יום אחרי פרוץ האינתיפאדה השנייה. 29 בספטמבר 2000. ירון ברלד ואביו יעקב נוסעים לארוחה משפחתית בבית ההורים, ביישוב הקהילתי מתן שבשרון. סמוך לצומת ג'לג'וליה נקלע רכבם להפגנה המונית. מאות ערבים מבעירים צמיגים על הכביש. בקבוק תבערה מושלך לתוך הרכב, רעול פנים מתחיל לחבוט בראשו של אביו וממשיך להכות בו גם אחרי שזה מאבד את ההכרה. ברלד מצליח להימלט מהרכב הבוער, מוצא מקל גדול ורץ בחזרה לרכב על מנת לחלץ את אביו, כשרעול פנים אחר זורק לו לבנה על הפנים ומרסק את שיניו. רגע לפני שהכל נגמר, ונגמר רע, קבוצת ערבים חמושים מגיעה למקום ומבריחה את התוקפים ביריות. לאחר מכן הם גם מזעיקים עזרה עבור ירון ואביו.
אביו נותח וניצל וברלד נערך להשתלות שיניים, אבל הטראומה הנפשית הייתה גדולה בהרבה. בעקבות המקרה הסתגר הבחור בן ה-23 בממ"ד שבבית הוריו, לשם עבר לגור במשך קרוב לארבע שנים. "ירון עבר טראומה רצינית ולקח לו שנים רבות לחזור לעצמו", מספרת אמו ורדה. "אנחנו לא ממש אוהבים לדבר על זה כי ירון הוא לא בן אדם שאוהב מסכנות ואין טעם לדוש בזה. זה היה מקרה מאוד קשה שעבר על המשפחה שלנו. היו לו כמה שנים קשות אבל הוא יצא מזה בעיקר בגלל שיש לו כוח רצון מברזל".
כוח הברזל הזה עזר לברלד, 35, להתגבר על הכל ולוותר על המחסומים שעכבו אותו בדרכו לפסגה. לוותר על הטראומה, על האישיות הברדקיסטית וגם על חדר הכושר. אחרי שנים של אתגרים נפשיים, דשדוש מקצועי וחיקויים מבריקים של יונה, היום הוא כבר יכול לרקוד על שולחן הפריים טיים כאילו אין מחר. זה לא אומר שאין מי שעוקב אחריו בחשש ודואג שלא יסטה מהדרך.
"רעדו לנו הברכיים לפני שצירפנו אותו ל'ארץ נהדרת'"
"ג'ון בלושי הישראלי", "קומיקאי של פעם בדור", "הבן אדם הכי מצחיק בארץ" – אלה רק חלק מהמחמאות שנשפכות עליו בימים אלה. עם תפקיד קאלטי ב"בובה של לילה", נוכחות בולטת במעוז הקומיקאים הכה מכובד של "ארץ נהדרת" ומופע חדש שעליו הוא עובד בימים אלה, ניתן לומר שברלד סוף סוף עושה את זה בגדול.
"כל עולם הסטנד אפ והברנז'ה הקומית בישראל מכיר את השם ירון ברלד כבר שנים", מסביר דוד ליפשיץ, הכותב הראשי של 'ארץ נהדרת'. "כולם ידעו כמה הבחור הזה מוכשר וכמה יש לו את זה מבחינה קומית, וזה היה רק עניין של זמן עד שהכישרון העצום שלו יפרוץ החוצה".
אז מה גרם לך להביא אותו סוף סוף ל'ארץ נהדרת"?
הקשר הראשוני נוצר כבר לפני 4 שנים, כשכתבתי ל'מסודרים'. אסף הראל כתב דמות למידותיו של ברלד והוא היה אמור לשחק את זה. בסוף זה לא הסתדר מכל מיני סיבות, אבל בעיקר בגלל שברלד לא היה בשל בזמנו לתפקיד. כשהתחלתי לראות את 'בובה של לילה' כמו כל חובב ספורט, וראיתי מה הוא עושה שם, זה גרם לי להבין שהוא סוף סוף הצליח לנתב את הכישרון הקומי העצום שלו לטובת משהו שהוא נורא מצחיק".
איך שכנעת את מולי שגב להסכים לטירוף הזה?
"התקשרתי למולי (עורך התוכנית – ס.ק) ואמרתי לו שירון ברלד הוא כרגע האיש הכי מצחיק בטלוויזיה. אפילו שלחתי לו קטעים שלו מהתוכנית שיראה. אחרי זה נפגשתי איתו וראיתי כמה הוא התבגר וכמה הוא בעניין של פריים טיים וחשיפה גדולה, וזה שכנע אותי. הוא רעב נורא להצליח ובאמת אפשר לראות שהוא משתלב באופן טבעי".
היו לכם חששות לפני שצירפתם אותו להרכב?
"רעדו לנו הברכיים. אבל בסופו של דבר מה שהכריע זאת העובדה שמדובר באיש הכי מצחיק שיש. אנחנו יודעים שברלד הוא שונה מאחרים והוא בא עם לא מעט מורכבות, אבל הוא עבר מספיק שנים במקצוע בשביל לבוא עם הניסיון הדרוש. הוא נורא קשוב ומאוד רוצה ללמוד וכיף לעבוד אתו. אני חושב שהוא פועל ממקום מאוד נכון, הוא לא רוצה להיות מפורסם אלא פשוט רוצה להצחיק אנשים, וזה מה שמוביל אותו".
"אחד לעשר שנים קם קומיקאי כזה", מוסיף הקולגה החדש טל פרידמן. "חשבתי שאין יותר קומיקאים שעושים הומור כזה. הוא מצחיק באופן קיצוני ואני לא יכול להסביר עד כמה אני מאושר לעבוד אתו. הוא תוספת כוח רצינית עבורנו ואני מקווה שהוא יישאר בנבחרת עוד הרבה שנים".
"אל תתייאשי אמא, בסוף זה יגיע"
הוא נולד בשנת 76' ברמת השרון, כבן הזקונים של יעקב וורדה ברלד. אח צעיר לקרני (45), אשת מחשבים, ועדו (41), צלם קולנוע מוכר. בצעירותו, לא תאמינו, הוא התבלט דווקא בכדורסל. "הוא היה שחקן כדורסל מצטיין מהילדות ועד אחרי הצבא", משחזרת אמו. "הוא שיחק באס"א רמת השרון והיה אתלט נהדר ושחקן נפלא. הוא נורא טוטאלי בכל מה שהוא עושה".
כשהוא היה ילד לא ידעתם שהוא כל כך מצחיק?
"כנראה שהוא היה קומיקאי מילדות אבל אנחנו גילנו את זה רק שהוא היה נער מתבגר. הוא היה נער מאוד פופולרי ותמיד היו מסביבו המון חברים והוא ידע להצחיק את כולם. הוא היה רואה אנשים, שומע איך הם מדברים וישר רץ לחקות אותם. הוא תמיד דאג להבהיר לנו שיום אחד הוא יהיה קומיקאי. הוא כל הזמן היה אומר 'אל תתייאשי אמא, בסוף זה יגיע, את תראי'".
החיבור המקצועי הראשון של ברלד היה עם נאור ציון, שכן ותיק מאותה שכונה ברמת השרון, שהחיקוי שעשה לו ב"בובה של לילה" שנים אחר כך הפך לשוס ממכר. "הוא בעצם היה סוג של גרופי שלי", מספר נאור ציון. "שנינו היינו כדורסלנים, והוא היה מסתובב איתי לא מעט. הייתי בטוח שהוא יגיע לליגות הגבוהות, הוא היה ספורטאי מחונן, דופק הטבעות על אנשים שאתה לא מאמין".
הפנטזיות להפוך לישראלי הראשון בליגת ה-NBA נגנזו בגיל 22. ברלד, שאגב העביר את השירות הצבאי כנהג בוס של קצינים בכירים בקרייה, פרש מכדורסל לטובת התעמקות בעולם הסטנד אפ. וגם כאן היה לנאור ציון חלק באבולוציה. "הוא התחיל להופיע על במות קטנות ואני המלצתי עליו ליואב גרוס, שמיד לקח אותו לדומינו גרוס", נזכר ציון. "גם לאורך השנים תמיד שילבתי אותו בכל מיני דברים שעשיתי. אין ספק שהוא יחיד במינו, הטירוף שהוא מביא לבמה והתזמון הקומי שלו אלו דברים נדירים ביותר. הוא באמת קומיקאי של פעם בדור".
"גור קטן עם 100 קילו של שומן"
בסופו של דבר, התנופה הראשונה הגיעה דווקא מתוכנית סאטירה בערוץ הספורט. מה שהתחיל בתור קינוח קומי לחובבי ספורט בשעה לילה מאוחרת הפך להיות לדיבור רועש בפינות האספרסו של לא מעט משרדים, שהיללו את ההגיגים הסופר מצחיקים של "השמן מבובה של לילה".
בתום עונת הבכורה של התכנית כבר אפשר היה להכות בגונג ולהכריז שירון ברלד הגיח לחיינו והוא פה בשביל להישאר. "אני מכיר אותו מבמות הסטאנד אפ במשך שנים", מסביר אלי בן דוד, יוצר "בובה של לילה" והאיש שמגלם את שוקו, מנחה התוכנית. "לא היה לי ספק שכשיגיע הזמן ותהיה לי את הפלטפורמה אני רוצה את ברלד איתי".
לא חששת מהטירוף שלו?
"ממש לא, ידעתי שברלד הוא נשמה טהורה. הוא בעצם סוג של גור קטן עם מאה קילו של שומן עליו. בתוכניות הראשונות הבאתי אותו לאולפן בתור קהל כי רציתי שהוא יספוג את האווירה לאט לאט. יום אחד קראתי למנכ"ל של הערוץ לחניון של הבניין שיראה את החיקוי שלו לנאור ציון, וזהו, היה ברור שהוא בפנים ושהוא הולך להיות כוכב. הוא איש שנורא כיף לעבוד אתו והוא מעורב בכל דבר שהוא עושה בתוכנית. הוא מגיע אליי יום לפני הצילומים ואנחנו מדסקסים שעות רעיונות ופאנצ'ים, כל פעם שהוא מגיע הוא שובר לי כיסא אחר בגינה. לא היה לי ספק לרגע שהוא יגיע ל'ארץ נהדרת' ואני יכול להתחייב שמדובר בכוכב הבידור הבא של ישראל להמון שנים".
"יכול להיות שהאופי שלו עיכב את הפריצה שלו", מפרשן דורון פרידמן, המנהל האישי לשעבר ומי שליווה את ברלד מקרוב ברוב העשור הקודם. "הוא אינפנטיל לא קטן, שם בעצם טמון הקסם שלו. אני חושב שלירון גם היה קצת פחד מלהצליח. היו לו הזדמנויות לככב בכל מיני פרויקטים והוא כל הזמן סירב. בזמנו דודו טופז ניסה לעשות אותו הסייד קיק שלו ב'הכל זז' אבל כנראה שדודו פחד שברלד יגנוב לו פוקוס וזה לא צלח. הוא מאוד לא שיגרתי וקשה לעיכול ויכול להיות שזה מה שעיכב לו את ההצלחה הגדולה. יש לו גם חיבה מסוימת לאלכוהול והוא היה עושה גם סמים במשך תקופה. יש לו בעיה של התמכרות, זה בטוח".
ברלד רזה פחות מצחיק מאשר ברלד שמן
תעבירו לרברס ורוצו שנתיים לאחור. ספק אם מישהו מכם היה מזהה את ברלד אפילו אם הוא היה מתיישב לכם על הברכיים. במקום הבחור הנפוח שמצליח לשים בימים אלה את השמנת היתר על המפה, הייתם פוגשים בחור חטוב וחתיך. כן, חתיך.
"עד לפני עשור, גיל 24 ככה, הוא היה רזה ושרירי", מסביר חבר קרוב של הקומיקאי, "אבל תוך שנה העלה 80 קילו. במשך שנתיים הוא היה שמן, ובגיל 27 הוא החליט שהוא מרזה ותוך חצי שנה הוריד קרוב ל-70 קילו. הוא היה רזה וחתיך שוב וזה גם שיפר משמעותית את המצב שלו עם נשים, אבל אז הוא החליט שבא לו להשמין שוב, והעלה הכל חזרה".
יש לך הסבר?
"הוא יודע שבתור ברלד רזה הוא היה פחות מצחיק מאשר ברלד שמן. אין מה לעשות, הקומדיה שלו בתור שמן הרבה יותר מצחיקה. זה בן אדם שיעשה הכל ולא יחסוך באמצעים בשביל להצחיק את הקהל שלו. חלק גדול מההשמנה שלו נובע גם מהעובדה שבשנים האחרונות הוא הפך להיות לבן אדם רוחני ועבד על עצמו המון מבחינה פסיכולוגית. הוא קורא המון את הספרים של אושו ונורא התחבר לעולם הרוח. הוא למד לשחרר את המחסומים ואת האידאלים שניהלו אותו במשך שנים, ומהמקומות האלו הוא מקבל את כל ההצלחה שמתרחשת עכשיו".
איך זה קשור למשקל?
"הוא תמיד אומר שברגע שהוא השתחרר רוחנית אז הוא השתחרר גם מהמאבק להיות רזה וללכת לחדר כושר ולדאוג לאיך שאתה נראה. הוא פשוט קיבל חופש להיות מי שהוא רוצה, גם אם זה אומר להיות שמן".
"ברדקיסט ממדרגה ראשונה"
את ההצלחה שאותה הוא חווה כרגע חייב ברלד קודם כל לכישרון הייחודי שלו, אחר כך קצת לאושו ולעולם הרוח, אבל בסוף, בפרקטיקה, יש את גיל אוליאמפרל, הבעלים של חברת "סברס הפקות", שלפני כשנה וחצי החליט לקחת את ההימור ולייצג את ברלד עם החלטה נחושה למתג אותו כטאלנט מוביל. "הסיפור של ברלד הוא סיפור מטורף", אומר אוליאמפרל, "זה קומיקאי שמסתובב בשוק כבר 15 שנה ועבר לא מעט אנשים וסוכנים, אבל התנהלות שלו אף פעם לא התאימה לנו למשרד, בעיקר בגלל שהוא היה ברדקיסט ממדרגה ראשונה והמוניטין שלו בברנז'ה היה של קומיקאי שמסוכן לעבוד אתו כי הוא פשוט לא רציני".
אז מה קרה?
"לפני שנה וחצי שכנעו אותי אנשים להתחיל לייצג אותו מתוך הנחה שיש לו המון פוטנציאל לא ממומש, אבל אני התלבטתי נורא. בסופו של דבר ירון בא לדבר איתי והבהרתי לו נחרצות כבר בשיחה הראשונה שאם הוא רוצה להיות מיוצג על ידינו ולהגיע למקומות שאנחנו בטוחים שהוא יכול להגיע אליהם, אז הוא חייב לבחור בדרך שלי או בדרך החוצה. הוא חייב להיות מחויב לתהליך".
"הסברתי לו שאנחנו הולכים להיות מעורבים בניהול שלו מא' ועד ת'. המשמעות היא שאנחנו יודעים על כל פיפס שהוא עושה, כמה כסף הוא מוציא ועם מי הוא הולך לישון בלילה. שאלתי אותו האם הוא מוכן להיכנס לתלם הנכון ולהתחיל לעבוד עם לוחות זמנים מדויקים, וברגע שהוא הסכים יצאנו לדרך. בשלב הראשון הוא ניתק את כל השטויות שהוא עשה קודם, כל מיני מופעים קטנים וביזארים במקומות שכוחי אל. התחלנו מאפס. הוא התחיל ללמוד שיעורי משחק, לקרוא מטלפרומפטר ועבדנו אתו בהדרכה צמודה על כל אותם אספקטים שדרושים בשביל להצליח. ברור שפינטזנו שהוא יגיע ל'ארץ נהדרת'. ואז הגיעה 'בובה של לילה' ושינתה הכל".
גם בחיים האישים נראה כי ברלד מצא נחת. בשמונה חודשים האחרונים הוא מנהל זוגיות עם קומיקאית בשם מור חן, והחיים נראים ורודים מתמיד. למרות זאת, החשש התמידי הוא שכמו בסיפור הוליוודי משובח, ההצלחה הגדולה תפמפם את יצר ההרס העצמי שמקועקע בגנטיקה של הבחור.
"אנחנו כל הזמן עם היד על הדופק אתו", אומר אולימפריאל. "ברור שאנחנו מודעים להיסטוריה שלו ובגלל זה אנחנו כל הזמן מדברים והוא תמיד תחת השגחה. תמיד עטוף בתמיכה מכל הצדדים. הוא בחור הרבה יותר מבריק ממה שחושבים והוא לא יעשה שום דבר שיפגע בקריירה שלו, אבל אנחנו כל הזמן בקונטרול".