ידיעה קטנה במוסף כלכלי דיווחה לאחרונה ביובש: "ענקית ההימורים ברשת Bwin.Party מנהלת משא ומתן לרכישתה בסכום של כ-1.3 מיליארד דולר". Bwin.Party, הזכירו שם, נולדה ממיזוגן של Bwin האוסטרית ו-PartyGaming, חברה בריטית בעלת "זיקה ישראלית" שזכתה בעבר בתואר "מפעילת הפוקר המקוון הגדולה ברשת" והונפקה לפני כעשור בבורסה של לונדון בסכום של כ-8.5 מיליארד דולרים.
הזיקה הישראלית הזאת נמצאת, שלא לומר כמעט מתחבאת, בבית אלגנטי בן דונם וחצי בהרצליה פיתוח. שם, באחוזה ששוויה כ-72 מיליון שקל, מתגוררת בחמש השנים האחרונות מייסדת החברה, המיליארדרית רות פרסול (48), כשלצידה שלושת ילדיה הגדולים, תלמידי בי"ס יסודי בינלאומי, ובנה התינוק סמואל, אותו ילדה רק לפני כשמונה חודשים לצעיר ישראלי.
פרסול, בעלת אזרחות ישראלית אותה קיבלה מאביה, ניצול שואה, דואגת שלא תשמעו עליה. בעוד מיליארדרים ישראלים אחרים קוראים על שמם בתי חולים או משיקים ימי מעשים טובים, היא בחרה להישאר מתחת לרדאר: כמעט ולא דוברת עברית, נמנעת מאירועים תקשורתיים, לא מרבה בסמולטוק גם עם השכנים. אז נכון, בניגוד לשרי אריסון, למשל, בעלת השליטה באחד הבנקים הגדולים בישראל, פרסול אינה פעילה בעסקים בישראל. ועם זאת, גם בשיא הצלחתה של החברה אותה ייסדה, כשדורגה ב-2010 על ידי האקונומיסט במקום ה-15 ברשימת נשות העולם העשירות ש"בנו את עצמן במו ידיהן", הקפידה רות להימנע מחשיפה.
עכשיו, כך נראה, החלטה זאת מקבלת משנה תוקף: פרסול, שהונה הוערך על ידי פורבס בשנת 2014 בשני מיליארד שקלים, מבקשת להתנתק בישראל מהחברה מעוררת המחלוקת שהביאה לה את עושרה. כך, בסוף השבוע האחרון מכרה את שארית המניות המשותפות שלה ושל בעלה לשעבר בסכום המוערך ב-46 מיליון פאונד באמצעות נאמנים, ובכך סיימה את הרומן עם עולם ההימורים. שווי החברה צנח בעקבות המהלך בשבעה אחוזים. גם חייה האישיים הגיעו לצומת בה היא מחפשת מקלט שקט, רחוק מרחש הרכילות המטריד של עולם העסקים. למקורביה הסבירה שהגיעה לארץ הקודש כדי "להתאושש ולטעון מצברים בעקבות הפרידה הקשה מהגרוש" – ראס דה ליאון, אבי שלושת ילדיה הבוגרים, שהיה שותפה לחיים ולעסק המשגשג מזה כ-15 שנים. השניים נפרדו לפני כחמש שנים, הוא הספיק להינשא מחדש והתמקם בלונדון והיא בינתיים עברה ישראל. שניהם מבקרים תכופות בגיברלטר, שם ממוקמים משרדי העסקים המשפחתיים. בכל היבשות, דואגת פרסול להישאר מאחורי הקלעים, קנאית לפרטיותה.
לא השתייכה לאף קבוצה
כשמדמיינים מייסדים של ענקית הימורים ברשת, חברה המאפשרת לאנשים מכל העולם להתחרות בלייב זה מול זה בטורנירים של פוקר, לא בהכרח חושבים על מישהי כמו פרסול: אישה נאה וחייכנית בעלת שיער שטני שמסתובבת לעיתים במרינה בהרצליה עם נעליים שטוחות וגלביות יוקרתיות. אלא שפרסול, חוזרים ואומרים המקורבים, מעולם לא נתנה לטייפקאסט לעמוד בדרכה. כבר בצעירותה סימנה דרך, ובשנות השלושים שלה פרצה בתוך עולם גברי במיוחד, בלי להתנצל על אופי העסק או על דרך הניהול.
"היא אשת עסקים קשוחה, ללא שום רגשי נחיתות, והאנשים שעבדו איתה גם לא התייחסו אליה בצורה הזאת", מספרת מקורבת. "רות אומנם הייתה מהנשים הבודדות בענף ההימורים אונליין בזמנו, אבל צריך לקחת בחשבון שהיא גם הייתה חלוצה בתחום ותוך זמן קצר הפכה החברה שלה לחברה הגדולה ביותר בענף. היא לא נדרשה להוכיח את עצמה כל הזמן כי ההצלחה שלה הייתה כבירה כבר בשלב מוקדם מאוד".
"אביה, איש עסקים מצליח בפני עצמו, מאוד רצה בן, אבל קיבל שלוש בנות במקום", מספר מקורב, "הוא גדל בקיבוץ ובכלל לא הכיר בשוני הבסיסי שבין גברים לנשים וכך גם רות גדלה. היא עשתה בדיוק את אותם הדברים שבנים עשו: היו לה אופנועים, היא צנחה ממטוסים וגם חונכה שגברים ונשים מתנהלים אותו הדבר במערכות יחסים. גם בהמשך היא לא הרגישה את האפליה או את הצורך להוכיח את עצמה יותר מגברים. יכול להיות שזה קשור לכך שהיא לא באמת נדרשה לטפס בסולם תפקידים כלשהו. היא פשוט הוצבה בתפקיד ניהולי בעסק של אבא שלה".
פרסול נולדה באזור סן פרנסיסקו, קליפורניה, כבת בכורה למשפחה מבוססת – אך כבר מגיל צעיר הייתה צריכה להתמודד עם שאלות של זהות. "היא גדלה כילדה בינלאומית: אביה ריק (ריצ'ארד) הוא פולני יהודי שעלה לישראל ועזב כדי ללמוד הנדסה בארה"ב ואמה מהגרת שוודית נוצרייה, כך שהיא הייתה שונה מאחרים שלמדו איתה", מספר המקורב, "היא לא נחשבה 'טובה מספיק' לקבוצת האנגלו-סקסים כי הייתה חצי יהודייה, וגם לא מספיק טובה בשביל היהודים כי הייתה שוודית-נוצרייה. בעצם אף פעם היא לא ממש השתייכה לאיזושהי קבוצה".
כתלמידה סבלה מהפרעת קשב ודיסלקציה ולא התבלטה, אבל הדרישה המשפחתית למצוינות תורגמה אצלה למחויבות גדולה לספורט: רות השקיעה בשייט ובסקי, ואפילו הקפידה לקום מדי יום בחמש בבוקר כדי להספיק להחליק על הקרח לפני בית הספר. בהמשך למדה מנהל עסקים ובעידוד אביה הוכשרה גם כעורכת דין. אחרי תקופה קצרה של התמחות, כשהיא בת 25 בלבד, חברה פרסול לעסק המצליח שהקים פרסול האב: חברת תוכן אינטרנטי המציעה בין השאר שירותי טריוויה וקווי סקס. החברה צמחה במהירות, והיא ליוותה אותה כיועצת משפטית.
אל עולם ההימורים אונליין הגיעה כשחיפשה קונספט עסקי רווחי. "היא בחנה תחומים שונים וענף התקשורת והאינטרנט, שהיה אז בחיתוליו, היה מאוד זמין ומדובר אצלה בבית. אביה היה מהראשונים שהחזיקו מחשב וטלפון סלולרי וזה פשוט נראה לה נוצץ ומסקרן יותר מתחום המשפטים", מספר מקורב. פרסול, אשר בילתה עם אביה זמן רב בלאס וגאס במסגרת עסקי הנדל"ן שלו, החליטה ב-1997 להקים חברה עצמאית שתתמחה בתחום. תחילה הכניסה כשותף מתכנת ממוצא הודי, אנוראג דיקסיט, ושנתיים מאוחר יותר הצטרפו שני שותפים נוספים, ביניהם בן זוגה לימים, דה ליאון. החברה קיבלה את שמה החדש PartyGaming ותוך שנים ספורות זכתה להצלחה מפתיעה. כבר ב-2005 הונפקה בבורסה של לונדון בסכום עצום של מעל 8.5 מיליארד דולרים ובשיאה הגיעה לשווי של 12 מיליארד – יותר משוויה של בריטיש איירוויז באותה תקופה. לאחר ההנפקה מכרו הזוג מניות בסכום של 800 מיליון דולר וכעבור שנה מכרו מניות נוספות ב-230 מיליון. פרסול, שמעולם לא החזיקה בתפקיד ניהולי בחברה, זינקה באחת למקום ה-197 ברשימת האנשים העשירים בארה"ב של פורבס.
קנס של יותר מ-100 מיליון דולר
לאחר הנפקת החברה, החליטה פרסול לוותר על כל תפקידיה הרשמיים ולהקדיש את מירב זמנה לגידול הילדים, להשקעות הפרטיות שלה בנדל"ן והייטק וגם לקרן הפילנתרופיה שבראשה היא עומדת, אשר עוסקת בעיקר בחינוך ותרבות. במקביל, PartyGaming התקשתה לשחזר את ימי ההצלחה, הודות לתחרות גוברת בשוק שפעם היה כולו שלה. הקושי המרכזי הגיע בספטמבר 2006, כשבחברה נאלצו להיפרד מהלקוחות האמריקאים בעקבות חקיקתו של חוק פדרלי חדש האוסר הימורים באינטרנט - מהלך שהורגש היטב בכיס. באפריל 2009 הגיעה PartyGaming להסדר עם רשויות ארה"ב, במסגרתו שילמה קנס של מעל 100 מיליון דולרים והודתה בהפרת סעיפי חוק מסוימים במסגרת פנייתם לקהל האמריקאי. המתכנת, אנוראג דיקשיט, הודה שלקח חלק בפעילות הימורים של אזרחים אמריקאים ושילם כ-300 מיליון דולר. עם עזיבת של פרסול ודה לאון את ארה"ב עברו השניים להתגורר בגיברלטר, מדינה הנחשבת למקלט מס אטרקטיבי. שם גם מוקמו המשרדים הראשיים של PartyGaming בעשור האחרון.
באתר של ארגון הצדקה הנושא את שמה של פרסול לא תמצאו זכר לכל זה. שם מדובר על אהבתה לאימהות ואת החריצות שניכרת בה המותירה בכל פעם מחדש את קרוביה המומים. "כפי שרות אוהבת לספר, לילה אחד, מיד לאחר הנפקתה של PartyGaming, הבנקאי שהוביל את המהלך אמר לה: 'עכשיו כולנו יכולים לנסוע לפיג'י, לשבת על החוף ולא לעבוד יותר לעולם'", נכתב שם, בטקסט שיכול היה להופיע בכתבה על הנשיא לשעבר שמעון פרס, "עבורה זה נשמע כמו עינוי, כי היא לא מסוגלת לשבת בשקט יותר מדקה אחת".
גם היום, בחייה החדשים בישראל המוקדשים בעיקר לגידול הילדים, חברים מתארים את פרסול כאישיות תזזיתית שמתעקשת לא לנוח. "היא עובדת כאמא במשרה מלאה למרות שיש לה עזרה בבית", מספר מקורב. "היא קמה בשש וחצי, לרוב מפספסת עם הילדים את ההסעה ואז מסיעה אותם לביה"ס, ובכלל מסיעה אותם לא מעט. היא מכינה איתם שיעורי בית, מבשלת ומניקה את התינוק. בנוסף, היא מתנדבת באירועים בבית הספר ובשיעורי אמנות בכיתות. בין לבין היא מנסה להקפיד לעשות אימוני פילאטיס בבית, משתדלת לא להיות מעורבת בעסקים יותר מדי אבל חייבת להקדיש מדי שבוע זמן גם לזה ולבדוק שכספיה מנוהלים בצורה מיטבית. אין ספק שהיא לא נחה. לאחרונה אבא שלה ביקר בארץ ואמר שהוא יכול להתעלף רק מלהסתכל עליה".
הדבר שמניע אותה יותר מכל, נכון להיום, הוא הניסיון לחוות את פרק ב' בחייה יחד עם הילדים בצורה שונה. להמשיך לרוץ, אבל בכיוון הנכון. "אני מרגישה כל כך בת מזל ללדת שוב. אני מתה על ילדים. הייתי כל כך עסוקה מקודם, יותר מדי עסוקה בעסקים ובעבודה", סיפרה לאחרונה בראיון נדיר למגזין גיברלטרי, וזאת במטרה לקדם פרויקט פילנתרופי שקרוב לליבה – פסטיבל מוסיקה מקומי שנועד לקרב בין דתות ותרבויות באמצעות מוסיקה. "עכשיו יש לי זמן להעריך את האימהות, לראות את העולם באופן שונה מאיך שהוא נראה מחדרי ישיבות גדולים בתוך מגדלים גבוהים מזכוכית. כיום אני בעיקר מתמקדת בילדי ובפיזור החסכונות שלי בנדל"ן ובקרנות פיננסיות". כעת היא מתכננת להיות פעילה יותר בקרן הפילנתרופית שלה, שתורמת בין השאר לאוניברסיטאות ולבתי חולים בישראל. "היא מאוד מקפידה ועומלת על שימור העושר שלה וגיוון נכסיה", מספר המקורב.
ישראלית מאוד, בינתיים
היא חיה בישראל, אך נראה שפרסול עדיין לא רואה בעצמה לגמרי ישראלית. מאז שהקימה את העסק הספיקה להתגורר בין היתר בהודו וברפובליקה הדומיניקנית ולרכוש בתים בספרד ובבריטניה, ולמרות שילדיה גדלים בארץ, הרי שעסקיה עדיין מנוהלים מגיברלטר. הגרוש דה ליאון מתגורר בלונדון, הוריה מתגוררים בארה"ב ואבי בנה הקטן, דיוויד ברזילי, הוא בכלל ישראלי-הולנדי שמנהל את עסקיו במלטה ואוקראינה.
"היא לא ממש ישראלית כי בסופו של דבר היא חייה בבועה כמו שעשתה במדינות אחרות בעולם: היא מתגוררת בהרצליה פיתוח וכמעט ולא מדברת עברית. גם הילדים שלה לומדים בבי"ס בינלאומי עם ילדים כמותם", מסביר המקורב ומציין שגם מבחינת מעגלים חברתיים – פרסול אינה נוטה להתערבב עם הישראלים שסביבה. "היא עסוקה מדי בשביל מכדי להתחיל ליצור פה קשרים חברתיים. הישראלים שהיא מבלה איתם הם בעיקר כאלה שנודדים גם הם בעולם".
מקורבים אחרים מתעקשים שלא ניתן להתעלם מהקשר העמוק שלה ליהדות ולישראל. "רות מחוברת לשוודיה, שם גדלה אמה, אבל יש לה גם זיקה מאוד חזקה ליהדות. היא לא יהודייה לפי ההלכה, אבל היא מאוד מחוברת לזהות היהודית. אבא שלה הוא ניצול שואה שאיבד את הוריו במלחמה כילד. הוא היה על האקסודוס, עלה לארץ, שירת כקצין בתותחנים וחי בקיבוץ. רק בשנות ה-50 הוא נסע לארה"ב לצורכי לימודים". לצורך ההמחשה, היא מספרת על היום בו הוציאה רות תעודת זהות במשרד הפנים ונדרשה לענות על סעיף הלאום. "היא הגדירה את הלאום שלה כיהודייה, אבל הפקיד הסביר שהלאום נקבע על פי הדת. רות ענתה שכשהנאצים ירו בסבא וסבתא שלה הם לא שאלו את זה ככה. היא אמרה: 'אם אני יהודייה או לא – אתם כבר תחליטו לבד'".
האם פרסול תשתקע בישראל באופן סופי או תנדוד ליעד הבא בעולם? לא בטוח שהיא עצמה יודעת. כן ברור שהזוגיות החדשה בחייה היא סיבה לא רעה להכות כאן שורשים. דייויד ברזילי, גבר נאה בשנות השלושים לחייו, הוא בנו של אמנון ברזילי, לשעבר בעל השליטה ויו"ר הדירקטוריון בחברת מטיס קפיטל, שהסתבך בפלילים ושילם בקנס ועבודות שירות. הבן דיוויד נולד וגדל בהולנד ולמד שם מנהל עסקים. הוא ופרסול הכירו במסיבה שערך אמנון האב בדירתו במגדלי סיטי טאוור, ושם הקשר ניצת.
מקורביה של רות מדגישים שבניגוד לנישואיה, הפעם דברים מתנהלים אחרת. "הם בקשר טוב, אבל הם לא מנהלים הורות משותפת ולא מתגוררים ביחד", אומר אחד מהם. "רות היא האפוטרופסית היחידה על סמואל ודיוויד מתגורר רוב הזמן בחו"ל. כשהוא בארץ יש לו בית משלו. אחרי הנישואים המאוד אינטנסיביים – היא פשוט לא מעוניינת להיכנס לקשר כל כך טוטאלי. דיוויד הוא בחור צעיר ונאה מאוד, הוא מגיע לבקר בארץ והיא נהנית מהקשר".
ומה לאשת העסקים יש להגיד על העניין? שתיקה רועמת. "כבר בשלב מוקדם בקריירה שלה רות קיבלה עצה מאחד מחבריו הוותיקים של אביה: אל תתפתי לראיונות, וותרי על כתבות השער שמציעים לך בפורבס ודומיהם ועל תוכניות אירוח", מספר מקורב. "הוא המליץ לה להתמקד בבית ובילדים ולהתרחק מאור הזרקורים ומאז היא אימצה את העצה הזאת בחום".
כך, סביר וגם לא תתקלו בה באירועים ציבורי בקרוב, והיא גם לא נואמת באירועים פומביים במסגרת הפעילות הפילנתרופית שלה. "זה לא שרות מתרחקת מהברנז'ה העסקית בארץ", הוא מסביר, "גם בלונדון או במדינות אחרות היא לא מסתובבת במקומות האלה כי פשוט אין לה שום עניין להופיע בעמודי הרכילות העסקית. היא לא מסתובבת עם באירועים מתוקשרים, עם סלבריטאים, וגם לא נתקלים בה אף פעם מסתובבת במכוניות פאר ברחבי העיר. היא פשוט לא מעוניינת שהחיים שלה יהיו ציבוריים וכה זה יישאר".