רבע שעה לפני שתוכנית הבוקר שלהם מסתיימת, הראל סלוצקי ועופר דומינגז מכניסים פתאום לאולפן אורח לא צפוי – דודו זכאי. הזמר הוותיק הקליט ספיישל באולפן אחר, וכשהשניים שמעו שהוא בסביבה הם החליטו בספונטניות לארח אותו בתוכנית. אחת המפיקות מחליפה איתי מבטים מבולבלים, אבל שני השדרנים כבר מפליגים איתו בזיכרונות מהקיבוץ ומזמזמים את "ציפורים". בתוך כל ההמולה הזו עולה על הקו גם השדרנית הדר מרקס, מעריצה שרופה של זכאי, ומתחננת שיקדיש לה שיר.
זה אולי נשמע כמו אירוע יוצא דופן, אבל ב"רדיו תל אביב" כבר מורגלים בבלת"מים האלה, ומי שעוקב אחרי הצמד הרדיופוני לא יופתע מחופש הפעולה שהם זוכים לו ב-102. שלוש שנים וחצי אחרי שסלוצקי ודומינגז שהגיעו לתחנה כדי להחליף את טל ברמן ואביעד קיסוס ברצועה של 7:00-9:00 בבוקר – אפשר לומר שהשניים הצליחו למלא בקלות את החלל. "אנחנו התוכנית של כולם", אומר דומינגז. "אני חושב שבין שיא הפלצנות לבין הכי ווז שיש, אנחנו באמצע", וסלוצקי מחדד: "אנחנו השלמה ארצי של הרדיו".
זו הגדרה משעשעת, אבל די קולעת: אם טל ואביעד נחשבים לתל אביביים עם הומור מתנשא ואילו שי ודרור מעדיפים את העוקצנות הארסית, סלוצקי ודומינגז מתברגים איפה שהוא באמצע, עם פינות קבועות כמו החיקויים של רזי ברקאי ויהונתן גפן, מערכונים שקשורים באירועי השעה, אורחים מוזיקליים וכמובן תחרויות נושאות פרסים, כמקובל בז'אנר.
הם אמנם מגדירים את עצמם כרצי מרתון, אבל נראה שהשנה האחרונה בהחלט הייתה ספרינט רציני בקריירה שלהם – אחרי שהשתתפו ב"גולסטאר", הדוקו-ריאליטי של "הוט" שאיחד חבורת סלבס ופליטי ריאליטי לקבוצת כדורגל, הם הפכו בן לילה מ"ההם מהרדיו" לפנים מוכרות בכל בית, לא פחות ממתחריהם ברצועת הבוקר: טל ואביעד ברדיו "אקו 99fm" ושי ודרור ב"רדיו ללא הפסקה".
למרות שלא ניתן למדוד את אחוזי ההאזנה המדויקים, סלוצקי ודומינגז בהחלט נותנים פייט רציני. מדובר בתוכנית הבוקר הארצית היחידה שמשודרת גם בסינדיקציה ב"רדיו דרום", "רדיו חיפה" ו"רדיו חם-אש". ההצלחה המסחרית שלהם והנוכחות המופגנת ברשתות החברתיות ("השיא שלנו הוא 1,470 תגובות בין שבע לתשע", מתגאה דומינגז) הביאה להבעת אמון אולטימטיבית מצד מנהלי התחנה, שביוני האחרון החתימו את השניים לארבע שנים נוספות שבמהלכן ישלשלו השניים לכיסם קרוב ל-6 מיליון שקל. לא הייתם קמים כל בוקר בארבע בשביל סכום כזה?
"אין הרבה חסרונות לכסף"
הרומן הרדיופוני הזה החל לפני 13 שנים בדיוק, בערב ראש השנה 2000. עופר דומינגז, 43, אז מנהל התוכניות ב"רדיו קול רגע" הצפוני של חיים הכט, הגיע לחתונתו של סלוצקי, 46, שדרן רדיו בתחנה. החוזה על תוכנית הבוקר, הם מספרים, נחתם ממש ליד הכתובה. סימבולי? כנראה.
את בר המצווה שלהם הם יחגגו יחד בהגשת המצעד הישראלי השנתי ב-mako ובערוץ 24 בערב ראש השנה הנוכחי, אבל אי אפשר להכחיש שאת ההצלחה החדשה שלהם הם חייבים, בין השאר, גם ל"גולסטאר". זו לא היתה טבילת האש הטלוויזיונית שלהם – הם כבר הספיקו לככב בתוכנית "מסעות סלוצקי ודומינגז בארץ הקודש" בערוץ הטיולים, להגיש פינה בתוכניתה של צופית גרנט, "קצפת", וליצור יחד סרט דוקומנטרי על עודד קטש, "באמת ומקרוב". ועדיין, גולסטאר הייתה נקודת מפנה חשובה: הליהוק של השניים לצד מפורסמים כמו קובי אוז, רון שובל, טום קשתי ונירו לוי מיתג אותם כתשובה העממית והכל-ישראלית למתחרים הנישתיים שלהם.
"זה מעבר מאוד חד כשפתאום מזהים אותך, כשהקול מקבל פתאום פרצוף", אומר דומינגז. "לא רק שמזהים אותך, אלא אנשים בטוחים שאתה החבר הכי טוב שלהם כי היית איתם בסלון והם צחקו איתך ובכו איתך כל ערב. הם באים אליך בצורה הכי בלתי אמצעית, ישר עם החיבוקים. זה מדהים לקבל ככה אהבה. את מדברת עם בן אדם שאנשים לא רצו להצטלם איתו בבר מצווה שלו! אף אחד לא רצה לגור איתי בקיבוץ בחדר. המעבר הזה בשבילי היה תיקון".
זה החלום, להיות מפורסמים?
דומינגז: "זה היה הצ'ק הכי טוב שרשמו לי – האהבה של האנשים בחוץ. וזה לא מובן מאליו".
סלוצקי: "הסדרה גם חיזקה את המותג הרדיופוני".
דומינגז: "אני בעיקר רציתי את הצ'ק, זה היה מאוד חשוב לי".
של האישור מהקהל?
דומינגז: "לא, הצ'ק של 'גולסטאר'. הכסף. זה מאוד חשוב לי. זה אחלה צ'ק".
אבל יש לזה גם חסרונות?
דומינגז: "לצ'ק? לא. ל-140 אלף שקל? לא ראיתי הרבה חסרונות לזה".
סלוצקי: "אתה קיבלת 140? אני קיבלתי הרבה פחות".
דומינגז: "תחליף סוכן".
עכשיו ברצינות. כשאנשים קופצים עליכם אין בכם חלק שנרתע?
דומינגז: "אני מתמסר, באמת. אני ממש אוהב לגעת באנשים".
סלוצקי: "לא, תורידי את זה".
דומינגז: "לא, לא! אני לא חנן גולדבלט, מציע להם תסריטים ברחוב ואחרי זה נוסע איתם הביתה ועושה איתם חזרות".
סלוצקי: "אני חושב שזו זכות גדולה, גם בגלל שזה קורה לנו בגיל ארבעים. לדעתי בגיל עשרים היינו חוטפים את זה אחרת לגמרי".
על הצ'ק מגולסטאר הם אמנם מדברים בפתיחות, אבל הפרסומים בתקשורת על המשכורות בתוכנית הבוקר גורמים להם לאי נוחות קלה. מדורי הברנז'ה דיווחו ביוני האחרון על העלאה של שלושים אחוז בשכרם של השניים עם חתימת החוזה החדש, והנשמות הטובות בתעשייה הרימו גבה. "אני לא מת על זה שכותבים את זה", מודה סלוצקי. "לא שזה הפריע לי, אני פשוט לא יורד לרזולוציות האלה. מעדיף לשמור על צניעות בקטע הזה".
דומינגז: "כשאנחנו חתמנו פה ברדיו, הכותרת ב'גלובס' הייתה 'המיליונרים החדשים', כי החוזה שלנו היה 4.5 מיליון שקל לשנינו לארבע שנים. עכשיו החוזה החדש גבוה בשלושים אחוז. אז מה, אנחנו מיליארדרים? לפי הכותרת ההיא, קנינו עכשיו אי".
קיבלתם על זה ביקורות?
דומינגז: "קיבלתי כמה טלפונים, גם מחברים וגם מקולגות מהתעשייה שאמרו 'וואו, לא ידענו שמרוויחים כסף ברדיו'. אז אתה אומר להם 'תראו, אנחנו עובדים קשה, מביאים הרבה כסף לתחנה, מגיע לנו'. למה שאני אתנצל? אין לי מה להסתיר. אנשים לא מאמינים שאנחנו בתחנה כבר בארבע וחצי. אבל אני צריך זמן להניע, אני מתחמם לאט. יש הרבה חומר לקרוא. אנחנו לא באים בשש, שש וחצי, מדפדפים בעיתונים ועולים לשידור. אנחנו מאוד משקיעים. נראה לי קצת חצוף לבוא בשבע, ללכת בתשע וחצי ולקבל את הכסף שאנחנו מקבלים. אז זה בגלל שלא נעים לנו, תכל'ס".
סלוצקי: "אתה לא נעים לך ממשהו? אתה כרגע חשפת את ההעלאה שקיבלנו. יוסי בניון בצ'לסי לא מרוויח ככה".
החוזה החדש מאפשר לכם לנשום קצת לרווחה, לשחרר את החרדות?
דומינגז: "להיפך, זה מעיר אותי דקה קודם כל יום. יש פה אנשים ברדיו ששמו עליך את הכל, אתה הסוס שלהם, וזה חתיכת מנוע. חתיכת מוטיבציה. אנחנו סוסי עבודה. בשנה שעברה לקחנו חמישה ימי חופש בשנה, וגם זה אחרי שהרדיו הכריח אותנו לצאת".
את הקרדיט על ההצלחה הם לא נותנים רק לגולסטאר. רדיו, הם אומרים, נמדד בטווח הרחוק. "זו עבודה מאוד סיזיפית", אומר סלוצקי. "זו נאמנות, והנאמנות שלנו לרדיו ארוכה יותר משנות הנישואים שלנו כרגע".
דומינגז: "אנחנו התוכנית הכי רווחית היום בארץ, וזה מה שנמדד. רייטינג מעולם לא שיחק תפקיד, כי שיטת המדידה בישראל היא בדיחה וכולם מודים בזה. זה גם לא יכול להשפיע על היצירה שלך".
אבל זה שאתם מביאים ספונסרים זה כן משפיע. אתם צריכים להתפשר על היצירה שלכם.
דומינגז: "אבל אני חושב שגם אנחנו וגם דידי הררי הצלחנו לפצח את השאלה של איך לעשות משהו מסחרי שיהיה גם בידורי, שיהיה גם פאן. זו חוכמה לא קטנה לגרום לאנשים לקנות תוך כדי חיוך, ואיכשהו זה עובד".
חלק גדול מהפאן הזה הוא הדמויות הקבועות בתוכנית, שאותן מגלם סלוצקי בכישרון רב. החיקוי המדהים שלו ליהונתן גפן הצליח להפיל בפח אפילו את דידי הררי, ששימש קורבן למתיחה בתוכנית. "הוא לקח את זה בכיף", אומר סלוצקי. "הוא גם מספר על זה בהרצאות. זו פעם ראשונה שהצליחו להפיל אותו".
דומינגז: "דידי הוא חבר אמיתי. כל היום אנחנו בוואטסאפ, היינו בחתונה של משה פרץ ביחד. זה שאנחנו לא באותה תחנה זה הדבר היחידי שמוזר".
מה יהונתן גפן חושב על החיקוי שלו?
דומינגז: "הייתה לנו פגישה איתו, והוא אמר לנו שאם אנחנו לא מפסיקים את הפינה הוא תובע אותנו".
סלוצקי (מחקה את גפן): "יש לכם מזל שאני בעד חופש הביטוי ושאני אוהב אתכם".
דומינגז: "הוא ביקש שנפסיק עם החיקוי ואמרנו לו שזה לא יקרה. אמרנו, 'אנחנו כן מוכנים שאתה תקליט בקולך האמיתי הודעה קצרה שתשודר לפני הפינה'. אנחנו עדיין מחכים לו שיבוא".
יש אנשים שנפגעים מהמתיחות הללו, כמו שקרה עם שדרני הרדיו מאוסטרליה שגרמו לאחות בית החולים של קייט מידלטון להתאבד.
דומינגז: "אצל דידי כיף לי לשמוע את זה, אבל זה לא משהו שאני הייתי עושה. זה כמו בתוכניות טלוויזיה. אני בחיים לא הייתי נכנס ל'האח הגדול', אבל מדי פעם אני צופה ונהנה".
לצד ההצלחה יש גם אכזבות: בתחילת 2013 הוחלט ב"רדיו קול רגע", התחנה שבה החלו השניים את דרכם, להפסיק את שידורי הסינדיקציה של תוכניתם ולהחליף אותם בתוכנית של טל ואביעד. "אני פשוט מצטער על הבוקר של האזור", אומר דומינגז. "אני לא מאמין בסקרים, אבל אנחנו יודעים שהרייטינג התרסק שם לגמרי וזה חבל לי. הם סבבה כמו שהם, אבל הם לא מתאימים לקהל של טבריה ומגדל העמק וקריית שמונה ועפולה".
סלוצקי: "אני בא מהצפון וזה הפתיח לכל שיחה עם בעל מוסך, עם אנשים ברחוב, בקניונים: 'איפה אתם?' הם כועסים עליי באופן טבעי".
"ילדים זה רוק'נרול"
הם אולי הכירו כרווקים רגע לפני שבירת הכוס – אבל 13 שנים אחרי, השניים כבר מתחזקים משפחות בורגניות למופת. סלוצקי נשוי ואב לחמישה, מתגורר בקיבוץ דגניה ב' ("בנינו שם צימר כדי להרגיש שאנחנו חיים בנופש") ודומינגז, נשוי פלוס שניים ועוד אחד בדרך, קבע את מקומו לפני חודשיים בהוד השרון אחרי נדודים מכפר תבור לתל אביב ורחובות. "התחתנתי עם אישה שאין קניון או 'ארומה' או 'זארה' שהיא לא ביקרה בהם", הוא מסביר, וסלוצקי משלים את המשפט: "'זארה' לא זר לה". לא ברור כבר מי הזוג הנשוי כאן.
לתחנה הם מגיעים כשבחוץ עוד חושך, מי מהמרכז ומי מעמק הירדן. "כשאני מתעורר בתל אביב, אחרי השקות ומסיבות, אני בדרך כלל מגיע הרבה יותר מרוסק ועייף", אומר סלוצקי. "אבל כשאני בא מדגניה אני קם בשלוש לפנות בוקר. אני, אחרי ארבע-חמש שעות, כבר משתעמם מהשינה".
דומינגז: "סלוצקי בקילומטראז' שלו הקיף כבר את צדק".
עם חמישה ילדים, אתה בטח לא ישן כמה שנים.
סלוצקי: "לא, לא, הם ישנים טפו-טפו-טפו. כשאני ישן אף אחד לא יכול להעיר אותי".
דומינגז: "מאחת עד ארבע אחה"צ לא מעירים את אבא. הילדים מסתכלים על השעון ואומרים לי 'אבא, כבר אחת, אתה חייב ללכת לישון'. זה כיף לא נורמלי. בארבע אני קם והיום מתחיל מחדש, עד 23:00".
סלוצקי, זה לא נראה לך צירוף מקרים מוזר שכשהכרתם היית רווק, ועכשיו יש לך חמישה ילדים?
דומינגז: "אני רוצה להגיד שאני לא הייתי שותף פה למה שקרה אצלו בבית".
סלוצקי: "רק לפני שנה הוא ביקר אצלי בפעם הראשונה".
דומינגז: "זה התחיל בגולסטאר, שפתאום גילינו אחרי יותר מעשר שנים שלא הייתי אצלו בבית. זה לא שהיה פה מתח בינינו או אישיו, פשוט לא יצא. המשפחות שלנו לא מתערבבות".
אתם גם רבים לפעמים?
סלוצקי: "יש מתיחויות כמו בכל מערכת יחסים. אבל לא היו מכות, לא זרקנו אחד על השני דברים. הכעס מתבטא בנתק בוואטסאפ לכמה שעות. אז ברור שכועסים".
דומינגז: "אנחנו פשוט אנשים כל כך שונים. אני אגרסיבי, סלוצקי לא. אני אימפולסיבי, סלוצקי לא. הוא אוהד מכבי, אני אוהד מכבי חיפה. הוא ממוסד, קבוע, מצא את המקום שלו, ואני בודק את השירות של עקוב אחריי של רשות הדואר. אנחנו מבלים במקומות שונים לגמרי. אני חושב שהדבר המשותף העיקרי הוא הזיכרון מהקיבוץ, השורשים, וכל אחד לקח כיוון אחר משם".
הזיכרונות של דומינגז מילדותו בקיבוץ סאסא שונים לגמרי מאלה של סלוצקי בדגניה. לבית הילדים הוא הגיע מקריית אתא בגיל תשע, ממשפחה מרוסקת בשכונה המכונה "ז'בוטקסס". "זו היתה טראומה מוחלטת – באתי משכונה מאוד קשה, מכלום ושום דבר, לקיבוץ, לשפע המוחלט ולפערים הגדולים. לכל הילדים בקיבוץ היו שיניים בריאות", הוא נזכר.
סלוצקי: "אני לא חבר קיבוץ כבר יותר מעשרים שנה. אני אוהב את החיים הכפריים, אבל גם אינדיבידואליסט. גדלתי בלינה משותפת, עם כל השריטות שיש שם, אבל באישיות שלי אני לא יכול לחיות בקבוצה ככה".
דומינגז: "שומר הלילה היה האימא והאבא שלנו בלילות. כשרצית חיבוק, היה מגיע בחור גדול עם ג'יפ ורובה: 'ילד, מה הבעיה?'".
סלוצקי: "תמיד יש מטפלת שנותנת לך מכה על התחת ואומרת לך לסובב את הראש לקיר בצהריים. זה קטע שעד היום לא ברור לי. יש לי ילדים, ואני רוצה לפעמים שהם יישנו צהריים כדי לתת לי לנוח, אבל הקטע הזה של 'תסובב את הראש לקיר' זה קטע של מטפלות בקיבוץ. זו היתה תקופה אחרת לגמרי".
דומינגז: "לי שמו על הראש חומץ ונפט עם מטפחת נגד כינים במשך שנים, בכל פעם שהטיפול לא הצליח היו עושים לי קרחת בכוח, גם אם לא הייתי רוצה. אבל הקיבוץ הציל לי את החיים".
החיים האישיים שלהם, כנהוג בז'אנר, זולגים לא פעם לתוך התוכנית – ושניהם מודים שהאבהות הביאה להם קהל חדש של מאזינים. "עולם התוכן של רווקים הוא מגניב אבל מוגבל", אומר סלוצקי. "עולם התוכן של הורים הוא עשיר יותר כי יש עוד חיים בבית, ואתה גם תמיד יכול לחזור ולהיזכר ברווקות. גלעד כהנא אמר משהו שאני מסכים איתו לגמרי, שילדים זה רוק'נרול בטירוף. זה מאוד עולב להישאר כזה מין רווק שמעשן ג'וינטים ויושב בברים. אפילו חמי רודנר כבר לא שם".
אתם באמת מאוד מרוחקים מהברנז'ה, מהתל אביביות.
סלוצקי: "אני חולה על תל אביב. מבחינתי זו העיר הכי יפה בעולם, הכי מגניבה בעולם. פעם-פעמיים בשבוע אני חייב לבוא לפה, מכריח את עצמי לצאת. ברים, הופעות, חי את העיר".
אתם הולכים להשקות?
סלוצקי: "איפה שצריך להיות, הולכים. בעיקר עם הילדים, לעשות להם גוד טיים, לפגוש את כוכבי 'גאליס'. בשביל מה אנחנו חיים, תכל'ס?".
ממש קייטנת סלבס.
סלוצקי: "אלה גם החינמים הכי טובים, וגם ההורים נהנים מדנה פרידר".
ויש עוד ילדים בתכנון?
סלוצקי: "תראי, מהשלישי אמרנו שלא יהיו עוד, ומפה לשם התעוררנו עם חמישה. עכשיו, עם הקצבאות של לפיד, לא נראה לי שיהיו עוד".
דומינגז: "אני מבין שהבאת לאשתך ליומולדת התקן תוך רחמי".
סלוצקי: "האמת היא שאני שוקל לעשות עיקור, אבל יש לי דקירות כשאני חושב על זה".
דומינגז: "אני מחכה ליום שבו סלוצקי יסתפר".
סלוצקי: "אני מגדל את השיער מאז שהשתחררתי מהצבא. הייתי מוכן להסתפר בגולסטאר אבל לא נתנו מספיק. ביקשתי 100 אלף שקל, זה הכל. תראי כמה אני מוכר את עצמי בזול".
לגמרי בזול. עשירית ממה שקיבלה נינט.
סלוצקי: "טוב, אני באמת עשירית מנינט".
מזרחי זה המיינסטרים
דודו זכאי אמנם לא צועד במצעד הישראלי השנתי שהשניים ינחו בערב ראש השנה, אבל סלוצקי ודומינגז בהחלט לוקחים קרדיט על כמה מההצלחות המפתיעות של תשע"ג. "גם דני רובס וגם פבלו רוזנברג השמיעו לנו את הסינגלים לפני שהם הוציאו אותם ", מספר דומינגז. "הם שאלו אותנו מה התחושות שלנו, ואנחנו אמרנו לשניהם – זה להיט בטוח. היינו הראשונים שניגנו אותם, לא הפסקנו לדחוף אותם. עכשיו שניהם צועדים במצעד".
מי יככב שם השנה לדעתכם?
סלוצקי: "אייל גולן ממשיך להיות בשפיץ. קשה להזיז אותו משם. דודו אהרון ומשה פרץ גם הם בצדדים של השפיץ של הפופ הים תיכוני".
דומינגז: "לפני שהשנה התחילה עשיתי איזה הימור עם עצמי, רציתי לדעת אם יתממשו התחזיות שאמרו שהגל הים תיכוני יתנפץ על סלעי ההיסטוריה וכל מיני הגדרות כאלה. תאמיני לי, זה כבר המיינסטרים הישראלי. תסתכלו על המצעד, תסתכלו על האולמות".
הטעם המוזיקלי שלכם דומה?
סלוצקי: "יש ויש. שנינו אוהבים את בוב דילן וליאונרד כהן וטום ווייטס, אבל אחר כך מתפצלים קצת. אני יותר אלטרנטיבי, מאוד קיצוני. על גבריאל בלחסן אני שוקל לשבת שבעה עכשיו".
דומינגז: "אצלי הקיצוניות זה קרן פלס".
עד כמה יש לכם מנדט להשמיע בתוכנית אמנים אנונימיים, כאלה שלא נכנסים לפלייליסט של גלגל"צ?
דומינגז: "אנחנו עושים את זה כל יום. קחי דוגמה –יש טכנאי שעובד איתנו ברדיו, דן לזרוס, והוא הוציא שיר שלדעתנו צריך להיות מועמד לשיר השנה. הוא לא הושמע בשום מקום, ואם היית שומעת היית אומרת שזה ברונו מארס החדש. אנחנו משמיעים אותו בטירוף, אבל הוא לא קיים מחוץ לתוכנית שלנו. אם אני שומע שיר מגניב, אני לא עושה חשבון למי ניגן אותו, מתי ולמה".
הגישה הזו נובעת, אולי, מכך ששניהם גם מוזיקאים בדימוס שניגנו – כמה לא מפתיע – בשני הקצוות של הסקאלה המוזיקלית. בעוד שסלוצקי היה הסולן של להקת הרוק הבאר שבעית "עורב בטון", דומינגז ניגן בלהקת הפולק הגלילית "עשב בר" וגם הוציא אלבום סולו. "יש לי אלבום גנוז שהקלטתי לפני עשר שנים, מצאתי אותו לפני שלושה ימים", הוא מספר. "שמעתי אותו במטבח עם הילדים שלי ומה זה התרגשתי, היו לי דמעות בעיניים. אבל אמרתי לעצמי שאני לא שם. אני לא עולה על במות. זה התאים לפני עשר שנים".
סלוצקי: "הייתי שר עם רי"ש, כמו מני בגר. אימא שלי אמרה לי. אמרתי לה, 'אימא, אני לא רומני'. היא אמרה: 'ככה שרים!' אז שרתי, והיום אני שומע את זה ואומר שחבל שאי אפשר לעשות ניתוח להסרת הרי"ש".
דומינגז: "אנחנו היינו הלהקה שהופיעה הכי הרבה פעמים באותה שנה, 170 הופעות, ובכל זאת פשטנו רגל. לא הבנתי איך זה יכול להיות".
סלוצקי: "בשלב מסוים התחילו לחייב אותם על הבירות והצ'יפסים בבר שבו הם הופיעו".
דומינגז: :"אמרו לנו 'חבר'ה, זה לא מכסה את הכרטיסים'".
סלוצקי: "רציתי למות על הבמה. הרדיו בא בכלל מחלום של להיות רוקסטאר. עכשיו זה חוזר, אנחנו שרים עם אמנים לייב באולפן ואנחנו נהנים מזה. כרגע, מהמקום הזה, אני עוד רק חולם את זה. אבל שנינו חולמים לחזור לבמה".
ולטלוויזיה?
דומינגז: "בטח, עכשיו היינו חוזרים".
הייתם עוזבים את הרדיו?
סלוצקי: "לא, לא. רדיו זה לנצח. טלוויזיה זה סטוץ, וגולסטאר היה אחלה דבר, וכמו שדומינגז יגיד –"
דומינגז: "- הצ'ק. מאוד חשוב לי הצ'ק. אבל לעולם לא נוותר על הרדיו".
ומה עם לפצל כוחות? לעשות דברים גם בנפרד?
דומינגז: "לגמרי. סלוצקי הוא Human Box. הוא חקיין שבאמת אין דברים כאלה. אני כל הזמן דוחף אותו ברמה הפרטית: לך ל'בובה של לילה', לך ל'ארץ נהדרת'".
סלוצקי: "החיקויים זה 'ערוץ' בסלוצקי. זה חלק ממני, אני אוהב אותו ויכול להיות שאני אפתח אותו. אבל ברדיו אתה גם מביא את מי שאתה".
והיית עושה את זה בלעדיו?
סלוצקי: "אני כרגע מאוד אוהב את העשייה איתו, אז אני לא חושב על זה".
דומינגז: "אני אומר לו 'לך, תעשה. יש לך חמישה ילדים'".
סלוצקי: "יש לי תחושה שהוא מנסה להיפטר ממני. אבל אי אפשר לדעת, הכל עוד פתוח".
המצעד הישראלי השנתי ישודר בשישי ה-4.9 בין השעות 11:00-14:00 ב-mako, בערוץ 24 ובתחנות רדיו תל אביב, רדיו דרום ורדיו חיפה.