מסעדת אבושדיד שברחוב לבונטין היא אחת המסעדות הכי חדשניות בתל אביב. לאו דווקא בגלל האוכל שהיא מציעה, ששואב השראה בעיקר מהמטבח הטורקי הקלאסי, וגם לא בגלל העיצוב של המקום, שילוב של לאונג' בר מודרני עם קשתות עותומאניות ומרצפות מצוירות, אלא דווקא בגלל אמצעי התשלום שמקבלים במקום. בעוד שהמחירים של המנות בתפריט רשומים בשקלים חדשים, אבושדיד היא אחת המסעדות הראשונות בעיר שמכבדות ביטקוין.
"מה זה, מטבע דמיוני? כמו כסף מונופול?", שואל המלצר בתמיהה כשאני מזמין חשבון. "לא", אני משיב, "זה דווקא כסף אמיתי לגמרי". בזמן שהוא נסוג למטבח כדי לברר את העניינים עם אחראי המשמרת, החברה מציעה שנזמין עוד קינוח. "בואי לא נגזים", אני עונה לה. "בכל זאת, ביטקוין לא גדל על עצים".
לבסוף מגיח אחראי המשמרת עם הטאבלט שמאפשר את התשלום בביטקוין. בלי סליקת אשראי, בלי ניירת מיותרת המצריכה שרבוטי חתימות – כל מה שצריך לעשות זה להקליד את הסכום הנדרש בטאבלט, שמייצר בתורו ברקוד (QR Code, ליתר דיוק) אותו סורקים עם אפליקציית הביטקוין, המכונה בעגה מקצועית "ארנק דיגיטלי". ברגע שהסריקה הושלמה, תהליך שאורך לא יותר משנייה וחצי, העסקה מתקבלת ואנחנו רשאים לעזוב. "תודה רבה", אומרת לנו המארחת בצאתנו מהמקום, ומסתכלת עלינו כאילו אנחנו הולכים להשתגר עוד שנייה בחזרה למאה ה-31.
כלכלה חופשית באמת
מה לא שמענו על הביטקוין בשנים האחרונות? שהשערים שלו יציבים פחות מהשלטון בסוריה. שמדובר בתרמית פירמידה אחת גדולה. שזה כלי של אנרכיסטים שרוצים להפיל ממשלות. שאנשים משתמשים בזה כדי לקנות סמים, להלבין הון ולממן ארגוני טרור במרחבים הפרוצים של הרשת העמוקה. שכל האקר בן יומו יכול להושיט את ידו לתוך הארנק הדיגיטלי שלך ולרוקן אותו עד הפרוטה האחרונה. שמי שהשכיל להשקיע בזה בתחילת הדרך אמנם התעשר כקורח, אבל עכשיו ביטקוין זה כבר הכי פאסה, וסביר להניח שהבועה הספקולטיבית שעוטפת אותו תתפוצץ בשנים הקרובות, אם לא מחר בבוקר.
לעומת זאת, אם תשאלו את אחד הביטקוינרים הרבים בארץ (קבוצת הפייסבוק "ביטקוין ישראלי" מונה 4,000 חברים, אף על פי שהמומחים בתחום מעריכים שהמספר קרוב יותר ל-10 אלפים), סביר להניח שהוא יגיד לכם שהמהפכה רק החלה. מדובר כמובן בקלישאה, אבל כזאת שבמקרה הזה עלולה להתגלות כנכונה.
קהילת משתמשי הביטקוין בארץ, כמו גם בשאר העולם, גדלה ללא הרף. ב-2011 שוויו של ביטקוין אחד עמד על פחות מדולר, בנובמבר 2013 הוא כבר הספיק לנסוק ל-1,200 דולר, ונכון לזמן כתיבת שורות אלה הוא שווה כמחצית מזה, דבר שיכול להשתנות כל רגע עקב שערו המתנודד. כיום קיימים בשוק בסך הכל כ-13 מיליון ביטקוינס, ששוויים הכולל מוערך באזור השמונה מיליארד דולר. אתרים כמו Reddit, Zynga ו-Mega כבר מקבלים תשלום בביטקוין, וכך גם עסקים רבים בכל העולם, כולל ענקית הנסיעות המקוונת אקספדיה, רשת מלונות הולידיי אין, ואפילו וירג'ין גלקטיק של ריצ'רד ברנסון, שמוכנה להטיס אותך לחלל אם יש לך מספיק ז'יטונים וירטואליים.
בארץ יש כבר איגוד ביטקוין ישראלי, שגרירות ביטקוין, גרסה מקומית למטבע שנקראת ישראקוין ומספר בלתי מבוטל של סטארטאפים בתחום, שלדעת הייטקיסטים רבים עתידים להפוך את ישראל למעצמת ביטקוין. בתל אביב צצו לאחרונה שני כספומטים שמסוגלים להמיר שקלים לביטקוין, ומעל 120 בתי עסק כבר מכבדים את אמצעי התשלום החדש.
למרות שזה נשמע כמו מספר מכובד, יש דבר אחד שעדיין לא ברור להדיוטות שבינינו – מה זה, לעזאזל, ביטקוין? הכספומט החדש שהוצב בתחילת החודש במלון הבוטיק טאון האוס שברחוב יבנה, כמה פסיעות משדרות רוטשילד, הוא מקום טוב להתחיל לברר. "קשה לענות על השאלה הזאת", אומר לי נמרוד גרובר, דוגמן לשעבר וכיום מנכ"ל חברת ביטבוקס המפעילה את הכספומט. "אם אני אשאל אותך מה זה כסף רגיל, אתה כנראה גם לא תדע לענות לי. אני אישית מתקשה להבין מה זה. אתה יודע שזה עובד כי אנשים מקבלים את זה כאמצעי תשלום וכי הם מאמינים שזה עובד, אבל פה זה בערך נגמר. הביטקוין מבוסס על אותו רעיון, רק שהוא מטבע וירטואלי וגלובלי. הערך שלו נקבע על בסיס של היצע וביקוש, כמו כל מטבע אחר. העיקרון הכי חשוב הוא שמדובר במטבע מבוזר – כזה שאין מאחוריו מדינה או גוף מרכזי כמו בנקים או חברות אשראי – וכפועל יוצא של זה אין לך אף אחד ששולט בזרימה של הכסף ואין מתווך שחותך אחוז מסוים מכל פעולה שאתה עושה. זאת כלכלה חופשית באמת".
למעשה, המתווכים היחידים שקיימים בעולם הביטקוין הם אנשים כמו גרובר שממירים ביטקוין לשקלים ולהפך, בתמורה לתשלום סמלי כמובן.
אנחנו ממשיכים לעבר המכשיר שלשמו התכנסנו בזמן שגרובר מסביר לי שהכספומט של ביטבוקס מאפשר לא רק קנייה אלא גם מכירת ביטקוין, ושהוא מוגבל לעסקאות של עד 20 אלף שקל (הכספומט השני בארץ, שממוקם בשגרירות הביטקוין, מוגבל לאלף בלבד). על כל עסקה שמתבצעת גוזרת ביטבוקס קופון של ארבעה אחוז, אבל גרובר טוען שככל שיהיו יותר משתמשים הנתח שלהם ירד, ובסופו של דבר יהיה זול יותר מהעמלה בכספומט רגיל.
במבט ראשון הוא נראה כמו כל כספומט אחר. בפועל הוא הרבה יותר משוכלל. יש לו למשל סורק ביומטרי שלא קורא את טביעות האצבע, אלא את מבנה כלי הדם שבכף היד, כדי לספק למשתמש הגנה מקסימלית (למקרה שמישהו יחליט לכרות לו את האצבעות, כנראה). הוא גם מצויד במכשיר שסורק את תעודת הזהות או את רישיון הנהיגה של בעל החשבון ומצליב את פרטיו מול רשימות טרור והלבנת הון עולמיות כדי לוודא שהכל תקין. למרבה ההפתעה הכספומט אישר לי לפתוח חשבון חדש, ככה שייתכן שמשהו בו לא בסדר.
כמה דקות לאחר מכן אני כבר מלעיט את המכונה בשטרות בשווי 500 שקל ישראלי, ומקבל תמורתן 0.23126304 ביטקוין (נשמע קצת מאכזב), או 231 מילי-ביטקוין (זה כבר יותר טוב), שמודפסים בצורת פיסת נייר עם ברקוד. משום שאני יודע שאאבד את פיסת הנייר הזאת תוך מקסימום שעתיים, אני ממהר להוריד אפליקציה שתשמש אותי כארנק דיגיטלי. בניגוד לארנק רגיל, את הדיגיטלי אי אפשר לשכוח באוטובוס, אבל הסיסמאות שפותחות אותו – זה כבר סיפור אחר.
אני מוריד אפליקציה חדשה לאייפון שנקראת Coinpocket, וקיימת להורדה בחנות המקוונת של אפל רק ימים ספורים, לאחר תקופה ארוכה שבה החברה סירבה משום מה לאשר אפליקציות שקשורות לביטקוין (לאנדרואיד, אגב, יש אפליקציית ארנק טובה שנקראת Mycelium). אני סורק את הקוד מפיסת הנייר לאייפון כדי להעביר את הכסף, אבל לא עובר הרבה זמן עד שאני מגלה שהאפליקציה עדיין מלאה באגים וצריכה עוד חודש כדי להתאפס על עצמה. בעצת אחד שיודע אני מוריד ישירות מהאינטרנט אפליקציה אחרת בקוד פתוח בשם Pheeva, שפועלת מצוין. בין לבין הייתי צריך להמציא לעצמי משהו כמו 5,000 סיסמאות ולהתאפק שלא לפרוץ בבכי בזמן שאני חותך לעצמי את הוורידים בידיים, מה שהיה עלול להקשות על השימוש הבא שלי בסורק כלי הדם של כספומט הביטקוין.
נשמע לכם מסובך? אתם צודקים לגמרי. אבל מהרגע שבו התארגנת על ארנק דיגיטלי מהימן, אתה יכול לשוט על מי מנוחות, ויש מספיק אנשים בעלי רצון טוב ואינטרסים כלכליים כמו גרובר שיעזרו לך להגיע לשם. "בעיקרון אנחנו פועלים כמו נותן שירותי מטבע, כמוchange . יש לנו רשיון ממשרד האוצר לסחור במטבע, למרות שאנחנו לא באמת צריכים את זה מבחינה חוקית", הוא מסביר. "צריך לזכור שהביטקוין קיים רק חמש שנים. אני אוהב להקביל את זה למהפכות כמו אינטרנט או מייל – בהתחלה הדברים האלה עלו המון כסף והיו מסורבלים ולא יעילים. ביחס אליהם האבולוציה של הביטקוין הרבה יותר מהירה".
הכת החדשה
גם אם היא רחוקה מלהיות מדויקת, התדמית השלילית שדבקה בביטקוין לא צמחה משום מקום. בשנה שעברה, לדוגמה, ביצע ה-FBI שורת מעצרים באנשים שהריצו את "דרך המשי" – שוק שחור לסמים שפעל במחשכי הרשת העמוקה וגלגל למעלה מ-28.5 מיליון דולר בביטקוין. בתחילת השנה חברת מסחר יפנית בביטקוין בשם מאונט גוקס, אחת הגדולות ביותר בתחום, פשטה רגל מסיבות שקשורות ככל הנראה בשילוב של פריצות האקרים וניהול כושל, והביאה לאובדן של למעלה מ-450 מיליון דולר בביטקוין, מה שגרם לצניחה חדה בערך המטבע. התקשורת מיהרה להספיד את הביטקוין בטרם עת, ולמרות זאת, כיום הוא כבר הספיק להתאושש ושערו עומד כרגע על כ-600 דולר, קצת יותר מ-2,000 שקל. לגבי מה שצופן העתיד, האנליסטים חלוקים בדעותיהם – חלקם בטוחים שערך המטבע יתאפס בכל רגע, בעוד שיש כאלה שחושבים שערך הביטקוין עלול לזנק לסכומים של עד כ-40 אלף דולר למטבע.
בניגוד למה שהרשויות היו אולי רוצים שתחשבו, רוב קהילת הביטקוין מורכבת דווקא מאנשים אידיאליסטים שרואים במטבע הווירטואלי מהפכה כלכלית של ממש, ופתרון להרבה מהבעיות שהמחאה החברתית העלתה לתודעה הציבורית. אליהם מצטרפים מתמטיקאים ומתכנתים שהתאהבו באלגוריתמים ובפרוטוקולים שרצים מאחורי הקלעים, וכלכלנים שמאמינים בלב שלם ששיטת הבנקים פשוט מיושנת מדי. הם מתכנסים בשגרירות הביטקוין בתל אביב, המרכז הרוחני של הקהילה המקומית שנוסד על ידי אייל שגב, אדריכל שהחליט להפעיל את המקום בהתנדבות. המבנה מחולק לשתי קומות – הקומה התחתונה משמשת את אנשי השגרירות והעליונה מתפקדת כחלל עבודה משותף ליזמים ומפתחים בתחום הביטקוין. "אנחנו מריצים את המקום הזה מתוך שליחות חברתית ואמונה שאנחנו חלק מאיזושהי מהפכה שהולכת לשנות את החיים שלנו, בצורה דומה לאופן שבו האינטרנט ופייסבוק עשו זאת", מסביר שגב. "השינוי הגדול הוא שכל האנשים שווים בעולם הביטקוין, אין מישהו ששולט יותר או פחות, אין פרוטקציות, אין נוחי דנקנרים, אין בנקים וממשלות והחלטות פוליטיות שמשפיעות עליך. לא יכולים לדלל פתאום את הכסף שלך על ידי ייצור כסף חדש. בסופו של דבר זה משפיע על היכולת שלנו להרוויח שכר הוגן עבור העבודה שלנו".
שגב לא חושב שהבנקים צריכים להרגיש מאוימים מהביטקוין, אלא ללמוד לחיות איתו בדו קיום: "יש פה קונפליקט שקיים עמוק בנפש שלנו – כולנו רוצים אבא ואמא שיגידו לנו מה לעשות ויקחו אחריות במקומנו, ומצד שני, אנחנו רוצים את החופש לגדול ולעשות שינוי בעצמנו. נוח לנו שהכסף שלנו בבנק ושמבקשים מאתנו לחתום על כל מיני טפסים ואפילו אם מדי פעם אנחנו מתעצבנים על ההורים ומתחילים להתמרד, אנחנו עדיין חיים איתם. אני מאמין שבסופו של דבר אנחנו נמצא את האיזון הזה בין הביטחון שמספקים הבנקים לבין החופש והעצמאות הכלכלית האישית שלנו. זה לא שאחד בא על חשבון השני. בנקים ימשיכו להתקיים. הבנק שימצא את האיזון הנכון בהתנהלות עם הביטקוין יהיה הבנק שנלך איתו".
את קהילת החסידים שהתפתחה מסביב לביטקוין שגב מתאר במונחים של דת, ואפילו כת. "יש משהו כמעט קסום בזה שהמחשב יודע לווסת את האינטרס של כולנו ולמצוא הרמוניה בין אנשים, וראיתי בדבר הזה משהו כמעט משיחי", הוא מספר בהתלהבות. "זה מה שגורם לאנשים להתאהב בביטקוין ולרתום את עצמם למטרה. אני פוגש אנשים שנכנסים לזה כמו אל משהו פילוסופי-דתי, עם סממנים של כת, רק שזה בלי גורואים".
אם יש לקהילת הביטקוין גורו, הרי שמדובר בסאטושי נקמוטו, המתכנת שהמציא את המטבע ואת האלגוריתם שעומד מאחוריו. אלא שנקמוטו הוא לא בדיוק מנהיג כריזמטי שחי בקומונה עם 20 נשים. עד לאחרונה אף אחד לא ידע מי הוא אותו גאון מסתורי, וההנחה המקובלת היתה שמדובר בשם בדוי. עד שבמרץ האחרון כתבת ניוזוויק בשם ליה מקגרת' גודמן טענה שהצליחה לאתר אותו, ושמדובר באזרח אמריקאי-יפני שנקרא, למרבה התדהמה, סאטושי נקמוטו. נקמוטו, בן 64, צאצא לשושלת סמוראים ובן לכהן דת בודהיסטי, עבד במשך שנים בענף הטכנולוגיה ובתעשיית הביטחון האמריקאית עד שפוטר פעמיים בשנות התשעים. כיום הוא מתגורר בעיירה בקליפורניה ומכלה את מרבית זמנו בבניית דגמי רכבות. שווי הביטקוין שברשותו מוערך ב-400 מיליון דולר. את היותו ממציא המטבע הכחיש נקמוטו בתוקף, אבל גודמן טענה שכשהגיעה לביתו הוא התוודה חלקית כשאמר לה: "אני כבר לא מעורב בזה ולא יכול לדבר על זה. זה הועבר לאנשים אחרים".
נקמוטו אמנם פרש מעסקי הביטקוין, אבל הרכבת שהוא בנה כבר פיתחה רגליים משלה והפכה למנוע כלכלי חזק ביותר. האלגוריתם שהוא הגה מאפשר לכל מי שחפץ בכך לכרות ביטקוין, פעולה שמתבססת על מודל של כריית זהב ומתבצעת באמצעות חישובים מתמטיים מורכבים המוודאים את תקינות התשלומים שבוצעו ברשת של המטבע. אם וידאת מספיק עסקאות ביטקוין, פעולה שנקראת "כריית בלוק", הרווחת מטבעות חדשים. כך המערכת מתחזקת את עצמה מבלי להזדקק לסמכות חיצונית שתפקח עליה.
"מה שקשה להסביר לגבי הביטקוין זה איך פתרו את העניין הזה של מציאת קונצנזוס בין מיליוני אנשים שמסכימים למי יש כמה כסף בכל רגע נתון", מסביר יונתן רואש, מנכ"ל חברת ביטס אוף גולד, שמתפעלת את כספומט הביטקוין השני שממוקם בשגרירות. "הפתרון עצמו מבחינה מתמטית הוא מאוד יפה. מי שנופל לו האסימון לגבי איך המערכת עובדת, מתאהב ברעיון ובהבטחה שהוא נותן. ההבטחה, בפשטות, היא שאף פעם לא יהיו יותר מ-21 מיליון ביטקוין בעולם. זה משפט שמובטח מתמטית וקריפטוגרפית ואלגוריתמית. הבעיה היא שאי אפשר להבין את ההבטחה הזאת אם אתה לא מבין את המתמטיקה מאחוריה. אבל זה נכון, זה אסימון דיגיטלי שלא ניתן לייצר יותר ממנו, וברגע שהגעת לתוצרת המקסימלית כל אסימון מבין ה-21 מיליון הוא יצירת אמנות. הוא יחיד".
אהרון אגילרד, מנכ"ל חברת Coin Currency שמספקת לבתי עסק את הטאבלטים שבאמצעותם הם מקבלים את התשלום בביטקוין, חושב שהדרך הכי טובה להבין את המטבע הזה היא פשוט להתחיל להשתמש בו: "אם יש משהו שאנשים צריכים להבין בקשר לביטקוין זה שהוא שם את הבעלות בכסף בידיים שלהם", הוא מסכם. "אם יש לך כסף בבנק או בפייפאל, בעצם יש לך חוב שחברה מסוימת חייבת לך. ביטקוין נותן לך להיות הבעלים של הכסף שלך".
השלב הבא: הצהרת ביטקוין
אז שמעתי בעצתו של אהרון ויצאתי להשתמש ב-231 המילי-ביטקוין שברשותי. חיפוש קצר בגוגל מעלה רשימה מסודרת של כל בתי העסק בארץ שמקבלים את המטבע הדיגיטלי. היא כוללת מסעדות, עורכי דין, רואי חשבון, רופאים, גני ילדים, חברות תיירות, שירותי אינטרנט ומחשבים ועוד. אפילו תליון אנרגיה סקולרית ליונים שליליים אפשר לרכוש שם, לכל מי שביטקוין זה לא מושג מספיק ערטילאי בשבילו. ייתכן שלא רחוק היום שבו אפילו קבצנים יתחילו לקבל נדבות בביטקוין.
אחרי ששקלתי ברצינות ללכת למכון הקעקועים סטודיו מורנו שמכבד ביטקוין כדי לקעקע את הסמל של המטבע על ישבני ולהצטרף באופן רשמי לכת החדשה, בסוף השתפנתי והלכתי לאכול פלאפל בנחלת בנימין. כמה ביטקוין לחצי מנה, בבקשה?
השימוש במטבע הדיגיטלי לא חף מבאגים. תקלה מרגיזה במיוחד נרשמה כשניסיתי להזמין מאתר המשלוחים של ספר האוכל, שחייבו אותי על העסקה ואז הודיעו שההזמנה נכשלה, אבל אחרי סבב של שיחות טלפון עם כל מיני נציגי שירות מבולבלים גם העניין הזה סודר. כרגע אין עוד מספיק בתי עסק שמכבדים את אמצעי התשלום כדי לאפשר שימוש שוטף בו, אבל בכל שבוע קופצים עוד כמה נוסעים חדשים לרכבת הביטקוין, ועושה רושם שבסופו של דבר זה יהפוך לדבר שגרתי לחלוטין. נכון לעכשיו, השימוש בביטקוין כדי להעביר כספים למדינות זרות הוא כבר הרבה יותר פשוט וזול מכל אלטרנטיבה אחרת.
לוקח קצת זמן להבין איך משתמשים בביטקוין, אבל ברגע שמתרגלים זה מרגיש הכי טבעי שיש. בדיוק כמו שהפסקנו להשתמש בדיסקים ובקלטות ועברנו לקבצים דיגיטליים, רק עם כסף. ייקח עוד זמן עד שתהליך הזה יושלם, אבל יש סיכוי לא רע שבעתיד לכל אחד מאתנו יהיה ארנק דיגיטלי בסמארטפון שלו, ומי יודע? יכול להיות שבבחירות הבאות לנשיאות המועמדים כבר לא יצטרכו להגיש הצהרת הון, אלא הצהרת ביטקוין. אם עד כה המחאה החברתית הולידה כל מני יוזמות מקומיות שנועדו לשחרר אותנו מכבלי הבנקים וחברות האשראי, כגון הבנק הקואופרטיבי שקורם עור וגידים בימים אלה, כעת מסתמן שהפתרון לבעיה הגלובלית עשוי להיות גלובלי בעצמו. חושבים שכסף גורם לעולם להסתובב? תחשבו ביטקוין.
מי מפחד ממטבע וירטואלי?
למה הבנקים עדיין מחרימים את הביטקוין, ומתי הם ירימו ידיים
בפברואר השנה יצאה הודעה משותפת לעיתונות מטעם בנק ישראל, אגף שוק ההון, ביטוח וחיסכון, רשות המסים, רשות ניירות הערך והרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור, תחת הכותרת "הודעה לציבור בדבר סיכונים אפשריים הטמונים במטבעות וירטואליים מבוזרים (דוגמת ביטקוין)". בהודעה צויין כי הרשויות טרם גיבשו עמדה רשמית לגבי המטבע, ושהן בינתיים מזהירות מפני השימוש בו. מבחינה זו הן מיישרות קו עם הרשויות האמריקאיות, ונוקטות גישה מתונה יותר מהממשלה הסינית למשל, שאסרה באופן גורף על השימוש בביטקוין. באותו חודש פברואר, אגב, הכשירה מדינת קליפורניה את השימוש בביטקוין כאמצעי תשלום לגיטימי, ובכך הציבה את עצמה בחוד החנית של התחום.
"כרגע העמדה של הרשויות ושל בנק ישראל היא wait and see", מסביר נמרוד גרובר מכספומט הביטקוין. "הם מחכים לראות מה יעשו האמריקאים. הבנקים כבר היום נלחמים בביטקוין. אני באופן אישי עזבתי את הבנק שלי כי חסמו לי עסקה עם אתר מסחר בביטקוין, ועברתי לבנק שהוא יותר ביטקוין-פריינדלי. עד שיהיו הנחיות ברורות הבנקים לא רוצים לעבוד עם ביטקוין, אבל יש כאלה שמשחררים קצת את הרסן. איך שאני רואה את זה, בסופו של דבר הבנקים יהיו חייבים למצוא את הדרך לרתום וליהנות מהביטקוין, ואותו דבר תקף גם לחברות שמעבירות כספים בין מדינות כמו ווסטרן יוניון ומאניגרם, שאותן הביטקוין עלול לחסל כליל, כי הוא בעצם מציע את אותו שירות שהן מציעות רק בעלות אפסית ובלי זמני המתנה".
גרובר טוען שבסופו של דבר גם לממשלות לא תהיה ברירה אלא להסדיר את השימוש במטבע הגלובלי, ולהבין איך ניתן להחיל עליו רגולציה כדי למנוע מקרים כמו גניבות והלבנות הון. "יש ביטקוינרים שיגידו לך שהם נגד רגולציה וכל דבר שקשור לממסד", הוא אומר. "אני חושב שאני בצד שיותר עם הרגליים על הקרקע. קח לדוגמה את הסיפור של מאונט גוקס, בורסת הביטקוין היפנית שקרסה. זה בכלל התחיל כאתר מסחר לקלפים של משחקי תפקידים, ומשם הם הפכו לאתר מסחר בביטקוין, גדלו וגדלו ונהיו הכי גדולים, החזיקו מאות מיליונים בדולרים, ולא היתה עליהם שום בקרה או רגולציה. הם יכלו בכל רגע לקום וללכת, וזה מה שהם עשו בסופו של דבר. היו שם הונאות וסחר בכסף שלא היה להם בכלל. זה בלתי נתפס שאתר שמגלגל מיליארדים לא עומד בשום רגולציה. ברגע שתהיה רגולציה הדברים האלה לא צריכים לקרות, כמו עם כל גוף או חברה גדולה אחרת".