כנופיית גנבי השנאים הטילה את אימתה בשנה האחרונה על הדרום. ה"מכות" היו פשוטות: חברי הכנופיה הגיעו עם טנדרים, טיפסו על עמודי חשמל סמוכים לבסיסי צה"ל או ליישובים, הפילו שנאים בעלות שנעה בין 70 ל-120 אלף שקל ליחידה, וגרמו להפסקות חשמל מרובות. גם מערכות חשמליות משוכללות להשקיית שדות החקלאים בדרום הפכו עבור הכנופיה לטרף קל. במקרה הזה, הגניבה גרמה להצפת השדות במים ולנזק של מיליוני שקלים לחקלאים.
ע', בדואי מאחת הכנופיות השולטות בדרום, כונה על ידי המשטרה "מלך השנאים". הוא והכנופיה שעמד בראשה מכרו את הסחורה לסוחרי מתכות וחשמל, עד שלפני כמה שבועות הצליחו בלשי משטרת מרחב הנגב לתפוס את מרבית הכנופיה על חם, כשהיא מנסה לגנוב שנאי מאזור יער יתיר. ע' נמלט, הסתתר כמה שבועות במערה סמוכה לירוחם, ובסופו של דבר נעצר.
כנופיית השנאים היא דוגמה אחת מיני רבות להשתלטות הפשיעה הבדואית על הדרום. על פי נתונים מהמשטרה שהגיעו לידינו כ-40 אחוז מכלל הפשיעה בנגב מקורה במגזר הבדואי. "מדובר בעבריינים המסוכנים ביותר בישראל", מבהיר קצין משטרה בכיר. "הם לא פוחדים מאף אחד, גם לא משוטרים, הם דרסו שוטרים כדי לא להיתפס וגם ירו לעבר בלשי משטרה. הם אפילו ניסו להתנקש בחייהם של ראשי אירגוני פשיעה בישראל שרועדים מהם ונאלצים לשתף פעולה איתם, הם לא דופקים חשבון לאף אחד. הם עושים מה שבא להם".
אחת לכמה חודשים, כשהמשטרה עורכת מבצעים גדולים בפזורה הבדואית, עברייני הרכוש הכבדים עוברים למרכז. שם הם מטילים את אימתם על בעלי וילות בהרצליה, כאלה שנמצאות בשלבי בנייה, וגובים מהם דמי חסות כדי שלא יהרסו את הבנייה והרכוש. הם גונבים שופלים, טרקטורים ומשאיות יקרות ששוויין בין מיליון ל-2 מיליון שקל, ומוכרים אותן לסוחרים בשטחי הרשות בעשירית המחיר.
על פי נתונים לא רשמיים, הפשיעה הבדואית מסיבה למדינת ישראל נזק של כשבעה מיליארד שקל בשנה. על פי הערכות הנתון הזה צפוי לעלות בעשרות אחוזים בשנים הקרובות. מרבית האוכלוסייה, המונה כ-180 אלף בדואים, שומרת חוק, אבל גרעין קשה של אלפי עבריינים בודדים מסב נזק כבד ונחשב מסוכן ביותר.
במשטרת המחוז הדרומי הוקמו יחידות מיוחדות לטיפול בפשיעה, אבל מדובר בטיפה בים. "באחרונה הוקמה יחידה של 70 שוטרים מנוסים שבראשה עומד קצין ותיק ומצטיין (רפ"ק ניבי אוחנה). הם תפסו כנופיות שעסקו בגניבות תחמושת, דלק סילוני ותשתיות, אבל מהר מאוד הוואקום התמלא במאות עבריינים חדשים", אומר קצין משטרה בכיר. "באמצעים העומדים לרשותה, המשטרה לא יכולה לתת מענה לפשיעה הבדואית".
וילה ובריכה הופכות אותך לפושע?
שני קילומטר דרומית לרמת חובב שבנגב, הרחק מהלב והעין, מתבססת מדינת הפשע הגדולה בישראל, שטח הפקר שבו הכל מותר. המקום, המכונה "משולש ברמודה", נמצא בתחום מושבו של שבט אלעזזמה ומחבר בין רמת חובב, צומת הנגב וגבול ישראל מצרים.
עדר גמלים קטן מלווה בכמה כבשים וכלב רועים מקבל את פני הבאים. שביל כורכר מוליך כשלושה קילומטר לתוך אחד מערוצי הוואדי, שם נגלית פאטה מורגנה של ממש: וילה מוקפת דקלים מכל צידיה, מצוידת בבריכה וגינה ענקית, נווה מדבר מרהיב ביופיו. שני ג'יפים יוקרתיים חונים ליד אחד מדירי הכבשים, יחד עם טרקטורונים ואופנועים חדשים. באחת הפינות שוכן "השיק" – אוהל האירוח, בתוכו יושב בעל הבית, אחמד (השם המלא שמור במערכת), גבר בשנות החמישים לחייו. הוא מעשן נרגילה בנחת, לא מתרגש מההתלהבות, על ידו מנצנץ שעון רולקס מזהב, כיאה לברון פשע בדואי מזן החדש.
אחמד הוא אחד היעדים המודיעיניים הבכירים של משטרת המחוז הדרומי. הם יושבים עליו כבר כמה שנים ולא מצליחים להפליל אותו. סביב ביתו מוצבות דרך קבע מצלמות אבטחה, וכמה מחייליו שנעצרו שמרו על שתיקה רועמת בחדרי החקירות.
אחמד ועוד כמה עשרות מחבריו הפכו בשנים האחרונות לסופרנוס הבדואים, שמטילים אימה על משטרת ישראל וגם על ארגוני הפשיעה היהודים. הונו של כל אחד מהם מוערך בעשרות מיליוני שקלים, רובם במזומן, שמוסתרים בתוך מערות וסליקים כדי למנוע מבלשי המשטרה ורשויות המס להגיע אליהם. בחלק מהכסף הם רכשו מסעדות, בניינים, בתים ופיצוציות בבאר שבע ובפזורה הבדואית, שרשומים על שם ה"קופים" – אנשי קש הפועלים מטעמם.
איתם אף אחד לא מתעסק. אפילו לא פקחי משרד הפנים, שלא מעזים לסכן את חייהם ולהגיע למקום. "בלי ליווי של שוטרים אתה לא יכול לצאת בחיים מהפזורה הבדואית", אומר גורם במשרד הפנים. "כדי להדביק על הדלת צווי הריסה על בנייה לא חוקית צריך להגיע בליווי ניידות, אחרת זה עלול להיגמר רע מאוד. הם רואים בנו אויבים ומסיתים את האוכלוסייה נגדנו".
אחמד לא מבין על המהומה: "אנחנו חיים טוב, על הכיפאק. לא גנבתי ולא שדדתי. יש לי כמה בניינים שקניתי בבאר שבע, הכול חוקי ורשום. כואב למדינה לראות שיש כמה בדואים עשירים, הם חושבים שכולנו עבריינים", הוא אומר. "המשטרה עשתה פה באזור כמה פשיטות, חשבו שיש פה כסף ולא מצאו כלום. עושים לנו מה שעשו למיליארדר הרוסי הזה, גאידמק. סתם מנסים לתפור לנו תיקים כי אנחנו לא רוצים לשתף פעולה איתם. אז מה אם יש לי וילה ובריכה, זה אומר שאני פושע?!".
מפת הפשיעה: מי עושה מה ואיפה
אירגוני הפשע הבדואים חולשים על כמה מקומות וצמתים אסטרטגיים בנגב. מגזין mako ממפה כאן לראשונה את אזורי ותחומי הפעילות של השבטים המעורבים – אם תרצו, כור ההיתוך המבעבע של האינתיפאדה הבאה.
שבט אבולקיעאן
מיקום: חורה וסביבותיה. על אם הדרך שבין באר שבע לערד, דרומית מזרחית לישוב מיתר.
מספר החיילים: כמה מאות מבני השבט.
מומחיות: הסעות של שב"חים (שוהים בלתי חוקיים) מדרום הר חברון לישראל. מדובר בעסק שמגלגל מעשרות מיליוני שקלים בשנה. עבור כל שוהה בלתי חוקי המוסע לישראל לצרכי עבודה מקבל הנהג 70 שקל לנסיעה של עד 20 דקות. "ההסעות זה כסף מזומן קל ומהיר", אומר ישראל אריאלי, לשעבר קצין המודיעין של המחוז הדרומי, "ויש תחרות גדולה בהסעת השב"חים מדהריה לישראל. מדובר בנהגים אמיצים שלא חוששים לנסוע בדרכים עקלקלות ומסוכנות".
רמת סיכון: בינונית. בני השבט לא מהווים סכנה, אבל החדרת שב"חים, שעלולים להיות גם מחבלים מתאבדים, פוגעת בביטחון המדינה. "הם לא בודקים בהסעות מי מחבל ומי לא", הסביר גורם במשטרה, "ובאחד המקרים חדר לישראל מחבל מתאבד שביצע פיגוע בתחנה המרכזית בבאר שבע, שרק באורח נס לא הסתיים באסון. היו גם מקרים שלוחמי מג"ב וצה"ל ירו לעבר נהגי ההסעות ואלה המשיכו בנסיעה".
שבט אלנבארי
מיקום: צומת שוקת וחורה.
מספר החיילים: כמה מאות.
מומחיות: יבוא וסחר בסמים, גניבת תשתיות (שנאים של חברת חשמל ועקירת כבלים של בזק), גניבות רכב ופריצות לדירות ובתי עסק.
רמת הסיכון: נמוכה.
שבט אלאטארש
מיקום: צומת שוקת.
מספר החיילים: כמה מאות.
מומחיות: גניבות בקר וכלי רכב, עבירות רכוש וגניבת תשתיות.
רמת סיכון: נמוכה.
"חלק גדול מבני השבט מתגייס ליחידות קרביות", מציינים במשטרה, "אבל יש גרעין קשה שעוסק בפשע, בעיקר בקרב הצעירים. בשנים האחרונות עלה שם השבט בכמה מקרים של גניבות תשתיות נועזות, כמו עקירת שנאים ביער יתיר".
השבטים טראבין אלסנע ואבו כף
מיקום: בין באר שבע לעומר.
מספר החיילים: כמה מאות.
מומחיות: סחר בסמים, גניבת אופניים וכלי רכב, פריצות לדירות ביישובי יוקרה כמו עומר, מיתר ולהבים, גביית דמי חסות מעסקים ומפעלים בעמק שרה בבאר שבע, ומבעלי וילות הנמצאות בשלבי בנייה.
רמת סיכון: בינונית עד גבוהה.
חלק גדול מבני שבט טראבין אלסנע עזב את אזור עומר לטובת ישוב חדש שהוקם עבורם ליד קיבוץ משמר הנגב, אך במקום נותר גרעין קשה של פושעים, שיחד עם כמה מבני שבט אבו כף ממררים את החיים ליישובי הלוויין היוקרתיים של באר שבע. "חלקם מוגדרים כמסוכנים מאוד", אומר גורם במשטרה, "והם לא מהססים לפגוע בעסקים או להרוס וילות שבעליהם סירבו לשלם פרוטקשן".
שבט אלעמור
מיקום: רהט, כסייפה וסביבותיה.
מספר החיילים: כמה עשרות.
מומחיות: מעשי הונאה (עוקצים), גניבות וסחר בסמים.
רמת סיכון: נמוכה.
מדובר בשטח קטן, שמרבית תושביו שומרי חוק וכיסי הפשע שבו קטנים יחסית.
שבט אבו רקייק (כולל תתי השבטים אבו כף ואבו עסא)
מיקום: העיירה תל שבע, בין באר שבע לעומר.
מספר החיילים: למעלה מ-1,000.
מומחיות: פרוטקשן, סחר בנשק, יבוא וסחר בסמים, גניבת תשתיות, עבירות רכוש ואלימות.
רמת סיכון: גבוהה.
תל שבע נחשב לישוב הקבע המסוכן ביותר מבחינה פלילית. הזנחה מתמשכת הצמיחה מתוכו עבריינים בכירים ומסוכנים, שחלקם פועלים גם באזור השפלה והמרכז בעיקר בגניבת כלי רכב ועבירות רכוש. "במשך שנים לא הייתה נקודת משטרה בישוב, ועד לפני כמה חודשים רוב השכונות בו היו חסומות לכניסת שוטרים במחסומי אבנים ובלוקים. כדי לבצע שם מעצרים צריך הרבה שוטרים. הם לא מהססים לתקוף שוטרים בכל האמצעים", טוען גורם במשטרה. באחרונה הוצבו בישוב כמה עשרות שוטרים בניסיון להשליט בו סדר.
השבטים אלהואשלה, אבו סבית ואבו סבילה
מיקום: כביש דימונה עד צומת הערבה.
מספר החיילים: כ-1,000.
מומחיות: יבוא וסחר בסמים, עבירות רכוש, שוד נהגים, גניבות רכב ותשתיות.
רמת סיכון: בינונית.
שלושת השבטים יושבים על ציר אסטרטגי בהברחות הסמים מירדן לישראל, וחלקם משמשים כסליקים של הרואין וקוקאין עד למכירתם בדרום ובמרכז הארץ.
שבט אלסנע
מיקום: העיירה לקייה, בין באר שבע לערד.
מספר החיילים: כמה מאות.
מומחיות: יבוא וסחר בסמים, עבירות רכוש.
רמת סיכון: נמוכה עד בינונית.
במשך שנים יצאו בכירי סוחרי הסמים מלקייה, המכונה בשל כך 'קולומביה הקטנה'. עיקר מומחיותם בהחבאת כמויות גדולות של סמים במערות, נקיקים וערוצי ואדי. "מדובר בעבריינים מתוחכמים מאוד ביבוא וסחר בסמים, שכדי להילחם בהם צריך להיעזר בכלבי סמים מהטובים שיש ובהרבה מעקבים סמויים", אומרים במשטרה.
חמולות אלטורי, אלעמרני, אלהוזייל, אבו סהיבאן וטראבין אלסנע
מיקום: רהט.
מספר החיילים: למעלה מ-1,000.
מומחיות: סחר בסמים, בנשק, בבלוני גז ובביצים, עבירות רכוש, גניבת תשתיות, הלנת אלפי שב"חים והעסקתם.
רמת סיכון: בינונית עד גבוהה.
רק בעיר רהט עצמה מתגוררים למעלה מ-4,000 שב"חים שמועסקים בעיר וישנים בה בניגוד לחוק. אלפי כלי נשק לא חוקיים מוחזקים בבתי התושבים, חלקם על רקע כבוד המשפחה ואחרים כהגנה עצמית ומטעמים פליליים. בשנים האחרונות נפרצו בתי ספר רבים בעיר ונגנבו תשתיות במיליוני שקלים, תופעה חסרת תקדים. "יש כמה יחידות משטרה ארציות שמטפלות בחמולות המסוכנות בעיר", מציין קצין בכיר במשטרה.
שבט אלעזזמה (כולל תתי שבטים קטנים ורבים)
מיקום: בין רמת חובב למצפה רמון ועד הגבול עם מצרים.
מספר החיילים: למעלה מ-5,000.
מומחיות: גניבת מתכות משטחי אש (מטרות וחלקי מטוסים וטנקים המשמשים את חילות האוויר והשיריון באימונים באזור צאלים), שנאים של חברת החשמל ובזק, תמרורים של מע"צ ומכסי ביוב, דלק סילוני, תחמושת צבאית מבסיסי צה"ל (בעיקר פגזים ותרמילים), קולטים סולאריים מגגות של מושבים, קיבוצים וחוות בודדים. תעשיית גניבת המתכות מגלגלת כמיליארד וחצי שקל בשנה.
כמו כן, הברחות סמים (כשלושה טון קוקאין והרואין בשנה מירדן ומצרים), גניבות בקר וציוד חקלאי, גניבת משאיות אשפה וחול (נמכרות לסוחרי רכב בשטחים בעלות של כמיליון שקל למשאית), שמירה כפויה על מוסדות חינוך, גביית דמי סחיטה מבעלי עסקים, מפעלים ופיצוציות בבאר שבע ובנגב, הפעלת תחנות דלק וגז פיראטיות הגובות מחיר נמוך במאות אחוזים מתחנות דלק רשמיות, גניבת מים והברחת של סיגריות, טבק וגבינות מסיני לישראל.
הכסף הגדול הגיע בשנים האחרונות מהברחת עשרות אלפי מסתננים מסיני - במקום הברחת נערות הליווי, שהופסקה מאז בוטל הצורך בוויזה לישראל מרוסיה וברית המועצות לשעבר. עם סיום בניית גדר הגבול כמעט שלא ניתן להחדיר מסתננים לישראל, ועברייני השבט מסתפקים ברשימה המכובדת שלמעלה.
רמת סיכון: גבוהה ביותר. אלעזזמה נחשב למסוכן מבין ארגוני הפשע הבדואים, הן בהיקף הפעילות והן בגודל השטח שברשותו. השבט חולש על הציר האסטרטגי ביותר למדינת ישראל - בתחומו ממוקמים שטחי אש ובסיסי צה"ל רבים וגדולים וכן צינורות הדלק הסילוני של קו צינור הנפט אילת-אשקלון, המיועד למטוסי הקרב שבבסיסי חיל האוויר בנגב ובערבה.
בשבט פועלים למעלה מ-20 ארגונים, כל אחד מהם מחזיק מאות חיילים וצי רכבים וחולש על שטח ותחום עיסוק משלו. הם נעזרים בגששים ובקציני צבא כדי להשיג מידע על פעילות המשטרה וצה"ל לאורך הגבולות, ובשנים האחרונות נתפסו כמה גששים וקצין מג"ב בכיר שמסרו מידע ואף סייעו בהברחות סמים.
כמה מאות מבני השבט התגייסו לאורך השנים לצה"ל במטרה להשיג מודיעין. מרבית הגששים שנעצרו הודו בחשדות נגדם, הוגשו כתבי אישום והם נשפטו לעונשי מאסר. אחד מהם הוא קצין הגששים הראשי לשעבר בפיקוד דרום, פרייג' אלמיאטל, שנתפס פעמיים בגין הברחות של 90 ק"ג הרואין מירדן לישראל ונדון ל-14 שנות מאסר.
"במקרים רבים נדהמנו לגלות מעורבות של גששים בהעברת מידע לסוחרי סמים גדולים באלעזזמה, שפגעו בבטחון המדינה וסייעו בהברחות - גם של נשק בכמויות גדולות - בצירים שבהם לא היו חיילים או שוטרים", אומר קצין במשטרה. "זו תופעה מאוד מסוכנת והייתי מציע לרשויות בצה"ל לבדוק בפינצטה את מי הם מגייסים לתפקיד גששים כדי שתופעות כאלה ימוגרו".
ההירארכיה בארגון בנויה כך: בראש הפירמידה עומד לרוב עבריין ותיק בעל מעמד, לעתים עם עבר בכלא. מתחתיו קציני המודיעין והמבצעים הממונים על תכנון הפעולות, תחתיהם פועלים חיילים זוטרים שנעזרים באופנועים, ג'יפי סופה וטרקטורונים לבצע הברחות, ובתחתית הפירמידה גששים וחיילי צה"ל בדואים, שמעבירים מידע לארגון בעזרת מכשירי מירס וכרטיסי 'טוקמן'. המסרים מועברים באמצעות מאות מילות קוד.
אחד הארגונים בשבט אלעזזמה משתייך לתת השבטים זנון, סירחאן וחרניק, הממוקמים בין עבדת למצפה רמו ומתמחים בעיקר בגניבת נשק מבסיסי צה"ל. בשנה האחרונה הצליחו המשטרה והשב"כ לעצור כמה מבני השבט בחשד שגנבו מבסיס תחמושת הסמוך למצפה רמון עשרות אלפי פגזים וכדורים בשווי של כ-25 מיליון שקל. כמה שבועות לאחר מכן פרצו שלושה מבני שבט לבסיס סודי של התעשייה הצבאית באזור רמת חובב, שבו עורכים ניסויים במערכות נשק חדישות. ברגע האחרון הבחינו בהם, לא לפני שהצליחו לברוח.
"מדובר בשבט הכי מפחיד שיש כיום במדינת ישראל", קובע אילן בבלי, מי שהיה שנים רבות סוכן משטרתי סמוי בקרב שבטי הבדואים באזור רמת חובב וגבול ישראל מצרים. "רשויות החוק חוששות להתעמת איתו ואף אחד לא באמת יודע עליהם הרבה, וחלק מראשיו הפכו לאנשים עשירים ונכבדים מאוד".
מי שהופך לעד מדינה נמחק
במשטרה מעריכים שהפשיעה הבדואית הרימה ראש בשנים האחרונות בגלל העדר שירותי משטרה בפזורה והריחוק של תחנות המשטרה מהאזור. "הם מאוד ממודרים וקשה מאוד לחדור אליהם מודיעינית", אומר רכז המודיעין לשעבר, אבי הראל, שמשמש לעיתים גם כבורר בין שבטים בדואים. "בארגון פשיעה יהודי אתה יכול להיעזר בעדי מדינה, אבל בשבט זה ייהרג ובל יעבור. מי שהופך לסוכן סמוי או לעד מדינה, הוא ומשפחתו נמחקים מעל פני האדמה. הם נחשבים למתים. מדובר באנשים אכזריים, שבבוא היום לא יהססו לירות לעבר חיילים ושוטרים שינסו למנוע מהם לפעול בשטח".
אלברט בן סעיד, ששירת שנים רבות כקצין מיעוטים במשטרת מרחב הנגב, מחזק את דברי הראל וטוען שהתחזקות ארגוני הפשע הבדואים רק תגבר בשנים הקרובות. "המגזר הבדואי הוא כמעט בלתי ניתן לפיצוח. אין מלשינים, ואם יש, אי אפשר להאמין להם", הוא טוען. "'החאק אל ערבי', המשפט הערבי, יותר חזק מכל חוקי מדינת ישראל. אף אחד לא פותח את הפה ולכן המשטרה חסרת אונים".
"הם נוסעים במכוניות הכי מפוארות, גרים בטירות שרק בסרטים אפשר לראות, ואפילו ארגוני פשיעה יהודיים לא מעיזים להתעסק איתם. הם מעדיפים לחבור אליהם מאשר להילחם בהם על שטחי פעילות, כי ידוע שיש להם פתיל קצר והם מסוגלים לבצע חיסולים לאור היום. כבר היו מקרים שעבריינים בדואים ניסו לחסל ראשי ארגוני פשע יהודיים בנגב בגלל סכסוכים על טריטוריה וכספים".
ישוב נוסף ומסוכן המשתייך לשבט אלעזזמה הוא ביר הדאג', המונה כ-10,000 תושבים באזור צומת הנגב ונחשב למחסן הסמים של מדינת ישראל. המשטרה ביצעה בו מעצרים רבים ותפסה סמים ורכוש רב, תחת התקפה של עברייני הישוב ויידוי אבנים בניידות. "יש שם עבריינים שביום מן הימים יפתחו עלינו באש", מזהיר קצין משטרה בכיר. "אתה רואה את השנאה שלהם בעיניים, זה מפחיד. אם היישוב הזה ימשיך לבעור כמו היום, זה עלול להסתיים באינתיפאדה שתבעיר את כל המגזר הבדואי בנגב".
מפקד המחוז הדרומי, ניצב יורם הלוי ,הכין תוכנית מקיפה לשנה הקרובה, הכוללת הקמת ארבע נקודות משטרה נוספות במגזר ועוד 20 משק"ים (מרכזי שירות קהילתיים), שבהם יוצבו 2-3 שוטרים. "המעצרים שביצענו בכמה חודשים היו כמו כוסות רוח למת", אומר גורם במשטרה, "התוכנית החדשה של מפקד המחוז תעניק תבהיר לעבריינים שעדיף להם להתרחק מאזור הנגב והדרום, שאין פה חוקי ג'ונגל ושהם יקבלו שירותי משטרה כמו כל אזרח אחר במדינה".