"שלום, הגעתם לארגון להב"ה – למניעת התבוללות בארץ הקודש. אם את בקשר עם גוי וזקוקה לעזרה מיידית, הקישי 1. אם אתם מכירים מישהי שנמצאת בקשר עם גויים ורוצים לעזור לה, הקישו 2. אם אתם מכירים גוי שמתחזה ליהודי או שמטריד בנות יהודיות או שאתם רוצים למסור לנו על מקומות בעייתיים אשר יוצרים בעיית התבוללות, הקישו 3". כך, בקול גברי מרגיע ובטוח, נפתח המענה האוטומטי של קו המלשינון שמפעיל מזה שנה ארגון להב"ה. לחיצה על מקש 7 תשמיע לכם "שמות של גויים שמטרידים בנות יהודיות", רובם ככולם ערבים. בנוסף, תוכלו למצוא שם גם את מספרי הטלפון שלהם ואת העיר שבה הם מתגוררים. מה אתם אמורים לעשות עם המידע הזה? זה כבר עניין שלכם.
להב"ה הוא ארגון הימין הקיצוני המדובר במדינה, אבל בכל הקשור למידע על אודות הארגון רב הנסתר על הגלוי. למעשה, מדובר בארגון קש שאינו רשום ברשם העמותות ואינו מוכר על ידי המדינה. מאחוריו עומדת שורה ארוכה של רבנים קיצוניים המטיפים לאפליית ערבים, מנהיג כהניסט עם צבא של פעילים שברגע האמת הוא מתכחש אליהם ועמותה בשם הקרן להצלת עם ישראל, שמשמשת כגב הכלכלי של להב"ה, ושאליה מוזרמים כספי התרומות המיועדים לארגון הצללים.
אבל רגע לפני שנכנסים לסיבוכים המשפטיים, כדאי לעמוד על אופיו של הארגון – הפעילות הנמרצת של ארגון להב"ה בשבועות האחרונים לקראת חתונת מורל ומחמוד מנסור הראתה איך הוא משתמש בגבולות הפרוצים של חופש הביטוי כדי להפיץ מסרים של הסתה, שוביניזם וגזענות, המעודדים צעירים לביצוע פשעי אלימות וטרור על רקע לאומני. מאות אנשים הגיעו להפגנה שארגנו אנשי להב"ה בסמוך לאולמי שמש אדומה בראשון לציון, שסוקרה על ידי צוותי חדשות מהארץ ומחו"ל. חלק גדול של המפגינים לבשו את חולצות הארגון, עם הסמל הרשמי שבבסיסו מגן דוד צהוב בוער. לא עבר זמן רב עד שהחלו קריאות כמו "מוות לערבים", "מוחמד מת" ו"כהנא חי", וההפגנה גלשה לפסים אלימים. שבעה פעילי ימין נעצרו במהלך ההתפרעויות על ידי כוחות השיטור הכבדים שהוצבו במקום.
ההפגנה זכתה לגינויים מכל קצוות הקשת הפוליטית. "גילויי ההסתה מקוממים ומדאיגים", אמר הנשיא ריבלין ביום החתונה. הרב בני לאו טען כי "ארגון להב"ה מעוניין להשליט משטר טרור דתי", וקיבל גיבוי מרבנים נוספים. נפתלי בנט אמר, "אני מתנגד ליצירת פרובוקציות מהסוג שראינו בימים האחרונים, זה רק מביא ריחוק ופילוג", והוסיף כי ארגון להב"ה "תרם להתבוללות יותר מכולם בשנים האחרונות". אליו הצטרף גם דני דיין, יו"ר מועצת יש"ע לשעבר, שאמר כי "נישואי תערובת זה עניין איום ונורא. יחד עם זאת, צריך לשבור את הידיים והרגליים למפגינים. להתערב באירוע משפחתי של מישהו אחר?"
"אם היה פה מלצר ערבי הוא היה מחפש את בית החולים הקרוב"
בין המפגינים הרבים שהתקבצו מחוץ לאולם השמחות התהלך אחד, בן ציון (בנצי) גופשטיין שמו, האיש שהקים את ארגון להב"ה. לצדו צעד עורך הדין הצמוד שלו, הפעיל הקיצוני איתמר בן גביר. גופשטיין, בן 45, נאלץ לאייש בהפגנה את משבצת המבוגר האחראי, זה שתפקידו לדאוג שההמון הזועם יציית להוראות המשטרה ויימנע מהתבטאויות שחורגות מגבולות החוק. בעברו היה חבר מועצת קריית ארבע ותלמיד של הרב כהנא, שאף חיתן אותו ואת אשתו ענת. עד היום לומד גופשטיין בישיבת הרעיון היהודי של כהנא, ולדבריו מקבל קצבת אברך מהמדינה. לאחרונה הגיח פעמים רבות בתקשורת – למשל כשאמר למגישת הטלוויזיה הערבייה לוסי אהריש "את לא אמורה להיות כאן" במהלך התכנית "שיחת היום", או כשאמר בתכנית הרדיו של גבי גזית ש"מורה ערבי לא יכול לשמש דוגמה".
לאורך השנים הסתבך גופשטיין לא מעט עם הרשויות. בצעירותו נפתחו נגדו תיקים בגין הפרת סדר, תקיפה וחבלה ברכוש ערבים. שנים לאחר מכן נעצר בחשד להכאת ערבים בעיר העתיקה ופעם נוספת בחשד להתפרצות להר הבית ולהכאת שוטר. לאחר ההתנקשות ברב כהנא, נעצר עם פעילים נוספים בחשד לרצח שבוצע כנקמה בשני ערבים. בשנת 1994 בילה במעצר מנהלי עקב פעילותו בתנועת כך, שהוצאה מחוץ לחוק לאחר שהוגדרה כארגון טרור.
לפני פחות משנה נכח גופשטיין בחתונה אחרת – זו של בתו. צוות צילום של חדשות ערוץ 2 תיעד את החתונה, אליה הגיעו אורחים רבים מנוער הגבעות, ובמהלך הטקס פצחו במחול חסידי כשפניהם רעולות, תוך שהם מנופפים סכינים באוויר ושרים את הפסוק "זכרני נא" המבטא רצון לנקום באויב. במהלך החתונה ציין גופשטיין את המקום הראוי מבחינתו לערבים באירוע שכזה. "בוא נגיד שאם היה פה מלצר ערבי הוא לא היה מגיש את האוכל", הוא אמר לכתב אוהד חמו, "הוא היה מחפש את בית החולים הקרוב".
את להב"ה הקים גופשטיין לפני ארבע שנים. לפני כן היה מעורב בארגונים אחרים שנלחמו בתופעה, כמו למשל יד לאחיות, ארגון שהוקם על ידי הרב כהנא. פעילות הארגון כוללת, בין השאר, הפצת עלונים וכרזות המזהירות ערבים להתרחק מיהודיות, חלוקת מפות המסמנות עסקים שבהם עובדים ערבים, הנפקת תעודות כשרות לבתי עסק שמעסיקים יהודים בלבד, קמפיינים להעלאת המודעות לתופעה ועוד.
בין היוזמות הראשונות של להב"ה ניתן למנות את מכתב הרבניות מ-2010, עליו היו חתומות 27 נשות רבנים, שקראו לבנות ישראל לא לצאת עם גויים, לא לעבוד איתם ולא לעשות שירות לאומי לצדם. "החיים שלך לא יחזרו להיות כפי שהיו, ואת תשומת הלב שכל כך ביקשת יחליפו קללות, מכות והשפלות", נכתב שם. ארגון להב"ה לקח חלק פעיל גם במכתב הרבנים, שקרא לבעלי דירות לא להשכיר אותן לערבים, ואף הפעיל קו חם לדיווח על מוכרי דירות לערבים.
"אנחנו מצפים לנקמה"
חלק גדול מפעילות להב"ה מוקדש ליחידת ה"קומנדו" של הארגון, שמטרתה לסייר בשכונות מעורבות ולסכל כל נסיון מגע בין ערבי ליהודייה, גם אם מדובר בשיחה תמימה. "אנחנו מסתובבים באזורים שמועדים לפורענות, כאלה שגויים מגיעים אליהם כדי להתחיל עם בנות יהודיות", מסביר מאיר דוד קופרשמיט בן ה-22, פעיל בולט בארגון שהפנה אלינו גופשטיין ושלמד גם כן בישיבת הרעיון היהודי. "בימי חמישי בלילה אנחנו יוצאים עם החולצות שלנו לפאבים בכיכר ציון ובמקומות אחרים בירושלים ולרוב הנוכחות שלנו מספיקה. רואים אותנו ויודעים מה המצב. אם אנחנו רואים בחור ובחורה יושבים יחד והוא נראה לא יהודי בדיבור, במבטא או בלבוש – שזה בדרך כלל אומר שמן בשיער – אנחנו ניגשים אליהם ושואלים אם הכל בסדר. משם אנחנו שואלים אותם אם הם שמעו על התבוללות, מביאים את השיחה לשם".
לעתים יגיעו פעילי הארגון לזוג ספציפי עליו נמסר להם מידע דרך קבוצת הוואטסאפ או הפייסבוק של להב"ה. כשזה קורה, בדרך כלל מתלווה אליהם הנשק הסודי של הארגון, המכונה "הקוסם", הוא הרב אריה לר. "הוא מסביר להם כמה חמור לצאת מהעם היהודי, שיש שושלת של 3,000 שנה ואסור לקטוע את זה באבחת חרב. אני לא יודע מה הוא אומר להן בדיוק אבל לרוב הוא מצליח והבחורה עוזבת את הבחור".
במסגרת אחת הפעולות המורכבות ביותר של הקומנדו, חולצה צרפתייה יהודייה מבית בעלה במרוקו ב-2012 כשהיא בחודש התשיעי להריונה, במבצע מיוחד שמומן על ידי איש העסקים הצרפתי ז'יל טייב, לאחר שאמה של האישה פנתה לנציגי הארגון, כך טוען גופשטיין. לטענתו, האישה נאספה מהכפר בו שהתה בזמן שבעלה היה מחוץ לבית, הוברחה לשדה התעופה ועלתה על טיסה לספרד. לאחר מכן הגיעה לישראל וילדה את תינוקה. הסיפור זכה לסיקור בערוץ 7 הדתי, ב-NRG ובכלי תקשורת נוספים. כאשר ביקשנו ממנו שיתן לנו לשוחח עם היהודייה שחולצה, גופשטיין סירב לשתף פעולה.
אבל כשהפעילים מממשים את איומי המנהיג, הוא מתנער מהם: "לא כל מי שלובש חולצה של להב"ה הוא פעיל הארגון", אומר בנצי גופשטיין בשיחה שערכנו השבוע. "הפעילים שלנו לא נוקטים בפעולות אלימות". גם לגבי אבישי בר-ישי, שאמר לאחרונה בראיון למעריב "תמיד אמרתי שהיטלר צדק, אבל התבלבל בעם. אנחנו הגזע הנבחר" והוצג שם כפעיל בארגון, גופשטיין אומר כי הוא בכלל לא פעיל, וטוען כי להב"ה נוקטת בהליכים משפטיים נגד מעריב.
"לגופשטיין יש מערכת שיווק ויחסי ציבור יוצאת מן הכלל", אומר כרמי גילון, ראש השב"כ בתקופת רצח רבין ומחושפי המחתרת היהודית. "התורה של גופשטיין היא תורתו של הרב כהנא. מערכת המשפט של המדינה נוהגת בסלחנות יתרה כלפי עבריינים אידיאולוגיים גם מימין וגם משמאל ותופעות קיצוניות סופן להתפשט. זה בדיוק כמו חמאס ודעא"ש: זה בא על רקע דתי והופך לקיצוני ומאיים על דמוקרטיה ועל מדינת חוק. זה איום ישיר וזה מחדל שלא מתעסקים עם התופעות הקיצוניות הללו. צריך להכריז עליהם כעל ארגון לא חוקי וכשגופשטיין פותח את הפה לאסור אותו בבית הסוהר, לא להפריד אותו מהמתנגדים או לאפשר לו להפגין. חופש הביטוי הוא דבר טוב וחשוב, אבל הוא דבר שיש לו גם מגבלות".
"הם ארגון כמו שארגון פשיעה הוא ארגון"
אז מי בעצם נחשב לפעיל בארגון להב"ה? לטענת עורך דין יניב שגב, שייצג את מחמוד ומורל מנסור, יש רק אחד כזה: "החשד שלי התחיל כשרציתי לשלוח לארגון להב"ה כתבי בית דין לדיון המשפטי אבל לא היתה לי כתובת, רק את הנייד של גופשטיין. אחר כך עלתה סוגיית הנזקים הכלכליים שהארגון הסב לזוג, כי המאבטחים שהמשטרה דרשה מהם עלו כ-40 אלף שקל. שכרתי את שירותיו של חוקר פרטי כדי למצוא את היישות המשפטית שאפשר לקחת לבית המשפט ולבקש ממנה את העלויות הללו. ואז הבנתי שלהב"ה זה לא גוף משפטי. הארגון הזה זה כמו שאני ועוד שלושה חברים נצא לבלות ונקרא לעצמנו ארגון. הם ארגון כמו שארגון פשיעה הוא ארגון. אם זה היה ארגון משפטי היה קל לתבוע אותו, להוציא נגדו צווים, לשלוח לו כתבי דין, אבל זה לא המצב.
על פי תקנון רשם העמותות, כדי לרשום עמותה יש להצהיר על מטרותיה ולהראות כי הן אינן פוגעניות; לא ניתן לרשום עמותה שמטרותיה נוגדות את אופיה הדמוקרטי של מדינת ישראל, או שיש חשד שהיא משמשת להסתרת פעולות לא חוקיות. מבדיקה שערכנו עולה כי להב"ה אכן לא רשום כעמותה ברשם העמותות ולא מוכר בגוף רשמי על ידי המדינה: אבל העובדה שלהב"ה הוא לא ארגון ממשי ושאין בו פעילים, לא ממש מתיישבת עם היותו גוף מתוקצב שאוסף תרומות בשטח, כמו גם בטלפון. ״כסף מגיע ממכירת החולצות שלנו וגם מתרומות. אנשים תורמים בדוכנים או שפשוט מגיעים ותורמים לבנצי אישית – לא קשה להשיג את המייל או הטלפון שלו ומגיעים אליו ישירות ונותנים לו", אומר קופרשמיט.
אפשר לתרום ללהב"ה גם טלפונית. כל שעליכם לעשות הוא להשאיר אצלם פרטים מלאים, ונציג מטעמם יחזור אליכם. במודעה שפורסמה במספר מקומות ברחבי הרשת, מציעה להב"ה "שותפות בהצלת בנות ישראל!". עוד נכתב שם "אנחנו בארגון להב"ה עובדים ימים ולילות בהצלת בנות ישראל. אנחנו מקבלים מעל 1000 פניות בשנה ובכל פניה אנחנו משקיעים הון רב כדי להציל אותן. במקביל, אנו פועלים רבות... ע"י הרצאות, כנסים, הפגנות ופעולות מניעה. כל זה עולה הרבה!".
בהמשך, תחת הכותרת "הסכם שותפות", מציע הארגון לתורמים מניות שותפות בתמורה לתרומה. ממניית ארד, שעולה 300 שקל ומקנה שותפות ל-3 חודשים, ועד מניית זהב, שעולה 1200 שקל ומקנה שותפות לשנה. "כל המוסיף מוסיפין לו זכויות!", נכתב שם, אם כי לא מצוין באילו זכויות מדובר. את דף התרומות חותמת פנייה אישית ממנכ"ל להב"ה, הלוא הוא בנצי גופשטיין, וכן רשימה של רבנים שמצטרפים לקריאה של הארגון "לתרום בעין יפה למצווה חשובה זו של פדיון שבויים והצלת בנות ישראל". בין הרבנים שחתומים על ההצהרה: דב ליאור, יצחק גינזבורג, שמואל אליהו, דוד מאיר דרוקמן, דוד דודקביץ, רצון ערוסי, ישראל אריאל ועוד רבים וטובים. יש לציין כי השבוע, בעקבות חתונת בני הזוג מנסור, הבהיר משרד הדתות כי לרבנים אסור לפרסם או לעודד תרומות לעמותות הפועלות נגד התבוללות.
אם להב"ה היא לא עמותה או גוף המוכר על ידי המדינה, לאן הולכות כל התרומות האלה? כדי לרדת לשורש העניין צריך לבחון קודם כל את העמותות הרשמיות שגופשטיין כן חבר בהן. גופשטיין, שכיהן בבחירות האחרונות כיו"ר מטה הבחירות של מפלגת עוצמה לישראל, שלא עברה את אחוז החסימה, מעורב כיום בשלוש עמותות: ישיבת הר הבית, הפועלת להקמת בית כנסת, בית מדרש, ישיבה ומוסדות נוספים בהר הבית; "הקרן להצלת עם ישראל" הפועלת בין השאר למען "המאבק בתופעת ההתבוללות, חיזוק ההתיישבות והאחיזה בארץ ישראל, סיוע משפטי ופעילות למען נפגעי תופעת המסתננים"; ועמותת "חמלה סיוע לנזקקים", שבין מטרותיה "חלוקת מצרכי מזון למשפחות נזקקות, קמחא דפסחא וקרן ליתומים", כמו גם "סיוע לנערות במצוקה מבתים הרוסים הנתונות בסכנת שמד והתדרדרות לפשע על ידי שיקומן בדירה וטיפול סוציאלי ונפשי, והשתלבותן בחברה היהודית".
מאז אותו תחקיר, התקציב הממשלתי של עמותת חמלה המשיך לעלות. אם ב-2012 הוא עמד על כ-703 אלף שקל, ב-2013 הוא כבר עלה ל-806 אלף. על אחזקת רכב ונסיעות מוציאה העמותה מדי שנה כ-250 אלף, ועל דואר, טלפון ואינטרנט – למעלה מ-80 אלף שקל בשנה. בנוסף, בשנת 2012 השקיעה העמותה 50 אלף שקל בהוצאה שמוגדרת כ"תמיכה באייל נוקד", פרמדיק תושב חברון שנפטר שנה לפני כן.
עם זאת, גופשטיין, שהיה בעבר איש יחסי הציבור של העמותה ואחד ממורשי החתימה שלה, טוען שכיום הוא כבר בקושי מעורב בה: "זאת הייתה טעות, והגשתי עליה תביעה נגד אורי בלאו", הוא אומר. "לפני כמה שנים הייתי בעמותת חמלה אבל פרשתי ממנה, עמותת חמלה המשיכה בדרכה ואני בדרכי. אני עובד שם רבע משרה במשהו אחר אבל אני כבר לא מורשה חתימה ויצאתי מהעמותה, עקב חילוקי דעות". יתכן שחילוקי דעות אלה קשורים לעובדה שבפברואר השנה שונו מטרות העמותה כך שהן כבר לא כוללות "עזרה לאנשי הגבעות ויש"ע".
"זה אבסורד", אומר גילון. "ראש הממשלה דיבר על החתונה של הזוג מנסור, הנשיא דיבר על זה - אבל מה יוצא מזה אם באותו זמן הוא מקבל כסף מהמדינה דרך עמותות? זה מחדל עשייה, וכשלא עושים כלום ולא מטפלים בתופעות הללו כשהן באיבן אחר כך יש רצח של ראש ממשלה. הרב כהנא כבר מת, אבל התורה שלו חיה וקיימת וממשיכים להנחיל את תורתו – מורל רק נתנה להם טריגר".
ממשרד הרווחה נמסר בתגובה: "משרד הרווחה מפקח על הבית החם לטיפול בנערות וצעירות בסיכון שבעבורן אנו מעבירים תקציבים. תקציבים אלה אינם משמשים לתקצוב ארגון להב"ה. אם לעמותה יש תכניות נוספות והיא מגייסת תקציבים נוספים זהו עניינה".
סייעה בהכנת הכתבה: איילת רוזן