"אני הולכת ברחוב, לא רק בתל אביב. ויש קטע איתי שאנשים אומרים לי: 'לא הצבעתי לך, אבל את נקודת האור שלי בממשלה החשוכה הזאת'. אני לא יודעת איך להתייחס לזה בכלל; כאילו, תודה, אבל זו אני והממשלה שלי לא חשוכה. אני אוהבת את הממשלה הזאת".
כשמירב בן ארי (46) פוגשת אנשים שמחמיאים לה עם הסתייגות, היא בוחרת לאסוף רק את המחמאה. "אבל אני לא מתבלבלת", אומרת יו"ר ועדת ביטחון הפנים, "ישבתי שנתיים בבית ואף אחד לא הרים אליי טלפון. וואלה, הייתי חברת כנסת מעולה: העברתי 14 חוקים, הייתי חברה בשבע ועדות, ייצגתי את ישראל בחו"ל, במשלחות. בזכות עבודה שעשיתי עם עוד אנשים טובים יש לאנשים צעירים שיוצאים מהבית לאן ללכת. הבאתי מיליונים לחד-הוריות, מענק לימודים, עשיתי דברים משוגעים וישבתי בבית ואף אחד לא התקשר אליי".
אז את חלק מהממשלה הזאת בגלל שיאיר לפיד הרים טלפון ודאג לך למקום ביש עתיד?
"אוי ואבוי. אם מחר את אומרת לי ללכת הביתה בגלל שמבחינה אידאולוגית קורים בממשלה הזאת דברים שמנוגדים לגמרי לתפיסת העולם שלי, אני אלך הביתה. מה עשה לפיד? פתח את הדלת שהייתה סגורה בפניי ואמר לי 'בואי'. אני באתי וביקשתי את הוועדה למעמד האישה או ועדת הרווחה, והוא אמר לי 'לא, את רק לביטחון הפנים, כי את הדופן הימנית של יש עתיד'. הוא האמין בי כי הוא יודע מי אני ומאיפה באתי. הוא יודע שאני מסתובבת בנגב ובשייח' ג'ראח עם עמותת הימין רגבים, ושאני הולכת ללוד ולעכו ולא ממצמצת ואומרת מה שאני חושבת – והוא נתן בי אמון. הוא לא נתן לי ג'וב, הוא נתן בי אמון".
את מסוגלת למתוח עליו ביקורת פומבית? להגיד, למשל, "אני מתנגדת למינוי מקורבים"?
"אם יש לי ביקורת על יו"ר המפלגה שלי, ויש לי – אני אומרת לו. אבל למה אני צריכה ללכת לתקשורת? כביסה מלוכלכת מכבסים בבית. בפוליטיקה, כשאתה יורה בתוך הנגמ"ש כולם נפגעים. ביש עתיד כל יום שני אנחנו יושבים ועוברים על חקיקה – מוועדות קבלה ביישובים ועד משלוחים חיים של בעלי חיים. פותחים הכל. יש לנו קבוצת וואטסאפ, ואצלנו אין מדליפים".
את חושבת שצריכים לפתוח את הרשימה לבחירה דמוקרטית?
"אני ביש עתיד שנה ויש פה אנשים מ-2013, אז גם פה אני מקבלת פרופורציות. כשיגיע הזמן אביע את דעתי בנושא פריימריז ביש עתיד. כרגע יש לי הרבה הכרת הטוב. בפוליטיקה נאמנות היא דבר מאוד חשוב, ואני מאמינה בזה גם אם זה אומר שאני אלך הביתה".
ואיך את עם זה שהמפלגה שלך היא השנייה בגודלה בכנסת ויש לה כמעט אותו מספר שרים כמו למפלגות בקואליציה שיש להן 6 מנדטים?
"זה לא בסדר".
למה ראש המפלגה לא דאג לכם ליותר תיקים?
"אם את חושבת שלא אמרתי על זה משהו, את טועה. לפיד אמר לי: 'מירב, אני המבוגר האחראי, אני רואה את התמונה הגדולה, ואם כדי שנביא את כל השותפות לממשלה אלה הוויתורים שאנחנו צריכים לעשות, אז זה מה שיהיה'. הוא רואה את טובת המדינה על פני יש עתיד, ואני חושבת שהוא עשה מעשה אצילי. לפיד הוא האדריכל של הממשלה הזו, הוא הלך אחורה כדי שבנט יהיה ראש הממשלה למרות שאנחנו הסיעה הגדולה ביותר. הוא ויתר על תפקידים חשובים למפלגה שלנו בשביל אחרים. כולם רואים את זה ומבינים".
מה מכשיר את ג'ידא רינאוי זועבי להיות קונסולית ישראל בשנגחאי? מה היא עשתה חוץ מלהיות חברת כנסת מורדת שצריך לצ'פר? לפיד כבר ב-2016 צוטט מבטיח לנקות את המינויים הפוליטיים מהמערכת.
"בכל הממשלות יש מינויים פוליטיים, תמיד עשו את זה. לפנינו ואחרינו. אבל זה לא שפעיל פוליטי של יש עתיד ממונה ליו"ר רשות החשמל. זה לא קורה אצלנו, וזה כן קרה אצל הליכוד. אני חושבת שמינויים כמו זה של רון פרושאור (שגריר ישראל בגרמניה – נ"ד), יעל גרמן (השגרירה בצרפת – נ"ד) ועכשיו ג'ידא רינאוי זועבי, הם מינויים ראויים".
היה דיווח שלפיד הציע גם לאלי אבידר (ישראל ביתנו) להיות שגריר. מה הכישרון של אבידר שהופך אותו למינוי פוליטי ראוי?
"קודם כל אני לא יודעת אם זה היה, לא שמעתי על זה. אם הוא הציע לו, שיציע לו. למה שלא יציע לו? הוא לא מספיק מוכשר?".
כל חברי הקואליציה מוכשרים להיות שגרירים?
"האמת שלא. אני חושבת שהמינוי של עאידה הוא שיקול נכון. לא יודעת מה היו השיקולים בבחירה, אבל זה מינוי נכון".
אצלי המשטרה תקבל גיבוי
אנחנו נפגשות ביום שבו כחול לבן בראשות בני גנץ מכריזים שלא יצביעו עם הקואליציה עד שלא יקבלו את העלאת תקציב הפנסיות למשרתי הקבע, כפי שהובטח בהסכמים הקואליציוניים. גם רע"ם הודיעה שלא תצביע עם הקואליציה עד שתקבל את מבוקשה בנושאים כמו הסדרת יישובים והטבות מס לחלק מהיישובים הלא מוכרים. "אין מה להשוות בין המצב בכנסת הנוכחית לאלה המיותרות שקדמו לה", מתעקשת בן ארי, "יש משרדי ממשלה מתפקדים, עם תוכניות, אסטרטגיה, דברים שלא היו. יש תקציב מדינה, הכנסת עובדת, הוועדות עובדות.
"לא אמרתי שאנחנו מתפקדים למופת. יש מלא דברים לתקן. יש פה מלא דעות ולכל אחד גם חשוב להגיד אותן. אני מסכימה עם גנץ, כי הכל היה בתקנות ועכשיו זה צריך להגיע לחוק. הקיום של הרוטציה תלוי בכל אחד מהחברים, כל ה-61. יש לנו באמת כל כך הרבה חילוקי דעות שאי אפשר לדעת. כבר שבועיים שהכנסת לא מתפקדת, החוקים תקועים".
את מגנה על החקלאים, מזדהה עם הפנסיות של גנץ. הרי באותה מידה את יכולה להיות בכחול לבן, מה קושר אותך דווקא ליש עתיד?
"החיבור שלי ליש עתיד הוא לא רק ברמה החברית, שגם היא כמובן חשובה. החיבור שלי הוא לערכים, לאידאולוגיה וליאיר. גם כשהייתי בכולנו התחברתי לדרך, אבל גם למשה כחלון עצמו. יש עתיד מגנה על החקלאים כבר שנים רבות, עוד לפני שכחול לבן הוקמה. זו מפלגה ציונית, פטריוטית, ויש לי חיבור לכל מה שהיא מייצגת".
בואי נדבר על הקשר שלך עם האופוזיציה. למשל גלית דיסטל-אטבריאן, שזרקת אותה מדיון בוועדה שלך.
"היה דיון של שעתיים, שבו לקחו חלק 15 חברי כנסת. לדעתי, חוץ ממיכל רוזין ומוסי רז, כולם היו מהאופוזיציה. אף אחד מהם לא נכנס כדי להריע למשטרה. כל אחד ישב עם מחברת וחטף, ביקר, ירה חצים. היא לא הגיעה מעולם. פעם אחת היא הופיעה, ומהרגע שנכנסה היא אמרה 'אתם נמצאים פה רק בגלל המפגינים מבלפור, לא בגלל פגסוס. אתם נמצאים פה כי יש שתי משטרות – משטרה לימנים ומשטרה לשמאלנים' ועוד. עכשיו, תשאלי כל חבר אופוזיציה – הם מדברים אצלי, מעבירים ביקורת, באמת אין לי בעיה. אבל באיזשהו שלב, כשאת מתחילה להפוך את המשטרה לשק החבטות – די".
מה חשבת על האמירה של בנט לאורית סטרוק בתחילת השנה: "עופי לי מהעיניים"?
"לא ראויה".
את חושבת שהוא צריך להתנצל?
"בואי, אני חושבת שאם אנחנו מדברות על אמירות לא ראויות, מי שצריך להתנצל זו האופוזיציה. כל הזמן 'אתם לא יהודים', 'לא ציונים', 'לא פטריוטים'. די! אז בנט נפל עם אמירה לא וואו. אף אחד לא מתנצל בכנסת הזאת. אז עם כל הכבוד לסטרוק ולראש הממשלה, קודם שהאופוזיציה תתחיל להתנצל בפנינו על מה שאנחנו עוברים כל שבוע. בחיים לא ראיתי כל כך הרבה רעל ושנאה ודברי בלע כאלה – על שופטים, על שוטרים, על בית המשפט, על חברי כנסת. מספיק. אי אפשר שנייה להיכנס למליאה ולהפסיק לטנף על אוכלוסייה במדינה הזאת? לא מבינה. למה, עופר כסיף (חד"ש) התנצל על זה שהוא קרא לי תרנגולת?".
נעלבת ממנו?
"ממש לא. אני נעלבת מאנשים שחשובים לי".
את חושבת שבג"ץ היה צריך לפסול אותו?
"ויפה שעה אחת קודם".
עם אמיר אוחנה את בקשר חברי. מה דעתך על ההתנהלות שלו כשר לביטחון הפנים?
"הדבר ראשון שעשיתי כשהגעתי לתפקיד הוא לשבת איתו. גם אם אני לא מסכימה עם כל דבר שהוא עשה, הוא ידע לגבות את השוטרים, להיות שם עבורם – וזה מה שאנחנו צריכים לעשות הרבה פעמים. אצלי המשטרה תקבל גיבוי כי משטרה חזקה זו גם חברה חזקה. למרות איך שמנסים לצייר אותי, אני ממש לא הדוברת שלהם. אם צריך אני יכולה ברמת הוואטסאפ לשאול 'תגיד, מה היה כאן?'".
את מדברת על גיבוי לשוטרים. את חושבת שהשוטר שירה בסלומון טקה הוא שוטר ראוי?
"אני לא מכירה אותו".
אבל הוא עשה את המעשה המתבקש משוטר, וככל שידוע לי הוא עד היום לא חזר לפעילות.
"לא רק שהוא לא חזר לפעילות, הוא גם מאוים ומאובטח. אגב, גם השוטרים שגרמו למותו של אהוביה סנדק מאוימים ומאובטחים".
מאוימים? על ידי מי?
"על ידי פעילי ימין קיצוני. כל מי שמאוים במדינה, כולל שרים, כולל חברי כנסת, מאוים על ידי פעילי ימין. אין איום על מתן כהנא מפלסטינים, אין איום על איילת שקד מערבים, גם לא על עמר בר-לב שנלחם בפשיעה. הגורמים שמאיימים היום על שוטרים, על חברי כנסת, על שרים, אלה פעילי ימין קיצוני".
אמון הציבור במשטרה לא טוב
אחד התיקים הכבדים המונחים על שולחנה של בן ארי הוא זה של משטרת ישראל. השבוע, למשל, היה עליה להשיב על שאלות בנושא אלימות שוטרים כנגד אוהדי כדורגל, שהרגישו גם הם כאילו עליהם לקבל הגנה מפני האנשים האמורים להגן עליהם. לפניהם אלה היו המתנחלים, הערבים, החרדים ואחרים. על פי סקר שערך המכון הישראלי לדמוקרטיה, אמון הציבור במשטרה נמצא בשפל היסטורי. המשטרה נתפסת כגוף רקוב, אפילו מושחת. פי כמה וכמה אחרי הפרסומים האחרונים לגבי שימוש ברוגלות.
"אמון הציבור במשטרה הוא לא טוב", אומרת בן ארי, "עכשיו זה גם מוכח. המשטרה יצאה משנתיים בלי מפכ"ל, בלי אסטרטגיה, בלי גוף שמפקח. שערי בנפשך צבא בלי רמטכ"ל למשך שנתיים, בלי מישהו שמתווה אסטרטגיה, תוכניות, שנמצא בחזית הארגון. זה לא הגיוני.
"פעם בחודש אני מבקרת בתחנת משטרה. לא אצל מפקד התחנה ולא אצל סגן המפקד, אני רוצה את מפקד המשמרת. עולה לאוטו, מסתובבת איתו. ביום רביעי שעבר הייתי בפתח תקווה עם סגן מנהל המשמרת, בחור מדהים. אנחנו מדברים והוא אומר לי 'את יודעת, מירב, מה לי ול-NSO הזה? מה לי ולפגסוס? אין לי מושג, אני שוטר במשמרת מתחנת פתח תקווה".
אבל זה לא רק NSO ופגסוס. יש עוד בעיות, כמו האלימות המשטרתית.
"היה כאן דיון חשוב על המכת"זיות והשימוש בבואש (כלי רכב שמפזר הפגנות ומפיץ ריח רע) עם משטרת ירושלים והם באמת קיבלו ממני ביקורת, אבל עניינית. באתי ואמרתי להם, 'אתם מפעילים את הבואש הזה בתוך מאה שערים, אז הלכה להיא הכביסה, העסק הקטן של מישהו אחר מסריח, אנשים שעוברים ברחוב חוטפים סתם, הכל צפוף שם ועמוס. למה הבלתי מעורבים צריכים לסבול? אז נכון, יש הפגנות ואם צריך מכת"זית אז תפעיל, אבל עם מים'. ומאז ברוך השם אין שימוש בבואש. חרדים וערבים באו ואמרו לי שיש שיפור בקטע הזה".
הם אמרו לך שיש שיפור?
"כן. תראי, אני לא מתעלמת. יש אלימות של שוטרים, היא קיימת, ויש מקרים קשים שחייבים לטפל בהם. שוטר אלים לא צריך להיות בשטח. אנשים שנפגעים מאלימות שוטרים צריכים להגיש תלונה, ומח"ש צריכה להתייחס לכך ברצינות רבה. חלק מאובדן האמון של הציבור במשטרה נובע ממקרי האלימות של שוטרים, זה נושא שחייבים לטפל בו בכובד ראש. עם זאת, יש שינוי; אני שומעת מחברי הכנסת ובעיקר מרגישים שיש עם מי לדבר ויש מי שמקשיב, אין מה להשוות לעבר".
הזכרת את מח"ש. אני לא זוכרת מצב שבו הציבור ידע איך קוראים למי שעומד בראש מח"ש. את לא חושבת שראוי להזמין את קרן בר-מנחם לוועדה שלך, לשאול אותה שאלות על ההתנהלות שלה?
"הבנתי שמשפטית יש לי בעיה להזמין אותה כי היא לא כפופה לי, אבל אני יכולה להגיד לך שאני לא פוסלת את זה בעתיד".
את חושבת שסיכלו את המינוי של גל הירש למפכ"ל?
"אני לא מכירה את האירוע הזה לעומק".
מה עם גיא ניר, שכתב האישום נגדו בוטל?
"גם את האירוע עם גיא ניר אני לא מכירה לעומק, ואני אומרת לך בכנות, בתקופה שלא הייתי בכנסת הייתי מנותקת. אולי בגלל זה אני די אובייקטיבית, לנושא של ביטחון הפנים נכנסתי בכל הכוח בחצי השנה האחרונה".
שלושה ימים לא התאוששתי מעכו
כשאנחנו מדברות על אלימות בחברה הערבית, בן ארי מזכירה את המבצע המשולב של כוחות הביטחון שבמסגרתו סוכלה הברחה של עשרות כלי נשק סמוך לגבול עם ירדן. כשאני מציינת שזה נראה לי כמו פלסטר היא מתרעמת: "זה מטורף, אין מה להשוות בין מה שקורה במלחמה בפשיעה בחצי השנה האחרונה לבין מה שהיה כאן לפני שנה-שנתיים. סיכולים של הברחות, מניעת רצח, טיפולים בארגוני פשיעה. את יודעת שיש כאן ארגוני פשיעה ערביים שהמנהיגים שלהם ברחו מהארץ?".
ומה עם רצח נשים? אישה עדיין יכולה להירצח ברחוב או בביתה.
"היה מקרה במחוז צפון של אישה שיצאה מהמקלט, הייתה עם חברה שלה – והאחים שלה באו לחטוף אותה במטרה לרצוח אותה. המשטרה תפסה אותה והצילה את חייה. אני מרגישה שבכל הקשור לפשיעה יש עוד הרבה עבודה, אבל עושים כאן מהפכה אמיתית. ועדיין, צריך להכיר בזה שיש דברים שלא נשנה. כשאצלנו רוצחים אישה, כל המשפחה שלה ובדרך כלל גם המשפחה של הרוצח מגנים, מתרחקים, דואגים לילדים. בחברה הערבית זה לא ככה".
אז מה זה, פער מנטלי? פער תרבותי?
"אני חושבת שזו חברה מסורתית שהרבה פעמים נשים שם כבולות בתוך שרשרות של מסורת, של זלזול בנשים. אני וסעיד אלחרומי (ח"כ לשעבר שהלך לעולמו בשנה שעברה – נ"ד) היינו ביחד בכנסת ה-20, לשכה ליד לשכה, התחברתי אליו". בן ארי מתקשה לדבר על אלחרומי וקולה קצת נשבר. "ואז, כשהוא נפטר, נסעתי לנחם. ישבו האחים שלו ואמרתי להם 'מה, אתם רק שני אחים?' אמרו לי 'כן, אנחנו שניים'. שאלתי 'מה זאת אומרת, אין לכם אחיות?', אמרו לי 'אה כן, יש כאן עוד איזה שמונה. בחדר אחר'".
אבל את שומעת את חברי הכנסת הערבים מוחים על זה שפשוט לא משקיעים מספיק במאבק בפשיעה בחברה הערבית.
"הנציגים של המשותפת בכנסת משליכים הרבה פעמים את האחריות על הממשלה. אני זוכרת שעשיתי דיון והיה סרטון בערבית שמשרד הרווחה יצר למלחמה באלימות נגד נשים. סרטון מדהים שמתאר בדיוק את מה שהייתי שומעת בעדויות נשים בוועדה לקידום מעמד האישה. בסרטון יושבת הנפגעת, וההורים שלה והאחים שלה אומרים לה 'חבל, אל תתגרשי, את תהרסי את המשפחה'. ואז עולה עאידה תומא סלימאן ואומרת לי 'למה אתם תמיד מפילים את זה על המשפחה?'. אנחנו חיות באותו עולם? מי רוצח כאן? בדרך כלל זה אפילו לא הבעל, אלא האח או האבא, כי היא פגעה בכבוד המשפחה. 'כבוד', במירכאות. אז על מי נפיל את זה? הממשלה אשמה שרצחו אותה?".
אולי גם. מבחינתם זה שלא נתנו מספיק תשתיות או מספיק חינוך. אולי יש לזה השפעה.
"בסוף מי שהלך וזרק ביפו את בקבוק התבערה שבמקרה פגע בבית של ערבי הוא הבן של הבעלים של 'הזקן והים'. עשיר מאוד, מקושר, חזק ועם השכלה".
אגב המקרה הזה, נראה לך שנגיע ל"שומר החומות 2"?
"זאת שאלה שאני עוסקת בה כל הזמן. אני רוצה לדעת מה המשטרה עושה כהכנה לשומר החומות הבא. צריך להפסיק עם המילים המכובסות: יש לנו איחוד משפחות שמביא את הפלסטינים למרכז הארץ, שלא לדבר על הנגב, שיש שם דגלי פלסטין שמעולם לא היו. אני אומרת שלא הייתה סימטריה, שמי שבזזו והרגו ומה לא, אלה היו ערבים נגד יהודים. אחרי שומר החומות אני הייתי בבתי כנסת שרופים, הייתי במלון בעכו העתיקה שחדר אחד נשרף בו ואחד לא. כששאלתי למה החדר הזה לא שרוף, אמרו לי שזה כי יש ערבייה שגרה למטה. שלושה ימים לא התאוששתי מעכו".
מה דעתך על ההתנכלויות החוזרות למשפחת יושבייב בשייח' ג'ראח?
"משפחת יושבייב נמצאת בשייח' ג'ראח על פי דין, על פי החלטה של בית משפט. הם לא פולשים, לא נכנסו לקרקע הזאת בלי רשות. הם קיבלו את כל האישורים מבית המשפט וצריך לזכור שמי שהיה צריך להתפנות זה דווקא אותן משפחות ערביות שפלשו. יהודים קנו שם את הקרקע. מגיע להם ביטחון כמו כל אזרח במדינת ישראל שקונה בית ויושב בבית שלו".
בסוף השטח נרגע מכיוון שאיתמר בן גביר הגיע לשם ואחריו הגיעו לשם 30 שוטרים. הוא עשה את מה שהמשטרה לא הצליחה לעשות קודם לכן.
"כן, אבל קודם כל הוא לא יכול להישאר שם כל הזמן כי יש לו עבודה והוא חבר כנסת, ומן הסתם אתה לא בלשכה כל היום. מבחינתו הוא עשה צעד נכון כי זה הציבור שלו ואלה המצביעים שלו. צריך לפתור את זה, אי אפשר להשאיר את זה ככה. צריך לתת ביטחון למשפחת יושבייב, להוציא משם את הלשכה של בן גביר ושהאנשים ימשיכו את החיים שלהם".
אכלו לי שתו לי זו לא אידאולוגיה
בן ארי, אם לילדה בהורות משותפת עם חבר ("להיות אמא היה החלום שלי"), חיה בתל אביב וידועה בגישה הפרו-להט"בית שלה. זה לא מונע ממנה להגדיר את עצמה כבעלת צדדים שמרניים, שלטענתה גם מאפשרים לה לקיים קשרים "טובים מאוד" עם חברי כנסת חרדים. קצת מפתיע, בהתחשב באדם העומד בראש המפלגה שלה.
"יש לי קשר טוב עם משה גפני, עם ש"ס כמובן", אומרת בן ארי, "יעקב מרגי ואני היינו צמד חמד בכנסת הקודמת. אין לי ויכוחים איתם אפילו, ואותו דבר נכון לגבי יש עתיד. כמה את שומעת את יאיר מדבר על החרדים?".
טוב, הוא דיבר עליהם בעבר. את חושבת שהיום החרדים מצטרפים לממשלה עם לפיד אם ליברמן בחוץ?
"אני לא יודעת מה הם יעשו, אבל אני חושבת שהאש על לפיד מכיוון החרדים ירדה. אני לא רואה את לפיד מתבטא נגד חרדים, ואני לא רואה את החרדים מתבטאים נגד לפיד. אז אני לא יודעת מה יהיה, כי גם לפיד וליברמן בקשר טוב, אבל זו בטח לא העוצמה שיש נגד ליברמן. אגב, גם לא נגד בני גנץ, גם לא נגד מנסור, גם לא נגד מפלגת העבודה".
אז מי שיפריע לחרדים זה רק ליברמן?
"אני חושבת שכן. תסתכלי על המפלגות האחרות. את רואה את מרצ מדברים נגד חרדים? מרצ והחרדים זה סיפור אהבה".
מה חשבת על העימות בין דודי אמסלם לאסתר חיות?
"תראי, אני אישה, מזרחית, הגעתי מהפריפריה החברתית וגם אני בעצמי סבלתי מאפליה ובמשך עשר שנים התעסקתי עם נערים בסיכון שרוב שמות המשפחה שלהם היו מזרחיים. אבל אני לא חינכתי אותם לזה שאם מישהו הצליח אני אשרוף עליו את המועדון ואקלל אותו ואחבוט בו. אני אצמצם את הפער ואצליח להגיע לאן שאגיע והגעתי.
"סבא שלי, שהיה אחד האנשים האצילים בלוב, הגיע משם עם שתי מזוודות, ציוני, אוהב ישראל, נלחם במלחמות ישראל. אמא שלי אותו דבר. היו לה חיים לא פשוטים, אבל היא לא ויתרה. אני לא רוצה הקלות, לא רוצה הטבות, לא רוצה שירחמו עליי בגלל שאני אישה ומזרחית. הייתה אפליה וברור לי שהייתה אפליה, אבל אני אצליח בזכות עצמי".
את מדברת על האפליה בלשון עבר.
"אני לא אומרת שזה לא קיים, אלא שאנחנו יכולים להסתכל על העבר ושהוא רק יניע אותנו לדחוף את עצמנו יותר. כשאחד מהנערים שלי היה בא אליי ומתלונן, הייתי אומרת לו להפסיק עם ה'אכלו לי, שתו לי'. זאת לא אידאולוגיה. ברור ששופטי העליון יהיו ברובם אשכנזים, כי הדרך שלהם הייתה יותר קלה משלי, אבל למה אני צריכה לצאת נגד אנשים שהיה להם יותר קל? בגלל שאֶת אמא שלי שמו במעברה ואת אמא שלה שלחו לקיבוץ? זה מה שהיה ועכשיו אני אעשה את הכל הרבה יותר טוב".
תהיי שרה?
"זה יגיע".
צילום: עופר חן | איפור: ורד בשן