ד' מרגיש שהוא חי על זמן שאול. הקרובים אליו מנסים להרגיע, לנחם, להגיד שיהיה בסדר, אבל הוא רק מסיט את העיניים ומחפש את יציאת המילוט. כבר ארבע שנים שהוא חי כך – מחליף דירות בקצב תדיר, עובר ממקום מסתור אחד לשני, נסמך על עבריינים אשר פרסו עליו חסות ועושה כל שביכולתו כדי להעלם בתוך ההמון. כשמשטרת ישראל וה-FBI מחפשים אותך מצד אחד ומספר ארגוני פשיעה רודפים אותך מצד שני, הוא אומר, אתה אף פעם לא יכול להיות באמת רגוע. הוא יודע שהמתנקש עלול לארוב לו בכל פינה ולשגר לו כדור בראש או בלב.
"אני פוחד לצאת מהמקום שאני נמצא בו, לא סומך על אף אחד", אמר השבוע למקורביו. "זה לא קל לחיות בתנאים כאלה, אבל אין לי ברירה. אחרי כל החיסולים האחרונים בעולם התחתון מפלס הפחד והחרדה שלי עלו עוד בהרבה. אני פשוט יודע יותר מדי על הרבה מאוד אנשים, יש לי המון חומרים מפלילים שיעשו רעידת אדמה, והם לא מתכוונים לעבור על זה בשתיקה. אבל זה ייצא יום אחד, ברגע המתאים. כלומר, אם אחיה עד אז".
הוא בן שלושים, הכי רחוק מהטייפקאסט העברייני שעולה בראש - שנון, משכיל, דובר חמש שפות. עד לא מזמן התגורר למשך תקופה באחת הערים בדרום, אבל בשבועות האחרונים ירד למחתרת כי הרגיש שהשטח מתחמם ושהוא נמצא בסכנה. את אשתו שיכן בדירת מסתור, והוא עצמו כאמור עובר ממקום למקום כל הזמן, מנמיך פרופיל עד כמה שניתן, ערוך לרגע בו מישהו יפתח את הדלת.
כל יום הוא כמו שנה שלמה
איך מגיע אדם אחד להסתבך עם משטרת ישראל, ה-FBI ולפחות שני ארגוני פשיעה? אם תשאלו את ד', לגמרי במקרה. קרוביו מספרים שמדובר בילד טוב שהתבלבל, בן אמצעי למשפחה של ארבעה אחים, שכמה פניות לא נכונות הן אלה שהביאו אותו לתסבוכת הנוכחית. "זה לא היה החלום שלי להיות עבריין", סיפר להם. "רציתי ללמוד באוניברסיטה ושיהיה לי מקצוע טוב, אבל החיים לפעמים מעיפים אותך למקומות אחרים".
בצבא שירת כנהג בוס, וכשהשתחרר ולא מצא עבודה הציע לו חבר לשמש כחייל זוטר בארגון הפשע של דומראני, ולהרוויח כסף קל. ד' החל להעביר שליחויות ולשמש כנהג פרטי של בכירי הארגון, ובמהרה זכה לאמונם. "זרמתי, חשבתי שאני מלך", הוא אומר היום. "חייתי את החיים הטובים ולא הבנתי שאני הולך ומסתבך בפשע והופך לאחד מהם".
לפני כארבע שנים, כשהיה בן 26, המציאות שלו החלה להסתבך: ד' נתפס גונב כלי רכב, וכשנודע למשטרה שהוא חייל בארגון של דומראני הוחלט להעביר את הטיפול בעניינו ליחידת להב 433, שעוסקת בעבירות כלכליות של ארגוני פשיעה. אנשי היחידה שכנעו אותו לשמש כסוכן סמוי שלהם, שתול בתוך ארגון הפשיעה של דומראני, וזאת במטרה לחשוף את פעילות הארגון בתחום הפצת החשבוניות הפיקטיביות ולהפליל את בכיריו. ד' התנה את עבודתו בסגירת התיקים הפליליים העומדים נגדו, הם הסכימו, הוא יצא לעבודה. רק כשיצא לשטח חזרה, הבין עד כמה המשימה הזאת הולכת להיות מורכבת. "מאותו רגע לא עצמתי עין, כמעט ולא ישנתי בלילות", סיפר השבוע למקורביו. "אתה חי בשני עולמות, משקר לכולם, וזה פחד אלוהים. אתה חושש שיחשפו אותך ויתנו לך כדור בראש".
ד', צויד על ידי מפעיליו בטייפ ובמצלמה ותיעד את כל הנעשה בצמרת הארגון של דומראני במשך כמה חודשים. בחומרים שאסף, הוא טוען, נמצאת כל השיטה כולה. "התנהגתי כרגיל למרות שבתוך הלב היו לי כל הזמן פרפרים שאולי ישרפו אותי, יגלו אותי ואז אני גמור", סיפר. "לא חשדו בי בכלל - לא שאלתי שאלות מיוחדות כדי להראות שאני מתעניין, לא ניסיתי להתערבב יותר מדי, פשוט תיעדתי והקלטתי דברים. שליחויות בארגון, העברות כספים".
בשעות הערב היה מתקשר באופן קבוע למפעיליו ומעדכן אותם על ההתקדמות. לעיתים היה לוקח כמה שעות של חופש ונוסע לקיסריה או לחדרה כדי לקבל תדריכים נוספים. "הרגשתי שכל יום הוא כמו שנה בשבילי, הייתי בלחץ נוראי", סיפר למקורביו. "הרי הכרתי שם את כולם והם סמכו עליי - ג'קי בניטה, שחוסל ביום חמישי, ואבי ביטון שנפצע קשה מאוד וגם דומראני עצמו, כמובן. הוא אדם נחמד, כריזמטי, חכם מאוד. הוא לא איש של דיבורים, אבל כולם נותנים לו כבוד ולא שוברים את המילה שלו. חוץ ממני".
במשטרה תלו תקוות רבות בעבודתו של ד'. אחרי שנים רבות, היה נדמה שהם מצליחים להבין מבפנים את השיטה על פיה פועל הארגון החזק במדינה, מי חלקו של כל אחד בארגון וכי החפרפרת שהטמינו בתוכו נאמנה רק להם. פעילותו של ד' הזכירה סצנות מהסרט 'השתולים'- חיים כפולים בצל הסכנה. אלא שד' ביקש לדאוג לעצמו גם ליום שאחרי, והקליט גם את כל השיחות שלו עם מפעיליו כדי להיות בטוח שהסיכום שלו איתם ייצא אל הפועל. "כמו שבמשטרה לימדו אותי לעשות לחיילים של דומראני, ככה גם עשיתי להם", הוא אומר. "רציתי שהכול אצלי יהיה ממוסמך עם הוכחות, שאחרי זה לא יתנתקו ממני. הבעיה הייתה שלא הייתי מספיק חכם לקחת אז עורך דין ולחתום על הסכם מסודר, והיום זה מתנקם בי".
הצרה החלה כשלקראת סוף ההפעלה משהו השתבש. באחד הערבים קבע ד' להיפגש עם מפעיליו בצימר ליד קיסריה, אך כשיצר- כשיצא מהפגישה חיכתה לו הפתעה: התברר שבארגון של דומראני חשדו כבר תקופה ארוכה שהוא סוכן משטרתי, ועכשיו הגיעו לסגור חשבון.
"עמדו שם פתאום כמה חבר'ה מהארגון והתחילו לשאול שאלות, מה עשיתי ועם מי הייתי", שחזר השבוע למקורביו. "סיפרתי להם שבאתי לצימר כדי להיפגש כאן בסתר עם מישהי בלי שאשתי תגלה, אבל הם לא קנו את זה, ולמעשה חטפו אותי. לקחו אותי לאיזו דירה והתחילו לתשאל אותי, זה היה מפחיד. שיחקתי אותה קול, אבל הם לחצו ונתנו לי מכות. הזהירו אותי לא לעשות יותר שטויות. היה לי מזל שלא הרגו אותי".
לדבריו, ברגע ששוחרר לדרכו התקשר למפעיליו ועדכן אותם ש'נשרף', שכדאי לבצע מעצרים עכשיו כי חייו בסכנה. לטענתו, השוטרים סירבו לעשו זאת והתנו את יישום ההסכם איתו בכך שיפליל עורך דין פלילי די מוכר שחשדו כי הוא משתף פעולה עם הארגון. ד' סירב. "הבנתי שאני משחק כאן על החיים שלי, שזה כבר מסוכן מאוד", אמר השבוע. "מאותו יום נעלמתי להם לגמרי. הם ניסו לחפש אותי, ליצור קשר, אבל לא עניתי לטלפונים ולא כלום. הבנתי שאני לא סומך עליהם יותר".
כיסחו אותי מכות, שברו לי את העצמות
הוא החליט להתנתק הן מהארגון של דומראני והן מהמשטרה: ביום אחד ירד למחתרת והתגורר חצי שנה בדירת מסתור בנפרד מאשתו, מתחמק מכולם. לאחר מכן בחר לטוס לארצות הברית ולנסות לפתוח בחיים חדשים, בערך. עם נחיתתו בחוף המערבי הכיר כמה עבריינים ישראליים, התחבר אליהם ושימש כבלדר כספים של ארגון פשיעה ישראלי ענק שעסק בתחום ההימורים הלא חוקיים ופעל בקנזס, ניו-יורק, פיניקס ואריזונה. במהרה זכה לדירה, מכונית צמודה ותנאים טובים – אך מספר חודשים בלבד אחרי שהשתלב בארגון, שוב החלו העניינים להסתבך. כ', סוכן FBI יצר עם ד' קשר והציע לו להפליל את הארגון הישראלי בתמורה להגנה מלאה ולמענק כספי נרחב. למרות שכבר נכווה בעבר, הסכים בלי להתלבט.
"רציתי לחפש לי חיים טובים ושקטים ובאמת סמכתי על האמריקאים שידאגו לי להכול אם רק אעזור להם להשיג את מה שהם רוצים", הסביר למקורביו. "הם היו יותר רציניים מהמשטרה בישראל - הצמידו לי מכשירי הקלטה משוכללים ומצלמה, וככה עבדתי במשך כשנה כשאני מתעד את כל מה שקורה בארגון. היינו נפגשים בכל מיני מקומות שוממים כדי שיתנו לי הוראות, והכל היה מתוכנן. זה ממש לא קל לפעול בארגון כזה, יש שם הרבה קודים, אבל הצלחתי להקליט את מי שהיה צריך וזה הכי חשוב".
כעבור שמונה חודשים של עבודה אינטנסיבית, ולאחר שצבר עשרות שעות הקלטה של המעורבים בארגון, התבקש ד' על ידי ה-FBI להגיע לניו יורק כדי לסגור פרטים אחרונים והשלים את ההפללה. ד' כבר ראה בעיניו את החופש – אלא שעם ההגעה לתפוח הגדול, הבין ששוב לא היה זהיר מספיק.
"כשהגעתי למקום הפגישה חיכו לי כמה הרי אדם שהכרתי מהארגון, ואז קלטתי שמשהו נדפק", שחזר השבוע. "מסתבר שהחיילים התחילו לחשוד שאני עובד עם כנופיה מתחרה, עקבו אחריי, ראו אותי נפגש עם מישהו שהם לא מכירים ומעביר לו מעטפות – והבינו מה קורה. האנשים שחיכו לי בניו יורק כיסחו אותי מכות, שברו לי את העצמות, ירו כמה כדורים שעברו לי מעל הראש, כאות אזהרה. חשבתי שאני הולך למות".
ד' הבין את המסר, ביצע פניית פרסה חדה והחליט עוד באותו יום לברוח מארצות הברית בחזרה לישראל כדי להציל את חייו, מתעלם מניסיונות ה-FBI ליצור איתו קשר. "זה לא ארגון פשיעה רגיל, יותר כמו מאפיה איטלקית", הסביר למקורביו. "אין אצלם משחקים - ברגע שסימנו אותך אתה לא רצוי יותר, ובפעם הבאה שתהיה בסביבה זה כדור בראש. ברחתי לישראל מעכשיו לעכשיו. אספתי את כל החומרים שלי, ההקלטות, הצילומים, לא השארתי כלום. רציתי שהחומר יישאר אצלי כמו פוליסת ביטוח".
אלא שבארץ, כאמור, אף אחד לא חיכה לו עם בלונים בשדה התעופה: כדי לחמוק מהארגון של דומראני נאלץ להסתתר, וארגון פשיעה מתחרה פרס עליו את חסותו – אנשיו שומרים עליו, דואגים לכל מחסורו ומונעים מגורמים לא רצויים ליצור איתו קשר. רק מעטים מאוד יודעים היכן הוא גר, והוא דואג להחליף טלפונים וכרטיסי SIM בתדירות גבוהה מאוד כדי למנוע כל אפשרות לעלות על עקבותיו. "תעודת הביטוח" הגדולה שלו היא הידע שהוא מחזיק, ואת החומרים הרבים שיש בידיו – הן אלה שמפלילים את הארגון בארץ והן אלו שמפלילים את הארגון האמריקאי – הוא דואג לשמור בכספות. כך, הוא מאמין, תשמר המחויבות של המשטרה וה-FBI כלפיו, והוא יהיה בטוח יותר אל מול ארגוני הפשיעה שמבקשים לחסל אותו.
כעת התקווה שלו היא להשלים את המגעים האינטנסיביים שהוא מנהל עם ה-FBI בשבועות האחרונים, ולטוס בהקדם לארצות הברית כדי לשמש כעד מדינה נגד עברייני אותו ארגון שהפליל. אחרי החיסול של שבוע שעבר ניסו גורמים במשטרה ליצור איתו קשר, אך הוא מסרב לענות. נעלם כאילו בלעה אותו האדמה. במקביל הוא שוקל להגיש תביעת ענק נגד משטרת ישראל וגורמים נוספים על הנזקים שנגרמו לו בעקבות הפעלתו.
"אין לי שום דבר לחפש כאן בישראל, אני רוצה לסגור עם האמריקאים עסקה ולעוף מהמדינה הזו", אמר למקורביו. "החיים שלי נהרסו פה, אנשים שיקרו אותי, אני כל הזמן בבריחה, ואני לא רוצה יותר את כל הפחד הזה. אני רוצה עתיד שקט, מאמין שאלוהים שומר עליי ומה שצריך לקרות יקרה"
תפסו אותי אם תוכלו
למה המשטרה לא מצליחה לשים יד על דומראני?
יחידת להב 433' היא חוד החנית של משטרת ישראל בטיפול בארגוני הפשיעה - מאות שוטרים, תקציבים רבים וציוד מיוחד שנועדו כולם לאתר את המפעלים הכלכליים של דומראני ועמיתיו ולאכוף את הפעילות הלא חוקית. ובכל זאת, על אף המאמצים הרבים, נראה כי מאמציהם להפליל את דומראני עלו בתוהו: הוא העביר את עיקר פעילותו למרוקו, משם הוא מנהל את ענייניו, ועשרות חייליו מנהלים בשמו את עסקיו בארץ – על פי החשד מדובר בהימורים לא חוקיים, הפצת חשבוניות פיקטיביות באמצעות חברות קש וניהול צ'יינג'ים המשמשים להלבנת הון.
כבר לפני כשנה דרש מפקד המחוז הדרומי ניצב יורם הלוי מהמפכ"ל דנינו להעביר את הטיפול בארגון של דומראני ליחידות המרכזיות נגב ולכיש, בנימוק שאלה מסוגלות לטפל באתגר בצורה יותר אפקטיבית. הוא נענה בסירוב מוחלט, ויש כאלה שמנמקים זאת בחשש של הקצונה הבכירה ליצור תקדים ולפגוע ביוקרתה של 433' שכן הדבר היה עלול לגרום לפירוקה.
"זו טעות, כי ליחידות מרכזיות במחוזות הפרוסים ברחבי הארץ קל יותר לעקוב אחר חיילים והתנהלות של ארגוני פשיעה, הם מכירים את השטח הרבה יותר טוב", טוען קצין בכיר מאוד במשטרת ישראל. "אני יכול לומר לך שהחיסול ביום חמישי שעבר מצביע על אוזלת ידה של 433' לטפל בארגון של דומראני. אין מה לעשות, היחידה הזו סובלת מבעיות של מקורות מודיעיניים בשטח, היא כמעט ולא משתפת פעולה עם יחידות מרכזיות והשוטרים שלה רוצים לקטוף לעצמם את כל התהילה וככה זה נראה. לדעתי, גל החיסולים האחרון מראה על יחידה חלשה שלא מסוגלת לתת מענה ראוי לארגוני הפשיעה בישראל והכול בגלל משחקי אגו".
תגובת דובר המשטרה:
מבלי להתייחס לגופן של הטענות הקנטרניות, משטרת ישראל על מיטב יחידותיה, מנהלת מאבק נחוש מקצועי עקבי ובלתי מתפשר כנגד הפשיעה החמורה והמאורגנת בישראל. תיקי חקירה מנוהלים תוך שיתוף פעולה הדוק בין היחידות הארציות והמחוזיות וכל נסיון ליצור הבחנה על בסיס יחידתי הוא מאולץ ומופרך. משטרת ישראל מנהלת את המאבק בארגוני הפשיעה בכל כלי האכיפה העומדים לרשותה - פליליים, כלכליים, מנהליים, תעבורתיים ומוניציפאליים. בשנים האחרונות נשפטו ונכלאו עשרות עבריינים הפועלים במסגרת הארגונים ונתפס רכוש בשווי מאות מיליוני שקלים, חלקו הניכר תוצר של פעילות ארגוני הפשיעה.