים לאחר קבלת המידע בדבר האיומים. "הוא חשב שאולי מדובר בתרגיל משטרתי כנקמה על משהו שאולי עשה, או שבאמת מישהו רוצה לפגוע בו ובבנו. ניסיתי להרגיע אותו והפגישה הסתיימה בזה שהוא הבטיח לעדכן אותי אם יידע מי עומד מאחורי האיומים. הוא גם ביקש ממני לברר את העניין עם הקשרים שיש לי".
למה החלטת לאחר מותו של מורל לפרסם את הפוסט על האיום?
"היינו חברים. גידלנו יחד ילדות באותה הכיתה. הבנתי שאני חייב לפרסם, כדי שאם חס וחלילה יתברר שזה באמת חיסול על רקע האיומים, שלא יצטרכו אחר כך במשטרה לעסוק בהוצאת הגופה שלו. מצפונית הייתי חייב לפרסם את הדברים".
לדברי נאה, יומיים לאחר שמורל דיבר איתו הוא נפגש עם מפקד משטרת מרחב דן. הוא לא ידע לומר מי מאיים עליו, רק שהאיום מגיע מכלא באר שבע. נאה מספר שבמשטרה ניסו להרגיע אותו ואמרו שמדובר באיומי סרק, אלא שמורל לא התרצה. הוא היה משוכנע שעומדים לפגוע בו או בבנו.
הפוסט של נאה הוסר זמן קצר לאחר שעלה לאוויר, לדבריו בעקבות פנייה מקרובי משפחתו של המנוח. אורנה גלעדי, גרושתו של מורל, תקפה השבוע את הדברים בראיון לחברת החדשות – בין השאר אמרה בלי להזכיר את שמו של נאה כי "אדם שהקריירה שלו מתה מנסה להחיותה על חשבוננו" – והכחישה את השמועות שבעלה לשעבר היה יעד לחיסול. אלא שאדם נוסף, תת ניצב בדימוס נ', בכיר לשעבר במשטרה שהיכרותו האישית והמקצועית עם מורל נמשכה שנים רבות, מאשר את הדברים. לדבריו, אי-הדיוק היחיד של נאה היה לגבי מסגרת הזמן: האיום על חייו של מורל הושמע לפני שמונה חודשים ולא לפני חודשיים.
"מוטי יצר איתי קשר בסוף נובמבר 2017", אומר תנ"צ בדימוס נ'. "הוא סיפר: 'אתמול בלילה דפקו לי על הדלת שני שוטרים ואמרו לי שהם קיבלו מידע שעבריין מהכלא מאיים לרצוח אותי ואת הבן שלי. אין לי מושג במי מדובר. אני לא חייב כסף לאף אחד, לא עשיתי רע לאיש ומה לי ולעבריינים בכלא'".
תנ"צ נ' התרשם שמורל "נשמע מפוחד ומבוהל מאוד". הוא יעץ לו כיצד לנהוג, השתמש בקשריו כדי לארגן לו פגישה עם בכירים במשטרה ועשה כמיטב יכולתו להרגיע אותו. בשבוע שעבר, כשהידיעה על הדריסה הגיעה אליו, הוא נזכר מיד באותה שיחה עם מורל המבועת. "כששמעתי שמוטי נדרס על ידי משאית", הוא אומר, "חשבתי מיד על האסיר שאיים על חייו".
מה חשבת שקרה?
"שמישהו חיסל אותו".
המליך את רבין, הרס את פרס
כשמדברים עם חברים וקולגות על האדם שהיה מוטי מורל, מצטיירת דמות מרתקת ורבת פנים. הדרך שבה הסתיימו חייו וסימני השאלה שעלו עם מותו הולמים את מי שחולל לא מעט סערות פוליטיות, השפיע על המדינה בהינף סלוגן, עבד בשביל אלה ואז חתך והלך לעבוד בשביל המתחרים.
"אם אומרים שלתורה יש 70 פנים, אז למוטי היו אינסוף פנים", אומרת הבמאית הדוקומנטרית וחברתו הטובה של מורל, יעל ערבה. הוא גדל בתל אביב במשפחה בת חמש נפשות ולמד בתיכון עירוני ה', שם הוציא את עיתון "געשו"ש" – "גיל עשרה שוחר שינוי".
"זה היה עיתון מחתרתי של אדם אחד", מספר העיתונאי יגאל סרנה, שלמד עם מורל בתיכון. "בשנת 68' הוא אייר את הכותל עשוי מודעות אבל של חיילים, שזה היה מאוד מנוגד לרוח הזמן. הוא היה הישעיהו ליבוביץ' של השביעיסטים. חתרן, שמאלני, אמיץ ומטורף. אחר כך היינו ביחד בטירונות ברפיח ושם הוא הציל אותי מאיזה פסיכי שרדף אחריי עם את חפירה. היינו מאוד קרובים, אבל במשך השנים הלכנו והתרחקנו. בעיניי הוא הלך למקום קלוגהפטי (הכוונה לאסטרטג הפוליטי השנוי במחלוקת משה קלוגהפט – י.פ). הוא היה דמות מעניינת ושסועה, איש שבאיזהו מקום חי בעולם משלו, שהיה יכול להיות חנוך לוין אבל הפך למשהו אחר לגמרי".
מורל עשה טירונות שריון ואחריה שינה כיוון והצטרף ללהקת הנח"ל כבסיסט. את דרכו המקצועית החל בשנת 1975, כקופירייטר ומנהל קריאטיבי במשרד פרסום. "שאלתי אותו פעם איך הוא הגיע לפרסום", אומר זאב ינאי, יועץ תקשורת שעבד עם מורל וניהל את מחלקת יחסי הציבור במשרדו. "הוא סיפר לי שהיה ילד ביישן שלא מסוגל לדבר עם אנשים סביבו, אז הוא התחיל לעמוד מול המראה ולתרגל איך לדבר ואיך להציג את עצמו, איך להעביר מסר. כשהוא הרגיש בנוח, הוא יצא החוצה ודיבר עם אנשים וגילה שהוא טוב בזה".
ב-1977 הגה מורל את הסיסמה המיתולוגית "דור הג'ינס שותה קווינס", שנועדה לקדם את המשקה Queens מתוצרת "טמפו" ונשארה בתודעה הרבה לאחר שהמשקה ירד מהמדפים. בשנת 1985 הקים חברה משלו, "מורל פרסומאים", ולמרות שבין לקוחותיו היו חברות ענק כמו אסם, בנק הפועלים והבורסה לתכשיטים, מה שמשך אותו יותר מכל היה הזירה הפוליטית. ב-1988 הוא היה חלק מצוות הבחירות של הליכוד לכנסת ה-12 וסייע בבחירתו מחדש של יצחק שמיר לראשות הממשלה. כעבור ארבע שנים, בבחירות 1992, עבר לצד השני ושימש קופירייטר ראשי של יצחק רבין. הוא היה זה שהגה את הסיסמה "ישראל מחכה לרבין".
לאחר רצח רבין, במערכת הבחירות הטעונה של 1996, מורל שוב החליף צדדים: הפעם הוא עבד עבור בנימין נתניהו והמציא עבורו את הסיסמה "פרס יחלק את ירושלים", שרבים ייחסו לה את השינוי במאזן הכוחות שהטה לבסוף את הכף נגד שמעון פרס והביא לניצחונו הראשון של נתניהו. הוא ניהל גם את קמפיין הבחירות של מפלגת "ישראל בעלייה" בשנת 1999, עם הסלוגן "ש"ס קונטרול? נאש קונטרול" ("בשליטת ש"ס? בשליטתנו", כשהכוונה למשרד הפנים). גם היא נחשבת עד היום לאחת הסיסמאות המוצלחות והמשפיעות בתולדות הפוליטיקה הישראלית.
לא רק בחייו המקצועיים נטה מורל לתזזיתיות. הוא התחתן שלוש פעמים והתגרש פעמיים; הביא לעולם ילד אחד עם אשתו הראשונה אילנה, שני ילדים עם אשתו השנייה אורנה גלעדי ותינוקת בת שנה עם אשתו השלישית, אלמנתו זוהר נבות. חבריו וקרוביו מספרים שהוא שמר על קשר טוב עם כל ילדיו וכי משפחתו החדשה נפגשה מדי יום שישי עם משפחתה של אורנה. בראיון שהעניקה לחברת החדשות דיברה גלעדי על האופן שבו הגיבו ילדיהם המשותפים לידיעה על מות אביהם ולשמועות סביבו: "הילדים שאלו אותי אם זה נכון שמישהו חיסל את אבא [...] הסברתי להם שלא ידאגו, שום דבר לא נכון, ושאבא נהרג בתאונה".
מישהו טוטאלי
שני קמפיינים שהוביל מורל, זה של רבין וזה של נתניהו, נחקקו בתודעה הציבורית אך הובילו רבים לראות בו כמי שמכר את נשמתו עבור פרסום וכסף, אדם ללא ערכים או עמדות פוליטיות ברורות.
בסרטה התיעודי של יעל ערבה, "מראות", מורל מתייחס לאותה סיסמת בחירות מפורסמת שהגה, "פרס יחלק את ירושלים": "הסתכלתי במפה על איך מחלקים את ירושלים והחלטתי לגנוז את רעיון הצגת המפה, למרות שמפות בשיח הפוליטי ישראלי זה נורא פופולרי. מה רואים? שריכוזי האוכלוסייה הערבים במזרח ירושלים זה שלוש שכונות במזרח, שאופטית זה אולי 10% מכלל השטח. אולי, בטח פחות. כלומר, ברגע שאתה מראה מפה, כל הטיעון של 'פרס יחלק את ירושלים' נופל. ואם אני הייתי פרס אז, הייתי בא עם מפה כזאת והוא היה מנצח".
הדברים האלה מחזקים לכאורה את הטענות על אופורטוניזם מצדו של מורל, אבל ערבה מפתיעה ואומרת: "מוטי עשה הכל מתוך אידאולוגיה. כשהוא רצה שביבי יעלה, הוא האמין שזה מה שצריך להיות. הוא לא מכר את נשמתו, הוא פשוט השתנה. זה היה אחרי הסכמי אוסלו, היו פיגועים, הוא חשב אז שזה צריך להיות ביבי".
"אני לא יודע לומר מה בא קודם - הקמפיין ואז האמונה המלאה במסרים שלו או הפוך - אבל מוטי היה אדם טוטאלי", אומר היועץ האסטרטגי איל ארד, קולגה ומי שעבד איתו ומולו בקמפיינים רבים. "הוא לא היה יכול לעשות משהו שהוא לא משוכנע בו באופן מוחלט. כך זה היה במיוחד בתחום הציבורי. זאת לא הייתה רק אהבת הניצחון אלא אמונה, וזה היה פן מאד חינני בו. כשאתה מזדהה עם משהו, אתה נותן את ה-100 אחוז שלך. והוא הביא המון רגש, לא רק את השכל שלו. הוא היה פייטר והלך עם כל קמפיין עד הסוף כאילו זה עניין אישי. לכן האמירה שמכר את נשמתו לא מקובלת עליי בהקשר של מוטי".
זמן קצר לפני מותו של מורל נקשר שמו שוב בזה של נתניהו. חלק מהמרואיינים לכתבה זו אומרים שהיה משא ומתן בין השניים; חלק אומרים שמורל רצה אבל נתניהו לא, אחרים שנתניהו רצה ומורל סרב. "איך שהוא דיבר על ביבי בשנים האחרונות, לא נראה לי שהוא היה בעניין", אומר מקורב למורל.
אנשים שעבדו איתו מדברים על הטוטאליות כתכונה הבולטת של מורל. הם מספרים על אדם לא קל, ובאותה נשימה מדברים עליו כמקצוען מושלם. "אמרו עליו שהוא מפחיד", מספר זאב ינאי, "לכן מאוד חששתי כשבאתי אליו לפגישה הראשונה, אבל גיליתי אדם אחר. לא פשוט, מורכב מאוד, אבל גם איש טוב שלצד דברים שלא הסכמתי איתם עשה גם דברים טובים. אמרתי לו, למשל, שאני לא מוכן לטפל בתיקים של תוקפים ושיהיה לי קשה לעבוד במשרד בו יטפלו בתיקים שכאלה. הוא קיבל את זה וכל עוד עבדתי איתו, הוא לא לקח מקרים כאלה".
מורל עצמו אמר בשנת 2014 על אופי העבודה במשרדו: "כולם מכירים אותנו כמשרד אגרסיבי, אבל החוזקה שלנו היא מציאת פתרונות אלגנטיים לבעיות מורכבות. הרבה פעמים, במקום לעשות קמפיין רעשני, אנחנו פותרים את הבעיות בשקט, בלי מילה אחת בתקשורת".
"מוטי היה איש של מצבי רוח, מאוד קיצוני בכל נושא בין אם הוא בעד או נגד. לכן חיבבתי אותו מאוד", אומר איל ארד, "הוא לא היה כמו כולם, לא כמו העדר. תמיד היה מעניין לדבר איתו, גם אם לא הסכמת איתו. אני זוכר איך ב-96' עבדנו על הקמפיין של הליכוד, היינו בנווה אילן ופתאום הוא נעלם לשלושה ימים. בסוף מצאתי אותו ישן באיזה חדר צדדי. לימור ליבנת רצתה לפטר אותו, הוא גם התעצבן ורצה ללכת, היא צעקה עליו וראובן (אדלר) ואני התרוצצנו ביניהם לשכנע אותה לא לפטר אותו ואותו לא לעזוב. כמובן שלא הצלחנו להבין למה הוא נעלם ככה, אבל זה היה הטיפוס".
ארבע נשים, ארבע תלונות שווא
לצד לקוחות כמו משרדי האוצר, התיירות, החוץ ומשרד ראש הממשלה, ראש עיריית תל אביב רון חולדאי וראש עיריית באר שבע רוביק דנילוביץ', מורל ניהל מאבקים ציבוריים עבור רופאים, ניצולי שואה, ארגון נכי צה"ל ואיגוד התסריטאים. הוא גם לקח חלק במאבק להקמת גדר גבול בין ישראל למצרים כדי לעצור את בואם של מבקשי המקלט מאפריקה לישראל. אבל ייתכן שהצורך להחזיק כל כך הרבה כדורים באוויר גרם לו גם לטעויות קשות.
בשנת 2007 הצטרף איש יחסי הציבור רונן צור למשרדו של מורל כשותף. השותפות הזאת הסתיימה בצרימה בשנת 2010, כשצור קם ועזב את המשרד יחד עם חלק מהציוד, עובדים ולקוחות רבים. לאחר הנתק הפתאומי נקלעו השניים לסכסוך משפטי מייגע שנמשך חמש שנים והסתיים בניצחונו של מורל: צור חויב לשלם לו חמישה מיליון שקלים.
לאחר שהיה שותף בקמפיינים המוצלחים של שלושה ראשי ממשלה בזה אחר זה, לאחר שגבר על צור במאבק המשפטי, מורל נראה בלתי מנוצח. אלא שבשנת 2016 באה הנפילה, והיא הייתה קשה ומהדהדת: בית המשפט העליון קבע כי מורל ועו"ד רוני אלוני-סדובניק היו מעורבים בניסיון להשחיר את שמו של עורך הדין אורי דניאל. ארבע נשים התלוננו כי עו"ד דניאל אנס אותן, אלא שכל המקרים התבררו כתלונות שווא. מורל, כך עולה מפסק הדין, ניהל קמפיין חיסול משפטי כמו שניהל קמפיין פוליטי (אלוני-סדובניק הגיבה בזמנו ל"כלכליסט": "לטענה כאילו רקמנו תכנית להעליל עלילת שווא אין בסיס ושחר. מוטי ואני האמנו בצדקתן של המתלוננות").
את האסטרטגיה נגד דניאל כינה מורל בשם הקוד "תכנית הנאנסות". הדברים שהעריך שיקרו לדניאל בעקבות הפעילות נגדו תוארו כך: "מפסיד במשפט, מפסיד בחיים, בורח, נעלם, מפסיק להטריד".
התכנית שרקם מורל הייתה הגשת התלונות על ידי המתלוננות בשלבים, וחתירה להסרת צו איסור פרסום תוך כדי הפעלת התקשורת לטובת העניין. דניאל לא ידע על כך דבר, אבל כפי שפורסם ב"ישראל היום", יום אחד פנתה אליו דרך צד שלישי עדי רומם, בת הזוג לשעבר של מורל ומי שניהלה את משרדו בעבר. רומם גילתה לדניאל שיש לה מסמכים המוכיחים שהוא מואשם בהאשמות שווא. לאחר שדרשה כסף תמורת המסמכים, דניאל פונה למפלג הונאה. רומם הוזמנה לחקירה, מחשבה האישי נבדק וכך נחשפה "תכנית הנאנסות".
מורל נחקר תחת אזהרה ובהמשך קבע בית המשפט העליון כי תכנית הנאנסות הייתה עלילת שווא שנרקמה כדי להלך אימים על דניאל ולהביא לשלילת רישיון עריכת הדין שלו. השופטים ביקרו בחריפות את התנהלותו של מורל ואת התכנית שרקם למפלתו של דניאל וקבעו כי המתלוננות ישלמו לדניאל פיצוי בסך 550 אלף שקלים. "הטרמינולוגיה שבה נעשה שימוש במסמכים זועקת כי מטרת התכנית היא זדונית ופסולה מעיקרה, והעיניים מסרבות להאמין כי תכנית מעין זו נערכה בתכנון מחושב והועלתה על הכתב, כאילו מדובר בעוד אחת מני פעולות רבות שמשרד יחסי ציבור מתכנן ומבצע עבור לקוחותיו", נכתב בפסק הדין.
סטאז'ר במקום פנסיונר
התיק נגד מורל בפרשת תיק הנאנסות נסגר בסופו של דבר מחוסר אשמה. "הרגיז אותו מאד שכל הזמן דיברו על זה בתקשורת, גם אחרי שהסיפור הסתיים, אבל שכחו לציין שהתיק נסגר לא מחוסר ראיות אלא מחוסר אשמה. זה פגע מאוד במוטי", אומר ד', מכר של מורל.
במובנים רבים, הנזק למוניטין של מורל אכן נעשה עוד לפני שהתיק נגדו נסגר. כשהפרשה התפוצצה הוא עבד כאסטרטג של יו"ר מפלגת העבודה לשעבר, יצחק "בוז'י" הרצוג, שבתוך זמן קצר הודיע על ניתוק הקשרים המקצועיים עם האסטרטג. "הפרשה פגעה בשמו הטוב", אומר ד', "אבל בניגוד למה שחושבים, הוא כן האמין שאותן נשים נאנסו. הוא לקח את התיק הזה כי האמין להן. אחרי פסק הדין לא דיברתי איתו על זה, זה היה נושא מאוד רגיש עבורו".
"פרשת הנאנסות גרמה למוטי צורך להתמודד עם דימוי חדש", אומרת ק', ידידתו של מורל. "עד אז הוא היה מין מאבריק שנון וערמומי, אולי מעט אכזר ובעייתי, 'הילד הרע'. פרשת הנאנסות הציבה אותו במקום אחר שבו לא היה קודם".
מבחינה מקצועית, המקום האחר הזה היה לחלוטין לא צפוי: בגיל 65, שבו רוב האנשים מתכוננים לפנסיה, מוטי מורל הלך לעבוד כסטאז'ר במשרד עורכי דין – ג'וב אופייני לאנשים צעירים יותר בארבעה עשורים. האם פרשת הנאנסות דחפה אותו למצוקה תעסוקתית חמורה עד כדי כך שהוא נאלץ לרדת לתחתית סולם הדרגות והשכר? "הלימודים היו שם קודם", אומרת ערבה. "כאסטרטג הוא תמיד למד דברים לעומק והפריע לו שהוא לא יודע משפטים. הוא מאוד נדלק על זה ורצה ללמוד, כי זה האדם שהוא היה".
את ההתמחות שלו עשה מורל במשרדו של עורך הדין גלעד שר, המתמחה בכל תחומי המשפט האזרחי והמנהלי. אחרי שסיים את לימודיו במכללת קריית אונו, מורל קבע פגישה עם שר.
"ההיכרות המקצועית שלנו התחילה כששנינו ייצגנו, כל אחד בתחומו, את עובדי בנק מרכנתיל דיסקונט כשהוא עבר הפרטה", מספר שר. "אחר כך הוא חזר אליי וביקש ממני לייצג אותו בסכסוך בינו לבין רונן צור והמשרד ליווה אותו בהליכי הבוררות שהסתיימו בניצחון. יום בהיר אחד, לפני איזה שנה וחצי, הוא בא אליי ואומר לי: 'שמע, למדתי משפטים ואני רוצה להתמחות אצלך. אני מתחייב להיות מתמחה מן השורה, לא בוחל בשום עבודה, אני בא ללמוד'. אמרתי לו שאדבר עם שותפיי ואחזור אליו, אבל נתתי לו כמעט על המקום תשובה חיובית. עד התאונה הטרגית הוא היה חלק בלתי נפרד מהמשרד שלנו. איש יוצא דופן ששילב גם חדות מחשבה וגם תפיסה מקורית. הוא סיפק תוצרים ייחודיים, היה סוג של נכס עבורנו, תמיד תרם איזו זווית מקורית וקונסטרוקטיבית. המשרד שלנו נמצא באבל. כולנו מאוד אהבנו אותו".
כל הדרך אל האסיר שהצית את עצמו
נסיבות מותו של מורל – בדרך חזרה מהעבודה כסטאז'ר, על אופניים חשמליים – עוררו שמועות על כך שירד מנכסיו. מנגד אומרים חבריו שהוא נותר אדם בעל אמצעים ושהאופניים היו חלק מאהבת הגאדג'טים והחדשנות שלו. "זה בן אדם שבגיל 60 ראה שיש לי מחשב מק והיה חייב כזה", מספר ינאי. "אם שמע על אפליקציה חדשה, היה חייב לבדוק אותה. גם ההתמחות שלו במשרד עורכי הדין היא תוצאה של אדם שתמיד מחפש עניין ומשמעות לחיים".
האם הרכיבה האחרונה של מורל הסתיימה בנסיבות פליליות? תנ"צ בדימוס נ', כאמור, בהחלט חשד שיש קשר לדיווח על האיומים מתוך הכלא. "אני מכיר את מוטי מהעבודה המשותפת שלנו ובאופן טבעי רציתי לעזור כשפנה אליי. יעצתי לו לשנות את הרגלי היציאה והכניסה שלו אל הבית וממנו, מסלולי נסיעה, להיות יותר ערני ומפוקס".
באיזה מצב נפשי הוא היה לדעתך?
"הוא היה מבוהל, ואפשר להבין אותו. בכל זאת הוא אדם מן הישוב שאין לו קשר לעבריינים".
איך עזרת לו?
"הוא ביקש שאסדיר לו פגישות עם קציני משטרה במרחב דן כדי להבין מה הרקע לאיומים כלפיו. הרמתי כמה טלפונים למי שאני מכיר וביקשתי להיפגש עם מוטי ולתת לו רקע על אופי האיומים. ייעצתי לו לברר אם מגיע לו סל אבטחה וכיצד עליו להתנהל מעתה והלאה".
בעקבות פנייתו של תנ"צ נ' נפגשו עם מורל קצינים בכירים במרחב דן וחשפו בפניו את אופי האיום ואת שמו של האסיר: דוד בוקובזה, שבשנת 2015 הורשע בחטיפת שתי בנותיו מידי גרושתו וישב 17 חודשים בכלא. לאחר ששוחרר יצא למסע נקמה: על פי החשד הוא תקף את גרושתו, הצית את ביתה ורצח את חברו צבי אלתר. לפני המעשים צילם את עצמו בוקובזה בסרטון שבו הסביר את הרקע לדברים: "גרושתי עשתה מעשה נבלה במשך שנות נישואינו [...] היא ניתקה אותי מבנותיי". לאחר מעשה הצית בוקובזה את עצמו מול בית המשפט העליון. לפני כשנה הוגש נגדו כתב אישום בגין רצח אלתר, ניסיון לרצח גרושתו, הצתת דירתה ועבירות נוספות.
אורנה גלעדי אישרה בראיון לחברת החדשות כי שוטרים אכן הגיעו לביתו של מורל כדי לדווח לו ששמו עלה בשיחות של עבריין מורשע. לטענתה השוטרים הגיעו לא משום שחשבו שאכן נשקפת סכנה לחייו, אלא כי החוק מחייב אותם ליידע אזרחים במצבים כאלה.
ככל הידוע, מורל סייע בעבר לבוקובזה במאבק המשמורת של האחרון. "כשהוא שמע מהקצינים את שמו של בוקובזה, מורל סיפר שהוא אכן מכיר אותו, הסביר שסייע לו מקצועית וגם ליווה אותו בהליך אישי-משפחתי, אבל שהוא עשה עבורו עבודה טובה והוא לא מבין למה הוא מאיים לרצוח אותו ואת בנו", אומר תנ"צ נ'. כך או כך, אין ספק שבניגוד לגרושתו, מורל לקח ברצינות מלאה את האיום.
"מוטי היה חובב ריגושים", מעיד ד'. "ייתכן שהוא לקח את הסיפור צעד אחד קדימה, בנה דרמה. לא יודע אם הוא באמת חשש מזה".
תיאוריית הקשר
על פי מידע שהגיע לידי מגזין מאקו, דוד בוקובזה העלה את שמו את מורל הן בשיחות טלפון והן בשיחות עם חבריו לתא. המידע בנושא עבר מקצין המודיעין של כלא "אשל" אל משטרת מרחב דן, ששוטריה היו אלה שיידעו את מורל.
"לכל איום מתוך הכלא מתייחסים ברצינות", אומר גורם מודיעיני בשב"ס. "לגבי המקרה של דוד בוקובזה, הוא לא משתייך לשום ארגון פשיעה ואין לו יכולת מחוץ לכלא להפעיל אנשים, אבל במקרים כאלה לא לוקחים סיכון ודואגים שהמידע יעבור הלאה לטיפול המשטרה. במקביל עוקבים אחרי אותו אסיר לראות שהאיומים לא חוזרים שוב. במידה וכן, מזעיקים את חוקרי המשטרה לכלא לתחקר אותו".
סנגורו של בוקובזה, ניל סיימון, המייצג אותו מטעם הסנגוריה הציבורית, השיב בתגובה לפנייתנו כי אינו מכיר כל מידע הנוגע לכך שמרשו איים על מוטי מורל, וכי הוא לא נחקר כלל בעניין. על פי הידוע למגזין מאקו, בוקובזה אכן לא נחקר בנושא זה.
נהג המשאית שפגע במורל נעצר על ידי המשטרה ביום התאונה ורישיונו נשלל מנהלתית ל-90 יום. למחרת ביקשה המשטרה לשלוח אותו למעצר בית של עשרה ימים, אבל בית המשפט דחה את הבקשה בנימוק ששלילת רישיון הנהיגה מספיקה כדי לנטרל את מסוכנותו. הנהג הכחיש שמישהו שלח אותו לפגוע במורל או שפגע בו בכוונה.
ממשטרת ישראל נמסר כי "כמו בכל תאונה בה אדם מאבד את חייו, נפתחת חקירה לבחינת הממצאים מזירת התאונה. מן החקירה עלה כי מדובר בתאונה דרכים מצערת וטרגית ללא חשד לפלילים". בתשובה לשאלתנו על פניית המשטרה למורל כדי ליידע אותו על איומים שכוונו נגדו השיבה דוברות המשטרה: "מטבע הדברים איננו מפרטים אודות מידע מודיעני והפעולות הנגזרות מממנו. כל פרסום אחר ביחס לנושא הינו באחריות המפרסם".
עו"ד שי גלעד, סנגורו של הנהג שדרס את מורל, ציין כי מרשו מסר גרסה מפורטת וסדורה על התאונה וכי הוא סבור שנהג כשורה ושלא נהיגתו גרמה לתאונה הקטלנית. הנהג, עובד שכיר בחברת משאיות, מעולם לא הכיר ולא שמע על מורל. הוא נחקר כמה פעמים בגין עבירה של גרימת מוות ברשלנות. בוחני התנועה גבו עדויות מעדי ראייה על נסיבות התאונה ולקחו סרטוני מצלמות אבטחה המותקנות בצומת כדי לקבוע כיצד נגרמה התאונה ומי אשם בה. בשבועות הקרובים תיק החקירה יועבר לפרקליטות לקבלת החלטה. על כל פנים, מקורות במשטרה טוענים שאין חשד לקשר בין האיומים של בוקובזה לתאונה שהובילה למותו של מורל. תנ"צ בדימוס נ' מחזק את הדברים: "אחרי שבוחני התנועה חקרו את התאונה, הבנתי שלא מדובר בחיסול על רקע האיומים ושמדובר בתאונת דרכים".
"מוטי אהב דרמה והיה קצת פנטזיונר", אומרת ידידה שהכירה את מורל שנים רבות בתשובה לשאלה על הדברים שתיאר נאה בפוסט שלו. "הוא היה חובב גדול של תיאוריות קונספירציה והשתמש בזה גם בעבודה שלו", אומר ד'. "הוא תמיד אמר שאתה יכול בעזרת תיאוריית קונספירציה לשנות תודעה של אנשים". אסטרטג פוליטי בכיר מחוסל בידי נהג משאית בשליחותו של אסיר? מוטי מורל, יש להניח, היה נהנה לשמוע את תיאוריית הקונספירציה הזאת.