חיים צורי, ראש העיר הנצחי של קריית מוצקין, הזמין את כל צמרת הליכוד למימונה בגן גולדה. במזג אויר אביבי, כבר לח אך עדיין לא חם, התגודדו אלפי תושבים ונעצרו מאחורי מחסומי לחץ ירוקים שהוצבו כדי לחצוץ בינם לבין חשובי הליכוד. לליכוד היה פעם מוניטין של מפלגה עממית, אבל שרי הליכוד כבר מזמן לא מחוברים לרחוב ולשוק. זה שייך לעבר. השרים משה יעלון, סילבן שלום וישראל כץ התייצבו לזלול מופלטות עם צורי, לטפוח על שכם, לפטפט עם כל מיני פונקציונרים. הם התחככו עם המאכערים המיוזעים שהורשו להיכנס מעבר למחסום הירוק ולקחת חלק בחגיגה בצד של החשובים.
"אבל אז הגיע משה כחלון", סיפר אחד מפעילי הליכוד המוכרים. גם הוא הוכנס לחלק הסטרילי של המתחם. ״האנשים מחוץ למחסום הלחץ ראו אותו והתחילו לטפס. מזמן לא ראיתי כזה דבר. אנשים נצמדו לגדר כדי לגעת בו וללחוץ לו את היד. אין דברים כאלה יותר היום".
על אף שלא רשם או הגיש טפסים וגם לא התחיל, ככל הנראה, בגיוס תרומות, כחלון ערוך להתמודדות. הוא בשל לכך ברמה האישית וגם מבחינת התוכן, האידיאולוגיה והעמדות. אין עדיין מטה מגובש, אך יש סביבו מתנדבים ונאמנים רבים, ובשקט-בשקט מתארגנת לה גם רשת של פעילים.
כחלון מקים את המפלגה שלו ממשרדו שבמכללת נתניה; כשהוא לא מגיע למרכז, הוא פוגש אנשים במסעדת טאפסטה במלון סיטי טאואר ברמת גן או בקפה ארומה באיזור המסגר. לפעמים הוא בוחר בתי מלון אחרים באיזור רמת גן כדי לקיים פגישות פרטיות. הוא משוחח עם אנשים רבים על המצב הכלכלי, על דעותיהם בנוגע לפתרונות יוקר המחיה. הוא מוטרד מתחקירי קק״ל של רביב דרוקר ועוקב אחרי כל הפרסומים הנלווים.
הבחירות לכנסת קבועות, נכון להיום, לנובמבר 2017. עבור כחלון, המתנה עד נובמבר 2017 היא ארוכה מדי והוא, כמו רבים אחרים במערכת הפוליטית, מתכוננים לאפשרות שהממשלה הנוכחית לא תחזיק מעבר לאמצע 2015. כחלון לא נמצא בשלב הגימורים וסיוד הקירות בבניין שלו אבל הוא בהחלט כבר סיים את החלק של קבלני השלד: הנה הוא לפניכם.
התכנית: כוכב אחד עם הרבה ירחים
המפלגות שהצליחו למשוך קולות רבים בעשור האחרון, במיוחד בבחירות האחרונות, כך מניח כחלון, התבססו במידה רבה, כמעט מוחלטת על הכישורים האישיים של האדם שעמד בראשן – החל מנפתלי בנט, דרך ראש הממשלה נתניהו והישר לזינוק הפוליטי האדיר של יאיר לפיד. מן הניתוח הזה אפשר להבין שלדעתו של כחלון, הוא – ורק הוא – הכוכב שיוביל את מפלגתו החדשה.
כחלון נתפס על ידי הציבור כאיש צנוע ועממי. הוא מדבר בגובה העיניים, מדגיש את מזרחיותו בשפה היומיומית, אך לצד זאת מתנהל כמי שמודע לכך שהוא בעל קסם אישי. כמו כל בכירי הליכוד כחלון הסתובב בעשור האחרון באינספור אירועי מתפקדים. חתונות, בר-מצוות ובריתות. בכל מקום התחבר לקהל והסתחבק היטב עם כל מי שחיפש את קרבתו האישית.
הוא נולד וגדל בגבעת אולגה למשפחה בת שבעה ילדים. בצעירותו היה בעל עסק חלפי רכב בחיפה ועסק בפעילות ציבורית ברמה המקומית. במערכת הבחירות המקומית בחיפה בשנות ה-90 סייע לרמי דותן ואז הכיר את עוזי לנדאו, שהפך לפטרונו הפוליטי וקידם אותו בתחילה בתור יועצו ולאחר מכן כמתמודד בליכוד. נשוי לליאורה, מתגורר בחיפה ויש להם שלושה ילדים. אחותו של כחלון, עמליה זרקא, היא חברת הנהלת בכירה בהוט (סמנכלית משאבי אנוש) ובשל הקרבה המשפחתית כחלון צריך היה להימנע מקבלת החלטות בנוגע לחברת הוט בשנים ששירת כשר התקשורת. מבחינת זרקא, הנתפסת כאשת מקצוע רצינית, העובדה שאחיה היה שר התקשורת היתה עניין רגיש מאוד. שתי המשפחות מחוברות חזק אחת לשניה וזרקא הדפה בעקביות כל נסיון למשוך אותה לתסבוכת בתוך הוט בנוגע לקשריה המשפחתיים. אגב, אם כחלון ינסה להפוך את עצמו למנהיג מעמד עובדים ולמי שמחובר להתאגדויות ולהסתדרות הנה כשל משפחתי ראשון: זרקא היתה זו שמתוך הנהלת הוט הובילה את ההתנגדות למהלכי התאגדות העובדים כשהיא מממשת את החלטות החברה בעניין.
האנשים הנוספים שייבחרו לעמוד לצידו ייצטרכו להיות עם רקורד של עשייה ונקיים לחלוטין מסיפורי שחיתות, וככל האפשר, דמויות רגילות, ולא כוכבים שיאפילו על אישיותו של כחלון. הוא יזדקק לדמות בטחונית נוספת, אך לבטח לא יהיה מדובר במישהו שהוא יותר מפורסם ומוכר מכחלון. דמות בטחונית אפורה, בעלת רקורד מוכח, תספיק.
המון שמות נזרקים סביבו; כמעט כל פוליטקאי מקומי עם רקורד חברתי חשוד היום בעריקה לשורות כחלון. השמות שחוזרים על עצמם שוב ושוב הם אלה של אנשי שלטון מקומי, עם רזומה נקי מאישומים ושחיתות. אחד מהשמות האלה הוא של הרבנית עדינה בר-שלום, בתו הבכורה של הרב עובדיה יוסף, אשר סיפרה בעבר שנפגשה עם כחלון ואף לא הכחישה את כוונותיה להיכנס לפוליטיקה. אולם בר-שלום תקפוץ למים הפוליטיים אם וכאשר היא תבין שמהלך כזה יכול לקדם את מפעל חייה, המכללות האקדמיות לחרדים. היא לא תקפוץ לפוליטיקה אם תחשוב שאין מדובר בקידום הנושא הספציפי שלה.
בר שלום נמצאת בתקופה חיובית מבחינתה, עם פרס ישראל, השתתפות בטקס הדלקת המשואות והכרה ציבורית רחבה. עם דעותיה המדיניות מן השמאל, היא עשויה להיות נכס עבור כחלון שלא רוצה להיות מזוהה כלל בעצמו עם הנושא המדיני, אך רוצה לשדר לציבור שהוא נמצא במרכז, לשמאלו של הליכוד ולא עם הימין הקיצוני.
מה עם נשים אחרות? "כחלון היה רוצה שיהיו איתו 50 אחוז נשים", כך הוא אמר בשיחה עם פעילה פמיניסטית איתה הוא מתייעץ בשבועות האחרונים. "אבל נכון להיום קשה לו למצוא נשים. זה לא פשוט בכלל. הוא נפגש כל הזמן ומתעניין, אבל הוא מסנן היטב. מחפש נשים ואנשים עם עשייה מוכחת, מי שפעלו למען החברה. סתם עיתונאיות מפורסמות לא מתאים לו".
המצע: נדל"ן ויוקר מחיה, עמדות ימניות מטושטשות
כמו רבים אחרים בזירה הפוליטית, מזהה כיום שני נושאים שעשויים להיות מרכזיים במערכת הבחירות הבאה: דיור ויוקר מחיה. משבר מחירי הדיור המתמשך משליך במידה רבה על תפקוד ראש הממשלה נתניהו, שזוכה לביקורת על כך שבמשך חמש שנים וחצי לא עשה כמעט דבר בסוגיה, והותיר את השטח מופקר לשרי השיכון. התוצאה היא קפיצה מטורפת במחירי הדיור בישראל בחמש השנים האחרונות. כחלון יצטרך להפנות את האצבע המאשימה לעומד בראש, אך גם לבוא עם פתרונות. מספר אנשים עמם שוחחתי סיפרו לי שבנושא הזה כחלון כותב תכנית מפורטת, לרמת פרטי הפרטים, ומתייעץ עם אנשים רבים. הוא יצר לעצמו חיבור רעיוני עם פורום קהלת ובאמצעות ניירות עמדה ומחקר עליהם עובדים בפורום הוא מתכוון להציע את הפתרונות.
בנושא השני, יוקר המחייה, מקיים כחלון פגישות אינטנסיביות עם דמויות ציבוריות בולטות. אחד הפעילים שאחריו מחזר כחלון הוא איציק אלרוב, איש מאבק יוקר המחיה העומד כיום בראש ׳תנועת הצרכנים׳ (ומן הקבוצה המקורית של מחאת הקוטג׳). אלרוב לא הסכים להשיב לשאלותיי, אך נודע לי שכחלון נפגש עימו מספר פעמים.
כחלון, כך התרשמו אנשים ששמעו אותו, עושה הכל כדי לטשטש את עמדותיו המדיניות. אחת הסיבות שהליכודניקים מאוד אוהבים אותו היא עמדותיו הימניות בנושא השטחים. הוא צוטט כמי שממליץ לאמץ את מסקנות דו״ח השופט אדמונד לוי בנוגע למעמד השטחים (הגדה המערבית אינה כבושה, ההתנחלויות אינן בלתי חוקיות). ב-2011 הוא הוקלט במהלך מפגש עם צעירי הליכוד, ובו הציע לספח את כל השטחים במידה והפלסטינים יפנו לאו״ם בתהליך להכרה במדינה פלסטינית. הוא גם היה בעד הרחבת הבניה בהתנחלויות אשר מעבר לגושים הגדולים.
מאז אותן התבטאויות נזהר כחלון מלהביע עמדו מפורשות בנושאים מדיניים, פן יבריח הדבר מצביעי מרכז. אנשים שנכחו במפגשים שערך במהלך השנה האחרונה, כולל מפגש עם פורום סנהדרין שגם אני נכחתי בו, התרשמו שכחלון מעדיף שלא לעסוק בנושא המדיני ולא לומר אמירות מפורשות, בדיוק כפי שעשה יאיר לפיד לפני שהכניס 19 מנדטים לכנסת ה-19. למרות זאת, פורום קהלת אליו חבר הוא מעין מכון מחקר בעל גוון ימני שמרני, שעל פי אתר האינטרנט שלו חברים בו גברים בלבד, ביניהם השר לשעבר מן הליכוד מיקי איתן, מזכיר הממשלה הקודם צביקה האוזר (גם הוא חבר ליכוד), פרופ׳ אברהם דיסקין מומחה למבנה חוקתי ואיש ימין.
אבל פוליטיקה לא עושים רק עם כוכבים, צריך גם עסקנים. השטח הזה פחות נוצץ, השמות בו לא מוכרים לציבור הרחב, אבל הדם של העסקנים מבעבע. הנה דוגמה מהחורף האחרון: כנס קבלנים ירושלמים ובאר-שבעיים התכנס לסוף שבוע במלון דניאל בים המלח. חבורה של גברים בני 50 ומעלה יחדיו בחדר ישיבות במקום הנמוך בעולם. חלקם, כמו הקבלן הירושלמי הרצל לוי, מכרכרים סביב כחלון גם באירועים אחרים. הביאו להם ירושלמי כוכב תקשורת, אהוד יערי, לדבר על סוגיות בוערות במזרח התיכון. אחר כך עוד איזו הרצאה מקצועית על מימון בנקאי לפרויקטי בניה וגולת הכותרת: התחככות והשתפשפות עם כחלון.
וכחלון מצידו, עם פוזת הנונשלנט, לא מבזבז כנס כזה של תורמים פוטנציאלים ו/או פושרים (pushers) מקצועיים כמו יו״ר ארגון קבלני ירושלים, שמוליק לוי או מנכ״ל ארגון הקבלנים בירושלים יוסי שכטר – שמות שלא אומרים דבר לקהל הרחב. כחלון הולך לכנסים האלה: פה אירוע של המימונה, חוגי בית מדי שבוע, כנסים מקצועיים. לא מדובר באירועים נוצצים או בעלי חשיפה תקשורתית, אבל יש בהם רמת חיכוך גבוהה עם אנשים שחשוב לכחלון לדבר איתם אישית, להיות איתם בקשר שוטף, ולשכנע אותם. הוא לא רוצה להיות האביר על הסוס הלבן. הוא שואף להיות המלך על סוס הנדל"ן. זו התכנית, והיא רוקמת עור וגידים.
הנפגעים העיקריים: הליכוד, ש"ס, לפיד
כחלון, לשעבר שר התקשורת ושר הרווחה נטש את הליכוד במפתיע במהלך שנת 2012, כאשר הליכוד התחיל להתארגן לבחירות. עם הנטישה הוא הבטיח לנתניהו שיסייע למפלגה במהלך מערכת הבחירות, על אף שהיה ברור לכולם כבר אז שהוא בדרך החוצה לאור חוסר שביעות הרצון שלו מן האופן שבו מתנהלים הדברים בממשלה. עזיבתו יצרה לנתניהו ולליכוד בעיה: מעבר להיותו פופולרי מאוד בקרב מתפקדי הליכוד, הרפורמות שביצע כחלון במשרד התקשורת ובשוק הסלולר הישראלי הפכו לתעודת הביצועים היחידה של ממשלת נתניהו. ראש הממשלה, שלא הניח בפני הציבור הישראלי שום מצע בחירות, בכתב או בעל פה, המשיך לומר לשריו ׳תהיו כחלונים׳ בכל פעם שרצה להראות עשיה.
לפי סקרים שפורסמו בחודשים האחרונים, המפלגה החדשה של כחלון תנגוס גם בש״ס וביש עתיד, אך מדובר בפגיעות בשוליים. מי שצריכים להיות הכי מוטרדים הם הליכודניקים, וזאת בזכות קשריו העמוקים של כחלון עם אנשי שטח של הליכוד. כחלון, למי שלא זוכר, הוא הצליח להגיע פעם אחר פעם למקומות גבוהים מאוד בפריימריז של הליכוד והיה לשר הליכודניקי הפופולרי ביותר לפני נטישתו. ובעוד ראש הממשלה בנימין נתניהו רואה את עצמו כמי שמחליק הלאה בקלילות לקדנציה הבאה, בתנועת הליכוד מדברים לגמרי אחרת. לצורך הכנת הכתבה שוחחנו עם מספר רב של ליכודניקים (וגם מי שאינם ליכודניקים) והתמונה שעלתה ברורה. הקמת המפלגה של כחלון עשויה להוות מכה לליכוד.
השטח הליכודניקי רוחש סביב כחלון. הוא, ולא השר גדעון סער המבצע בשבועות האחרונים מהלכים הנתפסים כפופוליסטיים (שמירת שבת בתל-אביב, מי ישמע), נמצא בלב שיחת היום של הפעילים. הגעגועים של אנשי הליכוד לכחלון לא פסקו, אך במפלגה הזו, בה נאמנות ודבקות במותג היא אחד הערכים המרכזיים, קשה לאנשים לקום וללכת. ראש עיריית מוצקין מתחילת הכתבה הוא דוגמה אחת למישהו שחשוב לשמור איתו על קשר טוב: הוא הרי כבר הוכיח פעם אחת בעבר שלא מסובך לו מדי לנטוש את מפלגת-האם הליכוד, כשהתחבר לקדימה של אריק שרון. מי ימנע ממנו ללכת על התרגיל הזה שוב? צורי מוכר, מקושר ומחובר ברמה המקומית והוא לבטח יכול להועיל לכחלון כשיתחיל קמפיין.
אך כחלון עצמו אינו מחפש כיום למשוך אליו חברי כנסת מן הליכוד. גם לא שרים. אפילו מפעילים בכירים מסוימים הוא נזהר. ״אני איש ליכוד ותיק״, סיפר לי פעיל מרכזי עמו שוחחתי. ״ניסיתי לקבוע איתו ולא הצלחתי. אני ככל הנראה מסומן אצלו כמקורב של אחד השרים המכהנים והוא לא רוצה אותי. ניגשתי אליו באירוע פוליטי, אמרתי לו בוא נשב. הוא חייך אלי עם השיניים הבהירות שלו ואמר לי ׳בטח, בוא נשב, תקבע עם אסתי (מזכירתו של כחלון) ואז הכתיב לי מספר טלפון לא נכון. הוא עשה את זה בכוונה כדי שלא אתקשר, אני בטוח בכך".
אחת ההנחות הפוליטיות היא שכחלון יצליח גם לנגוס במפלגת ש״ס, המתקיימת כיום על שרידי האבלות על הרב עובדיה יוסף. הפילוגים והתככים בתוך ש״ס עשויים להניב לכחלון תמיכה בשוליים. איציק סודרי, איש ש״ס בעברו, מסכים שכחלון יכול להרוויח מן המצב הרעוע בש״ס, אבל רק בקצוות. ״הגרעין הקשה של ש״ס, שהוא רוב המנדטים שלהם, ילכו איתם באש ובמים ולא משנה מה רמת היריבות בצמרת התנועה. אם מחפשים את הקולות שכחלון יכול למשוך זה אולי מאותם עשרות אלפים שהצביעו לרב אמנון יצחק וחיים אמסלם. מעין חילונים שנמשכו או כל מיני מסורתיים-לייט. כחלון לא יהווה לש״ס יותר מאשר מכה קלה בכנף. מי שצריך להיות מודאג זה הליכוד״.
המעוז: נתניה, האחוזות: בחדרה ובשפלה
את אבן הפינה תקע כחלון בנתניה: כאן נמצאים המטה, הכסף, ואולי גם חברה אחת לפחות בולטת מאוד ברשימה שלו. במרחק נסיעה של כ-40 דקות מביתו בחיפה הקים לעצמו מפקדה קטנה בתוך לשכה יפה בקומה החמישית של מכללת נתניה. לפני כשנה כחלון נשכר לעמוד בראש מכון אקדמי בשם ׳המרכז לרפורמות ומנהיגות׳ במכללה; במכללת נתניה מתגאים בכך שזהו המוסד האקדמי היחיד בישראל המקדיש תואר שני ללימודי הסוגיה המורכבת הזו על כל היבטיה, אבל אף אחד לא מצפה ממנו לחבר מאמרים אקדמיים, ללמד קורס ואפילו לא לחקור את צמיחתם של מנהיגים רפורמטורים. כחלון פשוט קיבל מתנה אדירה מן המוסד האקדמי בו סיים את לימודי המשפטים לפני שנים. מכללת נתניה היא מכללה לא מסובסדת שאינה נהנית מתקציב ממשלתי, ולכן שכר הלימוד בה גבוה במיוחד. המכללה גם נשענת על תורמים נדיבים. שמו של אחד מהם, נתנייתי בנשמה, חקוק בכל מקום. מי שהולך לרגע לאיבוד במכללה הקטנה מוצא עצמו מיד בין ׳אודיטוריום תשובה׳ לבין המרכז לרפורמות ומנהיגות שנתרם על ידי תשובה (וגם על ידי נוחי דנקנר, אגב). מכללת נתניה היא ממש תשובה-לנד.
וכך, בין ריהוט עתיק לספריית עץ לא מרשימה וצילומי טבע על הקירות נמצא חדרו של יו״ר המרכז לרפורמות ומנהיגות, משה כחלון. הסידור האקדמי מושלם עבורו: הוא מקבל שכר חודשי, חדרים נעימים ומרווחים, אוירה אקדמית חיובית, חיבור עם ראשי החוג ללימודי נדל״ן בתואר שני. המכללה גם העמידה לרשותו של כחלון שני אנשי צוות, שמנהלים את לו״ז הפגישות ושיחות הרקע של כחלון.
בתמורה להטבות המופלאות הללו, כחלון נוטל חלק פעיל בכנסים אקדמיים, מייצר חדשות וכותרות כשהלוגו של המכללה מצולם מאחורי גבו. בשיחות עם מרצים העובדים במכללה סיפרו לי שכחלון נענה בשמחה לכל בקשה שלהם להצטרף לשיעורים או לשוחח עם סטודנטים בסמינרים. כחלון נעזר בסיעור המוחות האקדמי, במיוחד עם מי שעומד בראש חוג הנדל״ן, מומחה מיסוי הנדל״ן, פרופ׳ אהרון נמדר. החדרים הנאים וחדר הישיבות המרווח משמשים לפגישות. כחלון לא מוציא אגורה מכיסו ובקשה שלי לקבל מידע בנוגע לגובה שכרו נתקלה בתשובה הבאה (מטעמו): ״כחלון הוא אדם פרטי״.
גם אם אף אחד במכללה לא אומר זאת מפורשות, הרי שכחלון הפך בשנה האחרונה למעין מקדם מכירות. הוא מותג, הוא מוכר, הוא מעניין. הזיהוי שלו עם מוסד אקדמי שאינו מן המובילים והמפורסמים במדינה, עוד ישיא להם תועלת פומבית רבה.
עובדים במקום אמרו לי שאינם רואים אותו מסתובב ברחבי המכללה. "הוא מגיע, נכנס ללשכתו בקומה החמישית. כל היום נכנסים ויוצאים אצלו אנשים מפגישות".
הוא הולך לאכול אתכם בקפיטריה?
"לא. אני חושב שהמזכירה שלו יורדת ומביאה לו אוכל לחדר שלו. הוא לא מסתובב ברחבי הקמפוס כלל. אבל אם מבקשים ממנו להשתתף בשיעור או לדבר עם סטודנטים, הוא מגיע בחפץ לב".
המקום הוא, כאמור, תשובה-לנד. בעוד אין מידע בשלב הזה על גיוס תרומות, אנשים איתם שוחחתי אמרו לי שבליכוד, בשטח, מניחים שתשובה יהיה אחד מן התומכים בכחלון. ״תשובה תומך בכל מי שהוא פוליטיקאי טריפוליטאי", אומר פעיל ותיק ובכיר במפלגה. "זה הקטע שלו. בינו לבין כחלון יש מערכת יחסים ותיקה והוא לבטח ירצה לעזור לו להתמודד".
מי עוד עשוי לתמוך בכחלון?
״תחפשי את אנשי ההון ממוצא לובי שנמצאים איתו בקשר כבר שנים. קובי מימון (נצבא, נפטא, איירפורט סיטי), הקבלן הירושלמי הרצל לוי, איש הקמעונאות רמי לוי וגם אדם כמו חיים סבן, שהוא גם חבר של תשובה ובטח יתייצב לסייע לכחלון אם יהיה צורך".
השעון הסופר את תקופת הדיווח על פי סעיף 24א לחוק הבחירות (״תיקון יאיר לפיד״) עוד לא התחיל לתקתק. רק 101 ימים לפני בחירות או שלושה ימים אחרי פיזור הכנסת יאלץ כחלון לדווח על תרומות וכך, סכומי תרומות שמגייס כחלון, אם הוא מגייס בימים אלה, אינם שקופים.
שמה של ראש עירית נתניה, מרים פיירברג, מוזכר כל הזמן בצמוד לכחלון. כחלון, כך נאמר לי נפגש עם כולם, כל הזמן. אין בפגישות הללו דבר כדי להעיד על רשימת אישים שיצטרפו אליו. ובכל זאת, שמה של פיירברג הוזכר כמה פעמים (מרים פיירברג סירבה להגיב).
לא רחוק משם, בחדרה, יש לכחלון עוד עזרה: הוא מחובר חזק, מספרים מקורבים, לחיים אביטן, איש ליכוד אשר הפסיד את הבחירות האחרונות לצביקה גנדלמן. יחד איתו נמצאים שם סביב כחלון הם בן דוד וויקטור נחום, אנשי ליכוד ותיקים שיעזרו לו בבוא הרגע.
בצד השני של אזור המרכז, בשפלה, מקים כחלון אחוזה נוספת: החיבור האישי החזק שלו עם שמעון סוסן ידוע לכל. סוסן הוא ראש מועצת חבל מודיעין הכוללת יישובים כפריים העוטפים את פתח תקווה ורמלה, איש רב כוח ומקושר היטב שעזר לשאול מופז בזמנו להשתלב בתוך הליכוד, וליכודניק ותיק שלא בקלות יקום ויעזוב את מפלגתו. "המכניזם שעובד היום אצל סוסן ואצל אחרים שתומכים בכחלון הוא מעין שכנוע עצמי שהם עושים זאת, עוזרים לו, כדי שבהמשך יהיה אפשר לקרב אותו חזרה לתוך הליכוד", אמר לי איש ליכוד מנוסה. "זו מעין עזרה למי שנטש, כדי שהם יהיו גשר החיבור חזרה. זה מה שהם אומרים לעצמם כדי לתרץ עבור עצמם את הפגיעה בליכוד".
אבל סוסן, כך אומרים, ממש מעריץ את כחלון ורואה בו מודל, מי שהתחיל מאפס, טיפס בכוחות עצמו, הגיע משום מקום אל הפסגה. עם כל הגייסות והקשרים שלו, אם הוא יצטרך להכריע בין הליכוד לבין כחלון – הוא יבחר ללכת עם כחלון.
דמויות ליכודניקיות אחרות, המפלרטטות עם כחלון דרך סוסן, הם מה שמכנים כיום בליכוד כ"כנופיית השפלה": קבוצה הכוללת את דוד ביטן, סגן ראש עירית ראשון לציון, ורועי שרעבי, יו"ר סיעת הליכוד בהסתדרות ודמות ידועה בפוליטיקה המקומית ברחובות. אף אחד מהם לא עזב או מתכוון לעזוב את הליכוד בשלב הזה. אבל כולם שומרים על קשר.
ביצורי ירושלים: חוגי בית ומטה פעילים
קשר דם קושר את כחלון לירושלים: אחיו הגדול, קובי כחלון, הוא סגנו של ראש העיר ניר ברקת, ואחד האנשים המקורבים ביותר אליו. ירושלמים עמם שוחחתי סיפרו שכחלון הגדול לא מתקרב לרמתו של כחלון הצעיר ברושם ובכריזמה, אבל בין השניים קשר חזק, יעיל ופעיל.
אל אירועי הבחירות לראשות העיר ירושלים של ניר ברקת, לדוגמה, הגיע קובי כחלון כשאחיו לצדו. הם נפגשו גם במפגשים ובאירועים אחרים, למשל, תחת הסכך של הסוכה בביתו של ברקת. אנשי המטה של ניר ברקת פלרטטו סביב כחלון, ומערכות היחסים המקומיות הללו הן לטווח ארוך: אלישבע מזיא, שהייתה פעילה במערכת הבחירות האחרונה של ברקת לעיריית ירושלים ומנהלת את עמותת "רוח חדשה" שהוקמה על-ידי ברקת, ארגנה בסוף יוני חוג בית עם כחלון אצלה בדירה. "זו הזדמנות כמעט חד פעמית להכיר מקרוב את האיש ונראה לי שאין צורך לפרט למה זה מעניין", כתבה בהזמנה למפגש. "זה יהיה מאוד מצומצם ומיועד למפגש אינטימי עם צעירים ופעילים חברתיים בירושלים".
רועי פולקמן, גם הוא איש "רוח חדשה" אשר עבד במטה הבחירות של ברקת, עוזר כיום לכחלון לגבש מטה צעירים ופעילים בירושלים. בשבועות האחרונים הוא מרים טלפונים לפעילים מקומיים ומציע להם להצטרף, בהתנדבות כמובן, לסיוע לכחלון ברמה המקומית.
בנוסף, כחלון ממשיך לטפח את הקשרים הקודמים עם דמויות ביצועיות בירושלים, חלקם עבדו תחתיו בעבר: מי שהיה מנכ"ל משרד התקשורת, עדן בר טל, כבר קיבל בעבר הצעות לתפקידי מפתח בממשלה המכהנת הנוכחית, אך הוא סירב לכולם וירד להמתנה על הקווים; אם וכאשר כחלון ישוב לתפקיד ביצועי, בר טל עשוי לקפוץ בחזרה להיות עובד מדינה.
גם קובי שמש, מי שהיה היועץ ההנדסי המקצועי של כחלון במשרד התקשורת' עבר לעבוד בחברת IBC (מיזם הסיבים על תשתיות החשמל, פרויקט שקודם במשרד התקשורת בתקופת כחלון) ושומר איתו על קשר הדוק. איש ביצוע אחר שנחשב למי שעשוי להיות במעגל העשייה של כחלון הוא איציק דבש, אשר מקדם מזה שנים תכניות לקידום ושיפור עובדי המגזר הציבורי. דבש קרוב מאוד לכחלון ומייעץ לו ברקע.
ומה עם אזורים אחרים בארץ? נוכחותו של כחלון בדרום עדיין לא מלאה, אבל בורסת השמות מפעפעת. הוא מחזר אחרי ראש עירית באר שבע רוביק דנילוביץ׳, שהוא בכלל איש מפלגת העבודה. ניסיונות לברר מה מטרת היחסים נתקלו בתשובה הקבועה: כחלון נפגש עם כולם. כל מי שמבקש להיפגש איתו מקבל פגישה ומנגד גם כחלון יוזם חלק מן הפגישות.
אחד השמות שצוינו בפניי שוב ושוב הוא מיכאל ביטון, ראש עירית ירוחם, גם הוא איש מפלגת העבודה. לשיחת הטלפון ברכב של ביטון, ממש במקרה, ענו לי שניים: ביטון עצמו וגם שמעון בטאט, איש השטח של יו״ר המפלגה, בוז'י הרצוג. כששניהם מסתובבים בשטח אומר ביטון: "לא. כחלון לא התקשר ולא פנה וגם אני לא פניתי אליו. אנחנו מכירים אבל אני איש מפלגת העבודה".
בינתיים, לכל מי שמנסה להמשיך לפנות ולקבוע פגישות, במכללת נתניה, כחלון יוצא בימים הקרובים לחופשה בת חודש בחו״ל. בחירות או לא. קודם כל הקיץ כאן.