האם יש ערים גזעניות יותר מאחרות? האם יכולה להיות עיר אחת שתושביה גזעניים במיוחד, באופן יוצא דופן? זה נשמע חסר היגיון סטטיסטי, אבל זאת התדמית שנוצרה בתקופה האחרונה לעיר בת כ-200 אלף תושבים. עיר שלאורך רוב שנותיה הייתה מוכרת כאם המושבות, לא כאם ההדרה הגזעית.
מה קרה לפתח תקווה? אפשר לטעון שמה שתמיד קורה: זרים הגיעו לאזור, והמקומיים חשים איום. אבל בערים רבות חיים הרבה יותר פליטים - ערים כמו אשדוד, אילת, אשקלון. אז למה דווקא פתח תקווה? הסתובבנו בעיר כמה ימים ושוחחנו עם תושביה ועם מבקשי המקלט שחיים בה כדי להבין את מקור השם הרע. המסקנה: הרוב זה מלמעלה.
שונים אבל שונאים
ב-14 בנובמבר נרצח מול בניין עיריית פתח תקווה בביקיר עלי אדהם עבדו. עבדו, אזרח סודני שהיה בן 40 במותו, הגיע לישראל כפליט הנמלט מרצח עם - זכר לכך הייתה אצבע חסרה שאיבד כשעלה על מוקש. כאן בישראל בעטו בגופו ובראשו שני צעירים, דניס ברשיבץ בן ה-20 וקטין בן 16, עד שהתמוטט ונשאר מדמם תחת אחד העצים מול בניין העירייה. שלושה ימים לאחר שנאסף על ידי אמבולנס הוא נפטר מפצעיו בבית החולים בילינסון. חודש לאחר מכן הורשע שני תוקפיו בהריגה, למרות שעמדת המשטרה הייתה שמדובר ברצח. בפתח תקווה התקיימו באותם ימים הפגנות שקראו לגירוש הפליטים מהעיר.
ארבעה חודשים לאחר ההרג הזה, בכיכר המושבות – זה לא רחוק מזירת הפשע - גבר שיכור מתרוצץ מאושר תחת עצי התפוז. הפרחים הלבנים נופלים על פניו כשהוא נעצר לרגע תחת אחד העצים ומרים את הטלפון הנייד שלו למעלה אל הענפים. הגבר הוא פועל זר שעובד באתרי בנייה בארץ ועל המסך נראים פניה של אישה, בת זוגו או אמו, שמחכה לו במולדובה.
"הוא אומר לה: 'תראי מה יש לי ואין לך'", מפרשנת אולה, תושבת העיר שיושבת בשולחן הסמוך לזה של חבריו הפועלים המולדובנים. "'לי יש תפוזים ולך יש שלג. תריחי את הריח. אה, את לא יכולה, כי לך יש שלג ולי יש תפוזים'".
אנחנו יושבות עם החבורה הקבועה של הקיוסק. מוכרים כאן אלכוהול זול וגלידות רוסיות, שלוש בעשר. השעה תשע בערב והיונים שממלאות את הכיכר הזאת ביום כבר הלכו לישון. במקומן חולפים כאן גברים על אופניים חשמליים, מחזיקים בידיהם בקבוקי בירה או לאפות מאחת השווארמיות, המסעדות היחידות שפתוחות בשעה זו ברחוב חיים עוזר. הן וכמה מספרות של יוצאי אתיופיה שבוקעת מהן מוזיקה.
השולחן שלנו עומד תחת עץ תפוז. מסבירים לי שהעצים של כיכר המושבות מלאי פרי בגלל ההומלסים שמשקים אותם באלכוהול וניזונים מהם. בוריס, שמציג את עצמו כמוזיקאי, מחלק עוגה במזלג פלסטיק. איש שיכור שניסה קודם למכור בקבוק וודקה ליושבי הכיכר, וככל הנראה שתה אותה לבדו, נצמד לשולחן שלנו. בקבוק בירה נשפך על העוגה של בוריס. אנחנו אוכלים ממנה בכל זאת.
"הבחור הסודני שנרצח, שתדעו לכם שאני הכרתי אותו", אומרת דיאנה, אחת הקבועות. "הוא היה מגיע לפאב 'מדבד' (דוב ברוסית) ברחוב שטמפפר, קונה שתי בירות ורוקד מבסוט. בזבוב הוא לא יכל לגעת, בחור טוב שלא הזיק לאף אחד. הוא היה רוקד ככה, באימא שלי (קמה להדגים), כמו ילד. סתם רצחו אותו, סתם. בגלל שהוא שחור".
"זה לא היה רצח גזעני", אומרת אולה. "עורכי הדין שלהם אמרו שהם הגנו על הבחורה שישבה שם. הוא ניגש אליה שוב ושוב והם הגנו עליה".
"אבל למה לרצוח? תן כאפה, בעיטה. מי נתן לך את הזכות לקחת חיי אדם? לא משנה מי הוא ומאיפה הוא בא. הם צריכים לשבת בכלא הכי הרבה שנים שאפשר. רוצחים".
"בחור מסכן, לא מזיק לאיש", מסכים בן זוגה של דיאנה.
סשה מהשולחן של המולדובנים ניגש אלינו. הוא מתנדנד ועיניו מעורפלות. "זה הוגן או לא שהם בכלא?", הוא שואל את אולה.
"מצד אחד כן ומצד שני לא", היא עונה, "כי מצד אחד הם הגנו על הילדה ומצד שני אף אחד לא נתן להם זכות להרוג".
"הם אזרחי ישראל והוא לא", קובע סשה ומגהק.
"אז מה? גם למי שלא אזרח ישראלי יש זכויות", עונה אולה וסשה מניף את ידו בביטול.
"הם רק הגנו על הבחורה, לא קשור גזענות, כל דבר ישר גזענות", אומרת נינה, פנסיונרית עם חצי פנים משותקות אחרי שבץ שיושבת לידינו ומפצחת גרעינים. אין קונצנזוס בכיכר המושבות, אבל זאת לא תחושה של ביקור בבירת הגזענות. השנאה במינונים הרגילים. גם החמלה.
החוק על פי ברוורמן
הרבה לפני הרצח של עבדו עשתה לעצמה פתח תקווה שם רע של עיר גזענית שמסרבת לאורך שנים לקלוט תלמידים בני העדה האתיופית לבתי הספר שלה, או קוברת את עולי חבר העמים בחלקות נפרדות. כיום מושכים את האש מבקשי המקלט מאריתריאה ומסודן, שרבים מהם הגיעו לעיר לאחר ששוחררו ממתקן חולות: לאחר שנה בחולות חל איסור על פליטים לגור בתל אביב ובאילת, והם החלו להתפזר בערים אחרות. כמה אלפים מהם הגיעו לפתח תקווה.
לפי דברים שפרסם לאחרונה דניאל בלטמן ב"הארץ", בספטמבר 2015 דרש ראש העיר יצחק ברוורמן משר הפנים למנוע את כניסתם של פליטים לפתח תקווה. בשנה שעברה פרסמה ירדן סקופ ב"הארץ" כי העירייה הערימה קשיים על רישום ילדי הפליטים לגני ילדים באמצעות דרישות המנוגדות לחוק.
בפברואר השנה, בהקלטה שהגיעה לידי אתר "וואלה", ראש העיר ברוורמן נשמע אומר כי "אתה עובר בכיכר המייסדים, אתה רואה חבר'ה שחורים שותים בירה. לא נעים". שבוע לאחר מכן נותקו מחשמל וממים דירות רבות המאוכלסות על ידי מבקשי המקלט, מה שהותיר אנשים רבים - כולל משפחות עם ילדים ותינוקות - ללא מים חמים בעיצומו של החורף. ברוורמן, שהניתוק נעשה בהוראתו, טען כי הסיבה היא מלחמתו בבעלי דירות מפוצלות.
כשבועיים לפני הניתוקים כתב ברוורמן בפייסבוק שאם יהיה צורך הוא "ימנע בכוח כניסה של עובדים זרים לעיר". כחודש לפני הניתוקים נתן ראש העיר לייק לתגובה בפייסבוק שבה כונו הפליטים הסודאנים "קופים". אבל אולי באמת אין שום קשר בין הדברים.
לפני כחודש עתרה האגודה לזכויות האזרח בישראל לבית המשפט המחוזי בלוד בעניין ניתוקי החשמל והמים שיצאו לפועל 48 שעות לפני הדיון. האגודה ביקשה וקיבלה צו מניעה זמני שעצר את הניתוקים. השופטת דפנה בלטמן קדראי כתבה: "יש די בחומר שצורף לבקשה בכדי להוכיח כנדרש לעת הזאת כי בבסיס המדיניות של המשיבה (עיריית פתח תקווה) עומדים לכאורה שיקולים שאינם רק שיקולי מסוכנות".
דירות רבות של מבקשי מקלט נותרו מנותקות מחשמל וממים מכיוון שהניתוק בהן בוצע לפני שהוצא צו המניעה. השבוע התקיים דיון נוסף לגבי העתירה וניתנה הארכה לשבוע נוסף על מנת שיתאפשר לאגודה לזכויות האזרח להגיש עתירה חדשה, גורפת, נגד מדיניות הניתוקים של העירייה. במהלך הדיון אמר נציג העירייה כי מדיניות הניתוקים אינה מכוונת נגד מבקשי המקלט (זאת למרות שבשני שלישים מהדירות המנותקות גרים פליטים), אלא שראש העיר ברוורמן ניצל את העובדה שהעירייה פועלת בנושא ולכן התבטא כי מטרת הפעולות לגרום למבקשי המקלט לעזוב את העיר.
בכתבות שפורסמו בעקבות רצח עבדו צוטטו תושבי פתח תקווה בהתבטאויות שהפגינו אדישות לגורלו של הנרצח במקרה הטוב, וגזענות כלפי הפליטים האפריקאים במקרה הרע. בינואר, כשהמשטרה עצרה צעיר סודאני שפרץ לדירה ותקף מינית נערה בת 12, הרוחות סערו והתוקף נתפס כמייצג של קהילה שלמה (אם כי מאוד קטנה: בפתח תקווה מתגוררים רק מאות פליטים סודאנים). מפגינים נושאי שלטים האשימו את ראש העיר באוזלת יד.
עו"ד רמי גרינברג, איש ליכוד וחבר מועצת העיר מטעם האופוזיציה, נראה בהפגנות והתבטא בחריפות נגד ראש העיר ונגד מבקשי המקלט והיחס הטוב שהם מקבלים לשיטתו מהעירייה. ראש העיר מצדו שיגר מכתב לשר הפנים, שרת המשפטים והיועץ המשפטי לממשלה ובו איים לקחת את החוק לידיים: "אם לא תיקח המשטרה את החוק לידיים, תעשה זאת העירייה כראות עיניי, ואני מתריע בפניכם כי רף הסובלנות של תושבי העיר הולך וקטן לנוכח האדישות של גורמי האכיפה".
גן לילדים מסוימים
בקלטות של מצלמות האבטחה מזירת הרצח של עבדו נראים תושבי העיר החולפים על פני הפצוע בלי להושיט עזרה או להזעיק אמבולנס. לגמרי הולם את הדימוי הרע, אבל איך נראים החיים בעיר מנקודת מבטם של הפליטים מאפריקה?
בבית קפה שהוא גם דוכן פיס, לא רחוק מהקיוסק הלילי של כיכר המייסדים, יושב סמואל אברהם בן ה-39. הוא הגיע לישראל מאריתריאה לאחר שנמלט משירות צבאי ללא שכר וללא שחרור באופק (הגיוס לצבא אריתריאה הוא חובה, והשירות יכול להימשך אפילו עשר שנים). כשהתחתן הבין שלא יוכל לקיים משפחה ללא משכורת ונמלט. אשתו הגיעה אחריו והם מגדלים כאן שתי בנות.
אברהם עובד בבית אבות, בעיקר בלילות. בתחילת שנת הלימודים הנוכחית, כשבני הזוג רצו לרשום את בתם הקטנה לגן, העירייה דרשה הצהרה של בעל הדירה שלהם במעמד עורך דין כי הדירה שבה הם מתגוררים אינה מפוצלת – בקשה תמוהה אך מקובלת בפתח תקווה, כפי שדווח בחדשות ערוץ 2. עתירה לבית המשפט המחוזי מרכז שהגיש אברהם עם משפחה אחרת, בסיוע המוקד לפליטים ולמהגרים, גרמה לעיריית פתח תקווה להודיע כי תשבץ את הילדים בגן מיוחד שיבנה לצורך זה. הגן אכן נבנה והוא משמש אך ורק כ-20 ילדי פליטים. רק לשם יכולים ההורים לרשום את ילדיהם, גם אם הם נאלצים לעשות בכל בוקר את דרכם מהקצה השני של העיר.
"הגננות, ישראליות, הן נפלאות ועושות כל מה שיכולות עבור הילדים שלנו", אומר סמואל. "יש פה אנשים טובים ורעים, כמו בכל מקום. אני חי בפתח תקווה מעל שש שנים ולא נתקלתי כאן בגזענות מיוחדת. הגזענות מגיעה מלמעלה. זאת טעות ומדיניות גרועה להרחיק את הילדים שלנו מילדים ישראלים. איך ילמדו את התרבות המקומית? למשל, כשבאתי לישראל אף אחד לא לימד אותי ששבת הוא יום קדוש ואסור להרעיש. אני הפרעתי לאנשים וזאת אולי סיבה לחיכוכים בין הפליטים לישראלים: אנחנו לא מכירים את התרבות. אבל קולנו לא נשמע, רק קולות של הקיצונים. קולות של הצועקים, כמו מירי רגב ואיילת שקד, שבאו לדבר עם אנשים וסיפרו שקרים עלינו. מה שהיה בדרום תל אביב, עושים עכשיו בפתח תקווה".
תמיד הרגשתי שרוב בני האדם הם גזענים. אתה אומר שהם המיעוט.
"אם הייתה גזענות בקרב רוב בני האדם, לא היינו יכולים לשבת פה".
אברהם מחווה לעבר בית הקפה בתנועת ראש בדיוק כשנכנס מכר שלו, מישהו שחזר מחולות ולא חזר מאז לעצמו. מפעם לפעם הוא צועק ומניף ידיים. אף אחד מהיושבים בקפה לא מתרגש או מתייחס.
"אני חושב שרוב בני האדם פשוט לא יודעים עלינו כלום, ומה שזר לך מפחיד אותך", אומר אברהם. "אבל כאן זה מגיע מהעירייה עצמה וזה העניין. אלה לא האנשים".
ראש העיר הוציא הוראה לנתק את החשמל מדירות בעיר. הוא טוען שזה לא נגד הפליטים, אלא כדי להילחם במפצלי הדירות. מה אתה חושב על זה?
"זה שקר. יש לי חבר שחי בדירה לא מפוצלת וניתקו לו את החשמל. ובכל מקרה, אם בעלי הדירות הם הבעיה, למה אנחנו צריכים לשלם על זה את המחיר? הרי לא משאירים לנו ברירה אלא לשכור דירות כאלה. בעל דירה שאצלו הכל לפי החוק רוצה צ'קים, רוצה תעודת זהות כחולה. לנו אין לא את זה ולא את זה, ומי שמנצל את זה הם האנשים שלוקחים במזומן, שלא מבקשים צ'קים, מפצלים דירות ולוקחים אלפי שקלים תמורתן. אבל איזו ברירה יש לנו? אשתי בהריון עכשיו ואנחנו חייבים למצוא דירה יותר גדולה, ומי שלא מפצל לא רוצה להשכיר".
היו הפגנות בעיר שדרשו לסלק אתכם. האשימו אתכם בפשעים ובהפיכת פתח תקווה לעיר לא בטוחה. אחרי הרצח של עבדו, אתה לא פוחד?
"אני לא מרגיש בטוח, אבל אני לא פוחד ללכת ברחוב. אני אומר לעצמי תמיד שישראל היא מדינה דמוקרטית, שהרוצחים הועמדו לדין. באריתריאה זה לא היה קורה, לכן כאן אני בטוח. שם זה מוות ודאי עבורי".
החזירות מחייבת
"יש לפתח תקווה שם של עיר גזענית, אבל זה לא מרגיש ככה", אומרת קסניה, בשנות ה-20 לחייה. היא נשואה לדיוויד (השמות בדויים לבקשתם), מהגר עבודה מניגריה. הם נישאו לא מזמן בארצו לאחר כמה שנות זוגיות ולפני כמה שנים עברו לגור בשכונת קרול, שכונה ותיקה ופחות מבוססת בפתח תקווה.
"בהתחלה גרנו בתל אביב, בשכונת התקווה, וכל יום תקפו אותנו", היא מספרת. "עם דיוויד ניסו ללכת מכות, להתסיס אותו. מזל שהוא אדם רגוע. לי צעקו 'זונה', 'שרמוטה' ו'למה ניגרי, לא יכולת לפחות ללכת עם אתיופי?'. לא רציתי לחיות עם זה וככה עברנו לפתח תקווה, אבל לחפש דירה היה מאוד קשה. הייתי מגיעה קודם כל לבד, ורק אם הדירה הייתה נראית לי הייתי קוראת לבן זוגי. לא רציתי שהוא יעבור את הגיהינום של תגובות בעלי הדירות אליו. כשמצאנו את הדירה בפתח תקווה שאלתי על זה את בעלת הדירה, והיא אמרה לי שכל מה שמעניין אותם הוא שאנחנו נשואים ושלאף אחד לא אכפת מהצבע שלו".
ומה נהיה?
"באמת ככה. ארבע שנים אנחנו חיים בתוך אוכלוסייה של רוסים, אריתראים ומרוקאים, ומעולם לא חווינו גזענות".
ראש העיר אמר שלא נעים לראות שחורים שותים בירה. מה חשבת על המשפט הזה?
"זאת הערה מופרכת. רוב השותים הם דוברי רוסית ישראלים או זרים, ולפעמים קבוצות של נערים בני העדה האתיופית. אנחנו גרים במרכז העיר, ולעתים רחוקות תראי את הפליטים יושבים ושותים בירות. אין להם זמן לזה, הם עובדים במלא עבודות".
אז למה ברוורמן אמר את זה לדעתך?
"ראש העיר שלנו רוצה לטהר את העיר, להראות שהוא בצד הנכון. אבל ההערות שלו מייצרות אלימות והוא עצמו נותן לגיטימציה לאלימות הזאת".
פחדתם להסתובב בעיר אחרי הרצח של עבדו?
"ברור שכן, אבל בסופו של דבר מדובר בקבוצה קטנה של גזענים, כמו שהייתה כנופיה של רוסים שהכו אתיופים בתחילת שנות ה-2000. דיוויד ואני בדיוק דיברנו הבוקר על החיים שלנו בפתח תקווה לאור השם הרע שלה, והסכמנו שאנחנו עצמנו לא חווינו גזענות".
קסניה מספרת על חברים מניגריה שגרים בדירה מחולקת. כדי לעבור מהסלון לחדר השינה הם צריכים לצאת מהבניין, למצוא את עצמם בחניה של סופרמרקט, להיכנס בדלת אחרת ולעלות לחדר השינה. בכלל, מוטיב הדירות המחולקות חוזר על עצמו בכל מקום שמדברים על מבקשי המקלט. "מעל אימא שלי יש דירה מחולקת שגרים בה לא יודע כמה חבר'ה אריתראים", מספר יניב שעובד בבסטה בשוק. "יש לה נזילות ובעיות צנרת כל הזמן כי הדירה לא בנויה להחזיק כמות כזאת של אנשים. הם לא אשמים, הם חיפשו מקום לגור בו, אבל בעל הבית שלהם מניאק. הוא מה אכפת לו? גובה סכומי עתק על חצי מטר ואותו אי אפשר להשיג. בחו"ל. זה מעורר אנטגוניזם כלפי הדיירים, כי בני האדם תמיד מחפשים אשמים, מישהו להוציא עליו את התסכולים. יש פה מישהו חזיר שמנצל חולשה של אחרים, ומי נדפק מזה? החלשים".
שמאלני דפוק רגיל
ולאדי דבוייריס, רופא שיניים בן 34, גר באם המושבות. הוא אינו פליט מאפריקה, אבל גם הוא זכה לגינויים מצד מארגני ההפגנות נגד הפליטים. "אני גר בשכונה טובה יחסית, בניינים חדשים, חבר'ה ישראלים צעירים", אומר דבוייריס. "מולנו זה שכונת קרול, ומה שקרה זה שכמה חבר'ה מתוך השכונה הזאת התעוררו פתאום והתחילו לכתוב בפייסבוק, לתלות מודעות, להסתובב בשכונה שלנו עם האוטו ולכעוס, להתריע על גן שבונים בשכונה שלהם לילדי הפליטים. אבל בהפגנה הכי גדולה שלהם היו 40-30 איש. הם הפגינו במקום שמיועד לזה, רק שאף אחד לא שם לב אליהם אז הם זזו לצומת, ניסו לחסום אותו. נראה שחבר המועצה ההוא, רמי גרינברג, תומך בהם ומחמם אותם".
מה קרה לך אישית עם מארגני ההפגנות?
"הם פרסמו קריאה להפגנה בדף הפייסבוק של השכונה שלי, האשימו את הפליטים בהשתלטות על העיר. אני האשמתי אותם בגזענות ומשם הדרך הייתה קצרה לקריאות כמו שמאלני, אידיוט, דפוק. השיח הרגיל. שוב, לעומת 200 אלף תושבי פתח תקווה, כמה עשרות זה כלום. הבעיה היא שעל גל השנאה הזה רוכבים חברי המועצה באופוזיציה שמתכוננים לבחירות".
חבר המועצה רמי גרינברג, אתם רוכבים על גל שנאה?
"אני לא רוכב על כלום, אני במאבק הזה למען התושבים הרבה לפני המסתננים. בחיים לא תפסו אותי על גזענות, וברוורמן חמש דקות מדבר ואומר את המשפט המבזה הזה על השחורים. בכלל, הבעיה של מרכז העיר היא לא המסתננים אלא ההזנחה של התשתיות שאחראי לה ברוורמן. בגלל ההזנחה מכירי הדירות ירדו, הוותיקים עזבו ונכנסו המסתננים שחיים בדירות מפוצלות שמשכירים להם בכלום כסף".
בהרבה מאוד כסף.
"בסדר. אני זה שהוביל את המאבקים נגד מה שקורה במרכז, אני רשמתי את השלטים, הבאתי את המאגפון ובשום שלב לא שמעו אותי אומר מילה גזענית. אנחנו מאשימים את העירייה, לא את המסתננים".
אבל מה הבעיה עם הפליטים?
"מסוכן ללכת ברחובות. אחרי הצהריים הם מסתובבים, שותים בירות, משתכרים. העסקים נסגרים כי מפחדים להסתובב במרכז העיר".
הסתובבתי כמה ימים במרכז העיר ולא ראיתי את כל מה שאתה מתאר. גם התושבים עצמם אומרים שזה לא נכון.
"לא יודע איפה הסתובבת. את רואה מלא אתיופים, סליחה, אריתראים, והם יושבים עם ילדות אתיופיות וקורות תופעות מזעזעות שהורסות את החברה שלנו, או בני מיעוטים מכפר קאסם שבאים ומנצלים בנות מרוסיה שהתמכרו לסמים, מסכנות".
בכל זאת עושה רושם שאתם רוכבים על גל השנאה הזה לקראת הבחירות.
"ברוורמן הוא שמאל קיצוני יפה נפש".
פייסל סידיק, 32, פליט מסודן, מצביע על בניין העירייה. "כאן רצחו את החבר שלי", הוא אומר. "היום לא יושבים כאן יותר לדעתי, והמשטרה מקפידה שלא ישתו בחוץ אלכוהול". תשע שנים הוא בארץ, מכונאי רכב, מדבר עברית טובה. בסודן נכלא בטענה שהמעיל שהיה על גופו נגנב מהצבא. סידיק הוכנס לכלא, אך קצין בכיר שהיה מביא את הרכב שלו לטיפולים אצלו דאג שישוחרר והסביר לו שלא בגלל המעיל הוא נכלא אלא מפני שהוא שייך למיעוט הנרדף בסודן, העם הדרפורי. סידיק ברח לישראל, נכלא במתקן חולות ומאז ששוחרר שוכר דירה בעיר עם חברים. כל אחד מהם משלם 2,300 שקלים לחדר.
"אני אישית מרגיש את הגזענות כל יום", אומר סידיק. "בכל פעם שאני עובר ברחוב בלילה יש חבר'ה שבועטים באיזו אבן לעברי ואז אומרים 'סליחה, לא ראיתי'. הגזענות כאן ובדרום תל אביב היא אותה גזענות, והמקור שלה הוא היחס של הממשלה כלפינו. זה מה שמשפיע על האזרחים. ראש העיר של פתח תקווה הוא בדיוק כמו מירי רגב שכינתה אותנו סרטן וכמו מאי גולן שקוראת לנו בשמות גזעניים. הם עושים עלינו הון פוליטי, כמו אלי ישי לפני הבחירות. אנחנו כדור במשחק שלהם ואנחנו באמצע וסובלים".
משהו תמיד בוער
השעה 11 בלילה ובעל הקיוסק שבו אנחנו יושבים מתחיל לעשות סימנים של תזוזה. מכירת האלכוהול תיפסק בעוד כמה דקות. מולנו גבר קוטף ילד מהידיים של אימו ורץ איתו, אלוהים יודע לאן. האם, אישה צעירה שבעלה שוכב משותק בדירתם מזה שנתיים, ממשיכה לעשן ולעמוד לצד בחור לבוש חליפת אדידס עם שרוולים מקופלים.
"בוא הנה, בלאט", צועק שיכור. מולו רץ בחור אתיופי מהמספרה ליד, חוזר על הקללות ברוסית. השיכור משנה כיוון ורץ לקראתו ונראה שעומדת להתפתח פה תגרה, אבל השניים מתחבקים וצוחקים. ניידות מכבי אש עוברות ואולה נראית מודאגת: הן נעות לכיוון הבית שלה.
"תמיד משהו נשרף בעיר הזאת", אומר אלכסנדר. "כן, אבל תדעי לך שאין כמו פתח תקווה", אומרת לי אולה. "פתח תקווה היא מרכז הארץ, לב הארץ. לא תל אביב, לא רמת גן, פתח תקווה שלנו". מהשולחן הסמוך של הפועלים המולדובנים נשמעת נחירה עזה ואני נפרדת לשלום מכולם.
תגובת חזי חקאק, דובר עיריית פתח תקווה: "מדיניות העירייה אינה מכוונת נגד עובדים זרים, אלא נגד בעלי דירות המפצלים דירות באופן לא חוקי וגורמים לסיכון חיי אדם באמצעות חיבורי חשמל ותשתיות אחרות באופן המסכן חיי אדם ועובדה היא שאפילו בית המשפט התיר לעירייה להמשיך בפעולות אקטיביות לשמירת החוק באופן התואם את הוראות גורמי האכיפה.
"תמוה שדווקא כלי תקשורת מרכזי ומשפיע מתעלם מעבירות קשות על החוק הנעשות על ידי בעלי דירות המסכנים חיי אדם - וניזון מגורמים מטעים ומוטים אשר מלעיטים באמירות פופוליסטיות שגויות- כל מי שמוכן לשמוע. צר לנו שהתובעים, קרי האגודה לזכויות האזרח, אינם באמת רוצים לסייע למבקשי המקלט ונמנעים לפעול מול בעלי הדירות המפוצלות אשר מסכנים את חיי הדיירים ובהם חרדים, חילונים משפחות חד הוריות, מבקשי מקלט ועוד. העובדה בשטח היא שרק 65 אחוז מהדיירים הינם מבקשי מקלט. שוכרי הדירות נאלצים להמשיך להתגורר בדירות מפוצלות וללא תנאים מינימליים מאחר וידם אינה משגת להתגורר במקום ראוי ושאינו מסכן את חייהם. מדובר בניצול ציני של מעוטי יכולת שנופלים קורבן לבעלי דירות שבצע הכסף הוא שמנחה אותם.
"חובתו של ראש העיר למנוע פגיעה בחיי אדם על ידי עצימת עיניים מהפקרות הבאה לביטוי בעבירות על החוק האוסר פיצול דירות. רק לפני חודשיים ארעה שריפה בדירה מפוצלת שגבתה קורבן בנפש. במידה והיו קורבנות נוספים בנפש מה אז היו טוענים הגורמים השונים ובהם האגודה לזכויות האזרח שמטפלת באוכלוסיות מוחלשות?
"יצוין כי פתח תקוה כמו ערים אחרות מתמודדת עם אזלת היד של רשויות המדינה בקביעת כללי קליטה ואכלוס של העובדים הזרים, באופן היוצר מתח פנימי רב כפי שקרה בתל אביב ובערים אחרות. ראש העיר התריע על כך בפני המפכ"ל, השר לביטחון הפנים ושרת המשפטים. ראש העיר מביא את הנושא בפני הגורמים האוכפים ובהם משטרת ישראל, יחידת עוז ורשות ההגירה לטובת טיפול מעמיק בבעיה הלאומית המורכבת אשר הגיעה לפתחו.
"בתוך כך בשל העובדה כי בטחונו של כל תושב ותושב בפתח תקוה הינו בראש סדר העדיפויות העירוניות - ראש עיריית פתח מקיים מפגשים פרטניים עם תושבים. במפגשים התושבים מביעים את חששם הכבד מפני חלק קטן מהעובדים הזרים בעיר וסיפרו על המתח הרב הנגרם מתוך כך במקומות הבילוי בשעות הלילה. באותו מפגש מדובר - ראש העיר השיב להם בכך שתיאר את אשר הוא שומע מפי התושבים בעיר. הטענה כי מדובר באמירה גזענית איננה משקפת בשום צורה את דעותיו ואת התייחסותו השוויונית והטיפול של ראש העיר במגוון אוכלוסיות בעיר ובהם חרדים, דתיים, חילוניים, עולים חדשים, עובדים זרים ונוספים.
"האצבע קלה על המקלדת אבל האמת בפועל הרבה יותר מורכבת ודורשת מחשבה וטיפול יעיל כאשר תחת ידי העירייה טיפול ב-260 אלף תושבים מכל מגוון הדעות, הדתות הרצונות והדרישות".
באשר לטענותיו של מר גרינברג: "אנו מתפלאים על האמירה המוזרה הזו שהרי רמי גרינברג שימש כעוזרו האישי והראשי של ראש העיר הקודם איציק אוחיון. בפועל הוא היה תקופה ארוכה האיש החזק בעירייה. חלק מהפעולות שבוצעו אז היו בניגוד מוחלט לעמדתו של איציק ברוורמן ששימש כחבר מועצת העיר.
"על פי דוח מבקר המדינה נבנו עשרות מבנים וניתנו שטחים רבים לעמותות כאלו ואחרות על ידי העירייה בתקופתם של ראש העיר הקודם ועוזרו. היום העירייה ובראשה ראש העיר מנסים להתמודד עם הבעיה הקשה הזו על פי דרישות מבקר המדינה.
"לגבי 'שמאלן יפה נפש' - רק להפנות את תשומת לבכם אל ההפגנות בהנהגת רמי גרינברג נגד ראש העיר איציק ברוורמן על כך שהוא פותח גני ילדים למבקשי המקלט - האם אין גבול לצביעות?!".
תגובת עו"ד טל חסין מהאגודה לזכויות האזרח: "ניתוק גורף מחשמל וממים על גבם של שוכרים מאוכלוסיות מוחלשות, בעיקר מבקשי מקלט אפריקאים, הוא מהלך קיצוני וחסר תקדים. עיריית פתח תקוה אינה הרשות המקומית הראשונה המתמודדת עם התופעה המצערת של פיצולי דירות, אבל היא היחידה שנחושה לעשות שימוש באמצעי אכיפה אגרסיבי ודרסטי. לעירייה יש אמצעים אחרים להתמודד עם עבירות בנייה, מול בעלי הנכסים, בלי לפגוע במאות בני אדם, ובהם ילדים. אם העירייה תתעקש לפסוע בנתיב הדרקוני והדורסני הזה, ולחדש את הניתוקים מחשמל וממים, חובתה לדאוג להם לדיור חלופי".