חצי שנה חיכתה משפחת אלפרון ליום המרגש בו יעמוד הבן דרור מתחת לחופה ויישא לאשה את חברתו ליהי בן דוד. אמא אהובה קנתה שמלה, האחות קים הגיעה במיוחד מארה"ב, הזמרים ליאור נרקיס ושלומי שבת שריינו הופעה, הכלה חיברה שיר מיוחד לאירוע וכולם ספרו לאחור לקראת יום שלישי האחרון, אז נכנסו השניים לחופה באולמי אושן בתל אביב. אלא שכמו תמיד אצל משפחת אלפרון, גם החגיגה הזאת לא הצליחה לעבור לגמרי חלק: בסוף השבוע שעבר עצרו בלשי היחידה המרכזית במשטרת מחוז מרכז את דרור, בנו הבכור של יעקב אלפרון ז"ל, בחשד למעורבות ברצח הכפול של אלי עורקבי וערן פרטוש. "מנוולים", הזדעקה האם אהובה בדף הפייסבוק שלה. "שבוע לפני חתונה. מה קרה נכשלתם בכל ועכשיו אתם מחפשים כותרת? ביזיון. דרור יקר שלי, התסכול שלי הוא זמני. יבוא ימים טובים, ימים שמחים".
חמישה ימים הוא העביר במעצר לצד בני דודו, עד שהגיעו במשטרה למסקנה כי אין ראיות הקושרות את החבורה לרצח. יממה לפני החופה יצא לחופשי, ורק אז יכלו במשפחה לנשום לרווחה. "החתונה של דרור הייתה בפירוש הפגנת עוצמה וכוח של משפחת אלפרון", מספר מקורב למשפחה. "הגיעו לשם כל החברים של האבא יעקב, עבריינים מהדור הישן והחדש, וזה הרגיש כמו פגישת מחזור. יותר מזה, היו באירוע גם כמה מאות אנשים שבכלל לא הוזמנו אבל רצו להיות חלק. הייתה שם אווירה מחשמלת, כמו התפרצות של הר געש".
בין 700 האורחים בלטו הדודים מוסא, זלמן וניסים אלפרון. הדוד ניסים, הגיע בלוויית מספר מאבטחים צמודים. תשע פעמים כבר ניסו לחסל אותו בעבר, והמשפחה לא רצתה לקחת סיכונים. הדוד אריה נמצא במעצר ולכן לא נכח, אבל השמחה בכל זאת הייתה גדולה: בין היתר פקדו את המקום הזמרים אלי לוזון, מושיק עפיה, חיים משה וחופני כהן. "הרבה חברים של יעקב הגיעו כדי לעשות לנו כבוד", סיפרה האם אהובה לאחד המוזמנים, "היה מרגש מאוד. חלום מושלם. אין מילים. הלוואי על כל ילדי ישראל".
גם אהובה יודעת שדרור היה צריך את האירוע הזה, הזדקק לו. כבר מספר שנים שמעמדו בעולם התחתון הישראלי לא מצליח לנסוק, ואין כמו חתונה שמאחדת את כל החברים של אבא כדי להזכיר לכולם מי כאן היורש. ובכל זאת, נדמה שכשהתפזרו ענני הקונפטי נותר אלפרון הצעיר בעיקר עם זיכרונות: הילד הטוב מרעננה, שחבריו חזו לו עתיד מזהיר, מנסה כבר תקופה ארוכה לתבוע את מעמדו בצמרת הפשיעה המקומית, אך נוכח כל פעם לגלות שימי הזוהר של משפחתו מאחוריו – ושמה שהיה נכון לגבי אבא, לא בהכרח נכון לגבי הבן.
"אין מה להשוות בכלל בין יעקב לדרור", קובע קצין משטרה בכיר. "יעקב האב היה עבריין חכם מאוד, מגשר שפעל מהמוח, אחד שכשהוא היה חוצה את הרחוב כולם נתנו לו כבוד – בעלי עסקים, קציני משטרה ועבריינים. הוא היה דמות אבהית מקובלת בקרב ראשי ארגוני הפשע, העיניים שלו הקרינו בטחון עצמי גבוה מאוד ואנשים באמת פחדו ממנו. אצל דרור זה לא המצב, כי הוא ההפך הגמור מאבא שלו – פועל מהבטן, מאמוציות, אף פעם לא מהשכל. בעולם התחתון מסתכלים עליו כמו ילד מתלהב, עבריין מהרמות הכי נמוכות שלא מבין שהוא זה לא אבא שלו ושאף אחד לא באמת סופר אותו. עובדה שבעלי עסקים שנסחטו על ידו לא חששו להתלונן במשטרה, והוא נכנס ויוצא מהכלא כל שני וחמישי. זה בעצם אומר הכול. תאמין לי, נגד יעקב אף אחד אף פעם לא העז להתלונן".
היו בטוחים שילמד רפואה
אלפרון, 26, נולד וגדל ברעננה כבן הבכור מתוך שבעה אחים. כבר בילדותו נודע אביו כאחד העבריינים המסוכנים בישראל, אבל בבית המשפחה שלטה האם אהובה, שעשתה כל שביכולתה כדי לתת להעניק לו חיים נורמליים עד כמה שאפשר, גם כשמסביב עלו וצפו כל הזמן פרשיות פשע חדשות.
"אהובה הייתה הדמות הדומיננטית בגידולו של דרור, והיא נשבעה לעצמה כבר מההתחלה שהוא לא ילך בעקבות אביו", מספרת קרובת משפחה. "החלום שלה היה תמיד שהוא יסיים את לימודיו בהצטיינות, יתגייס ליחידה מובחרת וילמד מקצוע מכובד באוניברסיטה. הוא היה כל העולם שלה, הבן הבכור שהתגאתה בו, והיא דאגה לא להחסיר ממנו כלום, רק שימשיך במסלול הזה".
אלפרון הבן למד בבית הספר היסודי "הדר" ובחטיבת הביניים "אלון" ברעננה. ילד שקט אך פופולרי שהעביר שעות ארוכות על הסוסים בחווה המשפחתית בשרון. "הוא היה ילד חכם מאוד, אהב לשחק כדורגל, באמת היה מקובל בחברה", אומרת חברת ילדות. "כולם בסביבה ידעו שאבא שלו עבריין, ואולי היו כאלה שפחדו להתעסק איתו, אבל אם היית פוגש את דרור לא היית יכול לנחש מאיפה הוא בא. קסם של בחור, מחונך כמו שצריך ועם נוכחות חיובית. אף פעם לא נופף בשם של אבא כדי להשיג משהו, אף פעם לא איים על אף אחד. היינו בטוחים שהוא ילמד רפואה, אולי ילך לכימיה כי הוא חזק בזה, אבל בטח לא שיהיה עבריין. זה ילד שהיה חבר של כולם".
את שנות התיכון העביר בבית הספר המקיף "אביב" והתבלט כתלמיד בעל ציונים טובים וכמוביל חברתי. "כולם התחברו אליו בגלל האישיות שלו, בגלל הסימפטיות, הרצון הזה לעזור", מספר אחד מחבריו ללימודים. "את הרקע המשפחתי שלו הוא הצניע, לא דיבר עליו אף פעם וכל הזמן אמר שהחלום שלו הוא להיות ביחידה קרבית ולתרום למדינה. אהובה תמיד דאגה שהוא יהיה רחוק מכל ענייני הפשע, אמרה לו כל הזמן שלא יהיה כמו אבא שלו. היא השקיעה בו את הנשמה והיה לה במה להתגאות. המורים אהבו אותו מאוד, הוא היה חרשן כזה וקיבל תעודות הצטיינות, הבנות היו מאוהבות בו. הוא לא היה צריך להרים יד על אף אחד כי כולם גם ככה העריכו אותו". אם אתם צריכים הוכחה, אפשר למצוא אותה בספר המחזור, שם כתבו החברים על דרור: "ללימודים מרבה להגיע, ובציוניו הגבוהים אותנו לא מפתיע, בחווה את זמנו הפנוי משקיע, אין לדעת לאיפה הוא יגיע".
ובאמת, בתחילה היה נראה שאלפרון הולך להגיע רחוק, או לפחות להצליח לשבור את מעגל הפשע המשפחתי. השלב הראשון היה להשתלב ביחידה מובחרת. "בצה"ל רצו שהוא יהיה ג'ובניק, אבל דרור התעקש להיות לוחם בצנחנים. רצה להראות לכולם שמשפחת אלפרון זו לא רק עבריינים אלא גם כאלה שתורמים למען המדינה ומסכנים את חייהם", מספר אחד מחבריו לשעבר.
אלא שכמה שבועות לפני גיוסו לצה"ל התרחש האירוע שכנראה הסיט את אלפרון מדרך המלך, והזכיר לו שלפני הכל – הוא קודם כל נצר לאחת ממשפחות הפשע הבולטות בישראל. זה קרה ב-2 בינואר 2006, בלובי של מלון "דניאל" בהרצליה: האב יעקב אלפרון הגיע לפגישת עבודה עם עמיר מולנר, בכיר עברייני ישראל, שנועדה ללבן את ענייניהם העסקיים. בחוץ המתין לו הבן דרור, אשר עקב מרחוק אחר המתרחש. בעיצומה של הפגישה התגלעו חילוקי דעות בין השניים ועל פי החשד דרור מיהר להיכנס פנימה ודקר את מולנר, שנפצע באורח בינוני, וכן שניים ממאבטחיו. מולנר אושפז בבית החולים איכילוב וסירב לשתף פעולה עם המשטרה, אך יעקב ודרור ירדו למחתרת והתחבאו בדירות מסתור. כשלושה שבועות לאחר המקרה יעקב אלפרון הסגיר עצמו לידי המשטרה והכחיש שהוא או בנו דקרו את מולנר. מקץ שבועיים שוחרר ממעצר, לאחר שהמשטרה לא השיגה ראיות הקושרות אותו למעשה. חודשיים לאחר מכן, דרור הסגיר עצמו גם הוא למשטרה. לאחר שלושה ימים שוחרר לביתו והחל להתכונן לקראת הגיוס. מאותו הרגע, מספרים מקורביו, היה להם כבר עסק עם דרור אחר לגמרי.
"כששמענו שהוא נעצר היינו בהלם, חשבנו באמת שאולי מדובר בטעות", מספר חבר לספסל הלימודים. "אני ושאר החבורה היינו עצובים מאוד, פחדנו שמפה הוא ימשיך למקומות עבריינים לא טובים ושיתדרדר לפשע. במבט לאחור זה כנראה באמת היה השלב שבו הכל התחיל. הוא היה נשמה טובה, אבל משהו בו פתאום השתנה".
גילה את השם של אבא שלו
אחרי שנים של הימנעות, לפתע הפך דרור אלפרון בן ה-18 לכוכב עולה בשמי עולם הפשע הישראלי. התעוזה לדקור את מולנר זיכתה אותו בן לילה בכותרות ענק, ובזמן שכתבי הפלילים דיווחו על כך שסופסוף קם יורש ליעקב אלפרון, המשטרה הזדרזה אותו לרשימת היעדים המודיעיניים ששווים מעקב צמוד. במקביל לגיוסו לצנחנים והצטרפותו לקורס חובשים קרביים בבה"ד 10, החל שמו להיקשר בשורת אירועים אלימים: בתחילת 2007 נעצר יחד עם דודו אריה אלפרון בחשד שתקפו ברמת גן את העבריין יצחק אברג'יל וחברו הקרוב, מוטי חסין. כמה חודשים לאחר מכן נחשד כי ירה 22 כדורים לעבר ביתו של העבריין רפי אוחנה בשרון, כנקמה על כך שניסה לחסל את אביו. אוחנה נפצע ברגלו וחייו ניצלו בנס, ואלפרון נעצר יחד עם אמיר ניגרקר, חייל ששירת איתו ביחידה. הוא הכחיש קשר לניסיון החיסול, וניגרקר לקח עליו את התיק ונדון לחמש שנות מאסר בפועל.
גם בתוך הצבא הצליח אלפרון להסתבך: זה התחיל בכך שבאחת החופשות מהקורס הפקיר את רובה ה-M-16 שלו במכוניתו ונתן למאבטחו האישי להסתובב איתו, ותקופה קצרה לאחר מכן בלשי המשטרה עצרו אותו בחשד להחזקת סכין. בשני המקרים לא הועמד לדין ושוחרר בערבות, ובני משפחתו ופרקליטיו טענו כי המשטרה מתנכלת לו בגלל שמו. למרות הכל הצליח אלפרון לסיים את קורס החובשים, ובמסדר המצעדים אפשר היה להבחין בהוריו, חבריו ובני משפחתו מריעים לו. לאם אהובה, מעידים מקורבים, היה נדמה כי הימים הרעים מאחוריו – אלא שמהר מאוד בנה הבכור חזר לסורו.
"דרור התחיל ללכת עם טיפוסים עבריינים שהשפיעו עליו לרעה", מספר חברו לשעבר. "ליוויתי אותו מקורב וראיתי איך הוא מתחיל להתאהב בעובדה שהוא הבן של יעקב אלפרון. פתאום נכנס לו לראש שזה יפתח לו דלתות ויעזור לו לעשות כסף קל, והוא התחיל להשתמש בשם של אבא שלו כדי לסחוט כל מיני בעלי עסקים קטנים. היו כאלה שבאמת פחדו ושילמו לו כסף, אבל היו גם אחרים שהתנגדו – ופה התחיל הבלגן שבגללו הוא לא סיים את הצבא".
אחד הנסחטים הראשונים של אלפרון היה ג', מארגן מסיבות במועדוני לילה גדולים בתל אביב. אלפרון פקד עליו לשלם לו עבור כל מסיבה שהוא מארגן סכום של 1,500 שקלים. "אמרתי לו שזה לא משתלם לי, אבל בהתחלת שילמתי כי פחדתי ממנו", שיחזר ג' בחקירתו במשטרה. אחרי שכבר העביר לרשותו של אלפרון סכום של 5,000 שקל החליט לפנות למשטרה, וזו עצרה את דרור בעיצומה של פגישה בין השניים. לראשונה בחייו הוגש נגדו כתב אישום בגין סחיטה באיומים והפרעה לשוטר בעת מילוי תפקידו.
שבועיים לאחר מעצרו של דרור, ב-17 לנובמבר 2008, חוסל יעקב אלפרון. בתום אחד הדיונים בעניינו של בנו הוא נכנס למכוניתו השכורה והחל לנסוע לכיוון דרך "נמיר" בתל אביב, כשלפתע הופעל מטען והיא התפוצצה. אלפרון נהרג במקום, וגם היום, חמש שנים לאחר הרצח, לא הצליחה המשטרה ללכוד את הרוצח. בתחילה החשד הופנה כלפי עמיר מולנר, ששהה באותה העת בחו"ל, אך מולנר עצמו נשבע בפני בני משפחת אלפרון שלא הוא עומד מאחורי החיסול. באחרונה אף נערכה סולחה בין הצדדים, ובה הבהיר שידו לא ברצח.
"דרור היה שבור מהרצח של אביו", מספר אחד מחבריו. "הוא לקח את זה קשה מאוד, הרגיש שהמצפון מעיק עליו, שיעקב הגיע לדיון בגללו ושאם לא היה מסתבך בשטויות ייתכן ואבא שלו עוד היה חי היום. מהר מאוד הוא התעשת והבין שהוא צריך לרשת את אביו ולהתחיל לנהל את האימפריה, לפני שהכול יתפורר והנשרים יעוטו על הטרף".
מוכר טלפונים או עבריין?
המשימה שלקח על עצמו אלפרון הצעיר, להיכנס לנעלי אביו, ניצבה במהרה מול אתגר: הוא נדון לעשרה חודשי מאסר בפועל, והוחזק בהפרדה מאסירים אחרים מחשש שינסו לחסלו בין כתלי הכלא. "דרור שרד בתנאי מעצר קשים מאוד. הוא היה לבד בתא וזה ממש חירפן אותו", נזכר חבר קרוב, "למרות הכל הוא לא נשבר: הוא התחיל כבר אז להתקרב קצת לדת, להתפלל, לקרוא ספרי תהילים ולהניח תפילין. הוא התחזק רוחנית, וזה עזר לו להתמודד עם הרצח של אבא שלו. הוא ישב את כל המאסר בלי לאבד את העשתונות".
למרות שהיה אסיר שקט, ועדת השחרור דחתה את בקשתו של אלפרון לנכות שליש מעונשו בטענה כי קיים מידע מודיעיני על כך ששחרורו עלול לסכן את הציבור. כשסופסוף יצא מהכלא, גילה שהעולם בחוץ לא חיכה לו בשקיקה: הארגונים של אסי אבוטבול ואיציק אברג'יל התחזקו על חשבון משפחת אלפרון, ורבים בקרב העבריינים הבכירים פקפקו ביכולות שלו לרשת את אביו. מעמדו בעולם הפשע, התברר לו, נמצא בירידה.
"אין מה לעשות, דרור הוא ילד יותר מדי טוב לעולם העברייני, הוא ירש את אבא שלו הרבה יותר מדי מוקדם", אומר מקורב למשפחה. "בגלל שהוא הבכור הוא היה חייב למלא את החלל כדי שהמשפחה לא תתפורר ושהנכסים שלה לא נפגעו, אבל כולם ידעו שאין לו עשרה אחוז מהכריזמה של יעקב, ובטח שלא ניסיון חיים. תחשוב על זה, הוא הגיע לתפקיד בלי שום חפיפה, ולא למד כלום מאבא שלו: הוא פזיז מאוד, נותן לפיוז הקצר שלו להשתלט עליו, מלא באגו ופועל בלי לחשוב יותר מדי. הוא משלם על התכונות האלו מחיר יקר ונותן למשטרה תחמושת לחפש אותו בנרות. זה ילד שלא מפיק לקחים".
ובאמת, מאז שוחרר ממאסרו הראשון לפני כארבע שנים אלפרון ממשיך להסתבך פעם אחר פעם עם המשטרה, ופוקד את חדרי החקירה בתדירות שלא מאפיינת ראשי משפחות פשע מנוסים. שבוע לאחר שחרורו מהכלא היה מעורב בתאונת דרכים בכניסה לישוב אודים הסמוך לנתניה, בה נפצע באורח בינוני. במקרה אחר, ניידת משטרה ביצעה אחריו מרדף ברחובות רעננה לאחר שחשדה כי הוא מסתיר באופנוע שלו סמים. אלפרון נמלט, ועבור כמה שעות הגיע לתחנת המשטרה וטען שהאופנוע נגנב. שבוע לאחר מכן נעצר שוב לאחר שבלשי המשטרה מצאו בביתו ציוד צבאי בשווי של כמאה אלף שקלים: אפודים, קסדות, משקפות לראיית לילה ותיקים.
מצעד החקירות נמשך, כשאלפרון נעצר בתום חקירה סמויה של המשטרה בחשד שסחט בעלי מסעדות ואילץ אותם להעביר אליו עשרות אלפי בקבוקי פלסטיק למחזור, במטרה לקבל את כספי הפקדון. הוא טען שהשוטרים מתנכלים לו, המריא לתאילנד לטיול של שלושה שבועות, וכשחזר גילה שהוצא נגדו צו מעצר באותה פרשה. כעבור כמה חודשים נעצר שוב לאחר שהיה מעורב בקטטה המונית בבית הקברות בדימונה יחד עם דודיו ניסים ואריה אלפרון, וזמן קצר לאחר מכן הסתבך בפרשה חדשה כשהואשם כי תקף את בעלי מועדון "הביאנקה" ברעננה, ניגש אליו אחר שהכה אותו ולחש "מלאך המוות בא אליך". אלפרון זוכה מעבירת התקיפה אך הורשע באיומים ונדון לעשרה חודשי מאסר בפועל. במקביל, גזר עליו בית המשפט המחוזי בפתח תקווה 26 חודשי מאסר לאחר שהורשע בסחיטת בעלי עסקים בכפר סבא. היה זה העונש הגבוה ביותר שהוטל עליו מאז נכנס לעולם הפשע. בחקירתו במשטרה הכחיש אלפרון את הדברים, אך הפתקים שהתגלו במסעדות – "האלפרונים היו כאן" – החלישו מעט את טענותיו.
בתחילת 2011 נכנס אלפרון לכלא. בשלוש השנים שבילה מאחורי הסורגים החל ללמוד באוניברסיטה הפתוחה מנהל עסקים וכלכלה. "הוא בכלל רצה ללמוד משפטים, אולי להיות עו"ד פלילי, אבל המשטרה דחפה לו הרשעות והרסה לו את החלום הזה", סיפר מקורב למשפחה. "יש לו ראש חבל על הזמן, בקלות הוא יכול לנהל חברות גדולות, אבל לפעמים יש לו קוצים ואז הוא מסתבך בשטויות".
במהלך מאסרו אמו אהובה דאגה מעת לעת לעדכן בדף הפייסבוק שלה על מצבו: התלוננה על כך שהוא מוחזק בתא הפרדה, שגרה ברכות ליום הולדתו, שיתפה את חבריה במסרים שהעביר לה ואפילו הקימה קבוצה בפייסבוק תחת השם "החברים של דרור", שהוסרה לפי בקשתו. לפני כשמונה חודשים סיפק לה דרור כמה רגעי נחת כשהשתחרר מהכלא ותוך זמן קצר הכיר את ליהי בן דוד, עובדת סוציאלית בהכשרתה וגם אחותו של יניב בן דוד, "מלך חשבוניות המס הפיקטיביות", שמרצה כיום עונש מאסר של שש וחצי שנים בגין העלמות מס בגובה 118 מיליון שקלים. לדברי מקורבים למשפחה כבר מההתחלה היה ברור שהקשר הזה מוביל לנישואים, וכיום השניים מתגוררים יחד ברעננה ובן דוד נמצאת בחודש השמיני להריונה. בבטן: בת.
מה העתיד צופן לאלפרון? תלוי מאוד את מי שואלים. בעמוד הפייסבוק שלו כתב לא מזמן שורה אחת - DON'T LET YOUR DREAMS BE JUST DREAMS - אך לא כולם בטוחים בדיוק לאילו חלומות הוא מתכוון. בסביבתו מתעקשים כי על אף שהמשטרה מגדירה את האלפרונים כארגון פשיעה לכל דבר ועניין ומעריכה את שווי עסקיהם בלמעלה מ-100 מיליון שקלים, דרור החליט זה מכבר ללכת בכיוון אחר. מציינים שם כי הוא מחזיק שתי חנויות חוקיות לחלוטין לממכר טלפונים סלולריים וציוד נלווה, קם כל בוקר להניח תפילין, חזר לרכוב על סוסים ובעיקר מתרגש מהאבהות הצפויה. לדברי פרקליטו, עו"ד משה יוחאי, אלפרון חזר למוטב ולא עוסק בפשע, וכעת רק נותר שרשויות החוק יתנו לו קצת מרחב נשימה.
"המשטרה לא אוהבת את העובדה שדרור אלפרון חוזר לדרך המלך, מתחתן, מקים משפחה ואין לו עניין וחצי עניין עם עולם הפשע", הוא אומר. "המעצר האחרון היה פומפוזי: המשטרה לא מניחה לו, מגיעה אליו הביתה באישון הלילה והופכת את כל הבית. זו ממש בדיחה כי כולם מבינים שאין פה תיק. הוא אפילו לא נחקר. שיניחו לו לחיות את חייו בשקט - הוא לא ירש את אביו, הוא במקום אחר לגמרי".
אלא שלא כולם כל כך בטוחים שזה המצב. עו"ד שייצג בעבר הרחוק את דרור קובע השבוע כי "מספיק לראות את הגלריה של האנשים שנמצאים סביב דרור כדי להבין שזה רק עניין של זמן עד שהוא ימצא את עצמו במעצר", וגורמים המקורבים למשפחה מציינים כי לאחרונה התחבר לעבריינים באזור השרון והמשולש וכי הוא עדיין מסתובב בכל מקום עם חבורת "חיילים" קבועה. "דרור לא יכול לצאת מהפשע, הוא נמצא עמוק בתוכו", קובע ג', עבריין המכיר היטב את אלפרון. "הוא אולי מנסה לשקם את חייו, אבל תמיד יש פיתויים. יכול להיות שהוא מתרחק מכל זה פשוט כי הוא יודע שכבר לא נותנים לו כבר יחס מועדף בגלל השם. עובדה, תראה, אפילו המשטרה כבר לא סופרת אותו, מוציאה לו צווי חיפוש בבית, הופכת לו את הדירה. בתקופה של אבא שלו הבלשים חשבו מאה פעם לפני שפשטו לו על הבית. אבא שלו היה מותג, דרור רק יכול לחלום על זה".