ביום רביעי האחרון חגג אהוד ברק את יום הולדתו ה-72 בניו יורק. זו הייתה חגיגה מצומצמת מאוד, אבל גם שמחה מאוד. נכחו בה אשתו, נילי פריאל, בתו המוזיקאית ענת ניר, המתגוררת בעיר, וגם כמה חברים. ברק בילה את זמנו בתפוח הגדול כמו שהוא אוהב: קצת טיולים רגליים, קצת תרבות, קצת הרצאות. אבל לרגל יום ההולדת, החליט הפעם ראש הממשלה ושר הביטחון לשעבר לפנק את עצמו גם במתנה מושקעת במיוחד – חמש דירות במגדלי ICON TLV בפינת הרחובות אבן גבירול ומאנה בתל אביב, בסכום של כ-12.5 מיליון שקל.
מקורביו מספרים שההד התקשורתי הרב סביב הידיעה על רכישת הדירות, שיחוברו לבית אחד, לא ממש ריגש אותו, אפילו קצת הצחיק. לשיטתו של ברק, הוא לא חייב דין וחשבון לאיש. "זה כסף פרטי שלי ושל רעייתי וזכותי להשקיע אותו במה שאני רוצה", אמר למקורביו השבוע, "לא לקחתי אגורה מקופת המדינה. על כל דולר שאני מקבל, אני משלם 51 סנט למדינה. נילי ואני חושבים שההשקעה הכי טובה היא בנדל"ן, וכך עשיתי".
אלא שגם אם ברק בוחר להתעלם מהזמזום, אחרים מתקשים להישאר אדישים אל מול התמונה המתבהרת: קודם הגיעה הדירה הגרנדיוזית במגדלי אקירוב, ואחריה שמועות על אורח חיים הנובורישי – ועם עסקת הענק האחרונה כבר אי אפשר להתעלם מהעובדה שלקיבוצניק לשעבר ממשמר השרון יש הרבה מאוד כסף. המון. כזה המאפשר לו ולאשתו נילי לחיות חיי פאר ולחרוך את הגלובוס במסעות הרפתקניים שגם אנשים שעבדו כל חייהם בעמדות בכירות במגזר הפרטי לא מפנטזים עליהם. לשם המחשה, רק במאי האחרון טיילו בדרום קוריאה, במונגוליה וגם בחוף המערבי. מאוחר יותר טסו לשווייץ (כולל ועידת דאבוס, שבה השתתף ברק), ובהמשך ברוסיה, באפריקה, בגרמניה (כולל ועידת הביטחון במינכן) ובפסטיבל הסרטים בקאן, אליו הוזמן ברק כאורח. לא מזמן נוסף לרשימה גם טרק של מספר שבועות בצ'ילה.
הגלגול החדש שלו כאיל נדל"ן, כך נראה, מאפשר לגנרל והפוליטיקאי לשעבר לפצות את עצמו על כל השנים שבהם שירת את המדינה – ומספק לו את כל שדרוש כדי להגשים את החלומות הישנים.
"לפוליטיקאים כמוהו בסיום הקדנציה תמיד יש את החשש שלא ימצאו את דרכם מחוץ לחיים הציבורים", מסבירה אשת תקשורת בעלת היכרות מעמיקה עם ברק. לטענתה, הוא הצליח לדלג בקלילות מעל המכשול הזה, ולברוא את עצמו חדש כאיש עסקים. "אהוד עשה כאן בשנים האחרונות סיבוב נדל"ן מאוד מוצלח והוא מבין טוב מאוד איזה ערך יש לתדמית של יזם. הפרסום האחרונים על הדירות, לפחות מבחינת קהל הקוראים של החברים בעולם החדש שלו, העולם העסקי, הוא טוב לו. אותו קהל שקורא את פרטי העסקות מבין שהוא עשה דיל לא רע. שהוא באמת מבין בזה. זה נראה בהתחלה כפרסום לא טוב לכאורה, ובטוח שברק הוא לא זה שיזם אותו, אבל לדעתי הוא דווקא עושה לו טוב".
אז מאיפה הכסף?
כידוע, זו אינה הפעם הראשונה שעסקאות הנדל"ן הראוותניות של ברק מושכות אליו אש צולבת. אחרי הפרסומים על מכירת דירתו בפרויקט אקירוב למיליונר טדי שגיא ב-26.5 מיליון שקלים, ואחרי שרכש שתי דירות ב"מגדלי אסותא" שברחוב ז'בוטינסקי בתל אביב בסכום של שמונה מיליון שקלים, עלתה ביקורת ציבורית חריפה על אורח החיים מנקר העיניים של המנהיג לשעבר. אלא שהיום, כשהוא כבר ממוקם בנוח רחוק מספיק מעינו הבוחנת של הציבור, נותרת בעיקר השאלה: מאיפה הכסף? בהתחשב בעובדה שרוב חייו של ברק הוקדשו לקריירה צבאית ופוליטית, מסקרן מאוד להבין איך ומתי הוא הספיק להרוויח אותו.
"המקפצה העסקית הכי טובה בישראל בדרך לעשות כסף היא להיות פוליטיקאי, ואת זה מוכיחים שלושת ראשי הממשלה האחרונים: ביבי, ברק ואולמרט", מסביר עו"ד אלדד יניב, יועצו האישי וראש מטהו של ברק לשעבר, "מהרגע שהם סיימו להיות ראשי ממשלה, עם חשבון בנק די מדולדל, הם הפכו למיני טייקונים. זה לא במקרה שצחי הנגבי עובד על הצעת חוק שתאפשר לבעלי תפקידים לשעבר להבליט בחייהם העסקיים החדשים את התואר הקודם שלהם. ברק, כמו האחרים, לא הגיע לתפקיד כאיש עסקים. גם הכהונה שלו לא הפכה אותו לכזה. אבל היא כן נתנה לו ולכל השאר מפתח להרבה מאוד דלתות בארץ ובעולם. מנהיגים ישראלים הם מאוד מוכרים במדינות כמו אפריקה ומזרח אירופה לשעבר, והם מחברים בקלות רבה בין אנשי עסקים ושליטים.
"גם בראיון שנתן מנכ"ל הבנק השוויצרי לא מזמן הוא אומר בבירור שברק הוא אדם שיש תור לפגוש אותו, ושהוא יביא את כל הקליינטים. לאנשים האלה יש ביד אחת את המעמד כבעלי תפקידים לשעבר, והם מקפיד להתראיין ולהרצות בתור 'לשעבר' שעוד עשוי לחזור, אבל ביד השנייה הם מייצגים כל מיני קבוצות עסקיות. אפשר לקרוא לזה מתווכים ואפשר לקרוא לזה גם מעאכרים. כשאנשים חושבים שתחזור לתפקיד בעתיד - הם נענים לחיזורייך. על התיווך הזה משלמים".
מהי צורת התשלום?
"זה יכול להיות תשלום חודשי קבוע ובונוסים על הצטיינות ויכול להיות בדרך אחרת. הרווחים הגדולים, בסופו של דבר, הם בונוסים של מיליוני דולרים על עצם הנעת המהלך והחיבור בין האנשים".
את דרכו לעבר המיליונים החל ברק בשנת 2001, עם סיום כהונתו כראש ממשלה. הוא העניק הרצאות באמצעות סוכנות "הארי ווקר", בה הוא מיוצג עד היום. השכר הראשוני עמד על כ-30 אלף שקלים לשעה, אך בשנים האחרונות, לאחר שכיהן כשר ביטחון, הסכום קפץ ל- 70 עד 100 אלף דולר לשעה (לא כולל תשלום מלא על מלון, טיסות ונסיעות).
מאז השתלב במגוון חברות בתפקידים שנעים על הטווח המעורפל שבין "יועץ למנכ"ל" ל"נשיא ללא תפקיד". מבחוץ ייתכן שזה נשמע חסר בסיס, אך האמת היא שמדובר בתפקידים מרכזיים וחשובים, שחברות ענק מוכנות להשקיע בהם הרבה. בפועל, ברק מעניק לחברות ייעוץ והכוונה, בכך שהוא מצייר בפניהן את המצב הפוליטי, החברתי והכלכלי נכון לעכשיו - במזרח התיכון בפרט ובעולם בכלל - ובכך מסייע להן לגבש את המהלכים העסקיים שלהן. הניסיון שלו כשר ביטחון מוסיף לו ידע רב בטכנולוגיה מתקדמת, במערכות אבטחה ובנושאי פנים נוספים, שגופים רבים חולמים שנים ארוכות לקבל אליהם גישה.
כך, למשל, רק החודש מינה אותו הבנק השווייצרי הבינלאומי "יוליוס בר", שפתח נציגות גם בישראל, כ"יועץ לענייני גיאופוליטיים" למנכ"ל החברה הבינלאומית, בוריס קולרדי. בראיון ל"דה מארקר" הסביר מנכ"ל הבנק, סטפן קמפ, כי "חשוב לגופים פיננסיים לדעת מאיש מבפנים וממי שהיה בעולם הפוליטי שנים רבות, מה קורה מאחורי הקלעים, אילו דיונים נמצאים על סדר היום, מה קורה באזורים שונים של העולם - ולנצל הזדמנויות במקומות אלה. העובדה שברק היה שר הביטחון, בעל ידע והיכרות בעולם ה-IT והטכנולוגיה בנושאי אבטחה יכולה לסייע מאוד. כשהמנכ"ל שלנו מגיע לאירוע עם ברק, זה דבר חשוב ביותר לחברים בקהילה היהודית".
כאמור, כחלק מסל האחריות של ברק בתפקידיו השונים הוא גם יוצר קשרים חיוניים בין החברות לבין אנשי מפתח באיזור. קשרים ששווים הרבה מאוד כסף. כך, למשל, מיד עם סיום תפקיד כראש הממשלה, מונה ליועץ ליו"ר ענקית מחשבים הבינלאומית אי-די-אס (EDS). תפקידו בחברה, סיפרו מקורביו, היה לנתח תהליכים סוציו-פוליטיים במזרח התיכון ולסייע לחברה "בפתיחת דלתות" לשווקים ברחבי העולם – כלומר, בהרמת טלפונים לחברים ותיקים וקביעת פגישה. על המשרה החלקית הזו תוגמל ברק במאות אלפי דולרים בשנה, אך תוך זמן קצר עזב את החברה בשל חילוקי דעות. במקביל, הפך ברק באותן שנים הפך לשותף בקרן ההשקעות האמריקאית אס-סי-פי (SCP), שבבעלות איש העסקים ווינסטון צ'רצ'יל (כן, זה השם). ברק פעל לגיוס משקיעים עבור החברה שמאתרת חברות טכנולוגיות מסחריות הזקוקות להשקעה, ועל פי פרסומים תוגמל ב- 400 אלף דולר בשנה עבור התפקיד. במקביל, צורף ברק כחבר בצוות הבכיר של המכון האמריקאי ללימודים אסטרטגיים (CSIS).
עד שנת 2007, חמש שנים לאחר הקמתה, התקרבו הכנסותיה של חברת "אהוד ברק בע"מ" ל-30 מיליון שקלים. ב-2004, הוקמה גם חברת "קרדו - פיתוח עסקים בע"מ", כשותפות בין "אהוד ברק בע"מ" ובין עו"ד דורון כהן, מקורבו וגיסו לשעבר. שנה מאוחר יותר מונה ברק לתפקיד הסמלי "נשיא ללא תפקיד" בחברת "גילת-סאטקום" לתקשורת לוויינית, ופרש כשבעה חודשים לאחר מכן, כשהחברה הנפיקה מניותיה בבורסה, עם רווח של 900 אלף שקל. במקביל, שימש גם כחבר דירקטוריון בקרן ההון סיכון "תמיר-פישמן" – שוב, בשכר של מאות אלפי שקלים – ואף שימש במקביל כיועץ למספר גופים, ביניהם: חברת הנדל"ן "קנדה ישראל", הקרן השווייצרית סי-אם-איי (CMA) לניהול כספי קרנות גידור, קרן ההון סיכון "סטאר ונצ'רס" וחברות נוספות.
בשנת 2007, שלושה ימים בלבד לפני שמונה לתפקיד שר הביטחון, העביר ברק את מניות חברת "אהוד ברק בע"מ" לבנותיו. מבקר המדינה דאז, מיכה לינדנשטראוס, מתח ביקורת חריפה על התנהלותו והדגיש כי על שר למכור או להחכיר את מניותיו בעסק לאדם שאינו קרוב שלו. בסוף אוגוסט 2012 הודיעה חברת "אהוד ברק בע"מ" (כמו גם חברת "אלומה ייעוץ אסטרטגי", שברק החזיק במחצית ממניותיה), על פירוק מרצון. עורך דינו, נבות תל צור, הסביר אז כי מדובר בהחלטה משותפת של ברק ושל מבקר המדינה.
"עכשיו הוא רוצה לעשות חיים"
עם חזרתו של ברק לפוליטיקה, נטש שר הביטחון את עסקיו הפרטיים. אבל לא לגמרי: במרץ 2012 חשף עיתון "הארץ" כי ברק מחזיק במניות בשווי מאות אלפי דולרים בחברה אמריקאית לציוד צבאי בשם "סיאלום טכנולוגיות", שאף הצהירה על כוונה לפתח את עסקיה בשוק הישראלי. מקורבי ברק טענו אז כי המניות מדווחות ומוחזקות באופן חוקי, וברק המשיך בתפקידו, אך בנובמבר 2012 מאס בביקורת הציבורית המתמדת, הודיע על תחושה מיצוי ועזב את הפוליטיקה. מאז, כמעט ולא ראינו אותו.
"נשבר לו מזה שניסו כל הזמן לפגוע בו ובאשתו באופן אישי", קובע נחרצות אחד מחבריו של ברק, "פשוט נכנסו לו לוורידים. הוא החליט להגיד שלום, להיעלם מהרדאר ולעשות דברים שהוא לא היה מסוגל לעשות כששירת בצבא או כשהיה בפוליטיקה. והוא לא מצטער לרגע. סוף סוף יש לו זמן לקרוא ספרים, לטייל, לבלות זמן איכות עם אשתו, וגם עם הבנות שלו והנכדים".
עם פרישתו, אחד מאלו שייעצו לו להוריד פרופיל היה ברק סרי, יועץ התקשורת שלו דאז. "חשבתי שלאור הרקורד שלו כראש ממשלה, כשר בטחון וכשר חוץ, זה לא מכובד עבורו להתרוצץ בין ערוצי תקשורת ולהתראיין על עניינים שונים", הוא אומר, "האמנתי שהכי טוב מבחינתו זה להוריד פרופיל ולתת לציבור להתגעגע אליו. הסברתי לו שבשתיקה יש משהו מכובד".
לאחד מחבריו שפגש אותו באחרונה, אמר ברק: "אני שמח שאני כבר לא בעולם הפוליטי. יכול להיות שהייתי צריך לפרוש הרבה לפני". ובאמת, נראה שניגוד לרבים אחרים – הוא יודע ליהנות מהנוחות שמביא איתו הסטטוס "לשעבר". רוב הזמן, מעידים מקורביו של ברק, מוקדש לבילוי זמן איכות זוגי עם אשתו, נילי פריאל (70). פריאל, אשת שיווק ויחסי ציבור מכפר סבא, הייתה אהובת נעוריו של ברק, אך השניים לא הפכו לבעל ואישה אז. במקום זאת, התחתן ברק עם נאווה כהן, אותה הכיר במהלך שירותו הצבאי, ונולדו להם שלוש בנות: מיכל, עורכת דין, שותפה במשרד עורכי הדין ברק-גיט, שהתגרשה לא מזמן מבעלה, זיו לוטנברג; יעל, מהנדסת תעשייה וניהול, הנשואה למיכאל, וענת, מוזיקאית, זמרת ומורה לפסנתר, המתגוררת כאמור בניו יורק עם בעלה, יועד ניר, צ'לן. ביולי האחרון השיקה ענת את אלבומה הראשון, "מציירת צבעים", הכולל עשרה שירים שאותם כתבה והלחינה. לשניים ארבעה נכדים, וברק משקיע בהם רבות. "הוא סבא נהדר", מעיד עליו חבר קרוב, "קשור מאוד לנכדים שלו".
באוגוסט 2003 נפרדו נאווה ואהוד, במהלך שהדהים את טורי הרכילות. ארבע שנים מאוחר יותר נישא לנילי בטקס מצומצם בדירה שבפרויקט אקירוב, בין פינת האוכל לפסנתר הכנף היוקרתי. בין האורחים בחתונה היו אמו של ברק, אסתר (שנפטרה בינתיים, בגיל 100), ושלושת אחיו: מולי (שמואל), ד"ר לסוציולוגיה, רובי (ראובן) ואבינועם ברוג, המנכ"ל והבעלים של המכון לסקר השווקים MARKET WATCH. אף אחד מהאורחים, אם תהיתם, לא הביא צ'ק.
כשבע שנים מאוחר יותר, הזוג ברק-פריאל קרוב מתמיד. פריאל לקחה על עצמה לסייע לברק ולהוריד ממנו את העומס והיא זו שמנהלת את ענייניו. "הכל עובר דרכה", מספרת מקורבת לזוג, "כל סדר היום, הבקשות והפניות". כשהם לא עובדים, השניים כאמור נוסעים ברחבי הגלובוס, תמיד יחד. "הם כמו חיילים משוחררים שמגלים עולם", אומר חבר של ברק, "יש ביניהם אהבה גדולה שאני מאחל לכל זוג צעיר. אין דברים כאלה".
ביוני האחרון עצרו ברק ופריאל בארצות הברית, שם התארח ברק אצל שר ההגנה האמריקאי לשעבר, ליאון פאנטה, ואף השתתף במסיבת יום ההולדת האינטימית שנערכה לרגל יום הולדתו ה-90 של שר החוץ האמריקאי לשעבר, הנרי קיסנג'ר. למסיבה, שנערכה בבית המלון "רידג'ס" בניו יורק, הוזמנו רק שני זרים: ראש ממשלת צרפת לשעבר, פרנסואה מיטראן, ואהוד ברק. עוד נכחו: ביל והילארי קלינטון, קולין פאואל וג'ון קרי. אובמה שלח ברכה מצולמת. "אהוד בקשר טוב עם קיסנג'ר, והרבה להתייעץ איתו בנושאי חוץ וביטחון", מסביר מקורב לברק, "הם נחשבים לידידים קרובים מאוד".
כיום, ברק ופריאל מתגוררים כיום בקומה ה-14 של מגדלי גינדי בשדרות שאול המלך בתל אביב. ביתם משתרע על פני כ-220 מטר מרובע, ושכר הדירה הוא כ-25 אלף שקל בחודש, לא כולל דמי ניהול חודשים של 7,000 שקלים. מחוץ לבית ישנם מאבטחים של השב"כ, שמלווים אותו גם בנסיעותיו בארץ ובחו"ל. "הוא אישיות שיש עליה איומים והאבטחה עליו צמודה ביותר", מסביר חבר, "הוא לא מת על זה אבל אין לו ברירה".
ביתו הנוכחי, אגב, קטן במחצית מדירתו הקודמת באקירוב (שהיתה למעשה שתי דירות שחוברו יחדיו והתפרשו על פני שטח של 420 מטר). "נילי היא זו שאחראית על עיצוב הבית, בדיוק כמו שהיא אחראית על רכישת בגדים לאהוד", מגלה חבר קרוב לשניים, "אהוד הוא לא סטייליסט. הוא בא מהצבא. בבית הוא מתלבש פשוט: גי'נס, חולצה כחולה או לבנה, וסט שחור. שניהם מארחים למופת. אהוד הוא אדם שכשמתחברים אליו, הוא חבר הכי טוב שאתה יכול לאחל לעצמך. הוא מדבר בגובה העיניים, מאוד חברותי וגם יש לו חוש הומור ויכולת לחקות אנשים. הוא ממש האנטיתזה לטיפוס נהנתן או שחצן. הוא פשוט אדם שרץ למרחקים ארוכים, ומאוד מחושב. ההחלטה שלו לרכוש דירות נבעה מכך שהתשואה שיקבל מנדל"ן תהיה גבוהה הרבה יותר מזה שהכסף ישכב לו בבנק".
סדר היום של ברק משתנה: אם הוא בארץ, לרוב יתעורר בסביבות השעה חמש-שש בבוקר, יקרא עיתונים, יאכל ארוחת בוקר עם מוזיקה קלאסית ברקע, ולעיתים - אם הלו"ז פנוי - יתאמן כשעתיים על ההליכון בביתו, כחלק מדיאטה שהחל בה (שוב) באחרונה. "לאהוד יש חיבה לאכול וגם נטייה להשמין", מסביר חבר קרוב, "הוא לא אנין טעם, לא תראה אותו כמעט אוכל במסעדות יוקרתיות. הוא כל הזמן נלחם במשקל, לא כל כך בהצלחה".
כשברק מתפנה מעיסוקיו המקצועיים, הוא מקדיש את זמנו לשלל תחביבים. ראשית, הוא מרבה לקרוא: ספרי פיסיקה, כימיה, מתמטיקה, ביוגרפיות של מנהיגים. מי שסיים בעברו תואר ראשון בפיסיקה ובמתמטיקה באוניברסיטה העברית ותואר שני בהנדסת מערכות כלכליות באוניברסיטת סטנפורד אף לוקח כיום קורסים של אוניברסיטת סטנפורד באינטרנט, על נושאים כמו אבולוציה וגוף האדם, מדע ורפואה. מדי ערב הוא יוצא להליכה רגלית של כשעה וחצי ביחד עם נילי, ונצפה לא פעם במהלך צעדות נינוחות ברחוב אבן גבירול. בהמשך הערב הם צופים בסדרות קומיות בבי.בי.סי או מבקרים באופרה, בקונצרטים או בתאטרון – ולקינוח, ברק מנגן בפסנתר, אחד מתחביביו הגדולים. בין המלחינים האהובים עליו: רחמנינוב, באך ולהבדיל - "אתניקס".
כשיש לו זמן פנוי, נהנה ברק לפרק ולהרכיב שעונים ומנעולים, וגם לצפות בתוכניות ריאליטי דומת "האח הגדול" ו"לה לה לנד". אם אחרי כל הפעילות הזו עוד נשאר לו זמן, הוא משקיע אותו בכתיבת הביוגרפיה שלו. מועד פרסום: לא ידוע. "אם תראי אותו עכשיו תראי שהוא פורח, טוב לו", מסכם מקורב לברק, "הוא החליט שהוא רוצה לעשות עכשיו חיים".
יעמוד לצדו של נתניהו במפלגה חדשה?
אז מה צופן העתיד לברק? ובכן, בטוח שלא רק נדל"ן. למעשה, מאז הודיע לפני למעלה משנה על החלטתו לפרוש מהחיים הפוליטיים, הוא מעולם לא היה מבוקש יותר. בנוסף לתפקידו בבנק השווייצרי, דיווחה בחודש שעבר CIFC, חברה לייעוץ פיננסי לנותני אשראי הנסחרת בבורסה האמריקאית, על מינויו של ברק כדירקטור במשרה חלקית. הוסיפו לכך את הכסף שהוא מרוויח מייעוץ לחברות נוספות ומהרצאות, כמו גם את הקצבה הנדיבה לה הוא זכאי מדי שנה כראש ממשלה וכרמטכ"ל לשעבר (יותר מ-400 אלף שקל) - ותבינו שעתידו מובטח.
למרות ההצהרות על ניתוק מחיי הציבור, ברק שומר בחשאי על קשרים חמים מאוד עם ראש הממשלה, בנימין נתניהו. הבכירים נפגשים לעיתים ואף משוחחים ארוכות בטלפון ומחליפים רעיונות. "ביבי מאוד מעריך את ברק, את הלויאליות שלו", טוען גורם המכיר היטב את הקשר בין השניים, "הוא תמיד החשיב את שיקול דעתו של אהוד ואת הניסיון הביטחוני שלו ואהב לשמוע את התייחסויותיו לגבי סוגיות בוערות כמו איראן והמשא ומתן עם הפלסטינים. הוא תמיד ידע שברק לא יסכן אותו אותו. הם לא רק מדברים על פוליטיקה. יש ביניהם שיחות נפש, על המשפחה, על מוזיקה קלאסית, על ספרים, היסטוריה. מה שמחזיק את מערכת היחסים ביניהם היא הדיסקרטיות. ברק מעולם לא הדליף את השיחות שלו עם ביבי ולא תקף אותו, גם כשפרש מהחיים הפוליטיים. אם לביבי יימאס מהשרים ומחברי הכנסת שמחשקים אותו בליכוד והוא יקים מפלגה חדשה, כפי שעשה בזמנו אריק שרון עם קדימה, ברק יהיה לצידו".
האם זה אומר שאהוד עשוי לחזור לפוליטיקה? כרגע, מקורביו שוללים זאת. "לא פינקו אותו בחיים הפוליטיים, ובעולם דווקא מכבדים אותו מאוד", אומר אחד מהם, "הוא נחשב למומחה ביטחון בעל שם בכל מקום שאליו הוא מגיע. אז למה לו?" חבר אחר טוען שהכל עניין של טיימינג. "בגדול אין לו געגועים לפוליטיקה", הוא מסכים, "אבל צריך לזכור שהכול נזיל. אם ביבי יקרא לו לדגל, ברק יתייצב לצדו כמו חייל ממושמע".
בפני ראש הממשלה הנוכחי, מספרים, ברק גם מרחיב בדיבור על הצורך בהגעה להסכם עם הפלסטינים, ואף לא שולל הפרדה חד צדדית. "לפני הרבה שנים הזהרתי מהמצב שבו ישראל תהיה בבידוד מדיני וכלכלי אבל לא התייחסו אליי ברצינות", אמר בשיחות עם מקורביו, "היום רואים שצדקתי. כל המתקפות על קרי הן חסרות תועלת ורק מזיקות. ההתנתקות מהפלסטינים היא אינטרס לאומי, גם במחיר של הפרדה חד צדדית".
בינתיים, ברק שומר על קשרים טובים וחמים עם צמרת הממשל האמריקאי. "בממשל מעריכים מאוד את יכולת הניתוח האנליטית והאסטרטגית שלו", מסביר גורם במשרד הבטחון, שמצוי בקשר קרוב עם ברק, "החל מנושא התקיפה באיראן - שברק התנגד לה ודעתו התקבלה, וכלה בדעתו על המצב באפגניסטן, בעיראק ובמצרים. הם סומכים על הדעה שלו כאיש צבא וביטחון שהיה הראשון שהוציא את צה"ל מהבוץ הלבנוני, ורואים בו דמות ישראלית שכדאי לדבר איתה כדי להבין את מה שמתחולל במזרח התיכון".
רק פצע פתוח אחד בחייו של ברק הורס את האידיליה הזאת - ושמו פרשת הרפז. ההתמהמהות בפתיחת החקירה נגד הרמטכ"ל לשעבר, גבי אשכנזי ונגד שאר המעורבים הפרשה, מקוממת אותו מאוד. באחרונה, אף שיגר מכתב ליועץ המשפטי לממשלה, יהודה ויינשטיין באמצעות פרקליטו, כדי לברר את הסוגיה. ההחלטה לפתוח בחקירה משולבת של מצ"ח והמשטרה מפיחה בו תקווה, שהדין ימוצה עם מי שניסה לפגוע בו. "הוא היה מאוכזב מאוד מכך שראש אגף החקירות במשטרה דאז, יואב סגלוביץ, לא הורה על פתיחת חקירה בפרשה", הדגיש מקורב מאוד לברק, "חשוב לו מאוד שהצדק ייצא לאור ושלא יטאטאו את הפרשה הזו מתחת לשטיח. בעניין הזה הוא יילך עד הסוף". לחבריו הקרובים אמר ברק באחרונה כי לא ינוח ולא ישקוט עד שהמעורבים בפרשה יעמדו לדין".
אולי הביטוי "חברים קרובים" הוא קצת מרחיק לכת, שכן לברק אין בעצם הרבה חברים. מעטים מאוד נחשבים לאנשי סודו. החבורה הקרובה אליו ביותר כוללת לוני רפאלי, בעלה של המיליארדרית ליאורה עופר (שנפרד ממנה לאחרונה), את עמי פדרמן, מבעלי מלונות דן ואת דורון כהן, גיסו לשעבר. חבר קרוב נוסף הוא השר לשעבר שלום שמחון. "אהוד הוא אדם חשדן על סף הפראנואיד, ולרוב סומך רק על עצמו", מספר אחד מחבריו, "החברה הכי טובה שלו היא נילי. הוא לא ממהר להתחבר לאנשים ולתת בהם אמון. לו ולביבי יש תכונות דומות. יש לו מעט מאוד חברים במעגל הקרוב, שרק איתם הוא מתייעץ".